top of page
  • תמונת הסופר/תאבי יופה

להחזיר אנשים לחיים: המרכז הישראלי לכירופרקטיקה



קצת לפני בר המצווה הנער רונן מנדי היה מעורב בתאונת דרכים קשה שגרמה לו לפגיעה בראש ובעמוד השדרה. הייאוש שלו אז היה רב, והוא הרגיש שבפועל הסתיימו חייו אחרי שהממסד הרפואי הקונבנציונלי הכריז עליו כ"נכה" מהמותניים ומטה.

אלא שאמו של רונן החליטה לא להרים ידיים והיא לקחה אותו לבדיקה אצל ד"ר לכירופרקטיקה שהגיע באותה תקופה לישראל. "לא רציתי לשמוע מזה", מודה היום ד"ר מנדי, הבעלים של המרכז הישראלי לכירופרקטיקה, "כי לא רציתי לשמוע שוב שאין מה לעשות עם מצבי. אבל כשהגעתי אליו הוא הראשון שזיהה את הבעיה, הצליח להסביר לי מה גורם לה וגם החזיר אותי לתפקוד מלא".

וכך, טיפול אחרי טיפול, התוצאות נראו בשטח ומנער שנגזרה עליו נכות חזר מנדי לעמוד על הרגליים ולמעשה קיבל את חייו בחזרה. אז הוא גם החליט לפעול כך שאחרים יקבלו חזרה במתנה את החיים שחשבו שאיבדו.


רונן מנדי | הבעלים של המרכז הישראלי לכירופרקטיקה

"יש המון דברים שהכירופרקטיקה טובה להם", מודה ד"ר מנדי, "והאוכלוסייה שהכי חשוב לי להגיע אליה כוללת את אותם אנשים מיואשים, שחושבים שאין מה לעשות עם מצבם הבריאותי אחרי שגם רופאים רבים אומרים להם את זה".

אז עבורך המקצוע הזה הוא שליחות במלוא מובן המילה?


"נכון. פרט לכך אני אב לילד אוטיסט, שלא דיבר עד גיל 9. יצאתי לכל מיני מסעות כדי למצוא דרך לעזור לו ומצאתי כירופרקט בקנדה שמתמחה בטיפול באוטיזם. הבאתי את הבן שלי אליו ואחרי כמה טיפולים הוא התחיל לדבר, זו גם הסיבה למה עברתי התמחות של טיפול באוטיזם דרך הכירופרקטיקה".


הכירופרקטיקה היא שליחות

ניסיון החיים של ד"ר מנדי בעולם הכירופרקטיקה הביא אותו למסקנה שקודם כל אדם שנפגע בצורה כזו או אחרת, צריך לדעת להפעיל את הגוף. ואיפה נמצאת מערכת ההפעלה של הגוף? בעמוד השדרה. התנועה של החוליות מייצרת 90 אחוזים מהאנרגיה של המוח, והיא האחראית על תפקוד של כמעט כל איבר בגוף.


רונן מנדי | מתמחה בטיפול באוטיזם

"עם הכירופרקטיקה אפשר להחזיר את התפקוד של הגוף דרך החזרת התנועה בחוליות"









הממסד הרפואי לא מכיר עדיין לגמרי בתחום הכירופרקטיקה שנכלל עוד ברפואה המשלימה. איך הציבור מגיב לידע ולהסברים שלך על המקצוע?


"רוב האנשים שמגיעים אליי מתפעלים מרמת הידע שלי ומהיכולת לקשר בין דברים בצורה מאוד מהירה. אני מציג תוכנית טיפול והרוב הגדול מקבל אותה".












אילולא התאונה איפה היית היום?


"אין לי מושג, אבל זה עשה שינוי גדול בחיי. כשהייתי נער בן 16 הייתי טוב מאוד במחשבים, אבל קיבלתי מכה מפתיעה כי כשהתגייסתי לצבא רצו שאהיה הנדסאי אלקטרוניקה בחיל האוויר. לבסוף שירתי כחובש קרבי, חובש מוטס וסיימתי כקצין חובשים ביחידת ההצלה הארצית".



מה אתה הכי אוהב במקצוע?


"המון, במיוחד שאתה יכול לטפל באנשים בריאים ולא רק בחולים. בכל גיל אפשר להחזיר לאנשים את התפקוד ואת העצמאות".









Yorumlar


bottom of page