top of page
corridor.gif

מסדרונות ארוכים

טלי דביר לבנת

עיצוב, איור ואנימציה: מיטב שלו

טלי דביר-לבנת משוררת ישראלית אשר שוזרת הירהורי לב אל תוך רקמה אנושית מרתקת. 

הספר ״מסדרונות ארוכים״ הינו השלישי בטרילוגיית ספרי מסע יומיומי ועוסק בחיי אם צעירה, אשה ויוצרת המנסה למצוא מקום ליצירה בעידן קפיטליסטי בו הרוח נדחקת הצדה.

100 שירים

מוקדש לצועדות בדרכים,

בשבילים של שינוי

למטפסות וקמות

בדרך שאינה נגמרת

אף פעם

סדר השירים: קול הדרכים | סונטת‭ ‬הדממה | נקודת‭ ‬ציון | כאן‭ ‬לא‭ ‬גרים‭ ‬פרפרים | אהובתי | ניסיון | חמלה | ספק | עולם‭ ‬פתוח | חוכמת‭ ‬רחוב | רסיסים | אושר‭ ‬בר‭ ‬חלוף | חווה‭ ‬תהיי‭ ‬ברורה | טוב‭ ‬מאוד‭ ‬ורע‭ ‬מאוד | חיים‭ ‬בצהוב | תזכור | נוף‭ ‬פתוח | אקסטרה‭ ‬לארג‮'‬ | שתיקת‭ ‬השותקים | לחצתי ‭ ‬play| א‭.‬ב‭.‬ל | אונקיה | אשה | אחד | אי‭ ‬סדר | היה | אני‭ ‬אימא | אנשי‭ ‬בוקר | דיקטטור‭ ‬למכירה | בראי | דווקא‭ ‬עכשיו | תקווה‭ ‬ | בפנים | 2 | חלומות‭ ‬מהירים | התחנה‭ ‬הבאה:‭ ‬אהבה | היום‭ ‬ה-167 | דימיון | חול | בוב‭ ‬ספוג | במסדרון‭ ‬בין‭ ‬הגאונות‭ ‬לשיגעון | כרישים‭ ‬יודעים‭ ‬לשחות‭ ‬מלידה | הימים‭ ‬הנפלאים | לידה | חיים | מה‭ ‬כבר‭ ‬קרה | חסדי‭ ‬החשכה | ילד‭ ‬יתום | מכולת | כיוונים | לילה‭ ‬של‭ ‬נועם | נעמי | כן‭ ‬גורו | צבע‭ ‬אדום | פריחה | מארי‭ ‬אנטואנט | מסר | צבע | קיסרית | מחוג | דממה | מפתח | חרטה | דני‭ ‬היה‭ ‬איש‭ ‬של‭ ‬אמונה | אח‭ ‬זה‭ ‬כואב | נעים‭ ‬מאוד | פרידה | נשימה | עיין‭ ‬ערך‭ ‬א‮'‬ | שיר‭ ‬הגיל | לא‭ ‬יוצא | ילדי‭ ‬היער‭ ‬נשכחו | עיפרון | פודרה | צבעים | למלא‭ ‬את‭ ‬החור | ראש‭ ‬הניקרא | רודיארד‭ ‬על‭ ‬הגמל | דרווין | שיר‭ ‬על‭ ‬מלצרית | אז‭ ‬זה‭ ‬הסיפור‭.‬ | שלושת‭ ‬המו | הסוף‭ ‬הוא‭ ‬מינעד | דואט‭ ‬הפלסטיקים | כמה‭ ‬קטן | שיר | מרשמלו | הגעתי | פאזל | לילה | בשעת‭ ‬ביניים | יומן | קוקוריקו | אח | זוזו | ים‭ ‬חול | 5.1.1 | מספיק | טוב | הרגע‭ ‬ההוא | קץ‭ ‬הסוף

dot comma_cover mockup.jpg

קוֹל הַדְּרָכִים

Artboard 3 copy 3_4x.png

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי
פִּתְאוֹם הוּא נֶאֱלַם
יוֹתֵר מִדַּי זְמַן
דָּאַגְתִּי בִּשְׁבִילָם


הַקּוֹל שֶׁלִּי עָזַב קְצָת
אוּלַי הוּא עוֹד יַחֲזֹר
שׁוֹמַעַת צִיּוּצִים פֹּה
זֶה לֹא הַמָּקוֹר

בּוֹדֶקֶת מֵאָחוֹר
נִזְכֶּרֶת שֶׁמָּחָר
מְנַסֶּה לִשְׁמֹעַ
מִי אֲנִי עַכְשָׁו

יוֹתֵר מִדַּי שָׁנִים
הִקְשַׁבְתִּי לַצְּדָדִים
הִסְתַּכַּלְתִּי בַּמַּרְאָה
וְרָאִיתִי אֲחֵרִים

מִתְפַּשֶּׁטֶת לִי בְּשֶׁקֶט
כָּאן אֲנִי וְרַק אִיתִּי
לְאַט לְאַט בּוֹדֶקֶת
מִי זוֹ עַצְמִי

לֹא הֲכִי שׁוֹמַעַת
שָׁכַחְתִּי לְהַקְשִׁיב
הַקּוֹל שֶׁלִּי מַבִּיט בִּי
נָעִים לִי לְהַכִּיר

כַּמָּה שֶׁחַסְרַת לִי
נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר
כָּתַבְתִּי לְךָ שִׁירִים
שֶׁנִּשְׁמְעוּ אַחֶרֶת
יָדַעְתִּי אֶת עַצְמִי
אֲנִי וַדַּאי זוֹכֶרֶת

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי
הַוַּיָּז פֹּה לֹא עָזַר
הַקּוֹל שֶׁלִּי עָזַב קְצָת
חוֹשֶׁבֶת שֶׁחָזַר
צָלוּל יוֹתֵר מִפַּעַם
מֻרְכָּב מִפְּעִימוֹת


הַקּוֹל שֶׁלִּי הִגִּיעָה
וְהִיא כָּאן לְהִשָּׁאֵר
בְּרוּכָה הַבַּיְתָה מֹתֶק
חָזַרְתָּ מֵהַמַּסָּע
לָמַדְתָּ מֵהָאוֹר
פָּגַשְׁתָּ סִמְטָה בַּחֹשֶׁךְ
לָצֵאת זוֹ הַתְחָלָה
בְּדֶרֶךְ חֲזָרָה

כָּאן‭ ‬לֹא‭ ‬גָּרִים‭ ‬פַּרְפָּרִים

Artboard 5 copy 3_4x.png

שתיקות, שקט בין חדרים

צעקות, כן השכנים שומעים

פרוסה על פרוסה

יום לצד יום

 

כאן לא גרים פרפרים

קירקורים את שומעת בפנים

תפתחי מקרר 

תחפשי בארון

זה יגמר בלחם שחור 

 

קוראים בשמך בכתה

אמא לא שילמה

שנה שישית ברציפות

ועדיין נבוכה

 

הצעקות שלך שקטות

כשהחוסר הוא בן בית

אנחנו הומלסים בנשמה
 

נִיסַיוּן

Artboard 6 copy 3_4x.png

היה לי חלום

על ספר גדול

מלא בדפים

עמוס במילים

סודות נפלאים 

מעולמות רחוקים

קוראת בשקיקה

מנסה לשנן

מתכון של חיוך

מתכון של שמחה

מתכון של שלמות

מלאה בעוצמה

 

ספר כבד

מלא פתגמים

ספר חכם

כזה לא רואים

מביטה לעברו

וכולו זיכרון

אלו חיים 

שחלפו כך פתאום

 

הקמטים הם שורות

השנים, הברות

הלבד, הוא חוכמה 

יקרה מפנינה 

 

פתחתי עיני 

וראיתי פתאום

שכל יום הוא פריט

אחד ממתכון

לתבל נישואין

לערבב שקשה

עוד סוכר לילדים

לא מזיק

שימו הרבה

 

אין סיום

אין לו סוף

ספר ארוך

כנגמר, לא אהיה

 

ורוצה לחלוק 

להפיץ ברבים

את סודות החיים

אך נראה ששלי 

לא יהיה של אחר

 

וכך המתכון 

באוויר מתפוגג

סָפֵק

Artboard 34 copy 3_4x.png

משהו קורה

מבצבץ ומשתנה

כמעט ולא רואים

רק רחש מרגישים

לאט זה מחלחל

הסדר מתערבב

ספק היה

ספק קורה

זה כאן

היה ונעלם

 

שינוי מורכב מכמה רבדים

כזרועות של תמנון מכל כיוון צצים

ואז הלב יודע

שאין עוד הזדמנות שנייה

אין הפסקת אש למחשבה 

לא מחר, לא פעם הבאה

זה עכשיו או בכלל

 

כן הלב החצוי, השבור החבול

הוא חכם, כל שבר כקמט בפניו של איש זקן

תגידי לו, תגידי לו כבר ״כן״

הראש המחושב העצור הקצת פחדן

נטוע, לא רגוע

קואבויים במערב פרוע

לב מול מוח

אין לי כוח

מימין התבונה, משמאל העוצמה

ואני במרכז חבולה

חָכְמַת‭ ‬רְחוֹב

Artboard 9 copy 3_4x.png

מדור לדור

סיפור נשמע

פה לאוזן

גלגל הותנע

 

אגדות ומשלים

מסרים נסתרים

מניעים 

במעגל הדורות 

 

זה עובד

הוא מתפתח

אל מול זה שספרו פותח

דעת בזירה עם ידיעה

 

מלחמה עקובה מדם

אלפי שנים נלחמים

ספרים ניצבים 

בקצה אנשי מעשים 

 

להטוטי המילים

מייטיבים לתאר

כך לגמד

חוכמת רחוב

צמדי מילים

כבולים

טוב ורע מתאגדים

מגחיכים 

 

חוכמת רחוב 

נכתבה בדם

מעשה או חשיבה

עדיין בזירה

טוֹב‭ ‬מְאוֹד‭ ‬וְרַע‭ ‬מְאוֹד‭  ‬שקדי‭ ‬לבנת‭ ‬בן‭ ‬חמש‭ ‬כותב‭ ‬עם‭ ‬אימא‭ ‬טלי

long corridors_kite_animation.gif

החיים הם טובים

וגם קשים

בגיל שמונה עשרה 

לובשים מדים ומסתבכים 

 

