• אייל הראל

אנחנו נמצאים בתקופה משמעותית בה מתקיימת ההזדמנות לקבל את עצמנו בלי לקדש שום אידיאל יופי״ מוטי רייפ

השינוי הזה לתפיסתו הוא הדרגתי וארוך: “הצלחה היא תהליך, זאת ממש מהפכה וקל זה לא, אבל הנכדים שלנו יוולדו לעולם שבו לכל אחד יהיה מקום”.


חלוציות מהווה את סימן ההיכר של שבוע האופנה תל אביב שהיה הראשון בעולם שמוביל בפרונט את שינוי מודל היופי. אין בכל העולם שבוע שבו ישנה תצוגה שכל כולה על טהרת הפלאסייז או תצוגה שלמה של מבוגרות. זאת האג’נדה אותה מקדם מוטי רייפ בשנים האחרונות, השינוי הזה לתפיסתו הוא הדרגתי וארוך: “הצלחה היא תהליך, זאת ממש מהפכה וקל זה לא, אבל הנכדים שלנו יוולדו לעולם שבו לכל אחד יהיה מקום”.

מוטי רייפ עובד בתעשייה מעל שלושה עשורים כשלצידו נשים יפייפיות מבפנים ומבחוץ. רובן לא שלמות עם עצמן ובמאבק תמידי להתאים למודל לא הגיוני של כמה שיותר רזה, גבוהה, חלקה, סימטרית וכו’, “המודל הזה מזיק ומעכב את שיחרורן של הנשים אל חיים איכותיים, מאושרים ושיוויוניים. נשים התרגלו ששופטים אותן על פי מראה, כאשר תכונות משמעותיות הרבה יותר, כדוגמת כנות, אינטליגנציה, כישרון ואותנטיות נדחקות לשוליים. אבל שם נמצא היופי האמיתי והוא מאוד מגוון”.

רייפ פועל מתוך שליחות אמיתית והבין היטב שמי שמכתיב את מודל היופי היא תעשיית האופנה אליה הוא משתייך. לכן החליט להיות מושקע במאבק הכל כך חשוב שישחרר את ההבנייה החולנית הזאת, מבפנים.

………………………………

לא אחת הופנתה לרייפ ביקורת על תפיסתו, ביקורות יכולות להרוס חיים ובוודאי קריירות של אנשים אבל מוטי קורץ מהסוג שרואה כל ביקורת כמו גם כל כישלון כהזדמנות להתפתח ולהתבגר. ביקורות לא ענייניות כמו רוב אלו שהופנו אליו לא עצרו מבעדו להיאבק על האג’נדות החשובות לו. הוא פה כדי להישאר ולהשאיר חותם ושום ביקורת לא תעצור אותו. משבר הוא הזדמנות וכנראה גם צלצול גואל מהיכן שהוא לא צריך להיות.

………………………………


מוטי רייפ – ורסטיליות הלכה למעשה: בתחום הציבורי הוא חבר מועצת העיר תל אביב, נשיא עמותת רוח נשית, יו”ר “קרן אימהות” ע”ש פינצ’י מור המסייעת לאימהות חד הוריות, תומך בעמותה “הופכות את היוצרות”. בתחום המקצועי הוא מפיק, במאי ויזם. אפילו שימש בעבר כקונסול תרבות בלוס אנג’לס אבל בעיקר מוביל את שבוע האופנה אותו הוא מנהל ביד בוטחת מאז 2011 מה שמחבר את שלל הכובעים הוא מוטי רייפ האדם רודף כנות, הגינות, מוסר, יודע להוציא מאנשים את הטוב שלהם ולראות את האדם שעומד מולו בלי שיפוטיות. מאמין שלכל אחד יש את המקום שלו והיופי שלו. כמו שלכל אחד יש את ה”חבילה” שלו והרגישויות שלו. דוגל בחמלה והכרת הטוב. את המסרים הללו רייפ מבקש להעביר בכל דרך שתראה לו נכונה אם זה דרך תצוגה, תערוכה, סרט, גם מופע אופראי בא בחשבון. מבחינתו אין גבול, זהו הטריגר לכל העשייה וכמילות השיר המוכר שכאילו מתנגן ברקע: ״וזוהי רק ההתחלה לה לה לה…״


רייפ (55), כבש את תל אביב בגיל 23 כדוגמן צעיר שרק עבר מחיפה לעיר האפשרויות הגדולות.

ב-1989 החל לארגן תצוגות בהתחלה עם זוגתו פינצ’י מור, הקשר הזוגי המתוקשר בין השניים תרם מאוד לעסקים והצמד הפיק עשרות תצוגות מדי חודש.

