דרכים להסדרת וסילוק החובות ויציאה לחיים חדשים // מאת עו״ד איריס שריקי

עו״ד איריס שריקי. צילום: פרטי

השנה האזרחית החדשה הבאה לקראתנו מציבה בפנינו אתגרים רבים

ולא פשוטים וזאת לאחר שבשנה האזרחית החולפת התמודדנו עם מגפת

הקורונה, אשר לצערנו ממאנת להיעלם מהעולם. רבים מאזרחי המדינה

נקלעו לחובות ובעיות כלכליות לא פשוטות אם בגלל הקורונה ואם קודם לכן

והקורונה רק גרמה להעצמתם.

בכתבה זו ברצוני להביא בפניכם הקוראים את הדרכים העומדות בפניכם להתמודדות וטיפול יעיל בחובות ולהבין שלכל מצב יש פתרון וככל שנקדים לטפל בחובות ההצלחה תהיה מהירה ויעילה יותר. טיפול נכון וממוקד באמצעות עו”ד מיומן בהסדרת חובות אשר יפעל ויטפל בכל לקוח באופן פרטני, תוך בחינת מצבו האישי, המשפחתי והכלכלי של הלקוח ותפירת החליפה המותאמת למידותיו, עשוי להביא בסופו של יום לסילוק החובות ויציאה לחיים חדשים. רבים מאתנו, עם או בלי קשר למגפת הקורונה, אשר הובילה רבים למצב של היעדר תעסוקה ולהכבדת הנטל הכלכלי וכעת גם לאור הגזרות הכלכליות, מנסים לשרוד ולסיים את החודש, אך לצערם, תזרים המזומנים פוחת, המינוס בבנק הולך וגדל, החשבונות לתשלום נערמים על השולחן וההתחייבויות לתשלום אינן מקבלות מענה, בין לבין מנסים לשלם תשלום כזה או אחר בהתאם לסדר העדיפויות הפרטי , אך בסופו של יום רבים בלית ברירה מרימים ידיים ומשאירים את החובות ל”יד הגורל” מה שיהיה יהיה, אך לא באמת צופים לאן הדברים מובילים עד שיום אחד, הבנק מחליט “בלי שום הודעה מוקדמת” (למרות שלרוב כן הייתה הודעה כזו, פשוט גם ממנה התעלמנו), בשל חריגה ממסגרת האשראי להחזיר חיובים, שקים, הו”ק, חיובי אשראי וכד’, הבנק מחליט לפעול לגביית החוב, מגיש תביעה בגין יתרת העו”ש, יתרת ההלוואות שלא סולקו, גרוע מכך בגין אי תשלום משכנתא, חברות האשראי פועלות לגביית החיובים שלא כובדו בבנק וכך גם גורמים נוספים שהתחייבנו כלפיהם לתשלומים שונים, פונים להליכים משפטיים יקרים ומורכבים שבסופו של יום כל העלויות הנלוות לחוב מתגלגלות ומתווספות לחוב שהנושה מבקש לגבות והחובות הופכים מסכומים זעומים לסכומים עצומים שלא ניתנים לפירעון מיידי מה שמצריך אותנו לחפש ולמצוא פתרונות יעילים שיובילו ליציאה ממערבולות החובות, מזעור הנזקים ובעיקר לביטול ועיכוב כל ההליכים שננקטים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בהם נוקטים הנושים.