יורים יורים

לכל הכיוונים 

חנוכה של חיילים

 

טוב האוויר

טובה היא השמש 

כאבק קסמים

מפזרים פרפרים

 

חתונה היא ברכה 

שבורכה בו משפחה 

מאחד נולדים לשמחה

 

אימא ואבא 

זה שם של תחושה

כותב איתה שירים

בתוך מיטה  

אנשים ירוקים 

חיים לפעמים

במלחמה אין מנצחים 

ילדים מפחדים 

 

יום הולדת שישי 

היום הזה שלי

ברכות ואיחולים

מתנות לילדים

תִּזְכֹּר

Artboard 13 copy 3_4x.png

זכרון הוא סם מתעתע

אתה נע בוא על נתיב תלוש

 

נחזור שנינו לאותה הדרך

ואיננה

 

שלך זוהרת וזכה

שלי מוארת מתישה 

 

״זוכר״ תאמר ותאמין

עיני אדומות מבשמים 

 

הטעם לא כשזכרתי

רודה, שולט במחשבה 

 

זכרון הוא סם מתעתע 

אנו אחריו בחשיכה 

אֶקְסְטְרָה‭ ‬לַארְג‭'‬

Artboard 14 copy 3_4x.png

למה אין לי חלומות קטנים

חלומות של יומיום

שאפשר להגשים

חלומות נורמלים

כמו של אחרים

 

כל חלום שלי

כבד וענקי

מוריד יותר ממרים אותי 

 

לא שקטה

עד שלא אהיה

חסרת מנוחה

זזה מפינה לפינה

 

כאריה במבוך

כמשקה מוגז

מפעילה לחץ

להשתחרר עכשיו

 

כואב לי הראש

הלב עוד יותר

לא אוותר

לָחַצְתִּי ‭ ‬play

Artboard 15 copy 3_4x.png

מתי החיים הפכו

להוראות הפעלה

רשימת מטלות

עמוסה וריקה 

 

מלפרוץ להיכנס

מלכבוש ללהיות 

מלהתרגש ללא 

פשוט לא 

 

כנראה שלא ביום אחד

בטח נבנה 

נחרב לאיטו 

וכעת אינם 

 

חיי בטבלה

אקסל מבולגן 

פתקית צהובה

מסתירה פציעה

אוּנְקִיָּה

Artboard 17 copy 3_4x.png

קורבן של חפצים

מלקטת דפים

מפיות וצדפים

קופסאות נאטמות

זיכרונות בארגזים

טוש אדום בחזית

 

יש ויש ויש

ואין

אספתי, אספתי

ארזתי, שמרתי

קניתי, תפרתי

בניתי, עיצבתי

 

הכל מתכנס 

תהליך שנולד

ריקוד שנוצר

רגליים זזות

 

קורנת, נושמת

בוכה, מתרגשת

תנוחי לרגע

הזמן יחכה

מתמכרת לרגע

בעוצמות שפגשתי

נזרקת בכוח

למחול בשחור אלגנטי

 

השינוי נשמר

נאסף, נארז

מחכה לקופסא

לשחרור אמיתי

לזרוק ידיים

לעוף 

לוותר על מילים

בבית ספר החיים

אֵחַד

Artboard 19 copy 3_4x.png

למיוחד

בים של כלום

למחפש משמעות

בזיוף העצום

 

יתר מחייכים

מחמיאים, נעימים

הצ׳קים נפרעים

והם רצים, רצים, רצים

 

הכל מיוחד

ריק

ומלא

טירוף מתבצר

כקצב לזרם

נעדר ענווה 

הישגים שידע

ניצחונות של אתמול

מחפשים עתה כתובות

לאותו הפזמון

הָיָה

Artboard 20 copy 3_4x.png

זו הייתה התלבטות

שממש לא הבנתי

הבחנתי, בחנתי

טפטוף בחלון

 

הקשבתי לקול

שמעתי לרוב

לא היו לי קמטים

ואולי קצת טיפשות

הם היו חבורה

ואני בתוכם

והבנתי שזהו

הגיע מחר

לעתים את חושבת

הכל בשליטה

אך הזמן הוא נוזל

אין חזרה

את לא לבד

אחריות לצדך

ולבחור עכשיו 

מסובך, לא פשוט

דוחפת בראש מחוגים של שעון

מוציאה בטריות

מנפצת את החול

מיותר לספר 

כך נראת אשליה

ועכשיו הבחירה נשארה 

כהייתה

בידי

 

המחיר הוא כמו קודם

במשא מתן

ואני כתמיד ניצבת בדוכן

ומוכרת וקונה

ונשארת הסחורה

אַנְשֵׁי‭ ‬בֹּקֶר

Artboard 21 copy 3_4x.png

קמנו מוקדם

לפני הזריחה

אני ומלצרית עייפה

חיכינו ציפינו

אנשי האור

לבוא האופה

וניחוח מאפייה מעושה

 

האמנו בניחוח

האמנו שחדש

הלבן הזה עוטף

מלטף

 

זה היה שבריר עצום

ראות מולאו אוויר הרים

יכולנו אז לעוף 

לרחף בין עננים

 

לצידנו ציפורים

מתחתינו נפרסת עיר 

נקודה טבולה בתכלת 

עם נוצות אל תוך האופק

 

האופה מתחיל לכעוס

הבצק נזרק לצד

יום חדש נגמר עכשיו 

בִּרְאִי

Artboard 23 copy 3_4x.png

בריא לא נתפס

נראה לי מוזר

בריא זה למי?

אולי למוכרן

 

בריא זה הטבע?

בריא, זה ספורט?

בריא זה בנפש

או בספרות?

 

רוצה את הסוויץ

להבין. להפנים.

תִּקְוָה

long corridors_horizontal abstract_anima

תקווה ממן, או תקווה כהן

שכחתי את שמה

תקבע

תקבע שיגיע יהפוך הכל

כענק בארמון החול

כאן הוא כל יכול

2

Artboard 25 copy 3_4x.png

חברויות שהיו לי

צצות לי פתאום

רגעים של ביחד

נוגעים בזיכרון

 

שיחה מרגשת 

מחברת יותר

העיניים לחות

כמעט מדברות

 

המבט שידע

וכיוון לרצפה

הרגש העז

לא הציל משריפה

 

נטולה, נקייה 

עניינים של יוצאים

לצחוק על הכל

לאהוב בגדול

מיוחדת שלי

ניצוצות סוערים

מעיפה בוץ לכל הצדדים

 

ואני שבגרתי

אז טרם הבנתי

נפגעתי, נשמתי

ולא הכרתי

דקות יקרות לבטח פספסתי

זמן נזל בין אצבעות צעירות

נגדע ונקטע

במדינה לא ברורה

הלכת לאכול

חזרת בארון

מילים חדות וקרות

מתארות מבול של רגשות

ועתה מאוחר

נותרו שברי שיחות

בראשי, את לא עונה

לא מצחיקה

רק בוהה

בוהה מתוך האפלה

הַתַּחֲנָה‭ ‬הַבָּאָה: אַהֲבָה

Artboard 27 copy 3_4x.png

בין מסך הדמעות 

רואה מטושטש

לב מנופץ

הולכת ברחוב

מבטים מופנים 

׳היא שבורה׳ הם מניחים

ופונים  לדרכם

יושבת בתחנה

בכי מתפרץ ללא הכרה

 

כשמתקרבים אלי נזכרת

אוספת, דמעות מנגבת. שותקת

קו 63 מגיח 

מבטי העליבות, איתו

מנקב כרטיסיה 

עוד חור בים שיברון

לקצה האוטובוס חותרת

נצלבת, יושבת ובוכה

הוא עוצר בעוד תחנה

 

בפנים אני יודעת

יום יבוא ויש תקווה

תקווה ממן, או תקווה כהן

שכחתי את שמה

ויש, יש תמיד את הניגוד

ההפך הגמור

יושבים בספסל השלישי 

בצד של הנהג

בולעים בנשיקות כאילו יש מחר

השואו הזה נוטף

הכסאות מסתובבים

מחר תבכו איתי

בספסל המיואשים

 

הייתי בטירוף

שנה של שיכרון

נישקו את כולי 

ויש לזה טעם איום

דִימְיוּן

Artboard 29 copy 3_4x.png

הדמיון לי כנפיים

הדמיון לי מפלט

הדימיון מעשיר

מאתגר וחצוף

 

לפעמים מתבלבלת

לא הכי מבינה

יש ישר, יש ימינה

יש לעמוד בפינה

ולמטה, למעלה

הם גם כיוונים?

ועמוק לתחתית,

לשם כולם מגיעים?

 

הדמיון לי הוא כלא

הדמיון הוא התא

הדמיון בלי מפתח

ממש אין מוצא

 

מסתובבת סביב

מחפשת שינוי, השגרה של עכשיו

נעלמה לבלי שוב

הדמיון לי מדוע

מקווה תעלם

מֵכנַה בשמות

תכונות של שלם

מחלקת כמו פעם 

לא ממש מרגישה 

מי מושך בחוטים

ומי הבובה

 

הדמיון לי הוא נפש

הדמיון מדומה

מתפתל לא בנוח

ואני כשלו.

