• אייל הראל

ניצולת רעידת האדמה בסין, מעיין סבג חטואל במאמר על הישרדות, אור וגבולות ההיגיון


רעידת האדמה הגדולה בסין שגבתה את חייהם של 69,197 בני אדם, מאסונות הטבע הגדולים שידעה האנושות. מעיין, סטודנטית בסין נפצעה קשה עת קרסה עליה המסעדה. לאחר שלושה ימים ללא אוכל פגשה את הגיבור הסיני שסחב אותה 12 שעות על הגב. מעיין במאמר מיוחד למגזין יום ההשראה הבינלאומי מאמר שחוצה את גבולות ההיגיון


כתבה: מעיין סבג חטואל


איך אני מוצאת השראה בתוך סיפור ההישרדות מרעידת אדמה ששינה את חיי, מתוך המשבר ההשראה היא נבט המטפס אל האור.

השראה מבחינתי הינה החלק הרוחני שבחומר, ההשראה יודעת לקחת את החומר ולהתמיר אותו לדבר שלא היה קיים לפני, כשחושבים על זה, כל תוצר אדם שאתם רואים סביבכם , נוצר מתוך השראה!



אנו בעצם מתבוננים בהשראות -כל בניין, כל כיסא, כל ספל קפה זה התגשמות, התגבשות של מצב תודעתי של אדם שלב ליבו התקיים בהשראה.

ההשראה הינה החלק הלא מעשי והניסי שלוקח אותנו מעבר לגבולות ההיגיון, מעבר לגבולות הקיים ומיצר יש מאין, מיצר את הלא קיים ומגבש אותו לממשי וקיים.

השראה זה חלק מיצירה, חלק מקסם, חלק מנס. החלק הרוחני שבאדם, החלק שנשגב ומחובר לעולמות נשגבים, הניצוץ האלוהי שבנו.


אני חייה על השראה, השראה זה מה שמניע אותי, זה הדלק לליבי, זה הרוח במפרשי.

השראה זה לראות שהבלתי אפשרי  - הופך אפשרי, ההשראה ממלאת את הלב, ההשראה נותנת תקווה, מגשרת בין השכל ללב, בין המקום שמוגבל   למקום החסר - גבולות שבתוך האדם.

לקח לי 10 שנים להבין בעצמי שהסיפור שלי מעורר השראה, בשנים הראשונות בכלל לא יכולתי לדבר אותו, לספר אותו לבטא אותו. כשהייתי מתחילה לספר אותו, הקול שלי היה נחנק! רעידות בכל הגוף, גל של קור היה שוטף אותי, היום אני מבינה ויודעת שזה הפוסט טראומה שעברתי והחלק שנסגר לי ברעידת אדמה, הלסת, זה החלק שיוצר את הדיבור יחד עם מיתרי הקול.


בשנת 2008, אני סטודנטית בסין לרפואה סינית בביה"ח אוניברסיטאי ובסיום לימודי, אני מוצאת את עצמי בלב ליבה של רעידת אדמה עוצמתית! 8.0 בסולם ריכטר – מניין של 70000 הרוגים ואני וחברתי ענת בלב ליבה של רעידת אדמה הקשה שהעולם ידע.

אני נפצעת במסעדה שמתפרקת עליי בעוצמה וקוברת אותי, מנפצת את פניי ברצפה, אני מאבדת הכרה, מאבדת תקשורת עם העולם , דממה.

לקח לי שנים להבין שהסיפור שלי הוא סיפור של אומץ, של גבורה, של עוצמה, של בחירה בחיים של ניצחון המוות, הסיפורים שלנו לעיתים נדמים פשוטים כי הם שלנו... נסו לספר סיפור שלכם אחרי שתתבוננו מכל צדדיו, תצאו לתוך ליבו למסע גילויים. תדרשו לקבל פרספקטיבה של השראה!

מתוך הכאב ניתן למצוא השראה.


רעידת האדמה בסין מאי 20118

אך זה מוכרח להיות כאב מעובד, כאב שהותמר על מנת להפוך להשראה!

אחרי הדממה הגיע תורו של הרעש.רעש של צעקות, צרחות, ואני לא מסוגלת להוציא מילה. הקול לא יוצא, הלסת שבורה ומרוסקת לחתיכות. דם ודם ועוד דם.

אני לבסוף מחולצת מבעד ההריסות, אני קושרת את הלסת עם חולצה שהיתה לי בתיק ומתחילה לנוע לתוך מסע חילוץ.