הנושים השונים, פועלים לגביית החוב כאמור באמצעות פניה לרשות האכיפה והגביה (הוצאה לפועל), פותחים תיק הוצאה לפועל החייב מקבל את האזהרה שמבשרת על פתיחת התיק (למעט במקרים חריגים בהם הוגשה בקשה לנקיטת הליכים בטרם משלוח אזהרה), בתוך תקופת האזהרה, עומדות בפני החייב מספר אפשרויות, האחת, חייב שלטענתו אינו חייב את הסכום הנטען רשאי להגיש התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לתביעה על סכום קצוב, חייב אשר פרע את החוב יגיש טענת פרעתי, חייב שאין לו טענות כנגד החוב והנושה יאלץ לפעול לתשלום החוב אם באמצעות השובר שמגיע עם האזהרה או בתשלומים בהתאם לצו התשלומים המופיע ע”ג האזהרה. חייב אשר לא פעל על פי האפשרויות שלעיל, עם חלוף מועד האזהרה, רשאי הנושה לנקוט כנגדו בהליכים לגביית החוב, תחילה בהליכים “פשוטים” כמו עיקול ח-ן עו”ש, עיקול משכורת, הם אמנם פשוטים לביצוע אך משבשים לחייב את שגרת החיים וההתנהלות היום יומית, בהמשך יכול הנושה לנקוט בהליכי נוספים כדוגמת הליך לקבלת מידע מגורמים שונים והטלת הגבלות כגון: הגבלה בבנק ישראל, הגבלה לשימוש בכרטיס אשראי, עיכוב יציאה מן הארץ , הגבלה על חידוש דרכון והגבלה על חידוש רישיון הנהיגה, הליכים שלמעשה פוגעים בשגרת יומו להתנהלותו של האדם בחיי היום יום. כאשר לחייב יש נכס, יכול הנושה להטיל גם עיקול גם על הנכס וישנם מקרים בהם מבקשים לממש את הנכס ולמנות כונס נכסים על הנכס ובכך להביא למכירתו והכל באמצעים כשרים על מנת לגבות את החוב. כל ההליכים שיינקוט הנושה כנגד החייב נושאים בחובם עלויות נוספות אשר מכבידים על החייב הן את ההתנהלות היום יומית והן גורמים לחייב להוצאות נוספות שבסופו של יום חלות על החייב, אשר נדרש לשלמם לנושה. ככל שחייב ישכיל לטפל בחובות מוקדם ככל האפשר, הדבר ייטיב אתו

ועם משפחתו ויגרום לו לפחות נזקים, הוצאות והליכים מיותרים, אך

המציאות מוכיחה שהדבר לא תמיד אפשרי, אז מה כן ניתן לעשות?

ישנן מספר דרכים להתמודדות עם החובות, כאן אנסה לפרט את הדרכים העיקריות שבהן אדם יכול להתמודד עם החובות, כאשר לכל דרך יש יתרונות וחסרונות ועל החייב באמצעות עו”ד מיומן שעוסק בתחום לבחון מה היא הדרך המתאימה לו באופן ספציפי בהתאם למצבו, ליכולותיו הכלכליות והנכסים שניתן להיפרע מהם לתשלום החובות. אחת הדרכים הפשוטה והקלה ביותר לביצוע היא פניה ישירה לנושה עצמו או באמצעות בא כוחו לתשלום החוב בהסדר. הדרך השנייה, היא עם קבלת האזהרה המבשרת על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כאשר על סכום הקרן התווספה האגרה ושכר טרחת עו”ד א’ אז החייב יכול לשלם את סכום החוב המופיע על גבי האזהרה בתשלום אחד או לפרוס את החוב בהתאם לפריסה המוצעת באזהרה ולהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על כך. ככל שחלף המועד הנקוב על האזהרה והנושה החל כבר בנשיטת הליכים כנגד החייב, על הסכום שהופיע על האזהרה יתווסף שכר טרחת עו”ד