בּוֹבּ‭ ‬סְפוֹג‭ 

Artboard 32 copy 3_4x.png

גרתי בתוך בועה

בין בועה לבועה רחפתי

דעתי נשכחה

בסבון התחלפה 

ויגון ודמעות מלטפות

מרוממת מגוף ואדם

וקלה, כה קלה דעתי

שנשכחתי כמעט ובכלל

 

ניתוק ששחרר מעול

ניתוק שהפך כל יכול

כקרום שנגע לא נגע

ודקה חומת הפרדה

מלמעלה הנוף מרהיב

ושקט שוכן מסביב

אפשר לשמוע מחשבה

לא דוחק פחות המולה 

 

גרתי בתוך בועה

בלי שכר דירה 

ואוי איך שהתפכחתי 

נפלתי, נכלמתי

חלמתי

כְּרִישִׁים‭ ‬יוֹדְעִים‭ ‬לִשְׂחוֹת‭ ‬מִלֵּדָה

Artboard 33 copy 3_4x.png

קרח מפציע

ביחסים מסובכים

אין עתיד לשניהם 

מתכסים בבגדים 

עוד שכבה לחמם 

לעצור את הקור שחודר

 

הוא עומד זקוף 

עוטה פוזה על הפרצוף

בזכות ולא בחסד

בלי עידוד מהסביבה

מחוספס כזה, הוא עזרא

גוזלים היינו פעם 

ועברו להם שנים

ניגודים עכשיו כבר לא משתלבים

זירה אחת

ואין תוצאה

כמה פעמים אמרת   

שהמומחיות היא בבחירה

ועדיין אתה חושב, 

כרישים יודעים לשחות מלידה

אז מה אתה עושה כאן

בים ההזיות  

נשורת של נוצצים

שוחים עכשיו אל החוף

 

משחק מקדים

כבר לא מתניע 

שיגעון של יחפים

סופרים בלב

אחת, שתיים, שלוש

במחנה אתם נוסקים

מתנהלים לפי הקצב 

בולעים את הקשיים 

מה הטמפרטורה של הדם?

זורם שם קרח

בגוף אדם

 

מפשיר מעט

ושוב קופא

סוג של יצור כזה

טבע מהתל בך

מתרשם מעצמך

חשבת שסגרת דלת

שאין מישהו כמוך

דפוק מכל הכיוונים

מוכן לקבל את המחר

אתה מתעורר לבד

לֵדָה

long corridors_flower_animation.gif

כאב שרוחש 

בבטן לוחש

עמוק ובטוח

חי ונושם

 

לאט מתרגלת

כמעט מבינה

שבתוכי זה קורה

האנושות גדלה

 

מקיאה לדעת

מתרגשת מחום

צועקת, נושמת

לא זוכרת לספור

 

הזמן לא יודע

כאב לחשב

הימים שחולפים

מעצימים הכאב

 

אינני זוכרת 

איך הייתי לפני

הגוף שגדל

מה יהיה אחרי

 

חרדות שידעתי

מחשבות שחולפות

אכזריות של רגע

משאירה צלקות

 

 

הפחד מאובדן

חרדה לגורלך

נשימות מחשבת

האם מרגישה?

 

רחש סירנה

הרחק ברחוב

עכשיו הוא מגיח,

או נפרד לשלום?

מָה‭ ‬כְּבָר‭ ‬קָרָה

long corridors_profile_animation.gif

שפוכה ונזרקת 

מצד אל צד

כמעט מתרסקת

כמה לבד

 

מרגישה את ההדף

נאלמת כולי

לא בטוחה אם הוא חי בתוכי

והדרמה נוסקת

לגבהים חדשים

המבט הנוקב

המשפט המוכר

׳׳מה כבר קרה?׳׳

נשמע מנוכר

 

זה נכון שישנן רציחות

ובגידות, זה נכון יש אי שם

גיהנום של חיות

ומספיק רק לפתוח ערוץ חדשות

הכותרות זועקות את בכי החלשים

ואני עם צרות, צרות של עשירים

 

חוזרת בזמן 

ואני שוב ילדה

לא סיימתי לאכול עוד ארוחה

ואמי מביטה בי באותו המבט

וברור לי שיש ילדים כואבים

ילדים שאותם לא מאכילים

אז נכון לא קרה לי אסון 

אך אני שנסדקתי

ואיני בשלה

להיות עוד יום

עם אותה מסכה

הגורל מתפתל ואני מנסה

לתפוס מי הטוב ומי הרשע

ואולי זה הכל גוונים של אפור

וצריך רק ׳׳לזרום?׳׳ 

מזעזע לחשוב שזה כל קיומי

זרימה שנשפכת קדימה בזמן

מנסה לנתב את קורותי

כן, כבר. כבר.

יֶלֶד‭ ‬יָתוֹם

Artboard 38 copy 3_4x.png

מערבולת שקרים

ומחול של אימה

קואליציה נרדמת 

עם בוא הזריחה 

 

ווטו אומרת אשה בשחור

והעדר הולך 

והילד יתום

צלילים של פסנתר 

מתנגנים מעצמם 

 

נעלי ריקוד אדומות

נקברות בחולות

חוכמה של שוטים

בין קירות של שתיקה 

 

משמעות מחפשת כתובת 

מנווטת דרך אל תוך מסגרת

רעועה , חלודה בצדדים קצת שבורה

האמת נחשפה 

מניפולציות מתנפצות 

אל תוך ים של רגשות

כִּוּוּנִים

Artboard 10 copy 4_4x.png

הכיוון הוא ברור

גם לך גם להם

בטוחים בדרך

נמלים בשיירה

כבר מגיל שלוש אני תוהה

איך הן יודעות שישר זו הדרך

 

מציצה בחלון

אל אורות הכרך

אוטוסטראדה סואנת 

מביטה אלי 

 

בטוחים במטרה

מרגישים את ההוויה

מגוחך הוא המרדף

טיפשית העצירה

אין אמת בהליכה

 

יומיום שולי

מרגיש מִקְרִי

קטן ולא משמעותי

מחפשת סתירה

 

חיוך היולי

של תינוק 

סטירה לחיי

העפר לרגלי

הכיוון הוא אנחנו

והדרך, היכן?

נָעֳמִי

long corridors_boat_animation.gif

נעמי פגשתי

נעמי הייתה

נעמי חלום

או אולי משאלה

הצחוק, האנרגיה

שילוב מידבק

מתחשק כל-כך לחבק

 

לקבר יורדת

רואה את הים

הדמעה שזולגת

על סלע לבן

 

השיש שכאן

וזה באיקאה

חיוך נעלם 

קיום מתפוגג

 

זיכרונות שרתחו בי

בקעו עד בלי די

הכאב שחתך וחרך הבשר

המבט הכחול 

העמוק החודר

האנרגיות נפלו

לתהום אחר

 

היכן המבט?

זיכרון אחרון

זקוקה לתמונה

כעיוור בחשיכה

 

אין נעמי עכשיו

אין נעמי לעד

אחת ויחידה

ועולם נעלם

נאלם עולם

צֶבַע‭ ‬אָדֹם

Artboard 5 copy 4_4x.png

עמוד ענן 

נרקם ממעל

הפצצה על הפצצה

בצד שלי בצד שלה 

 

עשרות רקטות לדרום

האיש למעלה איבד את הצפון

ילדים בחרדה

אמא לובשת דאגה 

 

אנשי הגדה 

חיים בדממה

אין קול מחאה

רק צליל הפצצה 

 

ומחר לוויות 

כמו אקורד של פצצות 

שנחתו בפגיעות ישירות

ניחוחות של מקלט

ומראה מאובק 

 

והאיש שצועק

מנסה להסביר

לאדון שם למעלה

שיש חוקים לא כתובים

וכולם יודעים

שלא נלחמים

בחורף סגריר

מָרִי‭ ‬אַנְטוּאַנְט

Artboard 13 copy 3_4x.png

שיעור או שניים

לא עזרו להבין

מה לעזאזל נסגר עם החיים

חטפתי בלי חמלה 

אגרוף שם בזירה

אין אף אחד לבכות לו

אין מישהו קשוב

יתומה בלי שורשים

 

רוח פרצים נכנסת לדירה

בדמות בחור עילג שמחפש אותה

הוא מנסה עלי כמה קסמים

אחיזת עיניים בלהטוטי לשון

בהופעה חיה

הוא מדמיין את הבמה

מעריצים צורחים את שמה

 

אני בשלי, מרגישה 

שמארי אנטואנט מציעה לי עוד עוגה 

מחייכת ואומרת לא תודה

עוד טיפה לכנרת

עוד יום מיותר

עוד זוג בלי עתיד נפרד

צֵבַע

long corridors_lighthouse_animation.gif

הכל כחול

גל רודף גל

חול זהב 

צדף לבן

טורקיז

מביט, מעיז

מגיח אל עבר החוף

 

רגליי נוגעות

בחול הרך

כמכחול אנושי 

על קנבס

 

הציור הבוהק

מהפנט 

והים כדורש

לוקח אליו

מָחוֹג

Artboard 10 copy 4_4x.png

השעון מתקתק לו

החול כמו נוזל

השעון רץ קדימה

תמיד ממהר

 

ואני מאחור 

מנסה להספיק

עוד מטרה

משימה

הגשמה

 

השעון הוא ממשיך

עוד שעה שעוברת

מושך קדימה

הזמן 

ואני סתם נגררת

 

השניות שחולפות כאן לפני

מתעלמות מקיומי 

נעלמות בחלל

ואני מחזירה

גם אני מתעלמת

לא מביטה

אך בלב סופרת

השעון הפנימי

מנסה לנחש

העברה דקה?

שעה

או שנייה

אז נשמע התיקתוק

והוא כה מהיר

 

מה בזמן כה מלחיץ

אין ממש היגיון

זה הזמן שבורח

או אני ששבויה

בין מחוג למחוג

נמוגה בשנייה?

מַפְתֵח

Artboard 10 copy 4_4x.png

צרור מפתחות

מונח על שולחן

הוא צנום וקטן

שני מפתחות עלי

 

הטבעת מיותמת

בית ומחסן

רכב לו היה לי

חשב הזבן

 

צרור מפתחות 

עמוס כמו שַרָת

של דירה להשכיר

ומרפסת גדולה 

רכב שטח

וחיפושית קטנה

 

הטבעת מרעישה

מלאה בסיפורים

לחורים הם נכנסים

דלתות פותחים

 

מפתח של דרך

מפתח לאן

מפתח באופק

מפתח הוא כאן

דָּנִי‭ ‬הָיָה‭ ‬אִישׁ‭ ‬שֶׁל‭ ‬אֱמוּנָה‭.‬

Artboard 12 copy 4_4x.png

האמין בדעותיו לחלוטין, תמיד בויכוחים אמרתי לו שחבל על הויכוח כי יש רק תשובה אחת נכונה, התשובה שלו. הוא היה מהנהן שנכון.

אני מאמינה שהחיים האלו הם רכבת הרים וכולנו מוצאים את עצמנו לעתים למטה, עצובים, שבורים, מיואשים.

לכל אחד יש את הרגע שהכל מרגיש ׳׳יותר מדי׳׳ שהחיים נופלים עלינו חזק מדי.

