בעידן החדש שינוי הוא נתון. אם להורים שלנו הייתה עבודה אחת יציבה לכל החיים, לרובנו יהיו כמה קריירות. הגמישות היא צו השעה. בפן החיובי, זכינו לחיות בעידן של תמורות, חדשנות וקידמה. בתכלס, זה מחייב את כולנו להחתים דרכון לעידן המשתנה.
בכדי לקבל את השינוי, להיערך אליו עלינו ליצור ארגז כלים משודרג שיסייע לנו והכלי המרכזי בו הינו - השראה. השראה נמצאת סביבנו, סוחפת אותנו למחוזות חדשים, השראה תוביל אותנו לפתח רעיונות, לצמוח ולהגשים. ההשראה היא תנאי ויסוד לכל יצירה עוד משחר ההיסטוריה של האנושות.
יום ההשראה? מה ולמה
לפעמים כילד.ה פנימית, השראה צריכה שיעירו אותה, זה התפקיד של יום ההשראה -
לעורר
יום בו אפשר לעצור את השגרה ליהנות מהקסם, הכוח שמניע את העשייה והיצירה. יום ההשראה מאפשר לנו להתחבר אל מקורות ההשראה, לשמוע, להרגיש ולמלא את הריאות בתשוקה מרעננת עם טעם חדש לחיים.
המושג השראה הוא כוח, הוא מעלית לעבר העשייה. להבדיל מחלומות שהם פנטזיה, השראה מניעה אותך.
מטרת יום ההשראה הינה לחבר אוכלוסיות שונות להשראה ולהשריש בתודעה שהשראה היא כמו שריר שניתן לאמן. שנלמד להשתמש בעוצמת ההשראה בחיי היום יום ככלי המוביל את אנשי העידן החדש.
מטרתנו שיהיו כמה שיותר אירועים ושיצויינו בקרב קהילות רבות.
קהילת ההשראה מתרחבת, מתפתחת, יוזמת מפעלים בשם ההשראה ומשתלבת באירועים קיימים.
החל מפרסום אנתולוגיה זו השנה השישית בעריכתה של המשוררת המוערכת ציפי שחרור ובה מאות משוררים כותבים השראה בשיתוף איגוד כללי של משוררים בישראל ואירוע בבית היוצר בנמל ת״א בשיתוף אקו״מ דרך שיתוף פעולה עם ההאקתון הלאומי השלישי, מוזיאון תל אביב לאמנות, שבוע האופנה ת״א גני ילדים (אילת, קרית אתא) בתי ספר יסודיים (בנצרת, ראש העין) ועד לאדם פרטי שיוזם פעילות מעוררת השראה במקום עבודתו ביום זה.
כל זה ועוד - מתרחש כאן ועכשיו. השנה זו השנה הראשונה של יום ההשראה, החזון מתחיל ללכת ובטוחני שבשנים שיבואו קהילת ההשראה תתרחב ותשפיע.
איך נולד יום ההשראה?
הריקוד עם יצירה והשראה מסחרר, כאבק קסמים שהופך כל שגעון לרעיון, שבריר השנייה בה הבילבול והכאוס הרעיוני מזדקקים לצליל חד, בטוח - קולה של השראה.
חדוות היצירה והריק הקשוח שהיא איננה היוו בסיס ליצירות רבות ובצדק - השנייה שבה אנו כצינור שמעבד רעיון המתכנס לתכלית - נדירה היא כציפור כחולה וראוי שנעצור ונחגוג את היותה.
נחגוג יחד, לא לבד. לדעת שיש עוד משוגעים כמוני שמול השראה מבינים שאנחנו רק חלקיק מקיום שלם, ביצירה ארוכה עלינו לזוז בקצב השינוי.
ואם זזנו, עשינו, הזענו - לא ישבנו בצד וצפינו, לא העברנו ביקורת על העושים - השיחרור והתהילה שייכים לזזים, למעזים, לנכשלים שמנצחים, לערימות של ״לא״ ומבטים נלעגים. לשונים, לאחרים ששמעו את שירת ההשראה והטו אוזן, הקשיבו לקצב והעזו.
שם ברגע ההוא, הבנתי שהשראה צריכה בית,
לרגע הזה בו הנפש עפה גבוה וחוצה את כל הגבולות,
לכוח הזה, להשראה צריך מקום, בית לביטוי.
מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו בפעם הראשונה? בואו.
בואו להיות שגרירי השראה, כל אחת ואחד מכם מוזמנים להצטרף, להתחבר לקהילה ולהשפיע.
כי נתינה היא מתנה בראש ובראשונה - לעצמך.
בברכת שנת השראה מעוררת,
טלי דביר לבנת
יוזמת יום ההשראה הבינלאומי
Comments