פרופ' ארז הינו מנהל של מחלקת יולדות ד' ואחראי על אשפוז היום המיילדות בסורוקה. תחום עיסוקו המרכזי הינו ניהול הריונות בסיכון גבוה, רפואת האם והעובר ומחקר במיילדות ברמה עולמית. לפרופ' ארז מינוי כפרופסור מן המנין במיילדות וגינקולוגיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ובאוניברסיטת Wayne State בדטרויט, מישיגן, ארה"ב.
תחילת הדרך | ניצוצות של השראה
בסוף ההתמחות שלי, התלבטתי אם לפנות לתחום הגניקולוגיה הכללית או להתמקד בתחום רפואת האם והעובר ולעסוק במחקר במיילדות ברמה עולמית. לשמחתי, בחרתי באפשרות השנייה והמרתקת, למרות שהיא הצריכה נסיעה ממושכת להשתלמות ברפואת אם-עובר במרכז המוביל בארה"ב ובעולם במחקר פרינטאלי.
לרופאים העוסקים במיילדות ישנם שני מטופלים, האם והעובר, מצב זה מצריך בכל פעולה והחלטה לקחת בחשבון את השניים, לתת מענה לבעיות המתעוררות בכל אחד מהם לחוד ובשניהם יחד. לכן ישנו צורך בהשגחה וטיפול, מעל המקובל בהריון רגיל, על ידי רופאים אשר הוכשרו ברפואת האם והעובר.
במהלך השתלמות שעברתי בארה''ב נחשפתי להבנה כי לסביבה הרחמית בה מתפתח העובר ישנה השפעה קריטית על כל מהלך חייו, ההבנה שבמקרים רבים סיבוכים מיילדותיים משפיעים על העובר גם לאחר צאתו מרחם אמו, היא קריטית ומשפיעה על הדרך בה אני מטפל בנשים. דוגמא לכך הינה סוכרת הריונית, עוברים החשופים ברחם לרמות סוכר גבוהות, הינם בסיכון גבוה להיות ילדים ומבוגרים הסובלים מהשמנת יתר ומחלות לב וכלי-דם.
מהי השראה עבורך?
מקור מרכזי להשראה בחיי הינן הנשים בהן אני מטפל. הצורך לתת פתרון לאם ולעוברה בהריונות מורכבים, מצריך מחשבה עמוקה ומעורר השראה למחקרים וטיפולים שמטרתם מניעה ושיפור הטיפול בסיבוכי הריון.
כמו כן, אני שואב השראה מרעיונות טובים, מאמר או ספר מעניין, הרצאה טובה או דברים המעוררים אותי להשקיע בהם מחשבה וללכת איתם הלאה. דימום אימהי במהלך ההיריון והלידה, מהווה את אחד הגורמים המובילים לתמותת אמהות ברחבי העולם, וניתן למניעה בלפחות 50% מהמיקרים. זוהי דוגמא לאתגר מעורר השראה, שבעקבותיו יזמתי את פרויקט " Two Jumbo Jets ". פרוייקט זה מנוהל בשיתוף עם קולגות מבריטניה, ארה"ב וקנדה. זהו פרויקט מרגש המתמקד בנושא קרוב לליבי. הוצאתו לפועל מלווה באתגרים רבים כמו: יצירת רשת תמיכה בינלאומית והכרה על ידי איגודים רפואיים מקצועיים בעולם ובניית שיתופי פעולה עם גורמים שונים בארץ ובחו"ל הדרושים לשם השגת הכרה, תמיכה ומימון.
הפרויקט זכה להצלחה רבה, במהלך ביקורנו באוגנדה, רופאי בית החולים בו פעלנו התלהבו מהמיזם שהצגנו להם והביעו רצון להרחיבו לכלל הקהילה באזור. בעתיד, אנו מתכננים לפעול גם במדינות נוספות באפריקה , רואנדה, טנזניה, קניה ובמדינות בדרום מזרח אסיה.
מה מוציא אותך מהמיטה בבוקר? על תשוקה ומוטיבציה
מוטיבציה היא פועל יוצא של המטרות אותן אנו שואפים להשיג בחיים, אני תמיד מחפש לכבוש את הפסגה הבאה. העניין בעבודה ובחיים האישיים, היכולת לסייע למטופלות, האתגר וההצלחה במתן פתרונות למקרים מורכבים, הדרכת והוראת הדור הבא של רפואת הנשים, מניעים אותי וגורמים לי סיפוק.
שינוי | הרגע הזה בו יש פוקוס, חידדת מטרות והבנת מה חשוב.
נחשפתי למחקר במיילדות עוד במהלך ההתמחות, אך נק׳ המפנה הייתה בהשתלמות עמיתים בדטרויט-מישיגן בארה"ב, אשר חשפה בפניי עולם נרחב, מעניין ומגוון של מחקר ברפואת אם-עובר. במהלך ההשתלמות שם עסקתי יחד עם עמיתיי במחקרים שכיסו את התחומים המרכזיים של המיילדות הכוללים: לידה מוקדמת, רעלת הריון, מניעת סיבוכים מיילדותיים, עיכוב בגדילת העובר ועוד. במסגרת המחקרים אנו מחפשים סמנים )מולקולות ייחודיות( בדם האם אשר יכולים לנבא סיבוכי הריון, פועלים לשיפור פרוטוקולים של טיפול באם, בעובר וביילוד ומפתחים אמצעים אבחנתיים טובים יותר לאיתור נשים בסיכון לסיבוכי הריון כבר בשלבים הראשונים להריונן. זאת על מנת שנוכל להעניק לנשים טיפול מבעוד מועד.
ככל שאיתור נשים בסיכון מתבצע בשלב מוקדם יותר בהריון, היכולת למנוע סיבוכי הריון או להפחית את חומרתם עולה. תחום המחקר בו בחרתי להתרכז הינו השינויים במערכת הקרישה בהריונות תקינים ובסיבוכי הריון. עבודתי אפשרה לי, עם חזרתי לארץ, לפתח מדד לאבחון DIC בהריון - הפרעת קרישה חמורה המסכנת את חיי האם. המדד בנוי על בדיקות מעבדה פשוטות שניתן לבצע בכל בית חולים. הידע והתובנות שצברתי תוך כדי מחקרי זה, מהווים את הבסיס לפרויקט " Two Jumbo Jets " אותו יזמתי.
על פחד ואי עשייה - או איך מתמודדים כשמלאים חששות?
אומרים שמי שלא עושה לא טועה. ברפואה כמו גם במחקר, אין מקום לפחד מעשייה מושכלת. צריך ללמוד להתמודד גם עם חוסר הצלחה ולהיות מוכן לכל תרחיש. היכולת להתמודד עם החשש ואי העשייה, נגזרת מהידע והניסיון הנצברים עם הזמן.
צידה לדרך | איזה עצה היית נותן לאלו שבתחילת דרכם?
אני ממליץ לנמצאים בתחילת דרכם, לתכנן תכניות לפרקי זמן קצובים של 5-10 שנים. בסוף כל פרק זמן כזה כדאי לחשוב לאן אתם רוצים להגיע ולחשב את המסלול שייקח אתכם לנקודה הזו. כמובן שצריך לזכור כי כל תכנית היא בסיס לשינויים וחשוב ללמוד לא להעצר על מטרות אבודות או בלתי סבירות. מה המוטו האישי שלך? המוטו שלי הינו בחלקה השני של ציטטה מפי אוסקר ווילד: "...ההתקדמות האמיתית היא לדעת יותר, להיות יותר ולעשות יותר״.
Comments