אני מאחלת לכולנו שברגעי השבר, רגעי הקושי שהחיים מזמנים לנו שברגעים האלה נהיה חלשים.

 

כן, חלשים.

 

 

אחי‭ ‬דני‭ ‬היה‭ ‬חזק. ‬

לא ביקש עזרה, לא אותת, לא התגמש, הלך בדרך הקושי.

לו רק נהיה חלשים נושיט יד, נזעק לעזרה אז אז יחלפו רגעי השבר ונתחזק יחד.

נָעִים‭ ‬מְאוֹד‭ 

long corridors_dancer_animation.gif

בשם האומנות

בשם הרצון

בשם הערכים שהובילו 

אותי משומקום

 

בשם התכלס

שהבטן מקרקרת

לכל המילים היפות

שעולות ומייקרות 

 

בשם ההשלכות

שמשאירות אותי כאן

מתרצת 

נְשִׁימָה

Artboard 12 copy 4_4x.png

לגעת בכאב

לממש כולו

נִצְבַט

וּמֵפַרְפֵר

ליפול מולו

 

מבט אל הרצפה

להצטנף לתוכה

ללא חיבוק

ללא תמיכה

 

ברקע מתנגן 

שיר כאב

בקצב דיסקו

הפזמון חוזר

לכאן 

זהה ומיותר

 

הבגידה מותירה

חתכים עמוקים

הנפש ריקה

הגוף חולל

ריקנות מלטפת

מתקרבת אלי

 

כשכולם צודקים

אין מנצחים

סוף

שִׁיר‭ ‬הַגִּיל‭ ‬

Artboard 13 copy 4_4x.png

למה עיניים של מבוגרים 

נראות עצובות תמיד?

בין קמטים לכתמים

ומבט מהורהר

טובעת בשבילי הזמן

 

ההילה הלבנה 

עייפה האריזה

גב מכופף קלות

לא מצפים לבאות

 

עבר, הווה, עתיד

יושבת בהווה וצופה אל המחר

בשולחן 24 יושב ניסים הגנן

השנים נגעו לו בגבעול 

ושקעים יבשים על הפנים 

 

זז לאט

מדבר פחות 

יש לו זמן 

ופחות כוחות 

‭"‬יַלְדֵי‭ ‬הַיַּעַר‭ ‬נִשְׁכְּחוּ‭"‬

Artboard 14 copy 4_4x.png

השמש שקעה

ויתרה ויצאה

נותרנו לבד בחושך 

קולות לילה החלו

כשיודעים את דרכם

בשבילי ערפל 

 

ילדי היער נשכחו

תדעי לך אמא

אין כאן קסמים 

ושיקויים לעת מוצא 

 

המציאות התעוררה 

ליום נורא

בלי אפשרות לנס

אין איך להימלט 

 

הקדמונים ידעו כשפים

אך לנו יש רק עיתונים

וידיעות שמסמנות את האתמול

ילדי היער נרדמו לנצח אמא

לא מזמנים אותם יותר בליל גשום

 

ילדי היער נשכחו

תדעי לך אמא

אין כאן קסמים 

ושיקויים לעת מוצא 

 

עננים סחוטים 

העיפה לפה רוח

מנקה את שהיה 

אל תוך שברים

ילדי היער נשכחו הבנתי אמא

פּוּדְרָה

Artboard 15 copy 4_4x.png

דימויים ומסכות

שכבות שכבות

מרפדים מהצדדים

מצפים במרחקים

 

זרזיף שתיקות 

קמצוץ מר

נדמה כנגמר

לכמה דקות 

 

עם שחר אל קרב

ערומה בתשוקה

חוצפה בוערת 

מציתה עוד שכבה 

 

לתכנן ולרקום

מזימות כמזמור

בזירה לחדול

יוצרת בערום 

 

מנתחת כל מילה

וטועה בחזרה

זה הטעם

זה הריח

והאופי לא בורח 

 

מניחה את הקסדה 

מיישרת מבט למראה

את היש הזה

מחבבת 

לְמַלֵּא‭ ‬אֶת‭ ‬הַחֹר‭ ‬

Artboard 16 copy 4_4x.png

סיפור הבריאה

הוא סיפור אהבה

החיבוק שנולד לתוכי

 

וידעתי שירים

נשמעו כקינות

וניגנתי ימים 

גם בלילות 

 

ללא משי וכחל

נטולת מסיכות

לבדי ואינני גלמודה 

מתמלא לאיטו 

ונמזג לתוכי 

קיום שידע 

רוֹדְיַארְד‭ ‬עַל‭ ‬הַגָּמָל‭ ‬

Artboard 8 copy 4_4x.png

משל על גמל

שהילד יגדל

סט ערכים

שיזרום בורידים

 

מחלקים פה ספרים

מספרים על הוגים

שילמד שיפנים

ידע דווקא ככה

 

ומביט בי שקד

ושואל על גמל

ודבשת, היכן?

זה מדע, זה נכון

או זה מסר לרשום

 

שתדע ותזכור

תכנס למסגרת

זה רע וזה טוב

עכשיו תגיד

נעים מאוד

 

רובוטי הקטן

חובב אגדות 

או ילד לעולם

מתכון שמיושם 

 

בלי משלים מחודדים

או ספרי הפחדות 

הולכים יחד

נופלים ומתחבקים

שִׁיר‭ ‬עַל‭ ‬מֶלְצָרִית

Artboard 19 copy 4_4x.png

עברה את גיל שלושים

רווקה, כן גרה אצל ההורים

חיוך מר ישן על הפרצוף

 

בין טיפ לטיפ

משחילה מילה

ככה מיואש

שתדע, היא משוררת

וזה לא שממלצרת

משתלב לה בסיפור

הגורל עגום

עקום, סתום

 

נפלא למשוררת

בדיוק לפי כללים

היא מדוכאת לפי הספר

לא יוצאת מהקווים

 

כי כשחרא 

ודפוק פה

יש סיבה להדביק תווית

וסיגריה בין שפתיים

משתלב כמעט דביק

שְׁלֹשֶׁת‭ ‬הַמֻו‭

Artboard 21 copy 4_4x.png

כל חיי בשלשה 

לא לבד 

בודדה

במרכז נעמדת 

מצדדי אוצרותי

 

מרותקת לתוכן

מהוררהת בדברן

מקדשת נוכחותן 

 

לבד היא יושבת 

מבטים מסיחים

מתריסה אין תזוזה

 

מצדדי הן יושבות

שותות ועוטפות 

דימיון ומוזה 

שלי חברות 

 

מחשבה ככרטיס טיסה

למסע עוצמתי

בלבה של שממה 

שמוזה בדלת 

ראשי נאלם 

זה רגע מיסטי

אחד מיוחד 

 

למדתי לדעת

בודדים רגעי

שמגיע אחד

אני שם, בוודאי 

 

שלמוני חיים 

אונקיות דמעות

שופינג עם חברות 

דּוּאֵט‭ ‬הַפְּלַסְטִיקִים

Artboard 22 copy 4_4x.png

יש לך תמיד משפטים ארוכים

התשובות הקצרות חסרות 

לא סל תירוצים

בלי טנא סיבות 

 

כן או לא הן האפשרויות 

שיחות בגוונים 

חיים דהויים

 

מדף שלם של קופסאות פלסטיק מסודרות לפי גדלים

כל הדברים שלא יהיו לך בחיים 

תור לשיננית בשעה שתיים 

כל הדברים שלא יהיו לך בחיים

מבט נורמלי ושלושה ילדים

כל הדברים שלא יהיו לך בחיים 

חלומות בסטנד ביי באיזור הממתינים 

שִׁיר

Artboard 23 copy 4_4x.png

למדתי מידי

איבדתי אמת מוחלטת 

איבדתי ויכוחים נחרצים

התשוקה הפכה מורכבת 

 

העמקתי לחקור

שורשים שמתפצלים

טיעונים מופרחים

כסביון יבש ברוח

הִגַּעְתִּי

Artboard 38 copy 3_4x.png

יושבת בלי לדעת לאן

ומשהו מרגיש מאוזן

זה לא הכיוון

סביר שאיפשהו בדרך

והורמון אחד מרגיש בבית 

 

כבר עפתי ימינה ושמאלה

נפלתי למטה מידי

חשבתי שקמתי ואז התעוררתי

ויום, יום אחד התחיל כאן 

 

נחושה ופוחדת 

אספתי כוחות ממחוזות ששכחתי שיש בי

הצלחות הן עוברות 

ונפלו קורבנות שהפנו מבט ברמזור

 

סיפרתי לו ככה אמר שמצפון זה לחלשים

לך תדבר איתו על ערכים

בין לבין פחות עובד 

תתני מסר חד, חצי בנזיפה

רק ככה זה אפשר ילדה 

 

פתחתי מפה חיפשתי ברור 

ואולי לא הפסקתי לחפש 

ברדיו אמרו שמת עוד גיבור

ואני מחפשת פסגה 

 

החלטתי לשים רגל ימין ואז שמאל

להתחיל מהקל ולהמשיך

רגל אחרי רגל לכוון הלב

לַיְלָה

Artboard 25 copy 4_4x.png

חלומות הם רק רעש

את אומרת

ונשמעת שקטה לעצמך

חלומות הם רעש

חוזרת 

וידעת שהקצת ועודך

יוֹמָן

Artboard 27 copy 4_4x.png

כך עוברים לי הימים

משימה על משימה

תל של עשייה

עייפה ונחושה

 

ואולי

אולי צריכה 

פשוט להיות

לנשום עמוק

מכל הטוב שלי

להנות 

 

להגיף את התריסים

או לקום עם קירקורים

לכתוב אותך 

שירי עכשיו

או לעצום קצת את עיני

 

צמתים לצד דלתות

שממתינות להחלטות

למחשבות שנחשבות

ממש עכשיו 

 

ואולי

אולי צריכה 

פשוט להיות

לנשום עמוק

מכל הטוב שלי

להנות

אָח

Artboard 28 copy 4_4x.png

האיש בסגול מסתובב  

בלי הגדרה, יום טוב ויום רע 

היו לו צדדים

יותר מדי צדדים

כמו מנורת דיסקו שהורכבה מפסיפס זכוכית

הדמות שלו התערערה בין דימיון למחויבות 

חיוך יפה נמרח למורכבות

זוכרת זמנים היית מאושר

וברגע נפלת לתוך כעס מר 

פסגות ובקעות, ממרומי הצוק אל תהומות הגיא 

למעלה, למטה היה שביל מוכר

הלכת רחוק, אל דרך ניכר 

צדק היה שם של סיבה

תירוץ ללמה ומה ובגלל שאתה 

החדות בחיים עם שני צדדים

דו מיימד - כל היתר אויבים 

ואנחנו. אנחנו. 

