• אייל הראל

הדרכים להסדרת וסילוק החובות ותחילתם של חיים חדשים

לכבוד שנת תשפ"ב, שבאה עלינו לטובה והרצון של כל אחד ואחת מאיתנו שהשנה הבאה תהיה שנה טובה, ברוכה ומוצלחת יותר מקודמתה, מובילה אותי לבחור לכתוב הפעם דווקא על הדרכים שיובילו אותנו לסילוק החובות ויציאה לדרך חדשה ותחילתם של חיים משוחררים מחובות // עו״ד איריס שריקי



עו״ד איריס שריקי | צילום: פרטי
עו״ד איריס שריקי | צילום: פרטי

טיפול נכון וממוקד בכל לקוח באופן פרטני, המותאם למצבו האישי ותפירת החליפה המותאמת למידותיו, עשוי להביא בסופו של יום לסילוק החובות ויציאה לחיים חדשים. רבים מאזרחי המדינה , עם או בלי קשר למגפת הקורונה, שפקדה אותנו בשנה וחצי האחרונות והובילה רבים מאיתנו, למצב של היעדר תעסוקה והכבדת הנטל הכלכלי, נקלעים מידי יום לחובות כספיים ומנסים לשרוד ולסיים את החודש, לצערם, תזרים המזומנים פוחת, המינוס בבנק הולך וגדל והחשבונות לתשלום נערמים על השולחן, כאשר בין לבין מנסים לשלם תשלום כזה או אחר בהתאם לסדר העדיפויות הפרטי, אך בסופו של יום רבים בוחרים להרים ידיים ולהגיד לעצמם מה שיהיה יהיה, אך לא באמת צופים לאן הדברים מובילים עד שיום אחד, הבנק מחליט "בלי שום הודעה מוקדמת" (למרות שלרוב נדלקו נורות אדומות ונשלחו התראות מקדימות), בשל חריגה ממסגרת האשראי להחזיר חיובים, שקים, הו"ק, חיובי אשראי וכד' והבנק מחליט לפעול לגביית החוב, מגיש תביעה בגין יתרת העו"ש וההלוואות שלא סולקו, חברות האשראי בגין החיובים שלא כובדו בבנק פועלות באותו האופן וכך גם גורמים נוספים שהתחייבנו כלפיהם לתשלומים שונים, פונים להליכים משפטיים יקרים ומורכבים שבסופו של יום כל אותן עלויות מתגלגלות ומתווספות לחוב והחובות הופכים לעצומים שלא ניתנים לפירעון מיידי מה שצריך לחפש ולמצוא פיתרון שיוביל ליציאה ממערבולות החובות.




הנושים השונים, פועלים לגביית החוב באמצעות פניה לרשות האכיפה והגביה, פותחים תיק הוצאה לפועל נשלחת אזהרה לחייב בטרם נקיטת ההליכים כנגדו, (למעט במקרים בהם הוגשה בקשה לנקיטת הליכים בטרם משלוח אזהרה) בתוך תקופת האזהרה, עומדות בפני החייב מספר אפשרויות, האחת אם אינו חייב עליו להגיש התנגדות, או אם פרע את החוב, להגיש טענת פרעתי. במידה וכן חייב עליו לשלם את החוב אם בתשלום אחד ואם בהתאם לצו התשלומים המופיע ע"ג האזהרה. עם חלוף מועד האזהרה, רשאי הנושה לנקוט בהליכים לגביית החוב, תחילה בהליכים "פשוטים" כמו עיקול ח-ן עו"ש, עיקול משכורת, הם אמנם פשוטים לביצוע אך משבשים לחייב את שגרת החיים וההתנהלות היום יומית, בהמשך נקוט הנושה בהליכים כמו קבלת מידע מגורמים שונים והטלת הגבלות כגון: הגבלה בבנק ישראל, הגבלה לשימוש בכרטיס אשראי, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה על חידוש דרכון, והגבלה על חידוש רישיון הנהיגה. כאשר לחייב יש נכס, רשאי הנושה להטיל עיקול גם על הנכס ובמקרים רבים גם מבקש להתמנות ככונס נכסים על אותו נכס ולהביא למכירתו והכל על מנת לגבות את החוב וכמובן שיש עוד מגוון הליכים שניתן לנקוט בהם והכל כדי להביא לסילוק החוב. הליכים שאך מכבידים על החייב וגורמים להוצאות נוספות שכאמור בסופו של יום חלות על החייב.