עוברים יומיים שלמים ואני מחכה לחילוץ שלעולם לא יגיע, ללא סיוע רפואי, ללא אוכל, מבלי יכולת לבלוע אפילו טיפת מים אחת! הזמן עובר וביום השני יורדת החשיכה, שמחשיכה את ליבי, אני מרגישה שאני צוללת לתוך תהומות של יאוש, מאבדת את התקווה ומתחילה להבין שעליי להיפרד מן העולם הזה, בתוך הייאוש אני מוצאת את האור שוב, את התקווה, את ההשראה לחיים, זה קורה לי אחרי חשבון נפש ארוך ומייסר אני מגלה שהפרידה מהעולם מכאיבה לי ברחם, איפה שפוטנציאל האמהות לא בא לידי ביטוי. מתוך המקום הכי שחור, הכי חשוך הכי מיואש ניצוץ של תקווה והשראה מתחיל להתפשט בתוכי כאנרגיה חדשה, אני שומעת קול שמדריך אותי, קול רחום, עדין, מעורר. הוא מבטיח לי שאני ניצלת, שאני זוכה בחיים שלי, מדריך אותי ברוך מסביר לי מה אני עושה. אני מתמסרת לקול הזה מתמסרת לאנרגיה הזאת, מתעצמת ומתמלאת מחדש!



אני ממתינה לאור יום הראשון ומתחילה לצעוד יחד עם חברתי ענת, אני מעדכנת אותה בכתיבה מה אני מתכננת לעשות, לקום וללכת עם אור השמש הראשונה, הקול מדריך אותי אומר לי שהגשם יפסק ברגע שנתחיל לצעוד וכך קורה!

אני צועדת אחוזת טרוף, כל הגוף שלי מורגש לא מורגש, אני כבר מעל 72 שעות ללא אוכל ללא מים. עם דימום מאסיבי, אני חדורת אנרגיה ומוטיבציה

אני צועדת לעבר הלא נודע. אני יחד עם ההדרכה העליונה, אני בוחרת בחיים!

המקומיים מנסים להוריד אותי מהרעיון ומסבירים לענת שלא אצליח ללכת הליכה של 12 שעות בין הרים ויערות סינים מטורפים במצבי הקשה, אבל אני לא שם, אני מחוברת לכוח הבריאה, לנשגב!


אני מוטענת דרכו, אני צועדת! על אף הכל, על אף כל מה שקורה לי, אני צועדת. אני הולכת עד שאני פוגשת בחור סיני צעיר, שמסתכל בתוך עיני עמוק עמוק ושואל אם אני רוצה עזרה. אם אני יכולה בכלל ללכת? אני עונה בחיוב והוא מחליט להיות המושיע שלי, המלאך שלי, המציל שלי, סוחב אותי 12 שעות על כתפו, מסע מפרך לאור בקצה המנהרה! ואני ניצלת!

מתוך התופת, מתוך השבר אני מבינה שעליי לעבור מסע דומה של נחישות לריפוי! עליי לאחות את השברים והצלקות הפיסים והנפשיים, אני עוברת תהליכי ריפוי שאותם הכרתי בלימודים שלי 4 שנים של רפואה סינית והתמחות בבית החולים בסין מאפשרים לי כלים למצוא ריפוי עמוק לחוויה. אני בשנים הבאות מתמסרת לריפוי ולאמהות.

לריפוי עמוק, שורשי. אני במסע ריפוי כעת מגלה שיטות נוספות, מורים נוספים, כואבת, בוכה, משילה, משלימה.

מתחזקת, אוהבת, ושוב נבהלת, הכל זה חלק מהדרך , חלק מן המסע. אני מגלה שהסיפור שלי זה סיפור של השראה, של עוצמות, של נס גלוי! וכיום אני מטפלת בדיקור סיני עם כלים הוליסטים נפלאים בכל מכאובי הגוף והנפש, אני מעבירה ועוברת עם אנשים מסע, מאדם שבור ומבוהל אני גדלה להיות אמא, אישה, אשת עסקים של מרכז טיפולים מצליח. ויותר מזה אני מצליחה לפתוח את הפה ולספר ולחלוק את הסיפור שדגר בתוכי 9 שנים עד שמצא ביטוי! הסיפור מוצא את דרכו לליבם של אנשים ומרחיב את נפשם בזכות ההשראה שהוא נושא בחיקו.

זהו כוחה של ההשראה.




מעיין סבג חטואלמרכז רגע לנשימה לריפוי והעצמה

מטפלת מוסמכת ברפואה סינית משולבת, מורה לתטא הילינג, מרצה את סיפור חייה "מלב האדמה-ללב האדם"

054-9250850

לינק לאתר: http://www.mayanclinic.com

פייסבוק – מעיין רגע לנשימה: מרכז לריפוי והעצמה


אנחנו מחפשים חדי קרן, פיונירים שיודעים לזהות תשוקה נדירה שזורה ברעיון חדשני ולפעול.  
אם מעניין אתכם לשמוע פרטים, להצטרף לקהילת ההשראה, לסייע או לקחת חלק ביוזמה מרתקת זו תגידו: אני, מלאו פרטים ונחזור אליכם 

© 2018 by one adv.    tel: 03-5613336  

  • Facebook - יום ההשראה הבינלאומי
  • Instagram -יום ההשראה הבינלאומי 7.5