ב’ ואז החייב יוכל להגיש בקשה מסודרת בהתאם לסעיף 7א’ לחוק ההוצל”פ לפריסת החוב לתשלומים בצירוף מסמכים כמפורט בטופס הבקשה, מסמכים המעידים על הכנסתו והוצאותיו, יצוין, כי המחוקק קבע את מסגרת פריסת התשלומים כאשר חובות עד 100,000 ₪ יפרסו ל- 36 תשלומים ומעל 100,000 ₪ יפרסו ל- 48 תשלומים. אציין, כי בתקופת הקורונה המחוקק כדי לסייע לחייבים תיקן מספר תיקונים בחוק ההוצל”פ, הן לעניין סכומי האגרה ושכ”ט עו”ד א והן לעניין האפשרויות לפריסת תשלומי החובות לתקופות ארוכות יותר מהקבוע בחוק ולכן, כדאי ואף נכון יהיה לנצל את ההזדמנות שהעניק המחוקק לחייבים. לצערנו כאשר חייב נקלע למספר תיקי הוצל”פ במקביל וקיימים כנגדו מספר חובות נוספים אז הבעיה קשה, גדולה ומורכבת יותר וכאשר החייב מבקש להגיע להסדר כולל ולשלם תשלום אחד מרוכז, אז עומדות בפניו שתי דרכים נוספות, האחת איחוד תיקים והשנייה הליך חדלו תפירעון ושיקום כלכלי. איחוד תיקים – בהתאם לסעיף 74 לחוק ההוצל”פ קובע, כי החייב ישלם סך השווה ל- 3% מסכום החוב הכולל של תיקי ההוצל”פ הפעילים כנגדו בלבד ובמקרים רבים מדובר בסכומים עצומים לתשלום חודשי שהחייב אינו מסוגל למלא אחריהם. במקרים בהם החייב אינו יכול למלא אחר צו תשלומים בתיק איחוד 3% ואינו מוצא פתרון יעיל ואפשרי לסילוק החובות במסגרת הליכי ההוצל”פ שפורטו לעיל, פעל המחוקק וחוקק את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח 2018- , (חוק אשר החליף את הליך פשיטת הרגל המוכר והידוע), כאשר אל הליך זה ניתן וחייב לצרף גם חובות שאינם כלולים בתיקי הוצאה לפועל. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הציב מטרה כפי שהיא מוגדרת בסעיף 1 לחוק: שיקום החייב, השאת שיעור התשלום לנושים וסיוע לחייב לשוב למרקם החיים הכלכליים. בנוסף, החוק קובע גם את המסגרת לניהול ההליך, תקופה קצובה של כ- 4 שנים כאשר בסיומם, היחיד יופטר מחובותיו ויוכל לצאת לדרך חדשה, אם וככל שימלא אחר הוראות החוק ויפעל בהתאם להחלטות השונות, יצוין, כי ישנם מקרים בהם הנאמן, הממונה ובית המשפט יחליטו להאריך את התקופה. הליך חדלות הפירעון אמנם מהווה פתרון יעיל להפטר מן החובות, אך הוא לא הליך שבהכרח מתאים לכל אחד, שכן מעבר לצו התשלומים החודשי, נבדקים כלל נכסי היחיד ובמהלך התקופה שהיחיד נמצא תחת צו חדלות פירעון כלל נכסיו שייכים לקופת הנשייה ובכלל זה תוכניות חיסכון, רכבים, וכן ובעיקר דירת המגורים השייכת לחייב וכאן יש לשים לב שבמסגרת ההליך ניתן לממש את הדירה, לכן, על החייב בטרם כניסתו להליך לבחון את כל האפשרויות העומדות בפניו בהתאם למצבו המשפחתי הכלכלי והאישי, לשקול את מירב השיקולים ורק אז לבחור את המסלול הנכון והמתאים ביותר לסילוק החובות והשבת החיים למסלולם. יודגש, כי ישנם חובות שאינם ברי הפטר כמו חוב מזונות . לסיכום, על מנת לטפל בחובות, רצוי לפנות לעורך דין שעוסק בתחום אשר מניסיונו יוכל לסייע לחייב בהתאם למצבו האישי לבחור ולהמליץ לו על הטיפול הנכון לאור מצבו ולאור סוג ואופי החובות ובעיקר לאור גובה החוב ומצבת הנכסים שיש ברשותו.

צילום: שי בראל

עו״ד איריס שריקי

shrikiris70@gmail.com | 052-2633124