Wooden Frame Window

מבעירים את הניצוץ

אנשי השראה

אשת ההשראה // אפרת דנינו

אפרת דנינו..png

אשת ההשראה ד״ר אפרת דנינו //מנהלת בית הספר לסיעוד

ההצלחה רגעית, להיות בעל ערך הוא נצח

בארבעת השנים האחרונות ראתה ד"ר דנינו את מקצוע הסיעוד בארץ ובעולם משנה את חזותו מקצה אל קצה. באותן השנים, גם בית הספר לסיעוד- שמיר אסף הרופא, אותו החלה לנהל הפך לאחד מבתי הספר המובילים בישראל כמעט בכל המדדים. אם עד לפני תקופת הקורונה מוצב הסיעוד נמוך יחסית בקרב הציבור ונקשר בעיני רבים כמקצוע המעסיק מטפלים זרים ולא אחים ואחיות, תקופת הקורונה האירה באור הזרקורים את גבורתם ונחיצותם של האחיות והאחים והעצימה את חשיבותם ועשייתם הקריטית. לאור זאת השתנתה תדמיתו של המקצוע והוא נחשב כיום למקצוע מבוקש, ולאחד מעמודי התווך של מקצועות הרפואה.

אבל לא רק את תדמיתו של המקצוע שינתה הקורונה, היא האיצה את התפתחותם של תהליכי ההכשרה בסיעוד באלפי מונים, אם בעבר רק יכולנו לחלום על דיגיטליזציה של מערכות הלימודים ושימוש בטכנולוגיות הדמיה מתקדמות. כל אלו הפכו לזמינות במהירות שיא בתקופת הקורנה. וכעת הן הצוות והן הסטודנטים זוכים לאיכות וחווית הוראה ולימוד חדשנית ומקדמת.

כיום לדר אפרת דנינו שני תארים אקדמאיים מטעם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ת"א בתחום הסיעוד, דוקטורט בבריאות הציבור מטעם האוניברסיטה העברית, ומומחית במדיניות ומנהל של משרד הבריאות. אך את הדרך הארוכה להצלחתה בתחום הניהול התחילה דנינו במסדרונות הארוכים של בית החולים כאחות מהשורה.
 

המפגש הראשון שלי

היום, מזה 34 שנים, שמתגוררת דר דנינו עם משפחתה האוהבת בת  5 בנים בגבעת משואה שבירושלים כשאת ילדותה חוותה בת"א. " עוד בצעירותי הצטיינתי במקצועות הריאליים וכילדה שגדלה בבית פולני, הורי דחפו אותי ללמוד את מקצוע הרפואה. בגיל 18, כשעבדתי שנתיים עם ילד אוטיסט במסגרת שרות לאומי במקביל לשירותי בבי"ח שערי צדק, נחשפתי לראשונה לחויית הנתינה עבור אותו ילד הזקוק לי באופן משמעותי. תחושות אלו שליוו אותי עם סיום השרות הלאומי, הביאו אותי בעצם להחלטה ללמוד את מקצוע הסיעוד, תחום בו  אוכל להגשים את עצמי, לתת לאחר, ולהתפתח בו לאורך הזמן.

תחילת שנות לימודיי ועשייתי, היו בתחום הילדים. אהבתי את התחום כמו מעין קסם, כחומר ביד היוצר כשהם קשובים לי, אוהבים אהבת אמת, ואני חלק מחייהם מלאת סיפוק ועוצמה רגשית מהטיפול בהם, משעות משחק מהנות יחד ומשיחות אישיות. הרגשתי שזו השליחות שלי זה ייעודי בחיים וכי תחושות ליבי אינן משקרות. עם הזמן התקדמתי לתחום הניהול כי היה בי את החזון להעניק מעצמי לאחרים ולאחר 22 שנים בעבודתי בבי"ח הדסה, עברתי לניהול בכיר בבי"ח" באשדוד שם נחשפתי לעולם המדיניות הכלכלית, מובילות מערכתית ולתהליכים מחקריים ומשם לבי"ח אסף הרופא.

איך משלבים חיים מלאי עשייה עם חיי משפחה?

סבתי ז"ל נהגה לומר כי סדר הוא 50% מהעבודה, ו 50% מההצלחה, תובנה שאימצתי לעצמי לאורך השנים. מאז צעירותי אני אדם מסודר ומאורגן מה שעזר לי מאז ומתמיד ליצור לעצמי סדר יום מתוכנן, עמידה ביעדים שהצבתי לעצמי ולדעת לאזן בין משפחה לעבודה.
 

תני דוגמאות

לא מעטים היו הבקרים בהם קמתי ב 05:00 בבוקר לבשל ארוחת צהריים למשפחתי לאותו יום, בחרתי מסגרות חינוך לילדיי המתאימים להשקפתי והייתי מעורבת כולל נוכחות באספות ההורים, קשובה לצרכיהם ומלווה אותם לחוגי העשרה והתפתחות. מאז ומתמיד דאגנו להיות יחד בסופי השבוע ותמיד מצאתי לעצמי את הזמן לקרוא ספר טוב או לרכב על אופניים.  הסוד שלי להצלחה נעוץ בכך כי מעולם לא ויתרתי או ריחמתי על עצמי והאמנתי שאם אתכנן נכון את חיי לאורך זמן, אצליח במטרותיי ובני משפחתי ייהנו מאימא ובת זוג אנרגטית, עסוקה בעשייתה והם, לעולם לא ירגישו בחסרוני

מהי ההשראה שלך

בתקופת לימודיי ובשנים הראשונות בעשייתי דמותה של פלורנס נייטינגייל, סטטיסטיקאית במלחמת העולם הראשונה שסעדה פצועים והובילה את המושג caring – נתינה מקצועית הייתה השראה עבורי. דמותה הובילה אותי ברוחי ובעשייתי המקצועית ובהשראתה, הבנתי כי אנו זקוקים לאנשים טובים, עם ערך נתינה עליון במערכת הבריאות ובסיעוד במיוחד. היום ההשראה שלי מגיעה מהמטופלים, מהסטודנטים, מהצוות שלי ומ- 22 מנהלות וראשי חוגים המובילים את החינוך בסיעוד בארץ. היכולת להקשיב להם מחד ולהעניק מתפישותיי תוך יצירת שיתופי פעולה, והבנה כי הייעוד שלנו משותף מייצר עשייה, איכות והשראה.

אפרת דנינו._edited.jpg

מה מקים אותך כל בוקר לעשייה מחודשת?

היצירתיות והיצרנות.

היצרנות הוא אותו רצון שלי ושל צוות ביה"ס להוביל אנשים נוספים למקצוע תוך הקפדה על ביסוס ערכים ומוסר מקצועי, לעורר תהליכי חשיבה שונים שיביאו למערכת בריאות איכותית יותר.

ביצירתיות אני נעזרת בפנקס (כיום דיגיטלי) בו אני רושמת רעיונות ובהמשך מנסה להוציאם לידי ביצוע. באופן זה אני נותנת למוחי ולליבי להביא חידושים שיובילו לרעיונות בכדי להביא ולהוביל אחים ואחיות טובים יותר למערכת הבריאות תוך רצון תמידי ומהבנה כי שנויים אפילו קטנים, יביאו איתם את השנויים הגדולים.

הרגעים החשובים וחידוד מטרות

חיי מלאים ברגעים של החלטות תוך הבנה מה חשוב. החלק המשמעותי בחיי הייתה בחירתי המקצועית שהגיעה דרך השרות הלאומי כשלאורך כל הדרך אז והיום, היה בי את השיח הפנימי לכתוב ולהתבונן על כל נקודת מצב, להחליט ולהמשיך הלאה. בעידן של היום כשהכל מתפתח במהירות, חשוב לי לקבוע מטרות חדשות, לסכם שנה ברמה אישית ומקצועית ולהמשיך להתפתח קדימה. אני מודה כי יצר הסקרנות שבי והמוטיבציה הם שני אלמנטים המניעים אותי לפעולה והם אלו שעזרו לי עד כה תוך שאפתנות ושקיקה להמשיך ולעשות ואף להשריש תובנות אלו לבני משפחתי ולעובדיי.