רייפ התבלט בייחודו כשביקש מאז ומתמיד להעניק אינטרפרטציה משמעותית להפקות האופנה שביים.

ב-1995 היה כבר חתום על הפקת תצוגות ענק ובין בשנים 1996-2003 זכה להפיק את טקס בחירת מלכות היופי. כמו כן הצטרף כשותף בסוכנות הדוגמניות ״לוק״ וגייס אליה דוגמניות עם האקס פקטור כמו שרק הוא יודע לאתר. בר רפאלי, לינור אברג׳יל, אילנית לוי, גל גדות ומירי בוהדנה הן רק קומץ מבין רבות שחוללו יחד איתו את המהפכה הקוראת לקידומן של הנשים.

לא אחת הופנתה לרייפ ביקורת על תפיסתו, ביקורות יכולות להרוס חיים ובוודאי קריירות של אנשים אבל מוטי קורץ מהסוג שרואה כל ביקורת כמו גם כל כישלון כהזדמנות להתפתח ולהתבגר. ביקורות לא ענייניות כמו רוב אלו שהופנו אליו לא עצרו מבעדו להיאבק על האג’נדות החשובות לו. הוא פה כדי להישאר ולהשאיר חותם ושום ביקורת לא תעצור אותו. משבר הוא הזדמנות וכנראה גם צלצול גואל מהיכן שהוא לא צריך להיות. “אני לא מצטער על שום דבר שעשיתי. מכל דבר למדתי. אני אוהב ללמוד מטעויות ולתקן. מי שלא עושה לא טועה אבל העשייה חשובה לי ואני יודע לתקן את הטעויות ולהשתנות תוך כדי הדרך. זה חלק מהיופי, להתגבר, להתפתח ולצמוח. זה היופי של הגיל וזה מה שאנשים מפספסים”.

עם תהליך ההתבגרות שעבר בחייו המקצועיים פסק רייפ מלשתף בחייו הפרטיים. מי שהיה פרובוקטור תקשורתי, מאהבן של ידועניות רבות וכוכב במדורי הרכילות, הפך עם הזמן לאדם נינוח ובעיקר שלם יותר עם עצמו.

התובנות שלך עמוקות, רק מי שעבר בעצמו תהליך משמעותי מסוגל לשתף בכזה להט את שאר העולם כמו שיתוף בנס שהתרחש

כמובן. עד גיל 40 לא הורדתי חולצה בים. לא אהבתי את עצמי ואת הגוף שלי עברתי תהליך ולמדתי לקבל את עצמי כמו שאני ובעיקר הבנתי שהכל קישקוש: אושר אמיתי לא תלוי במידות, בצבע, או בגובה הוא גם לא תלוי בכמה כסף יש לך. אושר אמיתי מתחיל כשאתה אוהב את עצמך כמו שאתה.

בתקופה הממושכת שחי בלוס אנג׳לס התחבר מחדש לשורשים שלו והגדיר עצמו – יהודי גאה. פעל נמרצות לשים את התרבות הישראלית על המפה וגם עם חזרתו לארץ, השליחות לדברר את ישראל בעולם בהקשרים חיוביים בערה בו ובוערת עד היום.

המוטיבציה לקבל על עצמו את החזרתה של עטרת האופנה ליושנה הגיעה קודם כל במטרה לקדם את מעמדה של מדינת ישראל.



השנים היפות של שבוע האופנה היו בין בשנים 1968-1983 משכו אלינו עיתונאי אופנה מובילים מכל העולם ושיבחו את היצירתיות ‘העולה מן המדבר’.

מדוע חיכית כל כך הרבה שנים כדי להחזיר את מותג “שבוע האופנה” אל המסלול?

הספקתי להשתתף בתצוגה האחרונה של שבוע האופנה שהתקיימה ב-1986 כדוגמן צעיר. לאורך השנים חלמתי על האפשרות לקיים את שבוע האופנה מחדש מספר פעמים אבל זה לא צלח מסיבות שונות, בעיקר היה קשה לגייס כסף. גם בשנת 2011, השנה בה חזר להתקיים שבוע האופנה בתל אביב בהצלחה גדולה, רבים ניבו לו כישלון. בדקתי היטב את התנאים בשטח ורק כשידעתי בוודאות שאצליח להביא לארץ עיתונאים מובילים מכל העולם, קפצתי למים העמוקים והסוערים הללו תוך תשוקה אמיתית לצלוח את האתגר. הלכתי עד הסוף.

……………………………………..

רייפ פועל מתוך שליחות אמיתית והבין היטב שמי שמכתיב את מודל היופי היא תעשיית האופנה אליה הוא משתייך. לכן החליט להיות מושקע במאבק הכל כך חשוב שישחרר את ההבנייה החולנית הזאת, מבפנים.

…………………………………….

שבוע האופנה בתל אביב הוכתר כהצלחה בינלאומית. השדה גדל פה עבור עוד ועוד מעצבים ותעשיינים הודות לעקשנות ואמונה שכל כך מאפיינים את פורצי הדרך.

היום כאמור, רייפ בעיקר מנסה ליישר קו עם המגמה העולמית המשתנה. דוגמניות רזות, גבוהות וצעירות הן רק חלק ממגוון רחב של נשים יפות ואידיאל היופי הוא כבר מזמן לא נחלתן הבלעדית.


……………………………………

זהו, נגמרה הפנטזיה! הודות למאבק Metoo נשים לא צריכות לשתוק יותר והן גם לא שותקות. יותר ויותר נשים מבינות שאם אין דוגמניות במידות שלהן אז הן פשוט לא יקנו. הן רוצות למצוא את עצמן בתוך הסיטואציה ולא להתבונן מהצד. החברות הגדולות מתחילות להבין שזו לא רק מהפכה חברתית חשובה אלא גם מודל כלכלי נחוץ. אין ייצוג אז לא נקנה

…………………………………..

מהם היעדים שלך כמפיק שבוע האופנה?

“זה התחיל מהצורך בהסברה חיובית דרך עולם האופנה, אז הלכתי על זה כאמור רק כשהבנתי שאני מסוגל להביא תקשורת בינלאומית, זה המשיך מתוך מטרה לעודד את התעשייה הישראלית והיום התווספה המטרה: לעדכן את אידיאל היופי ו”האידיאל” הוא שאין אידיאל”.


המגמה הזאת באמת ריאלית או שמדובר במהלך יח”צני?

“זהו, נגמרה הפנטזיה! הודות למאבק Metoo נשים לא צריכות לשתוק יותר והן גם לא שותקות. יותר ויותר נשים מבינות שאם אין דוגמניות במידות שלהן אז הן פשוט לא יקנו. הן רוצות למצוא את עצמן בתוך הסיטואציה ולא להתבונן מהצד. החברות הגדולות מתחילות להבין שזו לא רק מהפכה חברתית חשובה אלא גם מודל כלכלי נחוץ. אין ייצוג אז לא נקנה”.

שבוע האופנה של תל אביב היא הפקה שאפתנית שמצליחה להתקיים בעיקר בזכות הלהט של העומד בראש. “אם לא הייתי מאמין בזה לא הייתי נלחם על זה”. היום הוא יכול לומר בגאווה


שעוד ועוד מעצבים ישראלים כובשים את העולם ושהתעשייה, המסחר והטכנולוגיה שלנו מפותחים בהרבה ממה שהיו לפני שהתחלנו לעבוד.

אין סיבה שלא נהיה על המפה, יש פה כל מה שצריך כדי שנוכל לפרוח”.

מהם הקריטריונים לדוגמנית? על פי שינוי הגדרת אידיאל היופי כל אחת יכולה.

לא כל אחת יכולה להיות דוגמנית. צריך לדעת להציג את הבגד ולא כל אחת יודעת לעשות את זה. דרושה נוכחות, כריזמה ואיזושהי הקרנה פנימית. לא כל מי שחושב שיש לו קול יפה יכול להיות זמר ולא כל מי שרוצה לרקוד יהיה רקדן. זה בהחלט מקצוע.

איך פותחים את השורות?

נטע ברזילי עשתה את שלה בתצוגה של בננהוט ונתנה הרבה מאוד כח לנשים בכל מידה, מבנה גוף, גיל ודת לבוא ולהיבחן. מודעה אחת באינסטגרם על האודישנים לשבוע האופנה 2020 סחפה אלפים להיבחן.

מה לגבי האידיאל הגברי? האם השיח הזה קיים?

אידיאל יופי גברי זה משהו שתרבותית פחות דובר בו. זה פחות מעניין אותי, מודה. גבר יכול להיות עם כרס, שערות בגב ואף אחד לא יעיר לו. ובכל זאת בשבוע האופנה חשוב לנו לתת ייצוג לגברים דתיים, ערבים, נכים ועוד. המטרה היא שכל אחד יוכל למצוא את עצמו, נשים וגברים. שיהיה ייצוג לכולם.


האם נראה בחנויות מידות ועיצובים שמתאימים לכל מידה ומבנה גוף?

ההיצע בחנויות פחות ממה שהיינו מצפים. אבל השינוי הוא תהליך ומעצבים בהחלט הוציאו ליין של מידות שלא היה ניתן למצוא בקלות. אמנם בכמויות קטנות אבל זו התחלה חברים.

45 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול