• אייל הראל

להפיח חיים בחומר | אלישבע צבר

עודכן ב: אוג 18

אלישבע צבר היא פסלת ישראלית, חברה באיגוד הציירים והפסלים בישראל, המתגוררת בישוב הקהילתי גילון שבגליל המערבי.


פסל מנוחת הלוחם
איך הכל התחיל ?

כבר בילדותי ובנעוריי, הייתה לי משיכה מסויימת לאמנות (בעיקר ציור), אבל הוריי כיוונו אותי ללמודים אקדמיים בטכניון, כי ״מאמנות אי אפשר להתפרנס״, ומי חשב אז שצריך לתת ביטוי גם למה שהנפש משתוקקת? כך הגעתי לפיסול רק שנים רבות מאוחר יותר. סיימתי את לימודי בטכניון ועבדתי ככלכלנית בחברת היי טק ובמקביל הלכתי לחוגי אמנות מגוונים, (כמו ציור על משי וציור כפרי על עץ), שעדיין לא היו הדבר האמיתי עבורי. בשנת 2000 נסעתי עם משפחתי לארה״ב לשנתיים לתקופת שבתון, ורק שם גיליתי את שאהבה נפשי-הפיסול.






פסל מנוחת הלוחם | ״הפסל נוצר בהשראת הבן שלי. כשהוא היה בטירונות קרבית וחזר הביתה לסופ"ש, היה לו ריטואל קבוע: פושט מדים, לובש שרוואל,עושה קרחת (כמו לאבא שלו) ויושב בגינה תחת עץ מכנף נאה לנגן בגיטארה. יום אחד צילמתי אותו ופיסלתי את דמותו המנגנת.״
הפיסול

לעיתים, אנשים מחלקים את חייהם לשניים-לפני ואחרי אירוע משמעותי בחייהם. עבורי,

תחילת העיסוק בפיסול מהווה אירוע, שמחלק את חיי לחיים שאין בהם או יש בהם פיסול.

העובדה, שבסופו של דבר, גיליתי את האהבה שלי לפיסול- מלמדת, שהיעוד האמיתי שלנו

עשוי לצוץ בחיינו במוקדם או במאוחר, גם כשנתעלם ממנו במשך שנים רבות.

התחלתי ללמוד פיסול באוניברסיטה בטקסס , ונשאבתי לנושא בצורה יוצאת דופן. בהתחלה

פיסלתי כמו ילד בכתה א׳, אבל לאט לאט התפתחתי ולמדתי להעביר את מה שהעין רואה

אל היד היוצרת. הסגנון שלי הוא ריאליסטי וזה מחייב התבוננות מאד עמוקה ואימון

ממושך. מאז ועד היום לא הפסקתי לפסל. כשחזרנו ארצה מהשבתון פיסלתי במקביל

לעבודתי, ומאז שפרשתי, אני בעניין הזה במלוא זמני ומרצי.







אני מפסלת בחימר ואחר כך יוצקת את הפסלים בברונזה. ההשראה שלי לקוחה מתוך הנוף

האנושי הפרטי שלי, זה אומר דמויות מחיי האישיים, או חוויות אישיות שלי.

פיסלתי למשל דמויות בהשראת השכונה שבה גדלתי. כיום כמעט כבר לא רואים אנשים

מציצים בחלונות, אבל בילדותי,כשלא היו טלפונים וטלוויזיות, אנשים עמדו והסתכלו החוצה

לרחוב דרך החלונות, כי זה היה הבידור שלהם, לכן הדמויות האלה שפיסלתי מציצות

מהחלונות או מרפסות. אני מפסלת רבות את משפחתי בפוזות שונות ומאז שהפכתי לסבתא,

אני מרבה לפסל ילדים ובעלי חיים.



פסל ׳שכונה׳


לידה מחדש

תהליך היצירה אורך חדשים רבים, בהם אני חשה כמו יולדת שמפיחה חיים בחומר. אני

מתאהבת בפסלים ומשקיעה בהם המון רגש. אני מרגישה צורך ליצור דמויות אנושית,

שלרוב גם מביעות אופטימיות ושמחה. אין דבר שמרגש אותי יותר, מאשר לראות אנשים

שמתחברים ומתרגשים למראה יצירותיי, כאילו משהו מן האהבה שאני יוצקת בדמויות עובר

גם אליהם.


נשאלתי לא פעם, למה אני מפסלת בעיקר נושאים אופטימיים ולא נושאים כואבים וקשים?

ותשובתי היא, שזה מתוך בחירה. זה המוטו של חיי- להתמקד בחצי הכוס המלאה!

זה לא אומר- להיות אדישים לכאב או רוע, אבל אפשר לבחור ולהתמקד בחיובי ובטוב,

שאנחנו מקבלים, וגם בדברים הטובים שאנחנו יכולים להעניק לאחרים.



אני חברה באגודת הציירים והפסלים של חיפה והצפון. השתתפתי בתערוכות יחיד

וקבוצתיות רבות, הן בארץ והן בחו״ל וחלק ניכר מעבודותיי נמצא באוספים פרטיים בישראל,

סינגפור, רוסיה, דרום אפריקה וארה״ב.


בשנים האחרונות, התחלתי ליצור גם תכשיטים צבעוניים ויחודיים, המביאים לידי ביטוי את

אהבתי לעיצוב וצבע.






ליצירת קשר:

אלישבע צבר, פסלת

טלפון: 0524466935

אימייל: zabarel9@gmail.com

אתר: www.elisheva.co

62 צפיות
אנחנו מחפשים חדי קרן, פיונירים שיודעים לזהות תשוקה נדירה שזורה ברעיון חדשני ולפעול.  
אם מעניין אתכם לשמוע פרטים, להצטרף לקהילת ההשראה, לסייע או לקחת חלק ביוזמה מרתקת זו תגידו: אני, מלאו פרטים ונחזור אליכם 

© 2018 by one adv.    tel: 03-5613336  

  • Facebook - יום ההשראה הבינלאומי
  • Instagram -יום ההשראה הבינלאומי 7.5