Arms

היו חששות בדרך?

כן, היו חששות ברמה האישית והמקצועית.

ברמה המקצועית – תקופת הקורונה שיצרה לי כמו לעובדים רבים במערכת הבריאות מוטיבציה לעשות ולקדם אך יצרה מנגד גם שחיקה בשל עבודה אקטיבית בזמן ממושך. עם זאת, קידמה את ההבנה לחשיבותם של אחים ואחיות במערכת הבריאות וקידמה את התפישה והערך המקצועי.

ברמה האישית- התעוזה שלי לעזוב לאחר 22 שנים את בי"ח הדסה מקום שהיה לי כבית בו למדתי, התפתחתי והתחברתי לאנשים אך הבנתי עם עצמי כי אני רוצה לנוע קדימה ולצמוח והגעתי למקום חדש עם מערכות חדשות לאסותא אשדוד ומשם לאסף הרופא.

תמיד כשהיו לי חששות שיתפתי ודיברתי עליהן עם בעלי או עם הצוות בעבודה שיתוף שנתן לי את הכוח המניע לעשייה.
למדתי והבנתי כי כשאתה מביע מול החברה את חששות אתה פותח אותן ומשחרר מתוכך את המחשבות המעכבות עשייה.

היום יש לי מנהג קבוע: בסוף יום עבודה אני מקדישה לעצמי רגע של תובנה עצמית, מסכמת מה היה לי היום, מה עורר בי צורך לשנוי וכיצד ניתן לשפר בהמשך.

אפרת דנינו._edited.jpg

אילו עצות זהב תתני לאחרים?

לדעת לבחור נכון מקצוע כשבחירה נעשית בחיבור הלב והשכל, והידע מתי להקשיב ללב או לשכל הוא תלוי סיטואציה משתנה, לעיתים הצורך לקבל החלטות מושכלות על סמך חשיבה ותפישה משתנות ביחס ליכולת לקבל החלטות באופן רגשי מהלב, ועל כן יש צורך במנעד נכון ובשילוב בין החלטות מושכלות תוך התייחסות להרגיש את ההחלטות שלנו. להתאים את עצמנו לעידן הזמן. היום בעידן המודרני הנע בין טכנולוגיה לחדשנות עלינו להיות קשובים לעצמינו בבחירת המטרות, להתאים עצמנו לדרישות הסביבה ולעשות הכל בכדי להגשים לעצמינו את היעדים שהצבנו.

שנויים ועשייה קורים לאט ובטוח ולשם כך כדי להתאזר בסבלנות וסובלנות, ללמוד ללא סוף, לחדש לעצמינו ולא להפסיק לחלום תוך מודעות עצמית לא להתפשר ולרצות להתפתח ולנוע קדימה.

מה היית בוחרת אם לא בתחומך?

כתיבה ופסיכולוגיה והחיבור ביניהם. אני כותבת להנאתי למגירה. מצאתי שבכתיבה יש משהו אישי בעל פן פסיכולוגי מרגיע אותו אני אוהבת לחלוק עם משפחתי ועם חברים קרובים. מי יודע? אולי יום בהיר אוציא את כשרוני גם מחוץ למגירה.

 מהו המוטו המוביל אותך?

" הכוח המניע שלי הוא לא להצלחה אלא להיות בעל ערך" (אינשטיין).

השאיפה שלי היא להיות בעלת ערך. את כל תארי למדתי בכדי להיות אדם בעל ידע, אך גם לקבל ערכים ולהיות בעל ערך ובמיוחד במקצוע הסיעוד בו חייבים להיות עם ערכי מוסר גבוהים ואנושיות מעבר להצלחה המקצועית כי ההצלחה היא רגעית, להיות בעל ערך הוא נצח.