עומדים ובוכים ויודעים שחלפת מכאן

ואינך ועודך קיים

בראש ובלב מתווכחים בכאב

אתמול מתערבב עם מחר 

הזמן נוזל אל תוך חורים של אמת 

אסופת רגעים למשפט בודד 

יָם‭ ‬חוֹל‭ ‬

Artboard 29 copy 4_4x.png

כל הימים 

זורמים אל החול

רובם דומים לאתמול

תן לי יום ים

בכחול קייצי

ארטיק בננה

ואותך לצידי

 

גולש לשבוע

של ים עניינים

זה גל שלוקח

כבר כמה שנים 

מציל לא יזיז

את החול לאחור

זה היה 

זה יהיה 

קרה כבר נכון 

 

כל הימים 

משמעות שצוללת 

עיקר ונלחם

על העוגן שלך

סערה שסוחפת

נותרת עומד

 

כל הימים

זורמים לחייך

פרקי זמן קצרים 

משקפים את אתמול 

כבת ים על סלע

מביט מאושר

איך מלח הפך לסוכר 

 

כל הימים

והקושי נוזל

מלחמות לא עושים בצל 

חם לך, די לך 

והנה הגעת 

האי הבודד התגשם

מַסְפִּיק

Artboard 17 copy 3_4x.png

העולם הוא יצור מורכב

טריליוני צדדים 

אינסופ פרשנויות 

ומה עושים?

כלום

 

פילוסופים כותבים

את ימיהם

משוררים צדים

מילים בערפל

ועושים?

כלום

 

דיברנו מספיק

בשלב מסויים 

אתה יודע

חייבים לעשות

לזוז, לשנות 

 

הכוונות הטובות

והאידיולוגיה הסדורה

כבר לא מספיקות

צריך לפעול

בהתאם לאמונות

 

הזנוחים, הבודדים

הנשכחים

מתעוררים

את הדממה

תחליף אזעקה 

הָרֶגַע‭ ‬הַהוּא‭ ‬

28.08.19_067_4x.png

התחלה וסוף 

הן מילים שונות לאותו הרגע בדיוק 

שנגמרנו התחלנו לנשום

הסוף בלולאה הוא נקודת הפתיחה 

הווה שנשמע משומש

מחר שקרה כבר אתמול 

והייתי עודני שוטה את ימי 

כשיכור שמועד לאחור

ופותחת סוגרת 

נוזל שנשפך בין ידיי

נְקֻדַּת‭ ‬צִיּוּן

long corridors_book_animation.gif

הדברים המעניינים נמצאים מחוץ לשבילים המסומנים

תדרכי על הפסים

תנשמי את האבק 

הדרך היא שלך 

תציירי את הנתיב בצעדיך 

לאט יבואו הדברים הנכונים אל חייך

ואת יודעת זמן לרוץ

ועת לברוח

 

עכשיו הזמן שלך הגיע

הזמן ליצור

ולשנות את ההווה

מחר היה כבר 

רק הרגע משנה 

 

תזרקי את הדפים

תעיפי את התוכניות

חלמת מספיק

זה זמן להתחלות 

 

עכשיו הזמן שלך הגיע

הזמן ליצור

ולשנות את ההווה

מחר היה כבר 

רק הרגע משנה 

 

אמרו לך חלומות לא משפיעים

הם רק רעשים

משהו בתוכך צעק

החור הזה הוא כוח, ידעת 

עכשיו הזמן שלך הגיע

הזמן ליצור

ולשנות את ההווה

מחר היה כבר 

רק הרגע משנה 

 

הדברים המעניינים נמצאים מחוץ לשבילים המסומנים

תדרכי על הפסים

תנשמי את האבק 

הדרך היא שלך 

תציירי את הנתיב בצעדיך 

לאט יבואו הדברים הנכונים אל חייך

ואת יודעת זמן לרוץ

ועת לברוח

 

השביל בחר אותך

אֲהוּבָתִי

Artboard 5 copy 3_4x.png

עוד בטרם ידעתי את שמך

הלכת עלי קסם

למחוזות חדשים

יד ביד יצרנו עולם

 

לא הוצגנו רשמית

רק נסחפתי אליך

חבליך הניעו לבי

עיצבו וחבטו דעתי 

 

בגיל הנשי

ילדה וקימור

הכרתי מוזה 

לקראת סוף שיעור 

 

מחלה עם שם 

כשרון וקללה 

בדרך עקלקלה

יוצאי הדופן יחדיו מתאגדים

לא רגיל היכונו, נמתחים 

 

סעודת מוזרות 

מטבעות של כאב

יולדות יצירות לעת ערב

בצינור הזנה 

המוביל אל ארצי 

חֶמְלָה

Artboard 36 copy 3_4x.png

אל נא תזנח אדם

נפש בוערת לו שם

חיות טרף אנושיות

בלבוש מודרני

ניחוח בושה

במרחץ של דמים 

 

הם נופלים

לא קמים

כיצד מתעלמים

מסיטים המבט

סוגרים הוילון

פחד מכישלון

 

חיידק מדבק

עוני ומצוקה 

בלי חמלה 

תמימות לשנות 

או שינוי כאיבחה 

 

מאמינה בניסים

נס קטן, אנשים

אני אהיה הנס שלך 

ואתה של אחר

שרשרת ניסים 

מחייכים פמוטים 

 

תרופה אחת 

לו יכולתי לתת לאומה

רק חמלה 

רק חמלה 

עוֹלָם‭ ‬פָּתוּחַ

long corridors_dancer skirt_animation.gi

צעד אחרי צעד

בסביבה חדשה

מועדת על אבן 

עיני בולעות אווירה 

 

חשיפה לאחרים

מראות ואיזורים

הפסקה מהחיים

לגימת טיול עם נגיעת הדרים 

 

כחול והוא כחול יותר

גבוה הוא עמוק יותר 

האושר הוא טהור יותר 

הרגש מסחרר יותר 

 

מובילות אותי רגלי

או לבי מוביל אותן

נחל לאגם

שותה ימי 

 

פסל מבולבל 

פרח בר דוקר

איש בבר שכונתי מזמזם

כך נולד איש עולם 

 

כשחוזר לביתו 

ופורק חפציו 

ליבו שנפתח 

לא חוזר לעולם

 

לטייל בפתוח 

לפרוץ גדרותיו 

עינים ראו 

לא יסגרו 

חָוָה‭ ‬תְּהִי‭ ‬בְּרוּרָה

Artboard 11 copy 3_4x.png

למה באתי 

כשהגעתי

ומה אני פה

 

עוברת 

כאורחת 

נוגעת קצת פחות 

 

ואם הגעתי הנה

זה רק להתקיים

אוכל, שתייה

סלט רגשות 

נזיד מחשבות קיומיות 

 

עד שכבר הייתי

אולי אני אלך

יהיה פה שהלכתי

תזוזה של אלמנט

 

ואיך שכבר חשבתי 

אולי שאעשה 

יהיה פה שהינני

אזיז ואשנה

 

מילה נוגעת פנימה

נתיב לעשייה

אצעק רועש קדימה

אלחש שקט ימינה 

 

חיי הם שאלה ללא תשובה

מפתח לתיבה הנעולה

והאור מושך את כתהילה

חַיִּים‭ ‬בְּצָהֹב

Artboard 6 copy 4_4x.png

שונאת שהחיים מתחילים להצהיב

רוח נוסטלגית עוטפת את הכל

מרגיש לי שהעתיד היה בעבר

עכשיו אין למה לצפות ממחר 

 

מין ריח בית שהיה של זרים

הרגשתי את האוויר המיושן מתנפל לי על הנחירים 

עוד לפני שנכנסתי לבית 

עכשיו זה כאן. שלי, שלך  

התיישנת, הצהבת 

הצהוב הזה הוא אתה

 

לא מסוגלת לחבק את הקמטים

לא אוהבת את זכרונותי הנשכחים

אין מקומות נוסטלגיים בין המדפים

סתם ריח שניכר בו השנים 

בפנים יש בבושקא צעירה שלא מכירה אריזה הישנה 

בא לי לצרוח לאוויר שאלה

שאם יש לו דקה יענה לה

למה  אלוהים לא השאיר את כולנו בני שלושים

הזיקנה הזו בלי חן, רק פרח שנמק בצל

נוֹף‭ ‬פָּתוּחַ‭ ‬

Artboard 14 copy 3_4x.png

שוב בתוך קופסא

מסגרת עושה לי רע

צפוף ומיוזע

 

שנאתי את בית ספר

לא כי רע

רק מיותר

12 שנה על מה מותר

ואיכשהו למדתי אסור

אסור עושה לי טוב

עונשים משעשעים

לא זזה כשאומרים

שְׁתִיקַת‭ ‬הַשּׁוֹתְקִים

Artboard 15 copy 3_4x.png

אשר לי

יסיט מבטו 

כי יבשה שלוותך מחול

שעון נוזל למישוש

מכתים גורלך

על כן 

זקנות לא בטחו לך

 

צעד לצעד

נקדים מסדרון

עביון מנגב לחלוחית 

מחול שיברון ויגון

 

ארגז חול 

לשקוע בו 

לבנה וצחה

במכלול השמיים 

 

תסתכלו היטב 

נטול צבע וצל 

לאורו של ירח 

במבט עצל

א‭. ‬ב‭. ‬ל

Artboard 16 copy 3_4x.png

באותו תאריך

כל שנה זה מגיח

בין הימים

 

יום שכזה

עכשיו ׳׳זוכרים׳׳

זוכרת בבוקר

ולפני השינה

זוכרת לפני

ואחרי ארוחה

כפתור לו היה

לי ׳׳לזכור׳׳

ו׳׳לשכוח׳׳

אוי, כמה נוח

 

לא נוגעת בימים המשונים

ימים מוזרים שפוקדים ׳׳זוכרים׳׳

כל שנה זה חוזר 

כמו בודק גם אותי

באותו תאריך

באותו המקום

הנזכור

 

הפנים נשארות

הזמן שחולף

מייחל לזכור

ושוכח תווים

הבעות וחיתוך דיבור

 

הנה מגיע 

אות אזהרה

אתם תשכחו

ורק תאריך ישאר

כאן מהצד

כצופה

לא קשורה לא בוכה

 

הפחדה לא נוגעת

לגמרי לא פוגעת

אזכור

בלי יום גותי

בלי נקודות קיצון

חסל סדר דרמה 

הרע כבר קרה

וכעת לא לחיצה 

אִשָּׁה

Artboard 18 copy 3_4x.png

אישה היא סמל

גבר אינבידואל

פה זה מתחיל

ונגמר

 

לגבר סיפור

דרך, נתיב

אישה היא מודל

לבוחנים

 

מיתוס היופי

עטוי בשלמות

אמת אין בדרך

מראות שצולבות

 

כל אדם הוא שלם

לא מושלם

קלישאה

להיאחז בה בסלידה

 

גבר עם מטען

לא בוכים, אמיצים

להיות ערבי 

נוצרי

יהודי, יש כותרת חדה

לכל דת וצורה 

וצבע העור

שמסביר את הכל

 

בורות פינת אטימות

היא הכתובת לחגיגה

נערכת מול מראה

שלא נופלת בביצה

ונותנת באמת סיכוי 

לכל פנים

ומוציאה בניתוח 

דעות קדומות 

כחולה

כי  בריאה 

זרה ומוזרה

אִי‭ ‬סֵדֶר

Artboard 19 copy 3_4x.png

יצאו ממצרים

אלי לסלון

משפחה, 2 סלטים, 3 יין אדום

וארבע כוסות

ויהיה, שיהיה 

בסדר

 

רגע אחד 

בבליל של ימים

רגע נוסטלגי, עוד לפני שהתחיל

דודה מאמריקה (או מאוסטרליה) עם דוד 

צלצול בדלת, נכנסת גברת 

סביב שולחן ערוך במפה נבחרת

 

הערב יורד, הווליום עולה 

שירים, מילים, אוכלים, שותים

שמחים?

חוגגים את חגינו

כאבות אבותינו 

מסורת מקויימת, 

שרשרת משפחתית נרקמת 

משפחה יש רק אחת

ולפעמים גם זה יותר מידי

אַנִי‭ ‬אִמַא

Artboard 21 copy 3_4x.png

להרים, להוריד

לנקות, לשטוף

לחתל, למרוח

לסגור. לחייך.

 

לאהוב, לנשק

להרגיש, ליהנות

העיניים כבדות

נעצמות

 

על ספה בסלון

נרדמת 

צליל חזק

מכה בדממה

 

התינוק שלי 

קורא לי בערגה

בכיו נשמע

למרחקים

 

נסה אל חדרו 

בידיי הביטחון

מלטפת, מחבקת

מרגישה ומחייכת

מבט קטן

מביט אלי

כעת נמסה

נדמה ונבנה

אהבה עצומה

אני אימא שלך

דִּיקְטָטוֹר‭ ‬לִמְכִירָה

long corridors_roap walker_animation.gif

נער גומי פגשתי

נדהמתי

איך מתנהג לידי

מפנה את הגב

מקשקש בזנב 

 

מפחדים 

לא מסתובבים

גב חשוף

לא מפנים

נער הגומי

מחפש דיעה

ומוכר לכל אחד בדיוק  שרצה

 

יודע כל איש 

באישון זה יבוא

נער הגומי 

יחצה את הקו

נגדו

 

אומר אחד 

משתומם מהאיש

היתכן? ראית?

מה יש לראות 

האמת ידועה, גם לך

לא איום, לא נורא

נער גומי, בתוך אריזה 

גומי שקוף, מרגיש כמראה

בתוך נער הגומי

רואים אותך

בחרת בגומי, מתאים לצרכים

אומר כן כשרוצים

התמודדת 

דיעה קצת שונה 

רצית שטאנץ׳ שיוצא ממכונה 

כאן בחנות 

ניצב על המדף 

דיקטטור למכירה

בובה ממש גמישה

ולא, אני לא קונה.

דַּוְקָא‭ ‬עַכְשָׁו

Artboard 23 copy 3_4x.png

שחלש זה מסובך

ריק

יתום

כל חלש ידע את האין

 

חלש החזק

 

נוכחים, מדברים, קיימים

רוצים לגעת

לדעת

להרגיש

 

במשוואה עקומה 

חלש הוא תוצאה

לא שבר

בלי נוסחה

אתם.

השילו מסכות

וותרו על גינונים

אדם הוא אדם

כל השאר - מצבים

קרח ומים הם גם אדים

 

הוא שנלחם בחולשה

מושיט יד 

שלא לדחוף לתהום

לחזק במילה

בחמלה

בִפְנִים

Artboard 24 copy 3_4x.png

להאמין שראויים

לדעת לבקש מהחיים

תקווה להגשמה

קושי מחכה בכל פינה

 

אתגר זה להצליח

את כנראה בעלייה

תשוקה לניצחון

בוערת בעיוורון

בחירה תמיד קיימת

גם שהיום נראה אפור

 

מאבקים מלאי יצרים

קרבות שלך עם אחרים

לתת יותר משקיבלת

לרצות חזק

מעל הכל, ליפול

ליפול לאט, לנשום נקי

לבכות עמוק

להתכונן הרגע כאן

והתגשם

חֲלוֹמוֹת‭ ‬מְהִירִים

long corridors_abstract sitter_animation

מרגיש שהריאלטי גנב לך את החיים

מזקקים שם רגשות

ודוחפים להמונים

שעות צפייה מול המסך

ובסופם נותר אבק

 

מרגיש ריק

ולא מרגיש

זמן בורח 

ממש מחניק

 

נמלט בין ערוצים

שלט ביד 

נשען על כר

בכל ערוץ, אותה סדרה

נסיכות ומכשפה

 

בלי שם ובלי פנים

כמוני כמוך

הופכים למלכים

בולשיט שאין לו קונים

אתה וכל השאר בולעים 

כמויות אדירות של שקרים

באחד יש תקווה

בחמש יש שמחה

עובר בינהם 

בתחושה של עילוי

בלי גילוי

ונרדם ללילה של חלומות מהירים

אינסטנט, הם אומרים

בוואקום הזה ילדך גדלים

כך נראה עתיד?

הַיּוֹם‭ ‬ה-167

Artboard 28 copy 3_4x.png

166 ימים

היית איתי

קרוב

ביום שלישי 

אני ואבא היינו בגן.

 

מחר מציאות חדשה

מטפלת, סייעת

פינת משחק גדולה

לא רוצה להרפות

אחיזתי לשחרר

עייפה ומותשת 

מוכרחה לוותר

 

מלבישה כמו מובסת 

הדילמה קשה

היא קיימת בכלל?

להשאיר אוצרי

הקטן, הגוזל

בזרועותיי

והבוקר הגיע 

מבטך מיואש

דמעות של פרידה

מגלשה אדומה

השַעָר ירוק

שומעת אותך

מייחל אלי

לא זזה

אני נטועה

הבכי נדם

ואני עוד קרועה

מציצה מחפשת

ראשך הקטן

מסתכל על צב.

 

יום ראשון בגן.

חוֹל

long corridors_paper plane_animation.gif

לומדת היום 

על אני של אתמול

משחזרת שיחה

כמעט כל מילה

 

לומדת היום 

על אני של מחר

מתכננת איך לומר

מילים סדורות

כטורים ארוכים

במסדר של עריץ

 

סופרת עד עשר

קוראת קלישאות

מחכה שיגידו

כמה חשוב זה ׳׳להיות׳׳

 

תופסת חזק

אני לא אשחרר

היד כואבת

הדם נוזל

מתאמנת על שקט

קַשֵה מִדִיבוּר

משחקת עם עצמי

בחוקי שליטה עצמית

 

מותחת את הקו

עוד דקה אני אפסיק

קר וקור 

קשורים לרוח?

ומי הוא שיגיד 

העץ או התפוח?

בַּמִּסְדְּרוֹן‭ ‬בֵּין‭ ‬הַגְּאוֹנוּת‭ ‬לְשִׁגָּעוֹן

Artboard 32 copy 3_4x.png

יש לך את האומץ

ללכת בעקבות הסקרנות שלך

קמה ומועדת 

אינסוף שאלות

וראש ריק בו זמנית 

 

רואה אותך

פותחת ונפתחת

מרחיבה דעת 

לא שוכבת על זרי דפנה או לילך

מנפצת, מטפסת 

ושואלת 

 

לשאול.

הסימנים שלך עם שאלה בסוף

תשובות הן מנגנון

היית ילדה של חידונים 

גם כשלוח השנה סימן שישים 

 

כך דברים גדולים נוצרים

להורים שלה יש מבט של דיכאון 

הם לא יודעים 

שכך נולדים הדברים הגדולים 

במסדרון שבין גאונות לשיגעון

הַיָּמִים‭ ‬הַנִּפְלָאִים

Artboard 19 copy 4_4x.png

שמיים כחולים

מבטים מחייכים

שחר חדש

עפעפים נפתחים 

ביקום מתחדש 

ילדים נולדים

והורים גאים

לא מרגישים אשמים

 

אנשים נחמדים

רצון לנתינה

צחוק מתגלגל

המשפחה מתחבקת

 

כך נראת כנראה

הרמוניה זורמת

יד ביד

לב אל לב

 

אני רוצה להאמין

בשבילך

שתזרח השמש

ומשב רוח תמים 

יביא אלינו את המחר 

אתפלל, אבקש, אאמין 

הלב הפועם, הכוח שבי 

זה מגיע 

זה יגיע 

תן לי כוח להמשיך

תן לי כוח להאמין 

תן סימן

שרק אבין

שלא לבד 

עוד רגע  

עפה לי מצד לצד

שיבוא אלי שרב.

חַיִּים

Artboard 36 copy 3_4x.png

מלאה בכוחות

וריקה כל כולי

הולכת רחוק

מי קרוב יש לי?

 

מביטה בעינייך

והקור הוא חודר

מביטה בשפתייך

איך אינך נושם?

 

הקור בכחול

כמו אבק על גופה

מה קורה בתוך נשמתך

ועוצמת עיניים

אולי לא יכאב

ונושכת שפתיים

והפחד, נדם

 

מסתכלת עליך 

ונפרדת לשלום

הדמעות הן לי רע 

הן זולגות בחלום

מאבדת לרגע חלקים מעצמי

אתה שכל כך יקר לי

השנים שחלית 

שֵנַבָלְת לאט

מתרכזות אל הפתח

ופודות את חובן

והשטר שנפרע

מותיר חלל בלבי

והשטח עצום

אין מידה לתאר

וקוראים לו חיים

אך הוא לא חי יותר

חַסְדֵי‭ ‬הַחֲשֵׁכָה

Artboard 38 copy 3_4x.png

פיסות מידע

מפוזרות בחלל

ואל הגורל

רוקד מסביב

 

רכבת עוצרת בתחנה

איש לא מעז לומר את שמה

היא דוהרת לנצח

וקורעת בדממה

את ימיך מפזרת

לחסדי החשיכה

 

בוקר מפציע

שוב מיותם 

העבודה לא בדיוק שלך

בודק גם היום אם אתה מפוטר 

הבוס שוב שכח לחתום על חוזה

זה מין קטע כזה

בעולם הפוך

התעלמות מתורגמת לעוצמה

 

כדור חוץ מתפספס 

הוא רץ מהר בלי להגיע

הקרב על  התחמושת החל

ירייה ראשונה הרגה ילד 

ופיסות מידע נאלמות עם בואך

מַכֹּלֶת

long corridors_laundry_animation.gif

הילד שלי

יפה וטהור

הילד שלי

חכם כל יכול

 

רוצה לגונן

רעבה לביטחון

יודעת בגן

לא פשוט לגדול

 

עולם קטן 

טמון בך

עורך חלק

נשמתך הראשונה

מחפש דרך

בעולם חדש

מסתכל על הנוף

בתמימות מתוקה

מפחד לשחק

להכיר חיפושית קטנטנה

משמחת אותך

התנועה, הצבעים

אתה תופס את הכל

במבט מבין

עוקב ובוחן

דיאלוג של שתיקה

מתנגן על הרצפה

ילד שלי 

קטנה אני ממך

לו רק יכולתי לתת הגנה

כל דקה מזמני 

לשמש כשיריון

בעולם הגדול

החמלה שבבית 

לא תמיד היא בחוץ

מחבקת אותך

ורושמת בדף

לעבור במכולת

ולקנות לעצמי 

שיריון של איפוק

סלאש דחוף

לַיְלָה‭ ‬שֶׁל‭ ‬נֹעַם

Artboard 10 copy 4_4x.png

ילדי ישן

נם את ליילוליו

ילדי הנעים

בין הסדינים

הפוך כולו

מצונף בעצמו

השמיכה נזרקה 

אל גלות הרצפה

 

נשימה, נשימה

מעין מנגינה

זבוב לא עייף

מסתובב באוויר

החלום שהיה 

עוד תמונה הוחלפה

המיטה נעימה

יקיר קטן

בסביבה נוחה

 

חרדה כתמיד

עייפה ממחשבות

מביטה בך אהוב קטן

מנהל את ימי

 

מכסה את רגלייך

מלטפת ראשך 

נשיקה על הלחי

ולא מבינה

איך הקסם קרה

ואומרת: תודה

כֵּן‭ ‬גּוּרוּ

Artboard 38 copy 3_4x.png

׳׳כן גורו׳׳

גורו חלש

על המסך

מסביבו נשותיו

הן רבות במספר

הוא שליט ועריץ

קנגרו כמו מציץ

 

׳׳כן גורו׳׳

הן אומרות

קולות מֶלַחְשִים

קנגורו היא חיה

עם דברים בכיסים

 

הקטנצ׳יק שלו

מבצבץ ומביט

על הפה הגדול

שמסית ומשוויץ

 

קנגורו באוסטריה

גם בגן החיות

׳׳כן גורו׳׳

גם ביפו

ואולי בנתיבות

 

קנגורו מגונן

ושומר ובודק

׳׳כן גורו׳׳

שם בכיס

מה שיש לך לתת

מסיתים המבט

מחכים יעלם

׳׳כן גורו׳׳

בתוכנו, מֵתֶקְתֵק

פְּרִיחָה

Artboard 5 copy 4_4x.png

מטיילות בשדה

ובוחרות מילים

הן רבות במספר

מלאות בתכנים

מימין אותיות

ומשמאל משפטים

מחברת סיפור

בים של צלילים

 

יש יפות, יש פחות

יש חזק וחלש

יש נקי, מלוכלך

נדוש ורווי

 

מחפשת אחרי

הבלתי נשכח

זה שיש לך

מאחורי השכפץ

מֶסֶר

Artboard 13 copy 3_4x.png

שיר בלי משמעות

נשפך עכשיו 

על הנייר

 

אל תחפשו אותה

חבל

היא איננה 

 

יש מין צורך מיותר

לחפש מטמון, אוצר

תשובה לכל השאלות

ממילותיי הדלות

 

חידות. שכחתי את המפתחות.

סימנים אינם ברורים

כוכבים מבלבלים

עקבות, האף מריח

 

תכלית, תחליט

פשטות קיום

מה שיש

הוא מה שיש

ואין.

קֵיְסַרִית

Artboard 28 copy 4_4x.png

קיסרית איתה

בובה לבנה

קיסרית אמידה

בודדה, גלמודה

במגדל מפואר

לא ארמון,

לא בניין

קיסרית, לא מלכה

לקיסר היא אישה

 

זה אומנם סוג של תואר

מלא ביוקרה

אך בזה העניין

אליה וקוץ בה

מה שדוקר

הוא גם מלטף

העוצמה, מחלישה

החולשה מצמיחה.

דְמָמָה

Artboard 21 copy 4_4x.png

הסופה מתרחשת

כאוס בכל

הוא איבד את

לבו בתוך ההמון

 

גשם חובט בי

רוחות נושבות אל פני

מקצב מסובך

רוקד את ימי

 

לילה על לילה

ערימה של ימים

מונחים לצידי

נקראים חיים

 

ענן שחור

אובך איום

הפור נפל

נשדד האמון

נותרנו בלי קול

חֲרָטָה

Artboard 10 copy 4_4x.png

לילה של רגש

תשוקה מיוזעת 

החום של גופך

צמוד עד בלי דעת

 

נרדמת מוטשת

ליום שיבוא

שוכחת זוכרת 

אין לי עניין בו

 

לא תמיד מבינה

כבר בהווה

בודקת אחורה

משחזרת דקות

 

מזיזה מחוגים

קופצת בזמן

דקה שהייתה 

אצלי היא עוד כאן

יש יגידו חולמת

יש יגידו עבר

שיגידו. אני כאן.

אָח‭. ‬זֶה‭ ‬כּוֹאֵב‭ 

Artboard 12 copy 4_4x.png

דני דין הנראה ופחות רואה

בים של יתרונות 

שחית במצולות 

כריש של מריבות

לוחם בלי מלחמות 

 

נותן מידי

ונשאר מרוקן

הותרת חלל 

זיכרונות של חבל

בוא ותגיד או תצעק שנבכה

נשתה את הכוס מה שריק יתמלא 

 

אדע שביקרת לזמן שעבר

ואזכור שחייכת ודיברת על סתיו

אח, אחשלי 

עוצמת ורואה מכחולים 

צבעת מציאות בצבעים אפלים

בפלטה שלך יש צבע ל׳׳די׳׳?

מה הגוון של ׳׳בוא כבר׳׳ 

תמחק את ׳׳נגמר׳׳ 

It’s done. דן

פְּרֵדָה

Artboard 8 copy 4_4x.png

אורזת מזוודה ונוסעת

מקפלת זכרונות

מניחה לצד שקרים

ימים שחלפו אך הם כאן תמיד

 

דוחפת עמוק לתוך מזוודה

את אני שהייתי, זו שנפלה

אין כבר מקום ויש ערימות למכביר

ליקטתי שיעמום ורגעים שאי אפשר להחזיר

 

מגבלת כבודה מטרידה 

מושכת עוד מזוודה קטנה 

צמודה לחיכי עם שאריות מעצמי 

כשקפצתי עמוק וצללתי בפנים 

 

הרוכסן לא נסגר, נתפסה לי היד

לפתע בוהה, מכירה תודה

מושב לידי ישב איש עם מזוודה ריקה 

אז אולי לא בררתי, אך טוב שטעמתי 

 

נוסעת רחוק, קרוב כבר הייתי

חלום או אובססיה אין פה בחירה

להיות או לכעוס, היתה שאלה 

נסעתי 

עַיֵּן‭ ‬עֵרֶךְ‭ ‬א‭'‬

Artboard 12 copy 4_4x.png

אהבה היא בלגן

מחוייבות והגדרה

אהבה היא שם פועל

או תיאור של מחלה?

 

מחפשים לה משמעות

ממציאים לה תפקידים

מלבישים ומפשיטים

 

יש מילים שהן כמו קסם

יש מילים להן עוצמה

יש מילים שהן הקוד

והן גם הסיסמא

 

יש כאלה שהן כלי

יש מאמינים ומבינים

יש בלב רישרוש קל

ומייד לה קוראים

ובבטן פרפרים

ובלב רעידות

הידיים מזיעות

המבט די מטופש

זו תשוקה שלי אליך

 

השנים שלנו יחד

זכרונות של משפחה

זה חזק ורך לגמרי

זה מתאים להגדרה?

