• גליה היפש

מליווי סטארט אפים, דרך הקמת אחד משלה, ועד לקידום נשים בהייטק

עודכן: 20 במרץ



צילום: חיים טרגן

מליווי סטארט אפים, דרך הקמת אחד משלה, ועד לקידום נשים בהייטק קרן בראון צמיר היא אשת עסקים המלווה סטארט אפים בשלבי ההקמה והגדילה הראשונה, ועוזרת להם לשנות חשיבה בכל הקשור לניהול עבודה בעידן ההיברידי, לרבות גיוס שימור וניהול עובדים בארץ ובניית מרכזי פיתוח בחו”ל. כיום היא גם מובילה סטארט אפ חדש שיזמה והקימה בתחום תלת המימד בנדל”ן ושילוב נדל”ן מהעולם האמיתי במטאברס. ראיון מיוחד “עם התקדמות המטאברס, צריך פחות להסביר שתלת מימד עבר מתחום המשחקים לעולם האינטרנט בכלל. ביום בהיר אחד, לאחר ההכרזה של צוקרברג, עברתי מתחום נישה מקצועי, שמגיעים אליו רק פורצי דרך, לפיתוח בחזית הטכנולוגיה העתידית – המטאברס”

מזה שנים שקרן בראון צמיר (49), עורכת דין (LLM) וכלכלנית בהשכלתה, מלווה חברות סטארט אפ בשלביהן השונים. רבות החברות שיכולות להודות לה על הדחיפה, הליווי וההשראה שנתנה להן בתחילת הדרך. עם השנים הייתה מעורבת בסטארט אפים רבים, הן כבית התוכנה המפתח, והן כיועצת. השנה היא יוצאת לראשונה עם סטארט אפ חדש ומרגש משלה, “מיזם עצמאי שלי במלואו”, היא מספרת. “אני זו שהגיתי ואותו, ואני זו שמקדמת אותו עכשיו בצעדיו הראשונים. יחד עם זאת, אני ממשיכה ללוות סטארט אפים, כי זו גם חדוות העשייה האמיתית שלי”.

אין ספק שבראון צמיר היא אישה מעוררת השראה. היא ניהלה חברות הייטק בעברה, בגיל 40 פתחה בית תוכנה משלה בשם OneCode המתמחה בפיתוחי גרפיקה מתקדמת, תלת מימד ו-VR. היא פועלת רבות למען קידום נשים בהייטק ובכלל, וכעת משלבת דרך חדשה גם כיזמת. אם בעבר היה צורך בהסבר ארוך במה היא בדיוק מתעסקת, ומיהם הלקוחות שצריכים פיתוח מורכב בתלת מימד, היום מספיק להגיד פיתוח לעולמות המטאברס, וכולם כבר מבינים, או שמעו על זה. “חשוב להבין שהמטאברס הוא לא עולם מקביל, ולא יחליף את העולם שלנו. הוא בעצם אינטרנט שיהיה מסביבנו ובשילוב עם העולם שלנו”, היא מסבירה, “אנחנו נמצאים עכשיו בשלב השלישי באבולוציה של האינטרנט. בתחילה האינטרנט היה במחשבים הנייחים בבתים, לאחר מכן עבר לטלפונים הניידים והלך איתנו לכל מקום, ובקרוב מאוד, כחלק מההתפתחות הטבעית, האינטרנט יהיה מסביבנו כ-AR או שממש ניכנס לתוכו כ-.”VR היא מוסיפה כי: “עד לא מזמן, כל נושא תלת המימד היה סוג של נישה שקשורה בעיקר למשחקי מחשב, אנחנו ב-OneCode התמחינו בלקחת את תלת המימד לעולמות של מסחר כמו אפליקציות נדל”ן וחנויות, אפליקציות מקצועיות בתחום האופטיקה וההנעלה, וכמובן שעשינו גם גיימינג. כיום, עם התקדמות המטאברס, צריך פחות להס


ביר שתלת מימד עבר מתחום המשחקים, לעולם האינטרנט בכלל. ביום בהיר אחד, לאחר ההכרזה של מארק צוקרברג, עברתי מתחום נישה מקצועי, שמגיעים אליו רק פורצי דרך, לפיתוח בחזית הטכנולוגיה העתידית – המטאברס”. “זה כמובן לא יקרה ביום אחד, אבל לשם העולם הולך, ובצעדים מאוד גדולים. כיום מושקעים סכומי עתק,בחברות רבות ובאזורים נרחבים בעולם. ההשקעה בפיתוחים בתחום החומרה בכל הקשור למשקפי VR, ביכולות AR ובכוח חישובי שיתמוך בכך, כמו גם הרחבת העננים בכדי שיוכלו לשמור ולטפל בכל ה-DATA החדשה שתצטבר, רק מראים, שהשאלה היא לא האם, אלא רק מתי. חברות שלא ישכילו להתאים את המוצרים שלהם ליום הזה, יכולות למצוא את עצמן מאחור”.

