• אייל הראל

אמנות ממעוף הציפור


הצייר והסופר יצחק ניר אוהב לחקור את השמיים, הציפורים ומעגליות החיים. בציוריו הייחודיים ניכרת השפעת שירותו כטייס קרב וקברניט במשך שנים ארוכות.


יצחק ניר

לפני כשנתיים פרסם רומן פוליטי בשם "מחר יישבר השרב" (כינרת זמורה דביר) שמופיע עכשיו גם באנגלית ב"אמזון" תחת השם The Critical Offer.


כיום הוא מנהל את "גלריית נאמן" במגדלי נאמן מול חוף הצוק בתל אביב, בה הוא מציג אמנים שאינם יכולים למצוא דרכם אל הגלריות והמוזיאונים הנחשבים, כמו למשל אמני הפה והרגל.


מתי התחיל הרומן שלך עם הציור?

"ציירתי לאורך שנות ילדותי ונעורי בקיבוץ מרחביה. הפסקתי לצייר עם גיוסי לצבא וחזרתי לעסוק בכך עם תחילת עבודתי כטייס אל על, בשנת 1971. לפני שמונה שנים פרשתי ומאז אני מרבה לצייר.

אני אוהב לצייר בעיקר נופים. מכיוון שציור הוא "העיסוק של הבודד", אני מרבה להשתתף בסדנאות אומן בארץ ובחו"ל, בהן ההשפעות, והחוויות המשותפות משחררים את הראש והיד ואפשר שלעיתים ייווצר לפתע משהו חדש, ועם קצת מזל, אולי גם משהו טוב. אני מציג כבר 40 שנה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם, בגלריות, במוזיאונים ובמקומות ציבוריים אך לאחרונה הסטתי את מרכז הכובד של יצירתי לכתיבה ולצערי המרווח בין ציור לציור גדל..."


מצא את כלבת התחש

מה הם מקורות ההשראה שלך?

"הטבע והשמיים. אני אוהב להתבונן בשמיים ובמה שקורה בהם. למרבה הפליאה שלי לפחות, הציירים הגדולים ביותר הקדישו מעט מאד בציוריהם לשמיים שבעיני הם עולם ומלואו.

אני אוהב להתבונן בעננים המשנים את צבעם בהתאם למיקום השמש, להבחין בסוגים השונים ולהתפעל מהצורות המשתנות מרגע לרגע. איך מציירים עננים מלמעלה למטה כמו ממטוס? יש לי חיבה מיוחדת לפסי התעבות לבנים, אותם מותירים מטוסים בגובה רב. בארץ פסים אלו מעטים, ובעיקר של מטוסי קרב. אך באירופה, ניתן לראות מאות פסים כאלה של מטוסי נוסעים בכל יום נתון, בשל פעילות הטיסות הענפה וגם משום שהאטמוספרה שם יותר נמוכה ויותר קרה.

עולם להקות הציפורים מרתק אותי. בסתיו להקות של עגורים נודדות מצפון לדרום, במבנים מופלאים בצורת ראש חץ. אני נותר פעור פה למראה הסדר המופתי ושיתוף הפעולה של הציפורים כקבוצה, בה כל אחד יודע את מקומו ותפקידו."





יסעורים מעל שאר ישוב


איך אתה מתמודד עם חוסר השראה?

"אני לא אוהב את המילה 'השראה'. אני מתחיל ציור כשנובט בי רעיון לציור. אם אני מרגיש תקוע, אני עוזב וחוזר אחרי זמן, ב'ראש אחר' ומצב רוח אחר. לפעמים אני מצייר ב'אטרף' יומם ולילה ללא הפסקה ולפעמים לוקח לי חודש או שלושה חודשים או אפילו שנה להשלים ציור. אני מתעב פלצנות והכברת מילים בתחום האמנות. עבודה טובה אין צורך להסביר וכנ"ל גם עבודה גרועה. כל מי שעוסק באמנות כיוצר (ולא כמבקר או יחצ"ן מטעם), יחוש מיד באמת הפנימית (ככל שיש כזו), בכישרון (אם ישנו) ובהעברת הרגש והמסר באמצעות הצבע על הבד - ככל שישנה העברה כזו. לדוגמא: "דוד" של מיכלאנג'לו הוא יצירת מופת שאין צורך להסבירה. אפשר רק להתפעם ממנה בכל פעם מחדש במשך חמש מאות השנים שעברו ובוודאי גם באלפי השנים שעוד תבואנה, ככל שהאנושות תמשיך להתקיים."