לֹא‭ ‬יוֹצֵא‭ ‬

Artboard 13 copy 4_4x.png

מה שלא בא בפנים

לא בא בחוץ

מה שתקוע בחדר

איננו משתחרר בים

 

הנוף מתחלף

הסחות אחרות

ריחות ונופים

מול דף יתום

 

ניסיתי בכוח

אולי עדינות

משכתי בחופש 

בקצה הפקוק 

 

כבר עברו חודשים

ונדמה שנשכחתי

לדייק בתיאור 

אומר שנכשלתי 

 

כאדמה במדבר

צמאה לרוח 

מבקשת מרפא

שירפה וירווה 

עִפָּרוֹן

Artboard 15 copy 4_4x.png

מסתכלת עליך

מבינה משמעות

מתחמקת הרחק

מחפשת זהות

 

צהוב וארוך

צמחת אלי

העץ שֶבֵך

כמו מבקש סימן

 

אני מסתכלת

הפחד מקפיא

יודעת מדוע

מנסה להדחיק

 

איך הזמן משנה

איך רציתי בלי די

איך ייחלתי לך 

שישבתי מול הים

 

והיום זה צורם

הסיחרור שסוחף

התיבה שנפתחת 

לצלילי פסקול דמעות

 

זורם 

וחזק

סביב עצמו

האוויר נעלם

וואקום עכשיו

צְבָעִים

Artboard 16 copy 4_4x.png

מגשימה ושוכחת

נלחמת 

רֹאשׁ‭ ‬הַנִּקְרָא

Artboard 8 copy 4_4x.png

ישבתי על סלע

היה זה מול ים

הרוח נשבה

סמוך היה רכב

שיר מתנגן

היא הייתה לידי

ודיברנו מה אין

חיפשנו ביחד

בים של שטויות 

משמעות בלי כאילו

ובלי מסכות

ישבנו ביחד

הים לא געש

 

השקט שלנו

היה התחלה

מסתבר שברקע

געשה סערה

פטפטת שמועות

חרושת שלמה

אנשים מדברים

את עצמם לדעת

לכל שמועה יש קורבן

יש עשן?

האש לצדי

דַּרְוִין

long corridors_skyscraper_animation.gif

גרעין מתכנס עוד יותר לתוכי

בפנים, בחלק הרך שבי

מרגיש את הקאובוי

ממוקם בפינה 

 

שיר השירים מתנגן כתפילה

מילים שורשיות קשורות זו לזו 

לשתף את העם 

עם בוא הבשורה 

 

מבט מתמשך 

מוביל לדואט

זה גדול עליהם 

ספקנים מגחכים 

בזה הם טובים 

 

כוח עליון או שקית במגירה 

חתול צרוד קופץ בשדירה

התמודדות עם גחמות 

מובילה למחוזות פקוקים 

ובאטמן בלי גלימה

לא מחלץ פה שום עלמה 

 

עוצם עיניים לבד

על מזרן בלי סדין

ישן על קוצים 

מגרש חלומות 

ונכשל

כוח עליון מתבונן ביתום

אָז‭ ‬זֶה‭ ‬הַסִּפּוּר. ‬

Artboard 20 copy 4_4x.png

כולנו צריכים אהבה

כאוויר

כמי שתייה 

 

וכשהיא מגיעה

בצבעים וצורות

במגע לא נודע

היא עוטפת

ואין כבר בדידות

 

כולנו צריכים אהבה

כמזון לנשמה

כיד הבריאה 

 

וכשהיא מגיעה

אז אנחנו

נכנעים לחומה

נשענים בחיקה

בצבעים וצורות

שלא שיערנו 

 

הגרעין הפנימי

הליבה

אהבה

והשאר רעשים של אתמול 

 

והחור שהיה כאיבר

החלל שהורגלנו בו כבר

נאטם ועולה על גדותיו

כן הלב הפועם

והקצב שלו

מתנגנים בהרמוניה כובשת

ורוקדים לצליליו 

הַסּוֹף‭ ‬הוּא‭ ‬מִנְעָד

Artboard 22 copy 4_4x.png

הסוף לא בא בבת אחת

הוא נמרח ונמתח 

עד שהוא עוטף אותך

אתה בתוכו 

לא יודע איך הגעת לכאן 

 

מה יקרה בקצה?

התרסקות על הרצפה

רעש עז של חבטה

או ציפורניים חורטות את הקירות

מנסות להיאחז 

לטפס בחזרה 

 

קצה חשוך

או אור עז

עלטה מול בוהק משתק 

ואני? ללא כוחות 

תלוש, תשוש 

 

להתמסר, להיעצר

לנוע, לנוח

קצה ההתחלה

ותחילת הסוף 

כַּמָּה‭ ‬קָטָן‭ ‬

Artboard 23 copy 4_4x.png

הטבע תמיד 

ימצא דרך להזכיר 

כמה את קטנה 

מול היקום 

 

חלקיק קטן שזז במארג 

הכלום שלי

מעניין רק אותי

וכמה זה נעים

לא להיות הכוח האדיר 

מַרְשְׁמֵלוֹ‭ ‬

Artboard 38 copy 3_4x.png

הנהרות בינינו עמוקים

זורמים אל תוך שתיקות 

דמיינתי את הרגע 

פעמים רבות 

 

חלומות של ביחד

מתנפצים בסערה 

משהו בתוכנו 

מדביק כמחלה

 

אוקיינוסים מפרידים ביננו

יבשות ומדינות 

אך גם בחושך בעיניים עצומות 

ידעתי את הדרך אל זרועותיך החמות 

 

אהבתינו כמרשמלו 

מתחממת במהרה

נדלקת ונשרפת 

באש הלהבה

 

הלילה יגמר 

גם התשוקה תשקע

תשאר לי למזכרת 

רק זיעה קרה

פָּזֶל

Artboard 25 copy 4_4x.png

יש אנשים שנשברים

ואי אפשר כבר להרכיב 

את הרסיסים

נעלמים במשברים

ויש שמתחזקים מהמכה

היא מעצבת בדרכה

 

חלומות שקטים ששמרת לעצמך

נאלמו בין רעשי הרקע

הלכת מעבר להיגיון 

בִּשְׁעַת‭ ‬בֵּינַיִם‭ ‬

Artboard 17 copy 4_4x.png

קרעי ירח 

נשטפו אל ביתי 

חיוורים ושדופים 

ממסע האלים 

 

לילה אפל 

ושברי כוכבים

יספרו על גבורה שאיננה 

 

בשעת הביניים 

שהיום לא החליט מה להיות 

נולדה הכלאה מחפשת שפה 

ואיננה יודעת לאן 

 

פנסים בשחור 

ניצוצות של לפני 

כסיפור שנגמר לעצמו 

 

זו דרכה של אומה 

להגיד ליקום

לא תודה 

תיעלם לאיטה 

 

חדל אז בלי שורש

ובלי ענפים

ואין רוח יודעת שירה 

חלמתי אותה 

או חלמה אותי 

תישאר בדממה תעלומה 

 

סופת גשמים לא תועיל

רעמים בשתיקה 

ליכלוך שנשאר ברקמה 

אריג הדורות נפרם לילדות 

שנולדו עם בוא הזריחה

קוּקוּרִיקוּ

Artboard 27 copy 4_4x.png

שמש יודעת שזמן כבר לקום

אט מסירה עגלי טל 

צריך רק נזכור

שמחר יהיה טוב מהיום 

יחד נשאיר עולם 

נהדר לילדי העוד רגע כאן 

 

קמה בבוקר לא בשביל עבודה

גם לא משכימה ללמידה

רעיון

הרעיון שמחר יהיה טוב מהיום 

בשביל זה צריך להזיע

להוביל וגם להניע 

זוּזוּ

Artboard 28 copy 4_4x.png

שום דבר לא משתנה אם ממשיכים לשחק בטוח

רק לא לנוח 

אש מהולה בצדק

לוחמת רעבה לניצחונות

מנערת את העייפות והשחיקה

ומתחברת לתשוקה

 

צועקת את החלומות 

כמעט שלא שומעת את הפחד

מתחבקת עם הכאב

נושכת את שפתיי

זה ישאר איתי גם מחר

 

השראה היא וירוס מדבק

זה נראה טוב בפרסומות

במציאות זה רק קשה

לא הירואי

לא פוטוגני

לא, לא, לא

 

במקום חרבות כעת יש מבטים

מחליפים מחמאות בעצות

מציאות זה דבר שביר

בשבילי זו אף פעם לא הייתה עלייה

רק מעגל במסע לנשות הפלדה

 

אני כאן אורחת

זה בא עם ענווה

משנה תנוחה לפני המכה

שינוי כמו אומץ הוא הכרחי

ולא, זה לא נקי.

5.1.1‭ ‬

Artboard 17 copy 3_4x.png

נולדתי מכאב

אל ימים של שתיקה

ילדה חמישית

משפחה ותיקה

פנצ׳ר ברכב

ואחד במשפחה 

נקודת פתיחה בודדה

רק למעלה יכולה 

תספורת קצרה מידי

הורים לא סבים

ריח של ניקוטין 

לרחם או להתרומם 

התחלה היא אמרה לי 

מוערכת מידי

לאן שתגיעי 

האופק לשם

תסתכלי קדימה

רגל אחת אחרי השניה

הלכתי, הולכת אלך בשבילים 

בין עצים לפרחים

בשרב בגשמים 

פיתחתי שרירים

שריר אומץ ותיק 

ודמעות שזולגות 

כקשה להאיץ

שרוצה לנחות 

לעצור את המעגל 

בים נקודות כבר קשה להבחין

מי הייתה פה לפני שהכל התחיל 

טוֹב

28.08.19_067_4x.png

תשיר איתי, נשמח ביחד

הכי מהר בוא נתמסר

לא ניעצר זה הזמן שלנו

לנו אין מחר אחר 

 

נשיר עכשיו לפי הקצב

אם תזייף לא אשתולל 

מילות השיר יהיו החבל 

שמסתלסל בישראל 

 

שיר אינסופי מושך אותנו 

עכשיו חשוך ואור בפנים

פזמון חוזר מבטיח פרח 

וניחוחות יסמין כלחנים 

 

נצעד כך שנינו מתו אל תו 

המנגינה אל תוך היעד

מנעד וצליל לצד חצב 

רוצי הנה היא לוחשת 

אך איך נשמע בהמולה?

השיר נגמר אל תוך הדרך

דרך בית, ביתך שלך

קֵץ‭ ‬הַסּוֹף

Artboard 32 copy 4_4x.png

אפוקליפסיה

היא התגלות

ותירוץ 

מעטים ישבו בהקרנה

שנגיע אל סופה 

סדר המשוררים והמשוררות באסופת השירים:

bottom of page