ריפוי

 
 
 

ללבוש אותך כמו שיר

יום ההשראה

הבינלאומי

 

יום ההשראה הבינלאומי בשיתוף שבוע האופנה קורנית ת״א 
.בפרויקט מיוחד המשתף מעצבות ומעצבי אופנה עם משוררות ומשוררים 
קהילת יום ההשראה הינה קהילה המקדמת אירועי תרבות, בכל שנה

.בוחרת הקהילה נושא מרכזי אחר סביבו מתמקדים מגוון הפרויקטים

הנושא השנתי הנבחר ע״י היוצרות.ים והאמניות.ים בקהילה הוא: ריפוי

 

אוצרות, סגנון והפקה: גילי סיוון-כהן  | עורכת הקפסולה: ציפי שחרור 
צילום: ניר סלקמן  | קריאייטיב: מייסדת יום ההשראה טלי דביר לבנת 

איפור: מאיה מלכה | דוגמנים: בר בן שימול וגבריאל לוקאס ל –"DIVIDED" | ע.צלם: ראיסה ורביצקיה

ע.סטיילינג: אורית חוטובלי | צולם במלון BOBO מרשת מלונות בראון יבנה 42 תל אביב 

שריטה במרפק השירה | רוני סומק

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שֶׁהֵם רוֹפְאֵי עֵינַיִם

הַמְּטַפְטְפִים טִפּוֹת לְהַרְחָבַת אִישׁוֹן הַשָּׁמַיִם, וְנוֹצָה

נוֹשֶׁרֶת מִבֶּטֶן צִפּוֹר פְּצוּעָה נִלְכֶּדֶת בְּסוֹף הַשּׁוּרָה.

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שֶׁהֵם אוֹרְתּוֹפֶּדִים

הַמְּפָרְקִים לַצִּפּוֹר אֶת עַמּוּד הַשִּׁדְרָה, וְאֶצְבָּעָם

כְּמוֹ גַּנָּב, מְטַפֶּסֶת עַל מַרְזֵב הַחֻלְיוֹת

שֶׁבְּקִיר הַגַּב.

 

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שֶׁהֵם רוֹפְאֵי אֱלִיל הַמְּחַפְּשִׂים

מִלָּה, שֶׁתְּגַמֵּד אֶת קוֹלוֹת הַצִּפּוֹרִים

לְסוֹלוֹ חָלִיל.

 

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שְׁהֵם רוֹפְאֵי שִׁנַּיִם,

וְהַמִּלָּה הַזֹּאת נוֹגֶסֶת לָהֶם בַּשְּׂפָתַיִם.

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שֶׁהֵם תָּמִיד תַּחְבּשֶׁת,

וְהַמִּלִּים הֵן אtַנְטִיבְּיוֹטִיקָה הַנִּמְרַחַת מִתַּחְתֵּיהֶן

כְּצִפּוֹרֵי מֶטָפוֹרָה עַל שְׂרִיטַת הַנֵּצַח

בְּמַרְפֵּק הַשִּׁירָה.

 

מתוך:"נקמת הילד המגמגם"

4007.jpg
4097.jpg

מביטוי לריפוי | טלי דביר לבנת

בָּרְחוֹב צַר

בֵּין מְחָאָה לְהַשְׁלָמָה

גָּרָה מִזְרָחִית שְׁקוּפָה

הִיא פּוֹתַחַת חַלּוֹן

לַנֶּפֶשׁ

הַמִּלִּים נוֹזְלוֹת

מִתְפָּרְצוֹת

מְבַקְּשׁוֹת

 

לְרַפֵּא

לְשַׁחְרֵר

לְהַחֲלִים

 

אַל תִּסְתְּמוּ אֶת הַפֶּה

אַל תִּסְתְּמוּ אֶת הַפֶּה

 

הַבִּטּוּי

הָרִפּוּי

רוֹקַחַת שִׁקּוּי מִמִּלִּים

מְעַרְבֶּבֶת תִּרְכּוֹבוֹת

יוֹדַעַת יֵשׁ כּוֹחַ

מַרְפֵּא בַּנּוֹכְחוֹת

כמו לתקן ברז ולתקן את הלב | ציפי שחרור

פִּתְאוֹם כְּאֵב לְרַפֵּא , בְּדִיּוּק כְּשֶׁצְּרִיכָה

אַתְּ  לַעֲשׂוֹת ‏לְבֵיתֵךְ

פִּתְאוֹם כְּאֵב לְרַפֵּא בְּדִיּוּק שֶׁאָמַרְתְּ

לְרַפֵּד יְצוּעַ בָּךְ, לַיַּלְדָּה בָּךְ שֶׁזָּנַחְתְּ.

פִּתְאוֹם כְּאֵב לְרַפֵּא כְּשֶׁעִתּוֹתַיִךְ בְּיָדַיִךְ

לָשִׁיר לָךְ אֶת שִׁירַת הָאֲנִי.

וְאָז בָּא הַכְּאֵב וְטָרַף.‏

עַל כֵּן

עֲשִׂי אוֹתוֹ רִפּוּי

עֲשִׂי לִכְאֵב  רִפּוּי- בְּהִפּוּךְ,

כְּמוֹ לִכְתֹּב בְּיָדֵךְ הַהוֹפְכִית

כְּמוֹ לְהַחְלִיף כִּוּוּן  וּרְחוֹב

כְּמוֹ לִדְבַר שְׂפַת אֵם זָרָה

כְּמוֹ לָלוּן בַּשָּׂדֶה מוּל יָרֵחַ אָדֹם

כְּמוֹ לְהַלֵּךְ עַל גְּחוֹנֵךְ

כְּמוֹ לְתַקֶן בֶּרֶז וּלְתַקֵּן אֶת הַלֵּב.

4188.jpg
4219.jpg

כמו לתקן ברז ולתקן את הלב | ציפי שחרור

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁסּוֹבְלִים מִפְלֶשְׁבֶּקִים לִזְמַנִּים

שֶׁבָּהֶם הֵם לָקְחוּ אָסִיד, לִי יֵשׁ פְלֶשְׁבֶּקִים

לַפַּעַם הַהִיא שֶׁבָּהּ לָקַחְתִּי סְטֶרוֹאִידִים וְיָשַׁנְתִּי

שְׁעָתַיִם בְּלַיְלָה בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ וָחֵצִי. הָיִיתִי אָז

כָּלְכָּךְ מַאנִית שֶׁהָיָה לִי חָתוּם וּמָנוּי וּבָרוּר שֶׁאֲנִי

צִפּוֹר שִׁיר נְסִיכִית שֶׁחַיָּה בְּאַרְמוֹן יָרֹק־עַד. עַכְשָׁו

כָּל שִׂמְחָה מַגְבִּיהָה מִדַּי מַבְהִילָה אוֹתִי וּמַרְגִּישָׁה

כּוֹזֶבֶת, וְכָל דָּאוּן מַזְכִּיר לִי אֶת הַנְּפִילָה רֶגַע לִפְנֵי

אַבְחָנַת הַשִּׁתּוּק בֶּעָקֵב וּבַקַּרְסֹל, וְאֵיךְ חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר

לֹא אָקוּם בְּכוֹחוֹת עַצְמִי יוֹתֵר לְעוֹלָם. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא

שֶׁהַנֶּפֶשׁ הִיא נַחוּם־תָּקוּם. לַטּוֹב וְלָרַע. לִפְעָמִים נִדְמֶה

לִי שֶׁזֶּה הַמְּחִיר עַל לֵב מְשׁוֹרְרִי פָּתוּחַ שֶׁמְּלוֹא רוּחוֹת

תֵּבֵל עוֹבְרוֹת דַּרְכּוֹ וְכָל אַחַת מַשְׁאִירָה עִקְבָה: עֲנַף עֵץ

אֹרֶן, כְּנַף נַחְלִיאֵלִי, תַּחֲרוּת, תְּשׁוּאוֹת, הִתְחַשְׁבְּנוּת,

כּוֹכָבִים נוֹפְלִים בְּנִצְנוּצָם, שׁוֹט הַלְקָאָה.

הַכֹּל נִרְשָׁם בִּי וּמִפַּעַם לְפַעַם הַנֶּפֶשׁ מַדְהִירָה אוֹתִי

מַהֵר וְחָזָק בֵּין הַיי לְדָאוּן. מִפַּעַם לְפַעַם. וּמָה שֶׁאֲנִי

רוֹצָה זֶה פָּשׁוּט לִשְׁמֹר עַל פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת בֶּנְאָדָמִיּוֹת

בְּסִיסִיּוֹת, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת בָּאִמּוּן הַשְּׁבוּעִי שֶׁל

הַפִיזְיוֹתֶרַפְּיָה עַל שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי – לְהַצְלִיחַ

לְהִשְׁתַּנּוֹת לְאַט לְאַט לְאַט בְּתוֹךְ הַבָּלַנְס הֶעָדִין שֶׁל

הַחַיִּים, רַק עִם הַרְבֵּה פָּחוֹת שִׂנְאָה עַצְמִית

בַּדֶּרֶךְ.

סורת ההבטחה | ניקולא יוזגוף אורבך

וְהָיִיתִי לְךָ

עֵץ אֵיתָן לְקִנּוּנֶיךָ

מַעְיָן זַךְ לִלְגִימוֹתֶיךָ

אֲדָמָה פֹּרִיָּה לְלִבְלוּבֶיךָ

סֵפֶר תְּפִלָּה בָּלוּי לִתְחִנּוֹתֶיךָ וּלְדִמְעוֹתֶיךָ.

וּבֵינוֹת הַדּוֹרוֹת שֶׁחָלְפוּ

נַפְשִׁי הָעֲתִיקָה וְהַמְּלֻמָּדָה

יָדְעָה דַּרְכָּהּ אֵלֶיךָ

וַהֲשִׁיבוֹתִיךָ אֵלַי, לְחֵיקִי,

בְּשֵׁם שְׁבוּעַת הַמְּאוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִים

בְּשֵׁם אַהֲבָתִי הַנִּצְחִית.

4307.jpg
4422.jpg

ראובן שבת | 

בְּגִיל שֵׁשׁ הָיִיתִי חוֹצֶה כְּבִישֵׁי מָוֶת

בִּשְׁבִיל לָלֶכֶת לַפַּרְדֵּסִים

כַּפּוֹת רַגְלַיִם קְטַנּוֹת בְּסַנְדְּלֵי עוֹר מְמֻרְטָטִים

נִפְצָעוֹת מֵאֲדָמָה קָשֶׁה, מִתּוֹבְעָנוּת קוֹצִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ

בַּחֹשֶׁךְ הַהוּא שֶׁל יַלְדוּת חַפָּה

בָּא אֵלַי הָאוֹר תָּמִיד

בְּצֶבַע כָּתֹם זָהָב מְפַזֵּז

פַּעַם מְחַיֵּךְ

פַּעַם עָצוּב

הוּא הוֹשִׁיט לִי יָדַיִם

וַאֲנִי נָתַתִּי לוֹ

עֵינַיִם.