עורכת ראשית: המשוררת והסופרת ציפי שחרור
הפקה וייזום: יום ההשראה הבינלאומי - טלי דביר לבנת
מהות:
משוררים וכותבים מוזמנים לשלוח אלינו שירים בנושא ״השראה״
על השראה, מקורותיה, מקומה ביצירה.
זמנים: מה, איך ומתי מגישים
שירים עד 12 שורות העוסקים בהשראה, חיבור לא צפוי, על תהליך היצירה, על הפחד שהשראה איננה,
החוויה שמעיינות היצירה התייבשו.
מודגש כי ניתן להגיש שירים עד 12 שורות בלבד
על השיר להיות מנוקד ניקוד מלא ועדכני ובתוך קובץ וורד בלבד
ולא בגוף המכתב הנלוה.
באימייל הנשלח יש לכתוב בכותרת ובאופן בולט : עבור יום בסימן ההשראה הבינלאומי
על דף השיר עצמו יופעו :שם פרטי ושם המשפחה, מס טלפון וכתובת.
(שירים שלא יעמדו בדרישות לא יזכו למענה).
מועד אחרון להגשה: 13.3.19 יום רביעי
את היצירות יש להגיש במייל : zippi53@gmail.com
במייל ההגשה יש לציין: שם היצירה, שם מלא של היוצר/ת, מספר טלפון.
כל יוצר יכול להגיש שיר אחד בלבד.
היצירות יתפרסמו כאסופה דיגיטלית באתר יום ההשראה הבינלאומי החל מה- 7.5.2019
הספר יפורסם בסוציאל, ברשתות החברתיות וביח״צ נרחב.
אודות עורכת ומרכזת הפעילות:
המשוררת והסופרת ציפי שחרור
ציפי שחרור, תושבת תל אביב, סופרת, משוררת, עורכת ותסריטאית, עם רזומה של 36 ספרים ועוד היד נטויה.
זוכת פרסים יוקרתיים על ספריה.
ערכה את כתב העת "מאזניים" מטעם אגודת הסופרים העברים משך כ-10 שנים. ציפי שחרור מנחילה לדור הצעיר את האהבה לספר ולשפה העברית במפגשים ספרותיים בבתי ספר ברחבי הארץ. ציפי מנחה סדנאות כתיבה יוצרת המקיימת שנים ארוכות ומתוכן צמחה שורה של משוררים וסופרים מצליחים. בין ספריה: 'לאונרד כהן שר לה' (שירה), 'קליפסו רמלה' (רומן למבוגרים), 'נשמות תאומות' (נובלות וסיפורים קצרים למבוגרים), 'החיה שבפנים' (סיפור לילדים)"קליפסו רמלה" ולאחרונה ראה אור ספרה המצליח "מעגל המתופפות" ועוד רבים וטובים. ציפי שחרור ידועה במיליה הספרותי כעורכת מנוסה וותיקה.
זכתה בפרסים רבים על ספריה, ביניהם פעמיים בפרס ראש הממשלה, פרס אקו"ם, פרס אגודת הסופרים ע"ש חומסקי, פרס קוגל לשירה, ועוד
ציפי שחרור שימשה כדירקטורית במועצת הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו ונמנית על מייסדי ערוץ 2 בראשית דרכם.
לזכותה תכניות ספרות ותרבות שיזמה שם וכן קרנות סנונית וברוש מטעם הרשות השנייה לטלויזיה ולרדיו ליוצרים בראשית דרכם.
מאמר פרי עטה של ציפי שחרור בנושא ההשראה שלי
שימו לב
שִימוּ לֵב לַיָּרֵחַ הַנִּמְלָט לְתוֹךְ צַמְּרוֹת הָעֵצִים
שִׂימוּ לֵב לָאִישׁ עַל הַסַּפְסָל. קַעֲרָתוֹ רֵיקָה.
שִׂימוּ לֵב לִרְעִידוֹת הָעֻבָּר, שִׂימוּ לֵב לַתִּינוֹק,
מֵרֶגַע לְרֶגַע הוּא מִשְׁתַּנֶּה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ.
שִׂימוּ לֵב לַלַּיְלָה הַמִּתְכַּלֶּה. הַעֲמִיקוּ בּוֹ לִפְנֵי שֶׁיֻּכְתַּם בָּאוֹר
שִׂימוּ לֵב לַסֵּבֶל. הַכֹּל שָׁבִיר.
מתוך ספר השירים "מעגל המתופפות "
הוצאת ספרא, איגוד הסופרים הכללי בישראל 2018
אנו נוטים ליחס להשראה השלכה מידית למוזה, אך היא רחבה ומנעדית וחובקת רב מן הנגלה.
במהות המילה ובפרשנותה הראשונית טמונה ההענקה, הנתינה וזאת היא ההשראה בפרשנותה לפני כל שימוש בה. שהרי מה שאנו חשים כשאנו נותנים, מעניקים ומתגמלים היא השראה.