חג בסבלנות

האם אתה מנסה להעביר מסר בציוריך?

"לדעתי 'מסרים' באומנות הם אחיזת עיניים. כשאני מרגיש שאני רוצה לצייר אני מצייר. לא מדבר על 'מה אני רוצה להגיד'. בעיקר אני רוצה לא לשעמם את עצמי. כך אני מוצא את עצמי במהלך ציורו של נוף פסטורלי לדוגמא, העלול להיות ממש בנאלי ומשעמם – מוסיף זוג עורבים או קוץ שבור, או גדר תיל חלודה המעניקים לנוף אולי משמעות אחרת, העשויה לעורר רגש או מחשבה. אני גם אוהב לשחק עם הפרספקטיבה 'ממעוף הציפור' ולנסות ולתאר את מרחבי ה'אין סוף' על פיסת קנווס של מטר על שבעים סנטימטר."


ארבע דוגמאות לעבודתי:


"בנפול אויבך" - זהו ציור אלגורי של ציפור פגועה ומבטה מלא אימה. הציור מבוסס על אירוע במלחמת ההתשה בו הפלתי מטוס מצרי אחרי רדיפה ממושכת. לעומת טייסי אויב אחרים שנטשו או גררו את מטוסם הפגוע הביתה הוא התרסק אל אדמת המדבר בכדור אש ענקי. מבחינתי היה זה דחף לנסות ולתאר את רגע הפגיעה (בטייס שלנו כמו בטייס שלהם) בו הטייס מבין ש"זהו זה".


"ליבי" - מצא את כלבת התחש. ציור ריאליסטי של ברז כיבוי אש ישן וחלוד, שלמרגלותיו צומחים פרחי דלעת. מתחת לשכבת הצבע האדום המתקלף, נגלה צבע יסוד כחלחל כשהחלודה מסמנת את נתיב המים שגלשו ממנו לאורכן של השנים. בציור הזה אני גם משתעשע בחידה קטנה עבור הצופים: היכן מסתתרת כלבת התחש שלי?


"חג בסבלנות" - עוף טרף מדברי מרחף מעל מדבר צין כשגדר תיל הרוסה וחלודה בחזית הסצנה. בסוף, הוא יהיה שם, עט על מי שלא שרד.


"יסעורים מעל שאר ישוב" – מחווה ללוחמי צה"ל וטייסיו שנספו באסון המסוקים מעל שאר ישוב ב- 1995.


בנפול אויבך


את השקפת עולמו האמנותית מבטא יצחק ניר במאמר המרתק פרי עטו בשם "תהילת עולם", בו הוא מנתח את מהותה של יצירת המופת ומה ניתן ללמוד ממנה. הוא מסיים כי עלינו "להתפתח, להשתחרר ולהיזהר מהמושלם פן תאבד רוח היצירה... לא לשקר, לא לזייף, לחקות או לרצות אחרים. לעולם לא להתכחש למהותנו הפנימית ולבחור כבני חורין."


מי שרוצה לראות את ציוריו ולקרוא את כתביו של יצחק ניר, מוזמן לעיין באתר: WWW.YITZHAK-NIR.COM



0 צפיות
אנחנו מחפשים חדי קרן, פיונירים שיודעים לזהות תשוקה נדירה שזורה ברעיון חדשני ולפעול.  
אם מעניין אתכם לשמוע פרטים, להצטרף לקהילת ההשראה, לסייע או לקחת חלק ביוזמה מרתקת זו תגידו: אני, מלאו פרטים ונחזור אליכם 

© 2018 by one adv.    tel: 03-5613336  

  • Facebook - יום ההשראה הבינלאומי
  • Instagram -יום ההשראה הבינלאומי 7.5