יזמים כיום עומדים בפני אתגרים בלתי אפשריים

צילום: חיים טרגן

על אף העיסוק החדש במיזם הפרטי שלה, בראון צמיר לא זונחת את התחום האהוב עליה כל כך: ליווי סטארט אפים בשלבי ההקמה וההתבססות שלהם.

“הלקוחות שלי, בעיקר היזמים שנמצאים בתחילת דרכם, מתמודדים היום מול אתגרים בלתי אפשריים”, אומרת בראון צמיר. “החברות הגדולות שוכרות את התוכניתנים המנוסים, ומעניקות להם בונוסים ותנאים שלא נמצאים בהישג יד של חברות צעירות. הסטארט אפים הצעירים צריכים להמציא את עצמם מחדש מכיוון שהם מתקשים להתחרות במענקי החתימה, בפינוקים או במשכורות של החברות הגדולות”.

אם כך, מה הפתרון?

“הפתרון מצריך בראש ובראשונה שינוי חשיבה, בעיקר בקרב המנהלים והיזמים. בסטארט אפים יש אווירה של יחידת עילית ותחושת שליחות, העובדים ממש מעורבים בבניית המוצר – ואת זה צריך להדגיש. בנוסף, יש שני דברים שיזם בסטארט אפ יכול להציע לעובדים שלו: עבודה היברידית וגיוון תעסוקתי. זה לא דבר פשוט, להטמיע את הערכים הללו. חלק מהיזמים עדיין רוצים לקבל בוגרי 8200 מוכנים לעבודה, אבל הם כבר לא זמינים עבורם כבעבר. הם צריכים לפתוח את הראש לאפשרויות אחרות. עבודה היברידית מאפשרת לגייס עובדים גם בפריפריה וגם בפריפריה התרבותית. חרדים וחרדיות או מבני החברה הערבית, לצד אנשים מבוגרים יותר ונשים בתפקידי ניהול טכנולוגי”.

“אוכלוסיות אלה, שהודרו לא מעט שנים מסצנת הסטארט אפים, משתלבות, בצוק העיתים, ומביאות ערך גבוה לחברות שמוכנות לשלב אותם. העבודה ההיברידית היא לא פחות ממהפכה בשוק התעסוקה העתידי, מהפכה שתישאר איתנו הרבה אחרי הקורונה. זוהי גם קריאה לנשים בהייטק: העזו יותר, במיוחד עכשיו. סטארט אפים גמישים להרבה מאוד דברים שבעבר חסמו אתכן. השילוב בין בית לעבודה יכול להיות אפשרי יותר כאשר עובדים חלקית מהבית”.

“הגיוון התעסוקתי, כולל העסקת ג’וניורים לצד סניורים, יאפשר ליזם לגייס לטווח הארוך עובדים טובים, ויחזק את היציבות בכוח האדם בארגון. אולי אחרי שנתיים שלוש חלקם יעברו לחברות הגדולות, אבל לא כולם, וחלקם ירצו להישאר ולהביא את החברים שלהם לעבוד איתם. נכון, הגיוון התעסוקתי נכפה על היזם כי אין תוכניתנים מנוסים בהישג יד, אבל הוא ישיג כך עובדים גמישים יותר, זולים יותר, עם יותר מוטיבציה, ולמשק הישראלי זה יעשה רק טוב”. ומה עם הפתרון של גיוס צוותים בחו”ל?

“זהו נושא מורכב שעובר שינויים גדולים מאוד בימים אלה ממש, לאור השינויים בשוק העבודה ברוב מדינות העולם. ככלל, עבודה עם מפתחים בחו”ל פחות רלוונטית לסטארט אפים בתחילת דרכם ממספר סיבות. היזמים מתקשים לגייס בסבבים הבאים על סמך כ”א בחו”ל, בנוסף נדרש ניסיון בניהול צוותים בחו”ל. אם נוסיף לזה את האתגר של נסיעות לחו”ל בתקופה הזו, נשאר עם העדפה ברורה לחיפוש פתרונות בשוק המקומי”.

“עם זאת, ישנם יזמים שפונים לפתרון הזה, לאור מצוקת כוח האדם והעלויות הגבוהות בישראל. לסטארט אפים כאלה אני ממליצה על שילוב כ”א מהארץ ומחו”ל: גיוס בחו”ל בעיקר לתפקידים שמצוקת כ”א בהם גבוהה יותר, והם לא תפקידי מפתח בחברה. למשל CTO ו-VP R&D והטאלנטים בתחום העיסוק של הסטארט אפ, חייבים להיות בארץ.

ומה קורה עם כל הסטארט אפים שמתעקשים על פתיחת משרדים בלב ת”א?

“לעיתים יש הצדקה לכך, והקושי לגייס בפריפריה משמעותי, אולם לא תמיד ולא כל סטארט אפ חייב לשבת במרכז תל אביב. יש לי לקוח, סטארט אפ שגייס כסף, פתח משרד בת”א ולא הצליח לגייס ולו עובד אחד. הצעתי לו לעבור לראשון לציון, לרחובות, או ליד תחנת רכבת מרכזית בפריפריה, ולמצוא עובדים מקומיים. היזם העביר את משרדיו לפארק המדע ברחובות, צמצם את תהליך הגיוס והצליח לגייס כבר שני צוותים”.

האם ההשתוללות בשוק גיוס העובדים בהייטק צפויה להיעצר מתישהוא?

“אכן קיימת השתוללות והיא לעיתים מוגזמת בעיניי. הקורונה הביאה בשורה, האיצה תהליכים טכנולוגיים, וזה עושה טוב לעולם ההייטק, אך בטווח הקצר זה יצר הייפ בגיוסים שקשה לנהל אותו”.

“אולם”, היא מוסיפה, “אין דרך חזרה מהשינויים שיצרה הקורונה”, ומסבירה: “כשעובדים מתרגלים לעבודה היברידית, קשה לחזור לחמישה ימי עבודה במשרד. אסתכן ואומר שאני מזהה מגמות, שיכולות להעיד על התמתנות החגיגות באופק, אולם זה לא רלוונטי ליזמים שגייסו כסף וצריכים את כ”א המקצועי כאן ועכשיו בכדי לעמוד ביעדים שהציבו הם והמשקיעים”.


המיזם החדש: HomeyVerse


בימים אלה שוקדת בראון צמיר על מיזם חדש, ייחודי ומסקרן בתחום התלת מימד. הכל החל כאשר היא קנתה לפני מספר שנים דירה חדשה על הנייר. “קיבלתי הדמיות ושרטוטים מהיזמים, וכמי שיש לה בית תוכנה שעוסק בעולמות וירטואליים, לא הצלחתי להבין ובעיקר לא הצלחתי להרגיש את הבית, את החללים ואת הווייב של הדירה”.

“ראיתי שהפרופורציות בהדמיה אינן תואמות את מה שקורה במציאות. הריהוט שמוכנס בהדמיה לדירה לא תמיד תואם את גודל הריהוט בפועל, והייתי צריכה לקבל החלטות לגבי שבירת קירות או השארתם, בחירת מיקומי מכשירי חשמל ושקעים וכדומה. פניתי לתוכניתן בבית התוכנה שלי וביקשתי שיכינו לי מערכת הדמיה תלת ממדית שבה אוכל להיכנס לדירה בעזרת משקפי VR, להסתובב בה ולהבין בדיוק מה קורה שם. כאשר המערכת הייתה מוכנה, הרכבתי את המשקפיים והצלחתי לראות דברים שלא ראיתי קודם. ראיתי לדוגמה שכאשר אני יושבת על המיטה בחדר השינה, אני יכולה למשל לראות את הבן שלי בסלון דרך המרפסת. זווית כזו אי אפשר לחוש בשום דרך, למעט הסתובבות פיזית במרחב התלת מימדי, באמצעות משקפי “VR.

ההדמיה של דירתה הפרטית גרמה לבראון צמיר להבין שזה השלב הבא מבחינתה, והיא גם מקשרת את הפיתוח החדש לעולם המטאברס. מה ההבדל בין חווית תלת מימד ב-HomeyVerse להדמיות המקובלות בשוק הנדל”ן כיום?

“כיום ההדמיות המקובלות הן בדומה לצילומים, בדרך כלל בזוויות שמחמיאות לדירה ולא מציגות אותה כפי שהיא באמת, או מודלים סכמטיים שאפשר לסובב במחשב. בכל מקרה הן לא נותנות את תחושת ההימצאות בדירה (First person view). רק בתוך הדמיית VR אפשר ממש לחוש את הדירה, וכל זה כשהדירה כלל לא בנויה”.

הסטארט אפ של בראון צמיר מפתח מנוע תלת מימד בזמן אמת, שמביא את הדירה שעל הנייר (דו מימד) למטאברס (תלת מימד). “תוכלו להכניס שינויים ולראות אותם מתממשים במציאות הווירטואלית, בדיוק כמו במשחקי מחשב, בזמן אמת”, היא מסבירה. “תוכלו להזמין אורחים לדירה ולדון איתם על הדירה עצמה על הרהיטים ועוד, וכל זאת במהירות, באמצעות שילוב של אוטומציה, בינה מלאכותית ולמידת מכונה”. ספרי קצת על הפעילות שלך לקידום נשים בהייטק.

“שנים רבות שאני פועלת להכנסת יותר נשים לתפקידי פיתוח וניהול בהייטק הישראלית, במטרה להגדיל את ההשתתפות של נשים מספרית, וגם איכותית, ולעודד לתפקידים טכנולוגיים בכירים ולתפקידי ניהול. ב-OneCode לדוגמא אני עובדת יותר עם נשים ובצורה משמעותית. אני נוהגת לגייס מפתחות בתחילת הדרך ואני שמחה ומעודדת כל אחת שפורסת כנפיים וממשיכה הלאה. עם רובן אני בקשר עד היום ושמחה לייעץ ולסייע להן בהמשך הקריירה. במקביל אני מנטורית בעמותת “יוזמות עתיד” ומלווה נשים מוכשרות וראויות כך שהן לא יישארו בצד, ויצליחו להקים את העסק הראשון שלהן, בתחומים מגוונים”.




keren@onecode.co.il

0 תגובות