'צ'רנה שולמנוביץ

גננת ומשוררת

ספרי על העשייה שלך בקצרה

אני בת 37, כל החיים כתבתי למגירה- כמה שיותר חשוכה יותר טוב. לא היה לי ביטחון המון שנים והסתפקתי בתשוקה שלי להיות עם הילדים בגן. כשהקורונה הגיעה הכול נעצר, כל הפחדים עלו, תהליכים שעברתי שנים קודם דרשו לצאת החוצה בצורת מילים. התחלתי לשתף ברשתות החברתיות כדי לקבל פידבק ולאט לאט התגבש אצלי הרצון להוציא לפועל חלום- ספר משלי. אז עכשיו אני בתהליכים ליצור ספר שהוא השראה וספר שיש לו תדר של ריפוי כי למילה הכתובה יש יכולת לגעת במעמקי הנפש של הקורא. וספר לזכרו של דוד שלי שנפטר והיה משורר בעצמו.

מי האשה שהכי השפיעה עליך או מהווה עבורך מודל?

המון נשים היוו בשבילי מראה לכוחות האישיים שלי בדרך להגשמה. אבל אני חושבת שהאישה שהכי השפיעה עליי היא אמא שלי, יש לה כוחות על, היא עברה המון מאז שהייתה ילדה קטנה ודרך כל הקשיים, החוויות היא גידלה אותנו, נתנה מעצמה והיא האור בחיים שלנו... היא לימדה אותי שאין קושי שאני לא יכולה לעמוד בפניו.

מה גורם לך לקום בבוקר? שאלה על תשוקה והכוח שמניע את העשייה שלך

המשפחה שלי קודם כל, יש לי בעל תומך ואוהב ושני ילדים מטריפים שממלאים את חיי באנרגיה ועשייה אין סופית. ובעיקר התשוקה שלי למקצוע שלי, לגננות- אני יכולה להגיד שאני ברת מזל לקום כל בוקר ולעשות את מה שאני הכי אוהבת בעולם.

צידה לדרך |
מה העצה הטובה ביותר שהיית נותנת לבתך או לאשה בתחילת הדרך?

להקשיב לקול של עצמה קודם כל, לפני שהוא מתערבב בדעות אחרים ומתקלקל בתוך הראש עמוק בפנים יש לנו אינטואיציה, קול שצועק חזק יותר מכל קול אחר...לקול הזה צריך להקשיב ...את יודעת מה הכי טוב בשביל עצמך.

לא היה פשוט, יש המון עד היום

אני באה לעצה מהאיש שלי שתמיד מלווה אותי ותומך בי שלא אפול, עצה מחברות טובות שאנחנו כבר מזמן אחיות מבחירה...ובעיקר מתאמנת על הקול הפנימי, להתחבר לעצמי ולהבין מה אני רוצה- הפחד תמיד נמצא שם אבל אם לא נכנעים לו...הוא חתיכת דירבון בדרך להגשמה ובסוף גם הוא עובר כמו גל בים

על פחד ואי עשייה - או איך מתמודדת כשמלאת חששות?