אבל מרגע שמצמצמים אותה אל המוזה בלבד כדי להרוויח יצירה (שאף בה כמובן טמונה הנתינה וההענקה. אך גם עניינים אחרים חודרים לתוכה שלא אדון בהם עתה ובהם אגו רב ואף לא מעט נהייה אחר תהילה, תחרותיות, השגיות ואכזבות).
לכן ההשראה עבורי היא ראשית כל נתינה טהורה ונגזרותיה המוזה ליצירה והיא המעניקה ומטווה לי שם דרך ומקלה עלי בדרכי אל היצירה, אך כאן אנו נדרשים להתמסרות טוטלית.
אין הדבר פשוט כפי שנדמה, על היוצר בפרט לטרוח כדי להשיגה ולהביאה אליו. עליו לפתותה שתבחר בו דווקא, עכשיו וכאן כשהיוצר כה נזקק לה ולנתינתה הברוכה.
כשאני יושבת אצל שולחן הכתיבה לכתוב שיר או סיפור ואני כבר נתונה כולי בשרעפי העשייה והרעיון המטפס ומרטיט את כל תאי גופי, כמו בתהליך מרתק של מדיטציית הוויפסנה של הגורו הידוע גואנקה, הבודהיסט מבורמה.
כשכל הגוף ועימו ההכרה וכל זרם התודעה נשטפים במקלחת מדיטטיבית מענגת, לעיתים מכאיבה, אני יודעת שהיא מתקרבת- ההשראה בנתינתה המבורכת, ואני מודה לה על הדרך שהיא עושה עתה אלי.
ואז היא מגיעה ומתיישבת על כתפי כציפור שיר ענוגה ומציפה אותי כאמור ברטטים שמימיים.
מי שהתנסה בסוג המדיטציה המטהרת של גואנקה מכיר את הרטט הזה השוטף ומטהר בניקיון אמיתי את כל תאי הגוף, הנפש ועד לזרמי ההכרה העמוקים ביותר. אך עדיין זקוקה ההשראה לתחינותיי ולפיתויי.
אז אני מברכת אותה ואני מפתה ומקלסת אותה במילים מתוקות והבטחות ואני מדגדגת אותה ומשתעשעת עימה כאילו הייתה ילדה ומספרת לה כל סיפורי שחרזדה כאילו הייתה איש ומתיידדת עימה ומבטיחה לה נאמנות.
היא צוחקת ויודעת שברגע שאסיים את היצירה והיא תעלם, לא אקרא לה עד לרטט הבא, והיא תמשיך בדרכה למשורר אחר, לצייר או לאיש העושה דרכו עתה להעניק מרפא לילד חולה, מזור לאישה דואבת או לאיש רעב שצלחתו ריקה, וההשראה מסייעת בידו של המיטיב.
זאת דרכה של השראה, לנדוד ולחלוק את כל הטוב שנחנה בו ואני שמחה לרגעים האלה במחיצתה.
ולאחר שהיא מניחה לי, אני כולי הודיה על הביקור הזה שעושה אותי אדם טוב יותר חומל, סולח ומיטיב .
אך לעיתים ההשראה עקשנית היא, מתמרדת, קשה לפיתויי ואינה מתמסרת לרצונותיי, לרצוני העז להניח לכל ולכתוב את השיר היושב על ליבי ואת הסיפור שאני רוצה לספר, להנחיל, ואני מתאמצת בו ומכלה יותר מחקים מעפרונות ודבר אינו יוצא תחת ידי, כי ההשראה ממענת לבוא אלי, כאילו אומרת - תעבדי קשה, תטרחי או שמא אין זה הזמן המתאים?! אולי תוותרי... לכי...קראי פרק מספר תהילים, פרק מתורתו של בודהה, פרק מספר שנכתב בהשראה גדולה. לכי לים, הביטי בגלים המתנפצים על החוף. קומי! הניחי לעט ולמקלדת. מה לך היום....
אבל איני מקשיבה לה ולא מוותרת. והיא שכולה נתינה גדולה, מלאת חסד ורחמים, מכירה אותי, הרי אנו אחיות כבר כמה עשורים, ועשרות ספריי נכתבו הודות לה, על כן היא חסה עלי ואולי אף היא מתגעגעת אלי, מתקרבת אלי, מתיישבת על ברכיי וכמו גורה צמאת אהבה היא מתרפקת ומציפה אותי באורה הקורן ופתאום ידיי מהלכות על המקלדת כספינות מהירות, נעות בתזזית ואהבה, אוחזות בעט וטסות באופני הרים וכולי כנפיים, רוח, אש, מים, פרח.... ההשראה והמילה הברוכה.
הנכם מוזמנים להשקת הקפסולה שתיערך ב-17.5 יום שישי 12:00 בבית היוצר נמל ת״א
Comments