ככל שאדם ישכיל לטפל בחובות מוקדם ככל האפשר, הדבר ייטיב איתו ועם משפחתו ויגרום לו פחות נזקים, הוצאות והליכים אך הדבר לא תמיד אפשרי, אז מה כן ניתן לעשות ?

ישנן מספר דרכים להתמודד עם החובות, כאן אפרט את העיקריות שבהן, כאשר לכל דרך יש יתרונות וחסרונות ועל החייב לבחון מה היא הדרך המתאימה לו באופן ספציפי בהתאם למצבו, ליכולותיו הכלכליות והנכסים שניתן להיפרע מהם לתשלום החובות. אחת הדרכים הפשוטה והקלה ביותר לביצוע היא פניה ישירה לנושה עצמו או באמצעות ב"כ לתשלום החוב בהסדר. השנייה, היא עם פתיחת תיק הוצל"פ וקבלת האזהרה, לשלם את סכום החוב המופיע על גבי האזהרה בתשלום אחד, או לפרוס את החוב בהתאם לפריסה המוצעת באזהרה ולהודיע ללשכת ההוצאה לפועל.

ככל שחלף המועד ניתן להגיש בקשה מסודרת בהתאם לסעיף 7א' לחוק ההוצל"פ לפריסת החוב לתשלומים בצירוף מסמכים, יצוין, כי המחוקק קבע כי חובות עד 000,100 ₪ יפרסו ל- 36 תשלומים ומעל 100,000 ₪ יפרסו ל- 48 תשלומים. אציין, כי בתקופת הקורונה המחוקק כדי לסייע לחייבים תיקן תיקונים במסגרת תיקון 68 לחוק ההוצל"פ, לעניין פריסת תשלומי החובות לתקופות ארוכות יותר מהקבוע בחוק. הבעיה קשה, גדולה ומורכבת יותר היא כאשר לחייב ישנם מספר תיקים ורוצים להגיע להסדר כולל ולשלם תשלום אחד מרוכז, אז עומדות בפני החייב שתי דרכים האחת איחוד תיקים והשנייה הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.


עו״ד איריס שריקי | צילום: פרטי

איחוד תיקים, בהתאם לסעיף 74 לחוק ההוצל"פ החייב ישלם סך השווה ל- 3% מסכום החוב הכולל של תיקי ההוצל"פ הפעילים כנגדו. למקרים בהם החייב אינו מוצא פיתרון אפשרי לסילוק החובות במסגרת הליכי ההוצל"פ וצווי התשלומים שנקבעו במסגרתו, פעל המחוקק וחוקק את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 , (החליף את הליך פשיטת הרגל) , אליו יצורפו גם חובות שאינם כלולים בהוצאה לפועל .מטרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוגדרה בסעיף 1 לחוק: שיקום החייב, השאת שיעור התשלום לנושים ולסייע לחייב לשוב למרקם החיים הכלכליים.





החוק בעצם הציב מסגרת לניהול ההליך לתקופה קצובה של כ- 4 שנים שבסיומם, היחיד יופטר מחובותיו ויוכל לצאת לדרך חדשה, אם וככל שימלא אחר הוראות החוק ויפעל בהתאם להחלטות השונות. ההליך אמנם מהווה פיתרון יעיל להפטר מן החובות, אך הוא לא בהכרח מתאים לכל יחיד, שכן מעבר לצו התשלומים החודשי, נבדקים כלל נכסי היחיד, ובמהלך התקופה שהיחיד נמצא תחת צו חדלות פירעון כלל נכסיו שייכים לקופת הנשייה ובכלל זה תוכניות חיסכון, רכבים, וכן ובעיקר דירת המגורים המצויה בסכנה. לכן, על החייב לבחון את כל האפשרויות העומדות בפניו בהתאם למצבו האישי, לשקול את מירב השיקולים ורק אז לבחור את המסלול הנכון והמתאים ביותר בעבורו ובעבור משפחתו.

יודגש, כי תיקי מזונות לרוב מוחרגים מהליכי ההסדר השונים ויש לפעול להסדרתם בהסדרים נפרדים.



לסיכום, על מנת לטפל בחובות, רצוי לפנות לעורך דין שעוסק בתחום אשר יכול לסייע לכם בהתאם למצבכם האישי ולהמליץ לכם על הטיפול הנכון בעבורכם לאור מצבכם ולאור סוג ואופי החובות ובעיקר לאור גובה החוב ומצבת הנכסים שיש ברשותכם.


עו״ד איריס שריקי

052-2633124 | shrikiris70@gmail.com



5 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול