top of page
  • תמונת הסופר/תאבי יופה

יחד ננצח | השמן של צביקה

רוח ההתנדבות ששטפה את המדינה מאז תחילת מלחמת "חרבות הברזל" לא פסחה גם על התוצרת החקלאית של צביקה סנדר. סנדר, בן מושב גן חיים, חקלאי מאז ומתמיד, הוא הבעלים של "השמן של צביקה" המתמחה בגידול ובייצור שמן זית כתית מעולה מזני הברנע, הקורוטינה, הקורונייקי ומזן סורי.


ערבות הדדית | יחד במסיק צביקה סנדר

"ברגע שהתפרץ המצב עם עזה הבנתי שהמסיק שתכננתי לשבוע שלאחר מכן לא ייצא לפועל, כי שני הילדים שלי גויסו למילואים וגם עובדים אחרים שהיו אמורים להגיע לא באו" מתאר סנדר

"מועצת הצמחים פרסמה בדף של ענף הזית מודעה בחיפוש אחר מתנדבים למסיק, ומשם זה הגיע לחמ"ל האזרחי של אחים לנשק שפנו אליי. וגם מההסתדרות יצרו קשר יחד עם כל מיני ארגונים והתחילו לשלוח לי מתנדבים.

כך ביצענו מסיק אחד וביום אחר כבר הגיעו מתנדבים אחרים כמו מהמכון הוולקני. בכל יום שעבדנו הגיעו אנשים עם רצון לעזור וזה היה מדהים. לא האמנתי שאחווה את מה שחוויתי. אנשים טובים, רצון טוב לעזור מהזמן הפנוי שלהם, ללא תשלום, פרט לארוחת בוקר שארגנו להם ומים. כל שאר הדברים היו עליהם".

השמן של צביקה | ארגונים התחילו לשלוח לי מתנדבים.

וסיימתם את העבודה מבחינתך?

"סיימנו את הרוב. נותרו לי עוד כמה עצים שאותם כבר אמסוק לבד עם בני המשפחה. השנה בכלל מתאפיינת בכך שלרוב החקלאים אין בכלל זיתים. בזיתים יש שנה אחת טובה שנותנת הרבה ושנה שכמעט ולא נותנת דבר. השנה זו השנה עם המעט זיתים".


הגיעו אנשים עם רצון לעזור וזה היה מדהים. לא האמנתי שאחווה את מה שחוויתי.

ושנת החוסר הזו אותה מתאר סנדר מביאה עמה מחסור בשמן זית בעולם בכלל ובישראל בפרט.

"יש כל מיני מקומות שלא ברור כלל אם ימסקו ומתי", מסביר סנדר, "אין מכונות או שחלקן לא פעילות בגלל שאין מי שיפעיל אותן. מקומות רבים עברו למסיק ידני וזו בעיה, כי עם מכונה יכולת למסוק ביום 300 עצים ובידיים תגיע אולי ל-100. גם בחו"ל המחירים עלו מפחות לשלושה יורו לק"ג שמן זית לתשעה יורו. אני מעריך שתהיה עליית מחירים בשמן הזית בעיקר ברשתות השיווק".

אם לא המתנדבים בעצם לא היית יכול לייצר עבור עצמך פרנסה?

"בלי המתנדבים לא הייתי מוסק כי למסוק עצמאית היה קשה מדי. ואז לא היתה לי פרנסה. הם באו לעזור ועשו את זה מכל הלב. היום כל העיסוק שלי הוא בזיתים.״

ממשיך צביקה : ״אז פעם היום שלי מתחיל בשבע, ופעם בחמש. הזיתים לא מייצרים עבודה כל השנה, כל יום וכל שעה. אבל אין יום שלא אהיה במטע. את בקרת המזיקים והריסוס אני עושה לבד, מדשן לבד, את הגיזום אני עושה ידנית במידת הצורך ואם העבודה גדולה מדי אז מגיע קבלן. זו ההחלטה שקיבלתי אחרי שהתאלמנתי – להפסיק להיות עבד לעבודה. אני נשאר קטן ומנסה להוציא מהעבודה כמה שאפשר, בלי להשתגע. אני משתדל גם לא למכור לחנויות בכלל, כי אז הרווח שלי נחתך בחצי. המטרה היא לפחות להתאזן לאורך השנים עם התחביב הנחמד הזה של הפקת שמן זית ישראלי".






Comments


bottom of page