הקפסולה

"אין אדם  בן חורין אלא אם חייו הם חיי רוח.

כשם שאין מוות לרוח, אף לאיש החי חיי רוח אין מוות"

ל"נ טולסטוי

אסופת שירים
בנושא ריפוי /// 25.5.2022

עורכת ראשית: המשוררת והסופרת ציפי שחרור

מייסדת יום ההשראה: טלי דביר לבנת

זמן ריפוי / ציפי שחרור

WhatsApp Image 2021-04-13 at 15_edited_e

מתוך הספר שיריפוי

כוחה המרפא של השירה הוצאת פוקוס 2021

אַתָּה הַמְּשׁוֹרֵר הַמְּרַפֵּא

נוֹשֵׁף קִסְמֵי מִלִּים עַל פִּצְעֵי אָהוּב.‏

אַתָּה הַמְּשׁוֹרֵר, שֶׁאִמּוֹ הֵנִיחָה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו ‏

חָלָב חַם מָתוֹק וְיָצְאָה לַעֲמַל יוֹמָהּ.‏

 

אַתָּה הַמְּשׁוֹרֵר הַמְּרַפֵּא. ‏

בְּמִלִּים בֶּחָלָב בְּצִפּוֹרִים.

מוֹתִיר תַּנְחוּמִים

וְתוֹחֶלֶת עֲדִינָה לִימֵי דִּמְעָה ‏

לְשׁוֹרֵר אֶת כָּל הַיָּמִים.‏

 

נְשֹׁם! נִשְׁמִי!‏

אסופת שירים בסימן ריפוי

 

דברי פתיחה עורכת האנתולוגיה 

ציפי שחרור

לפניכם אסופת השירים הרביעית מאז 2019 המוקדשת ליום ההשראה הבינלאומי שיזמה טלי דביר לבנת  אמנית רב תחומית ומנכלי"ת משרד  הפרסום one. לאחר שלוש אסופות שירה רבות משתתפים שזכו לתהודה פרסום ותשבוחות  בנושאים  הבאים: השראה,  שינוי ותשוקה, מגיעה האסופה  הרבעית שעיקרה ריפוי  שהוא כה רלוונטי  להלוך הרוח התקופתי  שהתפשט בתבל ומלואה  בהתמודדות  עם מגפת הקורונה, הכאב, האובדן,  ההחלמה וריפוי גוף נפש, כשרבים מצאו נחמה ומרפא באמנות, ביצירה ובעיקר בשירה שיש בכוחה לרפא כל צער ודווי. בה אף מבוע השמחה  בעת  צער המעלה תמיד את טעם הזיכרון של אושר ילדי ראשוני, כמו אור חדש המציף את נשמת היוצר והקורא כאחד. שכן השירה היא כמעיין המתגבר הגלום בה ריפוי ונחמה, משרה שלווה  אמיצה וכה נוכחת.

 עשרות רבות של שירים בנושא הנבחר נשלחו  למערכת, והשנה  אף יותר משנים עברו ולא בכדי .אנשים רבים מצאו בכתיבת  שירה מרפא מזור ונחמה, המשוררים בקפסולה זאת מצאו בשירי הריפוי שכתבו שלווה אמיצה וכה נוכחת. עשרות רבות של שירים בנושא הנבחר הציפו את המערכת,  וטלי דביר לבנת יוזמת יום ההשראה הבינלאומי ואנוכי העורכת, אספנו אותם באהבה כאסוף הציפור את גוזליה. והרי הם לפניכם הכותבים והקוראים בקפסולת השירים השנתית.זאת  השנה הרביעית מאז הוקם יום ההשראה הבינלאומי  הפוסע בצעדי ענק אל העתיד כחלק מהתחדשות  גלובלית בכל תחומי חיינו -באמנות, בטכנולוגיה, במיחזור וקיימות, בהייטק, בשיפור תנאי חיינו על פני כדור הארץ ההולך בד בד עם התעלות הרוח  והאחדות האנושות אל עולם טוב יותר. לשירה מקום לא מבוטל בהנעת האנושות אל העידן המיוחל - עידן הזהב אליו אנו קרבים .

קריאה נעימה  ומבריאה

 שלכם

 ציפי שחרור

 משוררת סופרת ועורכת

 
 

משוררים המשתתפים

 

רוני סומק
| שריטה במרפק השירה

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שֶׁהֵם רוֹפְאֵי עֵינַיִם
הַמְּטַפְטְפִים טִפּוֹת לְהַרְחָבַת אִישׁוֹן הַשָּׁמַיִם, וְנוֹצָה
נוֹשֶׁרֶת מִבֶּטֶן צִפּוֹר פְּצוּעָה נִלְכֶּדֶת בְּסוֹף הַשּׁוּרָה.

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שֶׁהֵם אוֹרְתּוֹפֶּדִים
הַמְּפָרְקִים לַצִּפּוֹר אֶת עַמּוּד הַשִּׁדְרָה, וְאֶצְבָּעָם
כְּמוֹ גַּנָּב, מְטַפֶּסֶת עַל מַרְזֵב הַחֻלְיוֹת
שֶׁבְּקִיר הַגַּב.

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שֶׁהֵם רוֹפְאֵי אֱלִיל הַמְּחַפְּשִׂים
מִלָּה, שֶׁתְּגַמֵּד אֶת קוֹלוֹת הַצִּפּוֹרִים
לְסוֹלוֹ חָלִיל.

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שְׁהֵם רוֹפְאֵי שִׁנַּיִם,
וְהַמִּלָּה הַזֹּאת נוֹגֶסֶת לָהֶם בַּשְּׂפָתַיִם.

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים שֶׁהֵם תָּמִיד תַּחְבּשֶׁת,
וְהַמִּלִּים הֵן אַנְטִיבְּיוֹטִיקָה הַנִּמְרַחַת מִתַּחְתֵּיהֶן
כְּצִפּוֹרֵי מֶטָפוֹרָה עַל שְׂרִיטַת הַנֵּצַח
בְּמַרְפֵּק הַשִּׁירָה.

נעם פרתום
| הנפש היא (נחום־תקום)

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁסּוֹבְלִים מִפְלֶשְׁבֶּקִים לִזְמַנִּים
שֶׁבָּהֶם הֵם לָקְחוּ אָסִיד, לִי יֵשׁ פְלֶשְׁבֶּקִים
לַפַּעַם הַהִיא שֶׁבָּהּ לָקַחְתִּי סְטֶרוֹאִידִים וְיָשַׁנְתִּי
שְׁעָתַיִם בְּלַיְלָה בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ וָחֵצִי. הָיִיתִי אָז
כָּלְכָּךְ מַאנִית שֶׁהָיָה לִי חָתוּם וּמָנוּי וּבָרוּר שֶׁאֲנִי
צִפּוֹר שִׁיר נְסִיכִית שֶׁחַיָּה בְּאַרְמוֹן יָרֹק־עַד. עַכְשָׁו
כָּל שִׂמְחָה מַגְבִּיהָה מִדַּי מַבְהִילָה אוֹתִי וּמַרְגִּישָׁה
כּוֹזֶבֶת, וְכָל דָּאוּן מַזְכִּיר לִי אֶת הַנְּפִילָה רֶגַע לִפְנֵי
אַבְחָנַת הַשִּׁתּוּק בֶּעָקֵב וּבַקַּרְסֹל, וְאֵיךְ חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר
לֹא אָקוּם בְּכוֹחוֹת עַצְמִי יוֹתֵר לְעוֹלָם. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא
שֶׁהַנֶּפֶשׁ הִיא נַחוּם־תָּקוּם. לַטּוֹב וְלָרַע. לִפְעָמִים נִדְמֶה
לִי שֶׁזֶּה הַמְּחִיר עַל לֵב מְשׁוֹרְרִי פָּתוּחַ שֶׁמְּלוֹא רוּחוֹת
תֵּבֵל עוֹבְרוֹת דַּרְכּוֹ וְכָל אַחַת מַשְׁאִירָה עִקְבָה: עֲנַף עֵץ
אֹרֶן, כְּנַף נַחְלִיאֵלִי, תַּחֲרוּת, תְּשׁוּאוֹת, הִתְחַשְׁבְּנוּת,
כּוֹכָבִים נוֹפְלִים בְּנִצְנוּצָם, שׁוֹט הַלְקָאָה.
הַכֹּל נִרְשָׁם בִּי וּמִפַּעַם לְפַעַם הַנֶּפֶשׁ מַדְהִירָה אוֹתִי
מַהֵר וְחָזָק בֵּין הַיי לְדָאוּן. מִפַּעַם לְפַעַם. וּמָה שֶׁאֲנִי
רוֹצָה זֶה פָּשׁוּט לִשְׁמֹר עַל פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת בֶּנְאָדָמִיּוֹת
בְּסִיסִיּוֹת, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת בָּאִמּוּן הַשְּׁבוּעִי שֶׁל
הַפִיזְיוֹתֶרַפְּיָה עַל שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי – לְהַצְלִיחַ
לְהִשְׁתַּנּוֹת לְאַט לְאַט לְאַט בְּתוֹךְ הַבָּלַנְס הֶעָדִין שֶׁל
הַחַיִּים, רַק עִם הַרְבֵּה פָּחוֹת שִׂנְאָה עַצְמִית
בַּדֶּרֶךְ.

שוקי גוטמן
| בכל גלגול וגלגול

בְּכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל
חַיָּב עַם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ
כְּאִלּוּ הוּא עָלָה מִפּוֹלִין.
- שֶׁנֶּאֱמַר:
זְכֹר אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה
וֶהֱיֵה גּוּף חָזָק.
בְּכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל
חַיָּב עַם לְשַׁבֵּחַ שְׁרִירֵי רַגְלָיו,
לֶאֱסֹף כּוֹחוֹ מֵאַדְמַת קֹדֶשׁ,
לְרַחֵף בִּתְנוּעָה חַסְרַת שְׁגִיאוֹת
לְמַעַן שָׁהוּת בָּאֲוִיר
וּמַעֲבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי.
- שֶׁנֶּאֱמַר:
שְׁמֹר עַל יַצִּיבוּת הַנְּשִׁימָה,
שָׂא מִשְׁקָל קַל,
עֲמֹד בַּצִּפִּיּוֹת
וּנְחַת בַּעֲדִינוּת.
לְפִיכָךְ, בְּכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל
יֵשׁ לְהַעֲלוֹת לְגֹבַהּ רַב,
- שֶׁנֶּאֱמַר:
אֵין לִרְעֹד בַּסִּיבוּב
וְלֹא לִפֹּל בָּעִקּוּל.
אָנוּ בָּאנוּ אַרְצָה לְנַצֵּחַ.

מיכל פרי
| בגן

אוֹר הַלְּבָנָה מֵאִיר
בְּדַלְתוֹת הַזְּכוּכִית הַשְּׁקוּפוֹת
שֶׁפּוֹנוֹת לַגַּן
אֲנִי מַבִּיטָה לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

אֲנִי מַבִּיטָה בָּעֲנָפִים הָאֲרֻכִּים
שֶׁרוֹשְׁמִים פַּסִּים מְקֻוְקָוִים
עַל כַּנְפֵי
הַוִּילוֹנוֹת הַלְּבָנִים.

אֲנִי מַבִּיטָה בַּתַּבְנִיּוֹת הַמִתְהַוּוֹת,
בַּצְּלָלִים חַסְרֵי הַצּוּרָה
רוֹקְמִים חַיִּים,
תְּנוּדוֹת כֵּהוֹת אֲפֹרוֹת
מִתְגַּשְּׁמוֹת וְנֶעֱלָמוֹת.

רוּחַ עוֹבֶרֶת
מְחַבֶּרֶת אוֹתִי לַחֲפָצִים
הַדּוֹמְמִים בַּחֶדֶר,
מְחַבֶּרֶת אוֹתִי לָעֵצִים
הַגְּבוֹהִים שֶׁנָּעִים,
לְשִׂיחַ הַהִיבִּיסְקוּס
שֶׁצּוֹמֵחַ וּמְקַשֵּׁט עַצְמוֹ
בִּפְרָחִים וְרֻדִּים.

בַּגַּן,
אֲנִי נוֹשֶׁמֶת אֶת הָאוֹר הַדַּק.
אֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי.

וְרוֹאָה.

סיגל אשל
| בדרך

אָבִי נוֹהֵג בִּשְׁבִיל עָפָר, דֶּרֶךְ סְפָר מְבֻדֶּדֶת לְרָחְבָּהּ.
אֲנִי עִם בִּתִּי בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי, מִתְבּוֹנֶנֶת בְּיָדָיו.
קְפִיצוֹת הַדֶּרֶךְ רוֹחֲשׁוֹת בִּי,
דּוֹרְכוֹת אֶת כַּפּוֹתַי.

פַּעַם, אוּלַי בִּקְשִׁישׁוּתִי, כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה אִכְפַּת לִי
אֵיךְ אֲנִי נִרְאֵית לַמַּבִּיטִים בִּי מֵהַצַּד, אֶלְמַד לִנְהֹג,

פַּעַם תִּמָּצֵא לִי דַּרְכִּי
שֶׁעוֹדָהּ טְמוּנָה בְּכַפּוֹת רַגְלַי,
מְחַכָּה לַתְּנוּעָה הַגְּדוֹלָה.

אוּלַי כְּשִׁלּוּחַ רֹאשָׁן אֶל שְׁלוּלִית בִּתְנוּעָה עֲדִינָה
אֲשַׁלֵּחַ עַצְמִי, אֶמְצָא
אֶת דַּרְכִּי.

השקיטי
| יסמין אבן

הַשְׁקִיטִי
אַל תּוֹסִיפִי מִילָה
עַד מָחָר לִפְנוֹת בֹּקֶר
יִפָּתֵר הַכֹּל
לִכְדֵי תְּשׁוּבָה כְּתוּבָה הֵיטֵב
וּבְהִירָה
הַשְׁקִיטִי
עֲשִׂי פִּיךְ לִשְׁבִיל רוֹכְסַן נָעוּל
וְאֶת הָרֶגַע לְפַרְפַּר
בְּעוֹד שְׁנִיּוֹת יִפְרַח לַאֲוִיר
יְעַלֵּם אֶל הַשִּׁכְחָה

שלומית ליר
| במבט אנכי

מְגֻשֶּׁמֶת דַּרְכִּי
כָּבֵד הַמִּטְעָן
מִתְאָרֶכֶת הַדֶּרֶךְ
לַיַּעַד אֵין סִימָן

אַךְ צִפּוֹר נֶפֶשׁ
עֲדַיִן לוֹחֶשֶׁת
אַל לָךְ לַעֲזֹב
הֲיִי, זֶה טוֹב!

וְהֵם יִנְעֲצוּ בִּי מַבָּט
- עַד יַסְמִיקוּ הַשָּׁמַיִם
וְעַל הָאָרֶץ
אֶפְחַד

וְצִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ
תָּשׁוּב וְתִלְחַשׁ
אַל תַּרְפִּי,
הֲיִי, זֶה טוֹב!

וְאֶהְיֶה,
לֹא אֲכַחֵד.
וְאֵדַע
וְאֶלְמַד.

עמיר עקיבא סגל
| גם זה נכבש בנו

הַכֹּל יֻנַּח בַּמָּקוֹם
אָנוּ הַטּוֹעִים נְתֻקַּן
אָנוּ הַחַיִּים נֻנַּח
אָנוּ הַנָּעִים זְקוּקִים לְמַסְלוּל
עֲרָפֶל אָפֵל עוֹלֶה בְּטִפּוּל בִּלְבַד
גְּבָרִים לֹא מִתְקַשְּׁרִים אֵלֵינוּ יוֹתֵר
הַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת
הָעוֹלָם הוּא שְׁלוֹשָׁה חַדְרֵי שֵׁנָה וְסָלוֹן
שְׁנֵי חַדְרֵי שֵׁנָה וְסָלוֹן וּמִטְבָּח פָּתוּחַ
מִרְפֶּסֶת פּוֹנָה לַדָּרוֹם
הַמָּקוֹם הַנָּכוֹן לֹא קוֹרֵא לָנוּ
וְאֵין לָנוּ מָקוֹם אַחֵר
אוּלַי עוֹד נַצְלִיחַ וְהַכַּעַס יֵעָלֵם
הַטִּפּוּל יַצְלִיחַ
אִישׁ מְתֻקָּן יַעֲלֶה
עֲרָפֶל אָפֵל יֵעָלֵם מֵאִתָּנוּ
מָקוֹם נָכוֹן יְקַבֵּל אוֹתָנוּ

צביה גולן
| ריפוי

זֶה הָיָה נִרְאֶה חֲסַר סִכּוּי
מַדָּע בִּדְיוֹנִי, סִפּוּר בָּדוּי
רַב הָיָה בּוֹ הַנִּסְתָּר עַל פְּנֵי הַגָּלוּי
אַךְ לֹא סָבַל יוֹתֵר אַף לֹא רֶגַע שֶׁל דִּחוּי

מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה הַזּוֹ צָרִיךְ הָיָה לָקוּם
לָתֵת לַנְּשָׁמָה לִנְשֹׁם, לַגּוּף – שִׁקּוּם
לְהַפְסִיק לִחְיוֹת בְּעוֹלָם כָּל כָּךְ עָקוּם
לֹא לְפַחֵד מִצְּעָקָה, מַכָּה אוֹ אִיּוּם

אָז כֵּן, זֶה הָיָה נִרְאֶה חֲסַר סִכּוּי
כָּל רְצוֹנוֹתֶיהָ כְּמוֹ עָבְרוּ תַּחַת מַכְבֵּשׁ הַדִּכּוּי
אוֹת קָלוֹן עַל הַמֵּצַח, אִשָּׁה מֻכָּה, כָּל כָּךְ בָּזוּי
אֲבָל הִיא קָמָה עַל רַגְלֶיהָ, וְצָעֲדָה אֶל הָרִפּוּי

אסנת ראם
| ריפוי

אֵין הַיָּם רוֹאֶה אֶת הַנַּחַל נִכְנָס
וְלוּ פַּעַם אַחַת, אָמַרְתָּ לִי
מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל.
הַגַּע יָדְךָ אֶל מִצְחִי הַקּוֹדֵחַ.
וּבְטֶרֶם תֵּעָלֵם,
אֶרְאֶה אֶת גַּלְגַּל הָעוֹנוֹת
וְאַקְשִּׁיב.
דִּמְעוֹת הֶעָלִים יִזְלְגוּ
לְנֵזֶר סֻכַּת-שַׁלֶּכֶת
וּמְעֳבִי הַיַּעַר תָּשִׂיחַ הָאֵלָה.

בלפור חקק
| כיוון שנשברו הלוחות

כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבְּרוּ הַלּוּחוֹת, נִסְדָּק הַפֶּה.
הַמְּשׁוֹרְרִים כּוֹתְבִים מֵאָז שִׁירוֹת שְׁבוּרוֹת
לְלֹא מַרְפֵּא.
רָאוּ שֶׁהַמִּלִּים אָבָק וְהַלּוּחוֹת מִתְפּוֹרְרִים,
מְלַקְּטִים הֵם מֵאָז
אֶת הַשְּׁבָרִים.

כֵּיוָן שֶׁבָּאָה פֻּרְעָנוּת בְּעוֹלָמוֹ
לֹא הָיְתָה מֵאָז תַּקָּנָה:
כָּל מְשׁוֹרֵר כּוֹתֵב לוּחוֹת שְׁנִיִּים בְּעַצְמוֹ
עוֹשֶׂה נִיצוֹצוֹת מִן הָאֵפֶר מִן הַכְּתָב.
מְרַפֵּא מֵחָדָשׁ כָּל יוֹם
אֶת שִׁירָיו, אֶת חַיָּיו.

רותי ויטל גילעד
| שמירת מרחק

נַדְלָ"ן יַלְדוּתִי נִמְחַק לְטוֹבַת קֻבִּיָּה מוֹדֶרְנִית,
כָּזוֹ הַחֲמוּשָׁה בְּמַצְלֵמוֹת הַבְטָחָה לְשֶׁקֶט,
שֶׁקֶט, שֶׁכְּבָר לֹא יִהְיֶה לִי חֵלֶק בּוֹ.
אֲנִי גָּרָה לֹא רָחוֹק מִשָּׁם.
מִמְּעוֹף הַצִּפּוֹר,
אֶפְשָׁר לִטְעֹן שֶׁמֶּרְחָק כָּזֶה לֹא דּוֹרֵשׁ נִתּוּק מֵהַקַּרְקַע.
אוֹהוֹ, אֵיזוֹ טָעוּת.
מֻטַּת כְּנָפַיִם אַדִּירָה נִדְרְשָׁה
כְּדֵי לְהַחֲלִיף תְּפָרִים בִּטְפָרִים.
זֶה מַמָּשׁ לֹא הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל.

כוחות נחמה
| דליס

אֵיךְ מְאִירִים אֶת הַלַּיְלָה
מֵאֹפֶל בָּעֲנָנִים, מְשַׁיְּטִים בּוֹ
מִכּוֹחַ עַצְמָם, לְמֶרְחָבִים אִלְּמִים

הַמַּרְאֶה בַּחֲצַר הָעוֹלָם שׁוֹקֵק אִי סֵדֶר

תְּמוּנוֹת הַיּוֹם מַעֲמִיקוֹת וּמִשְׂתָּרְגוֹת
בְּתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁנִּנְעֲלָה מַחֲשַׁבְתָּם בָּהֶן

הַצִּמָּאוֹן מוּל הָרְחוֹב מַרְתִּיחַ אֶת הַבּוּעוֹת
כָּל בּוּעָה, אָדָם הִיא

כּוֹחוֹת נֶחָמָה לְעִתִּים הֵם פִּרְצֵי הַבֶּכִי
וּמִתְעוֹרְרִים בְּפֶרֶק זְמַן אַחֵר

אוֹסְפִים פְּתִיתִים רְחוּצִים בְּמֵי תִּקְוָה
מֵי בֶּכִי מַרְגִּיעִים
עַד שֶׁיָּאִיר

דנה שניצר משיח
| מלחמה ושלום

הִתְבַּיַּשְׁתִּי בְּךָ, דֶּרֶךְ מַרְאָה מְעַוֶּתֶת הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּךָ
עָטָה עַל כֹּל פְּגָם כְּמוֹצֵאת שָׁלָל רַב
לוּ רַק הִשְׂכָּלְתִי לִרְאוֹת, מָּה נִפְלָא אַתָּה כְּפִי שֶׁהִנְּךָ

הִכְאַבְתָּ, אִכְזַבְתָּ, הִדְהַמְתָּ
הָעֹנֶג שֶׁאֶפְשָׁר לְהָפִיק מִמְּךָ
הַיְּכֹלֶת לִיצֹר חַיִּים,
לְגָדֵל בְּתוֹכֵך גּוּף נוֹסָף

דַּוְקָא עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַשָּׁנִים נוֹתְנוֹת בְּךָ אוֹתוֹתֵיהֵן
מִתְאַהֶבֶת בְּךָ מֵחָדָשׁ, מבקשת לִשְׁמֹר עָלֶיךָ, לְהַקְשִׁיב לְךָ
אָנוּ תְּלוּיִים זֶה בָּזוּ, יֵשׁ לָנוּ דֶּרֶךְ לַעֲבֹר
זְמַנִּים קָשִׁים נָכוֹנוּ לָנוּ, עוֹד תִּבְגֹּד בִּי וַעֲדַיִן
אוֹהֶבֶת וּמְקַבֶּלֶת אוֹתְךָ, אֵין לִי אַחֵר מִלְּבַדְּך

מיכל שחר
| התחדשות

מִלִּים, מַשַּׁק
כַּנְפֵי פַּרְפָּרִים,
עֶצֶב, כְּמִיהָה, דִּמְעָה,
אַדְוַות גַּלִּים, רוּחַ,
סְעָרוֹת, סוּפָה,
צוֹלֶלֶת עָמֹק אֶל נִבְכֵּי נְשָׁמָה.
נוֹטַעַת תִּקְוָה,
נוֹסֶקֶת לַמְּרוֹמִים,
תְּכֵלֶת נְשָׁמָה,
בַּמִּדְבָּר חַיִּים זְרִיחָה,
אוֹר, קֶשֶׁת בֶּעָנָן,

מיכל בר-אור קארו
| ריפוי

וַאֲנִי, נֶאֱחֶזֶת בִּתְחוּמוֹ וְעוֹקֶבֶת אַחַר סוֹדוֹתָיו
מַבִּיטָה אֶל קוֹלוֹ וְשׁוֹמַעַת רָזָיו
אֶת דִּבּוּרוֹ הוּא לוֹחֵשׁ כְּאֳדָווֹת תּוֹקֵף
הַמְּתַקְּנוֹת מֻגְבָּלוּת תִּפְקוּדִית
הִנֵּה הִיא, בְּרוּרָה כָּל כָּךְ
אַסְפִּירַצְיָה בִּלְתִּי מְרוּסֶּנֶת,
עָלָיו לְהִתְאַחֵד עִם הָאֲחֵרִים
עָלָיו לָשֵׂאת אֶת חַיָּיו -
כְּהִצְטַבְּרוּת נִסְיוֹנָם שֶׁל הֲמוֹנִים
הַמִתְדַפְּקִים עַל פִּתְחֵי הֲוָויָיתוֹ

תוֹמר קליין
| אסטמה פואטית

עוֹד מִיַּלְדוּת
יֵשׁ לִי אַסְטְמָה פּוֹאֵטִית
בָּהּ חִרְחוּר הַמִּלִּים
נִנְשַׁף בִּכְאֵב
אָז הָלַכְתִּי לִרְאוֹת
רוֹפֵא שִׁירָה מִתְמַחֶה
שֶׁאָמַר
שֶׁעָלַי לְהַרְחִיב אֳפָקִים
לְנַגֵּן מִלִּים
בִּכְלֵי נְגִינָה מִמַּתֶּכֶת
אוּלַי כָּךְ אֶתְחַמֵּק
מִצִּנּוֹר הַשְׁרָאָה מִצְטַמְצֵם
אָמַר לִי :
"ֵלֵךְ לַמִּדְבָּר
הָאֲוִיר הַיָּבֵשׁ
הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹחַ
גַּם נְבִיאִים יָדְעוּ זֹאת הֵיטֵב
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בָּאֲוִיר הַפָּתוּחַ
שֶׁמִּקֶּרֶב אוֹתְךָ לֶאֱלֹהִים"
אֲבָל בְּלִי הַכְּאֵב הַזֶּה
כשֶׁכָּל מִלָּה מְדוּדָה ,
וְאוּלַי קְצָת מִתְאַמֶּצֶת
אֲנִי מַרְגִּישׁ
אֲפִלּוּ עוֹד יוֹתֵר חוֹלֶה

נחי וייס
| סוף עונה

אֶגַּשׁ לְהִתְכַּסּוֹת בַּעֲטִיפַת שִׁיר חָדָשׁ
בַּחֲנוּת הַתַּקְלִיטִים
לְצַד הֲמוֹנֵי סוֹפְרִים
הַשְּׁכוּבִים עַל הַמַּדָּף
וּמוֹכְרִים אֶת אַהֲבָתָם
בִּמְכִירַת סוֹף-עוֹנָה

תִּכְתֹּב עָלֶיךָ, תִּכְתֹּב עָלַי,
אַתְּ מַפְצִירָה,
תִּכְתֹּב עָלֵינוּ, תִּכְתֹּב אוֹתָנוּ,
צֵא לִכְתֹּב לָנוּ חַיִּים.

עדן שפילמן
| אחות סטומה

וּבַיָּמִים שֶׁהַסְּטוֹמָה
בְּבִטְנִי מְדַמֶּמֶת מִכְּאֵב,
וַאֲנִי מַרְגִּישָׁה מְכֹעֶרֶת,
אַתְּ מְטַפֶּלֶת בָּהּ בְּעֵינַיִם יָפוֹת
וְחוֹבֶשֶׁת אֶת יִסּוּרֶיהָ
בִּשְׁתֵּי יָדַיִךְ,
וּכְשֶׁהִיא זוֹעֶקֶת
אֶת נִצְחוֹנוֹתֶיהָ
אֲנִי נִרְגַּעַת,
יָפְיָהּ מִתְגַּלֶּה,
שֶׁהֲרֵי בִּלְעָדֶיהָ הָיִיתִי
מֵתָה.

איריס שני
| ואני ראיתיו

וַאֲנִי רְאִיתִיו
זָב כְּאֵב
וְלֹא הֶחֱזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ,

אַךְ דִּבַּרְתִּי בּוֹ טוֹבוֹת
וְאַחַר הַחִבּוּק
קָם מִמִּטַּת חָלְיוֹ וְנִרְפָּא.

אוֹ אָז הֵבַנְתִּי
כִּי יֹעַדְתִּי לְחַיֵי תְּשׁוּבָה;

מְנַת חֶלְקִי –
פַּת בַּמֶּלַח וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה,
שָׁלוֹם, חֲסָדִים וָרוּחַ
כָּל הַיָּמִים כֻּלָּם.

דינה דלבר
| שנות דור

פִּתְאוֹם לִהְיוֹת מְרֻחֶקֶת וְזָרָה.
לַחְפֹּר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת מִתַּחַת לָאֲדָמָה.
לָשֵׂאת אֶל עַמּוּדֵי־בָּסִיס עֵינַי,
פִּסַּת־חַיִּים שֶׁנִּשְׁאֲרָה מֵאֲחוֹרַי.

לִדְפֹּק עַל שַׁעֲרֵי־־עוֹלָם מֻכָּר,
לְהָצִיץ - וְלֹא יוֹתֵר! הֵן זֶה מִכְּבָר
נִפְגַּעְתִּי, וּמְקוֹמִי תָּפַס עַם־רַב,
כִּי אָנֹכִי נָטַשְׁתִּי שְׂדֵה־הַקְּרָב.

זֶה הַיּוֹם לִקְטֹף אֶת הַפֵּרוֹת,
וְשׁוּב מָחָר לַחְרֹשׁ אֶת הַשָּׂדוֹת.
כִּי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע יַכְמִישׁ עָלָיו,
אַךְ בַּקַּרְקַע תְּקוּעִים אִתָּן עוֹד שָׁרָשָׁיו.

נגה סוירי
| הניגון שלי

בְּרֵכַת יַעַר מִתְמַלֵּאת מֵעַצְמָהּ
בְּקֶצֶב מְפַכֶּה סוֹעֶרֶת בִּי
לִטְבֹּל, לָצֵאת לִטְבֹּל וְלָצֵאת
זְמִירוֹת מְנִיעוֹת לִבִּי מִתְעַלֶּה
רֵאוֹתַי פּוֹעֲמוֹת שִׁיר נְשָׁמָה.
בְּתוֹךְ חוֹרֵשׁ פֵיוֹת מְלַוּוֹת אוֹתִי
תַּחַת שַׁרְבִיטָן
אֲנִי מִטַּהֶרֶת וְנִסְחֶפֶת
נִסְחֶפֶת וּמִטַּהֶרֶת.
הַנִּגּוּן הוּא אֲנִי
וַאֲנִי הוּא
זִמְרַת הַנֶּפֶשׁ.

תמרה חלוצי
| ואולי

אֶת גֶּן הַצַּעַר, כָּל אִשָּׁה נוֹשֵׂאת בְּדָמָהּ.
בַּמָּקוֹם הַנַּפְשִׁי בּוֹ הוּא מִתְפָּרֵץ, מִתְגַּלָּה:
הַמִּסְתַּתֶּרֶת מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה
יְכוֹלָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד
רַק עוֹד קְצָת, רַק מְעַט. עַד –

זְמַן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ לְשַׂחֵק בּוֹ
מַטְבִּיעַ אוֹתָהּ.
הַזְּמַן הוּא בָּמָה. אֲפִלּוּ עָלֶיהָ, הַצַּעַר נִשָּׂא.

וְאוּלַי אֵין מָקוֹם נַפְשִׁי.
אוּלַי יֵשׁ רַק רְפָאִים שֶׁל אַהֲבָה,
רֶגַע שֶׁל מַגָּע מַטִּיל צֵל,
וּכְנָפַיִם.

מינה גורל
| פגמים

קְחִי אֶת הַפְּגָמִים שֶׁלְּךָ
וּתְנִי לָהֶם לְהִשְׁתַּזֵּף בַּשֶּׁמֶשׁ:
הָעֲרִירִיּוֹת,
הַהַחְמָצוֹת,
הַחוֹר בַּלֵּב,
הַנּוֹיְרוֹזָה-
מִלֶּכֶת בְּעָיוֹתַיִךְ הַנַּפְשִׁיּוּת-
תְּנִי לָהֶם לֵהָנוֹת מֵהָאֲוִיר הַצַּח
אַל תִּגְעִי בָּהֶם לְרָעָה,
הֵם הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁבָּךְ
שֶׁאֵין לָהּ שׁוֹמֵעַ.
קְחִי אֶת הַפְּגָמִים שֶׁלְּךָ
וְתִרְאִי שֶׁבַּשֶּׁמֶשׁ
הֵם נִרְאִים
כְּיַהֲלוֹמִים מִלּוֹטְשִׁים.

טמילה רם

כְּתֹב אֶת שֶׁרֹאשְׁךָ מְסָרֵב לְקַבֵּל
כְּתֹב אֶת שֶׁלִּבְּךָ בּוֹכָה
כְּתֹב כְּתֹב
עַרְבֵּב אוֹתִיּוֹת
זֶה עָרֵב לַחֵךְ
זֶה מְרַכֵּךְ
נֹפֶךְ שֶׁל חֹם אֵם נוֹסֵךְ
נַחֵם נַחֵם
אֶת הַכְּאֵב
שֶׁבָּא בְּךָ.
שִׁיר אָנָּא רְפָא לוֹ.

נלי אביטבול פישר
| לחיות שלם דרך סדקים

חָמַקְתִּי מֵהָאֶפְשָׁרוּת לִפְגֹּשׁ אֶת כִּתְמֵי הַלֵּב.
צִלְלֵי רְבָב עׇטוֹ וִילוֹנוֹת מְמֻסׇּכִים,
אַךְ הַזְּמַן הִבְשִׁיל הַכָּרָה
שֶׁהֵם כְּנוֹטְרִים שֶׁלֹּא צָלְחוּ בִּמְלַאכְתָּם
וְכִי יֵשׁ לְהַפְשִׁיט אֶת הֶעָבָר בְּעֵינַיִם נְכוֹחוֹת
לַמְרוֹת הַמּוֹרָא,
לִמְצֹא נִקְיוֹן עֵינַיִם
בְּתוֹךְ הַמְּקוֹמוֹת הַמּוּגַנִּים,
לִנְבֹּר עַל אַף הָרָצוֹן לִתְלֹשׁ אֶת הַכְּאֵב
כְּסֶרַח עוֹדֵף.
לִהְיוֹת נוֹכַחַת שָׁם כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לִהְיוֹת פֹּה.
לִחְיוֹת שָׁלֵם דֶּרֶךְ סְדָקִים.

נחמה ראקוב
| אבא היה בהריון

אַבָּא הָיָה בְּהֵרָיוֹן
תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים הוּא חִכָּה לָךְ
לִטֵּף אֶת הַבֶּטֶן וְלָחַשׁ:
"שֶׁתְּהִי יַלְדָּה טוֹבָה, תַּעַזְרִי לְאִמָּא"
"תְּהִי נַעֲרָה צְנוּעָה וּכְבוֹדֵךְ יִהְיֶה פְּנִימָה"
"תְּהִי עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ וְתִשְׁאִי בְּעֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה".

וְהִגִּיעוּ צִירֵי הַלֵּדָה
וְקָרַעַתְּ אֶת הַחֶבֶל
שֶׁל תּוֹרַת אִמּוֹ, וּמוּסָר אָבִיו
והָיִית יַלְדָּה מְשׁוֹטֶטֶת, וְנַעֲרָה לַמְדָנִית
וְאִשָּׁה, אִשָּׁה שֶׁהִיא לֹא אֵשֶׁת אִישׁ

אַבָּא הָיָה בְּהֵרָיוֹן שׁוּב, מְלַטֵּף אֶת הַבֶּטֶן וְלוֹחֵשׁ:
"שֶׁתְּהִי אַתְּ".

צופיה הרבנד
|

מָצָאתִי אֶת הַשֵּׁבֶט שֶׁלָּנוּ.
מִכָּל קְצוֹת הַיַּעַר הִגִּיעוּ לְבָבוֹת זוֹהֲרִים, בּוֹדְדִים
וְהִתְיַשְּׁבוּ סָבִיב לַמְּדוּרָה.
נָשִׁים סְגֻלּוֹת, פִּרְאִיּוֹת, רוֹפְפוֹת,
גְּבָרִים רַכִּים, דַּקִּים וַאֲרֻכִּים
יָשַׁבְנוּ יַחַד. שַׁרְנוּ. לָחַשְׁנוּ.
הִקְשַׁבְנוּ לָאֵשׁ. 
רָחַשְׁנוּ אַהֲבָה.

לאה צבי (דובז'ינסקי)
| לאט

נִשְׁמִי לְאַט,
נִשְׁמִי שֶׁקֶט,
הַסְדִּירִי נִשְׁמָתֵךְ,
שְׁבִי קְצָת בְּשֶׁקֶט,
לְאָן אַתְּ מְמַהֶרֶת?
אֶהֱבִי
אוֹתָךְ
כְּמוֹ שֶׁאַף אֶחָד לֹא,
כִּי אַף אֶחָד
הוּא לֹא אַתְּ.

שלי צ'קלין
| מעבר להרי החושך

הַחֹשֶׁךְ
מְחַכָּה לָשִׁיר לְךָ
צִפּוֹר
וְהַשֶּׁמֶשׁ כִּמְעַט יוֹצֵאת
לְיַבֵּשׁ לָךְ דִּמְעָה
זֶה מְרַגֵּשׁ לָדַעַת
שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ לִצְעֹד
וְהַמִּקְצָב יַהֲפֹךְ לְהַרְמוֹנְיָה
אַחֶרֶת
מִשְׁתַּלֵּם גַּם לִמְעֹד
הַצְּרָחָה?
הַזְּאֵב הָאַחֲרוֹן
בְּצִלּוֹ שֶׁל הָהָר
שֶׁמַּסְתִּיר מְעַט
וּבְעֶצֶם- הָמוֹן.

יצחק גוילי
| חשבונות

אָדָם לֹא נִרְפָּא מִשְּׂרֵפוֹת יַלְדוּתוֹ לְעוֹלָם
אַל נָא תַּמְעִיט בְּעֶרְכָּן אוֹ תְּפַקְפֵּק וְתֹאמַר :
״מָה כְּבָר יַעֲשֶׂה אָדָם?״,
אֲבָל חָלַף עָבַר הַזְּמַן תֶּכֶף יֶחְדַּל הָאוֹר,
לַיְלָה שָׁקֵט יֵרֵד,
בּוֹא נָבוֹא בְּפַעַם אַחֶרֶת
פָּנִים אֶל פָּנִים עִם אֱלֹהִים בְּחֶשְׁבּוֹן,
כָּךְ אוּלַי נוּכַל לִשְׁכֹּחַ,
כָּךְ נַצְלִיחַ לִישֹׁן.

יעל-שחר שריד
| רפוי בקול

הֵם חוֹזְרִים
שׁוּב
וְשׁוּב
עַל אוֹתָהּ הַברָה.
בְּיַחַד.
בְּיַחַד
הֵם
קוֹרְאִים לְזֶה
רִפּוּי בְּקוֹל.
הֵם לֹא יוֹדְעִים שֶׁבִּשְׁבִילִי הֲרִפּוּי הָאֲמִתִּי נִמְצָא פֹּה,
בְּמִפְגָּשִׁים הָאֵלֶּה, אַחַת לְשָׁבוּעַ, בַּשְּׁעָתִיִּים הָאֵלֶּה בְּיַחַד.

אפרת ששון
| רואה את הטוב

גַּם כְּשֶׁבָּא לְפִתְחִי
נָהָר בּוֹצִי אֲנִי רוֹאָה
מִפְרָשׂ לָבָן בָּאֹפֶק.

תּוֹלָעִים מְפָרְקוֹת הַכֹּל לְגוֹרְמִים
וּמִתּוֹךְ הָאֲדָמָה
צוֹמַחַת תִּפְרַחַת אֲדֻמָּה

בֵּין כִּתְמֵי הָעֲכִירוּת
בּחַמְסִין הַכָּבֵד הֶאָבִיךְ
מִתְגַּלָּה הַבְּהִירוּת

נֶאֱמֶרֶת אֱמֶת חֲדָשָׁה.
עֶרְיָה עֵרוּמָהּ
אִשָּׁה.

שלומי חסקי
| בריאה

לִמְתֹּחַ צַוָּאר כְּאַחַד הָעֲגוּרִים
וּלְהַקְשִׁיב. לְהַקְשִׁיב לָרוּחַ
הַמֶּפְלַרְטֶטֶת עִם עֵדֶר
כְּבָשִׂים. לִטְעֹם מִפְּרִי
שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל
וּלְהַבִּיט. לְהַבִּיט בַּיָּרֹק
הַמְּרַפְרֵף בֵּין אֹפֶק לְמַחְשָׁבָה
וְלִנְשֹׁם. לִנְשֹׁם
וּלְחַבֵּק מְעַרְבּוֹלוֹת
דּוֹהֲרוֹת. לִיצֹר אֶת עַצְמְךָ
מֵחָדָשׁ.

גל חיים
| אפשר להתחיל

הַלֵּב מִתְרַפֵּא כְּשֶׁהָאוֹר שׁוּב חוֹדֵר בַּסְּדָקִים
לִפְעָמִים לֹא צָרִיךְ לִכְתֹּב הַרְבֵּה
כְּשֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין בְּמַבָּטִים

הַגּוּף יוֹדֵעַ לִפְנֵי שֶׁהַמֹּחַ מֵבִין
כְּמוֹ זָרִים שֶׁרוֹקְדִים בְּאוֹתוֹ הַקֶּצֶב
וּבָרֶקַע זוּג פַּרְפָּרִים מִתְעוֹפֵף בְּלִי מִלִּים
בְּאוֹתוֹ שִׁשִּׁי בָּעֶרֶב

הַמִּלִּים מִתְבַּלְבְּלוֹת, הַלְּחָיַיִם סְמוּקוֹת
וְזֶה פִּתְאוֹם קְצָת מַבְהִיל
לִפְעָמִים כֹּל מָה שֶׁצָּרִיךְ זֶה
לְהִסְתַּכֵּל לְאַהֲבָה בָּעֵינַיִם, וּלְהַגִּיד לָהּ
הִגַּעְתִּי. אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל

טלי דביר לבנת
| מביטוי לריפוי

בָּרְחוֹב צַר
בֵּין מְחָאָה לְהַשְׁלָמָה
גָּרָה מִזְרָחִית שְׁקוּפָה
הִיא פּוֹתַחַת חַלּוֹן
לַנֶּפֶשׁ
הַמִּלִּים נוֹזְלוֹת
מִתְפָּרְצוֹת
מְבַקְּשׁוֹת

לְרַפֵּא
לְשַׁחְרֵר
לְהַחֲלִים

אַל תִּסְתְּמוּ אֶת הַפֶּה
אַל תִּסְתְּמוּ אֶת הַפֶּה

הַבִּטּוּי
הָרִפּוּי
רוֹקַחַת שִׁקּוּי מִמִּלִּים
מְעַרְבֶּבֶת תִּרְכּוֹבוֹת
יוֹדַעַת יֵשׁ כּוֹחַ
מַרְפֵּא בַּנּוֹכְחוֹת

גד קינר-קיסינגר
| חלבה המר של אמי

לָאַחֲרוֹנָה נִדְמֶה לִי
שֶׁחֲלָבָהּ הַמַּר שֶׁל אִמִּי
נִמְתָּק וְהוֹלֵךְ
וַאֲנִי שֶׁכָּל חַיַּי נָטִיתִי אָהֳלִי לְיַד
מֵי הַמְּרִיבָה הַמָּרִים
חוֹזֵר אֶל הַמַּחֲנֶה
שֶׁשַּׁכּוּלָה הָיִיתִי בּוֹ
מְאַמֵּץ אֶת עַצְמִי אֶל חֵיקִי
מְחַתֵּל וְיוֹנֵק מִפִּטְמָתִי
אֶת מֶתֶק חֲלָבָהּ הַמַּר שֶׁל אִמִּי

מיכל דורון
| כוחה המרפא של המילה

אוֹתְיוֹת כְּמוֹ סִכּוֹת חֲדוֹת-אַבְחָנָה
חִטְּטוּ בַּפְּצָעִים וְחָדְרוּ מְעֵבֶר לַנַּקְבּוּבִיוֹת.
הִצְטָרְפוּ לַמִּלִּים בַּחֲדַר נִתּוּחִים
בְּאִזְמֵל לָבָן הֵפִיצוּ תְרוּפָה עֲתִיקָה
רִפְּדו צַלָּקוֹת חֲשׂוּפוֹת
וְהִצְלִיחוּ לְרַפֵּא בְּדֶרֶך מִסְתּוֹרִית
זִּכְרוֹנוֹת כּוֹאֲבִים.
מִלִּים פִּצְּחוּ צֹּפֶן סוֹדִי
שֶׁל כַּסֶּפֶת מְּאֻבֶּקֶת יְּשָׁנָה
כָּל הֲבָרָה הֵאִירָה כַּעֲשָׁשִׁית בְּהִירָה
אֶת כָּרֵי הַהַכַּרָה
וּבַשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ נִזְרְעוּ פְּקָעוֹת שֶׁל תִקְוָה.

אריה רגב

פֶּסֶל זְכוּכִית רַךְ בְּיָמִים
מִתְקַשֵּׂחַ בְּלַהַט נְעוּרִים
שׁוֹאֵף לְהִתְיַיצֵּב עַל כָּן
רָם וְנִשָּׂא.
זוֹהֵר לְנוֹכָח מַבָּט אוֹהֵד
קוֹפֵא מוּל מַבָּע מְסֻיָּג
וּמִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים.

שִׁפְלֵי רוּחַ, מִתְקַבְּצִים
הַשְּׁבָרִים וּמִתְאַחִים בְּלַהֲבַת
הַשֶּׁמֶשׁ.
הִנֵּה נִיצָּב פִּסְלִי שׁוּב
עַל כָּן דַּל, בְּרַגְלַיִם רָפוֹת
צוֹפֶה בַּשְּׁבִיל הַנָּמוֹג בָּאוֹפֶק.

לי שיר
| פאי תפוחים

צָרִיךְ לִקְנוֹת חֶמְאָה
הַרְבֵּה חֶמְאָה לִקְנוֹת
וְתַפּוּחִים
וְאֹפֶה עוּגָה
וְאֶזְרֶה סֻכָּר וְקִנָּמוֹן
עַל הַפְּצָעִים
וְאֲרַפֵּד אוֹתָם
בִּשְׁתֵּי שִׁכְבוֹת בָּצֵק
שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי קַר

סיליה קסטין
|

תְּרִיס
אַהֲבָתְךָ הוּגַף
וְלִבִּי
לוּלְיָן הַמְּדַדֶּה
בְּחַבְלֵי הַחַיִּים
וְכָל רְצוֹנוֹ
לִפֹּל שׁוּב
בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ הַמְּרַפְּאוֹת.

כרמית כהן
| ריפוי

נִמְצָא בִּי מִצָּפוֹן עָיֵף וְתָשׁוּשׁ,
לְאַחַר שֶׁסָּחַב עַל עַצְמוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
וּמָאַס בְּעֹמֶס שֶׁעַל כְּתֵפָיו.
נִמְצָאָה נְשָׁמָה שֶׁעֻנְּתָה,
נִמְצָא כְּאֵב בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן,
נִמְצְאוּ דְּמָעוֹת שֶׁיָּבְשׁוּ וּפָג תָּקְפָּן.
רוֹצֶה לְהַכְנִיס הַכֹּל לִכְלוּב, כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה חָפְשִׁיָּה
רוֹצֶה לְהַחֲלִים, לִרְפּוֹת, לְהוֹרִיד הִלּוּךְ
פּוֹתַחַת את חַלּוֹן הפנים ּכדֵי שֶׁהַכְּאֵב יִצֵּא הַחוּצָה- מְחַיֶּכֶת
לוֹקַחַת אֶת גְּלוּלַת רִפּוּי הַזְּמַן- מִתְרַחֶקֶת
עַכְשָׁו לְאַט, בְּנָח, בְּרֹגַע.
עֲטִיפָה שֶׁל חֹם. רִיפּוּי.

אילה ברבוי
| הצעדה

שָׁמַעְתִּי קוֹל בַּעֲרָפֶל. מִישֶׁהוּ שָׁאַל אוֹתִי שְׁאֵלָה,
בָּדַק שֶׁאֲנִי מַסְכִּימָה לְהַאֲזִין. יֶשְׁנוֹ כּוֹחַ גָּדוֹל בְּלָדַעַת מָתַי לְסָרֵב, עָנִיתִי.

מִתּוֹךְ הַגַּלִּים בָּקַע הַקּוֹל בַּשֵּׁנִית, הַאֲזִינִי הַפַּעַם,
אֲנִי מִתְחַנֵּן. לִבִּי עָזַב אוֹתִי, מֹחִי נִקְטַע -
הֵיכָן אֲנִי נִגְמֶרֶת, הֵיכָן אֲנִי מַתְחִילָה?

בְּשָׂדֶה רַעֲנָן עֵשֶׂב צָעִיר פּוֹצֵעַ אֶת רַגְלַי,
אוֹתוֹ עֵשֶׂב הַמֵּזִין אֶת הַכִּבְשָׂה, הַמְּלַטֵּף אֶת הַפְּרָחִים, הַמַּזְרִים דָּם בְּעוֹרְקֵיהֶם הַיְּרֻקִּים.
אֲנִי צוֹבֶטֶת בּוֹ וְהוּא מַעֲמִיק אֲחִיזָתוֹ בָּאֲדָמָה - יֵשׁ בְּנֵנוּ אֶת הַמִּשְׂחָק הַזֶּה.

בֵּין הֶעָלִים הַנּוֹפְלִים רֵיחַ טָרִי שֶׁל זִכָּרוֹן מִסְתַּתֵּר,
רֵיחַ מָתוֹק שֶׁל מַיִם. אֲנִי מִתְקָרֶבֶת וְשׁוֹמַעַת לְחִישָׁה -
בְּבַקָּשָׁה, הַטִּי אֹזֶן. הַפַּעַם אֲנִי לֹא מְסָרֶבֶת, נִדְמֶה לִי שֶׁאֵין לִי בְּרֵרָה,
הַדֶּשֶׁא מַתְחִיל לְהַצְהִיב תַּחְתַּי וְהַיָּרֵחַ נוֹבֵּל.

הַאֲזִינִי - וַאֲנִי מַאֲזִינָה.
אוֹתוֹ קוֹל פּוֹרֵם אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּינִי וּבֵין דָּבָר אַחֵר בִּיסוֹדִיּוּת כָּזֹאת שֶׁאֲנִי שׁוֹכַחַת שֶׁאֵי פַּעַם הָיָה.
בְּמִלָּה אַחֲרוֹנָה מְסֻיֶּגֶת הוּא דּוֹחֵק בִּי לְהַתְחִיל בַּצְּעִידָה.

הוּא מְסוֹבֵב אוֹתִי פַּעַם אַחֲרוֹנָה סְבִיב הָעוֹלָם הַזֶּה, עוֹלָם מֻפְלָא,
מְלַטֵּף אֶת שַׁעֲרֵי וְלַפֵּי לַחֲנוֹ שֶׁלּוֹ הוּא שַׂר -
הַיָּרֵחַ מֵעוֹלָם אֵינוֹ בִּלְתִּי שָׁלֵם, אַתְּ יוֹדַעַת, הוּא רַק אֵינוֹ תָּמִיד מוּאָר.

עופר ירמינובסקי
| דלף מים בנפשי

אֲנִי נֶאֱבָק בַּיָּם כְּמַאֲבָק הַנֶּפֶשׁ
אַךְ דֶּלֶף מַיִם מְחַלְחֵל בְּסִירָתִי
הִיא שׁוֹקַעַת אֶל הַמְּצוּלוֹת.
פֶּתַע יָד עֲדִינָה מוּשֶׁטֶת אֵלִי
נִשְׁלַחַת אַל קַרְקָעִית הַיָּם
כְּמָנוֹף הִיא נוֹשֵׂאת אוֹתִי
אֲנִי מַבִּיט בְּפָנֶיהָ הָרַכּוֹת -
זֹאת אִמִּי שֶׁמּוֹפִיעָה מֵאֵי שָׁם.
כְּרוּחַ אֱלֹהִית הִיא מוֹבִילָה אוֹתִי אֶל הַחוֹף
וְגוּפִי כְּצָף עַל מַיִם מְצַיֵּר אֲדָווֹת.

לינוי ישראל
| מסע ריפוי

דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּסְלוּלָה
לְעִתִּים אֵינֶנָּה בְּרוּרָה
כְּאֵב, שֶׁבֶר וּנְפִילָה
הִנָּם חֵלֶק מִזֶּה הַמַּסָּע
אֱמוּנָה וְאֹמֶץ מַגִּיחִים מִן הַחֲשֵׁיכָה
כְּנֵר הַמֵּאִיר אֶת לֵב הַנְּשָׁמָה
תְּשׁוּקָה וְאַהֲבָה לְמִנְּגִינָה שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת
לִבְחוֹר לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת...
יוֹם חָדָשׁ מַגִּיעַ, עִם תִּקְוָה חֲדָשָׁה,
אוֹר וְאוֹפְּטִימִיּוּת מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁיכָה,
כִּי בִּלְעֲדֵיהֶם לֹא נִתַּן יִהְיֶה לְהַמְשִׁיךְ אֶת זֶה הַמַּסָּע...

שולה ברנע
| ריפוי

ים
בִּתְכֹל מַבָּטו הִבִּיט בָּהּ
בְּגַלָּיו הִתְלַחֵן בְּלִבָּהּ
בִּנְגִינָתוֹ זוֹ חָבְרָה אֵלָיו,
עַד כִּי חָשָׁה עִמּוֹ חֶדְוָה.

כוס קפה
בְּגַפּוֹ יָשַׁב בְּבֵית הַקָּפֶה
וְלָגַם מִסֵּפֶל קָפֶה חָזָק
וְחָשׁ כִּי אֵינוֹ לְבַד.

אירית קדם
| ליצור!

לִיצֹר!
אָמַר לִי הַיֵּצֶר
לִיצֹר
לְצַיֵּר
לְיַצֵּר
וְלִשְׁכֹּחַ
מִצְּרוֹר צָרוֹתַיִךְ
מֵרֹב צַעֲרֵךְ
מִצָּרֵךְ
וּמִיֶּתֶר צְרָכַיִךְ

לִיצֹר
אֶת הַצֳּרִי
לְכָל מַכְאוֹבַיִךְ!

יובל ששון
| לא תחלים לריפוי

לֹא
לֹא תַּחֲלִים
לֹא תַּבְרִיא
גּוּפְךָ לֹא יַחֲזֹר לִהְיוֹת מָה שֶׁהָיָה
תִּצְטָרֵךְ לְהִתְרַגֵּל לִחְיוֹת עִם זֶה
עִם הַ
סַרְטָן
כְּשֶׁיָּצָאתִי מִשָּׁם, מֵהַפְּגִישָׁה עִם הָרוֹפְאוֹת שֶׁלִּי
מֵאָז אֲנִי מְבַקֵּר אוֹתָן בִּקְבִיעוּת כָּל כַּמָּה חֳדָשִׁים
יָכֹלְתִּי לָחוּשׁ אֵיךְ
נַפְשִׁי מִתְחַזֶּקֶת.

רפאלה ורדי
| שקוף

אֲנִי רוֹאָה אֶת גּוּפְךָ הוּא שָׁקוּף
רוֹאָה בּוֹ זְּרָמִים
דָּם , אוֹתוֹת חַשְׁמַלִּיִּים.
עוֹשָׂה בְּךָ דִּמְיוֹן מֻדְרָךְ -
כְּשֶׁרוֹאָה אֶת החֲסִימוֹת ,בְּגוּפְךָ הַנִּדְרָךְ-
עַד שֶׁכָּל הַקּוֹלְטָנִים,
מַעֲבִירִים אֶת הַמְּסָרִים
אֶל הַתָּאִים.
וּכְשֶׁהַסִּינַפְּסָה -מִתְמַלֵּאת בְּהוֹרְמוֹן הַתְּשׁוּקָה
וְזוֹרֶמֶת מֵהָעֶצֶב אֶל תָּא הַמַּטָּרָה
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַהֲבָתִי אוֹתְךָ מְרַפְּאָה

רני רוזנטל
| ללא תשובה

בָּחַרְנוּ בָּאַהֲבָה- בָּחַרְנוּ בְּחֶבֶר
מְרֵעֶיהָ: גַעְגּוּעִים, אַכְזָבָה, יֵאוּשׁ, לֵב
שָׁבוּר בִּתְמוּרָה לְרֶגַע שֶׁל חֶמְדָּה
הַצֹּרֶךְ מְלַוֶּה אוֹתָנוּ, כּוֹתֵב אֶת יִסּוּרֵינוּ. אוּלַי
הָרוּחַ הוּא אָבִיו מוֹלִידוֹ, אוּלַי זֶה הַבָּשָׂר
שֶׁלּוֹחֵץ עַל כַּפְתּוֹר הַמְּצוּקָה
חַיֵּינוּ מְלֵאִים בְּהַפְרָדוֹת וְזוֹ מִתְחַמֶּקֶת וְאֵין
תְּשׁוּבָה וְאוּלַי אֵין מִלִּים אוֹ שֶׁאֵינָן נִדְרָשׁוֹת
שֶׁהָרֵי אֵין גְּבוּלוֹת בְּמַמְלֶכֶת הָרְגָשׁוֹת..
מַמְשִׁיכִים בְּמָה שֶׁיֵּשׁ, הַדֶּרֶךְ יְשָׁרָה
וּכְשֶׁכָּלוּ כָּל הַקִּצִּים יֶשְׁנָהּ שִׁירָה

נעמי לבנון-קשת
| ילדה מקומטת מבפנים

בְּגִיל עֶשֶׂר, בְּאִבְחַת רֶשַׁע אַחַת,
בַּעֲיָרָה בְּפוֹלִין, קָפְצָה אִמִּי לְגִיל אַרְבָּעִים
וְהַזִּקְנָה שֶׁקָּפְצָה עָלֶיהָ
נֶאֶחְזָה בַּצִּפָּרְנַיִם בְּכָל פִּסַּת עוֹר שֶׁלָּהּ.
שְׁמוֹנֶה שָׁנִים אַחַר כָּךְ
זְקֵנָה יְפֵהפִיָּה מֻכַּת יָגוֹן
עָשְׂתָה דַּרְכָּהּ אֶל הָאוֹר הַבּוֹהֵק בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת ,
וּמֵרֶגַע שֶׁהָפְכָה אִמָּא לְצַבָּרִים הֵחֵל מַסָּעָהּ לְאָחוֹר,
מְנַסֶּה לְהַדְבִּיק אֶת הַזְּמַן הָאָבוּד,
וְהִיא - הָלְכָה וְהִצְעִירָה
הָלְכָה וְהִצְטַעֲרָה.
וְלִמְּדָה עַצְמָהּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ רַק לְמָה שֶׁיָּבוֹא.

נירית צור מגיד
| משעול דרכי החדשה

הִמְתַּנְתִּי עַד כְּלוֹת.
בְּגוּפִי פָּשָׂה טַחַב.
יְרֹקֶת נִשְּׂאָה בַּמֶּרְחָב.
רֵיחָהּ הַמַּבְאִישׁ שֶׁל אָזְלַת הַיָּד
עוֹרְרַנִי מִתַּרְדֵּמַת הָאֵין.

פּוֹשֶׁטֶת אֶת הַטַּחַב,
שֶׁדָּבַק בְּעַצְמוֹתַי, בְּמֵימַי,
וּמַצְמִידָה אוֹתוֹ אֶל חַלּוּקֵי הַנַּחַל.

סוֹלֶלֶת אֶת מִשְׁעוֹל דַּרְכִּי הַחֲדָשָׁה.
נ וֹ שֶׁ מֶ ת אוֹר,
נִ מְ לֵ א ת תִּקְוָה.

אפרת ג'רופי
| 43

זֶה לַיְלָה לְהִתְבּוֹנְנוּת אַמִּיצָה
בַּחֲרִיצִים שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָם
בַּהַחְלָטוֹת שֶׁפָּגְמָה בַּהֵן שֵׁנָה טְרוּפָה.
הַנִּיחִי לַחֲלוֹמוֹת, אֲבָל
אוּלַי עוֹד מַשֶּׁהוּ יַפְתִּיעַ אוֹתָךְ,
אוּלַי עוֹד יִקְרֶה נֵס.

אַתְּ יְכוֹלָה לִזְכֹּר.
אַתְּ יְכוֹלָה לְוַתֵּר.
אַתְּ יְכוֹלָה לְהִתְנַחֵם בְּסִפְרֵי שִׁפּוּר עַצְמִי,
בְּוִירַאבַּדְרַאֲסַנָה, בְּסוּפְּטָה בַּדְּהַה קוֹנְאֲסַנָה
אוֹ בְּמַזְרֵק חָמְרֵי מִלּוּי.

וְזִכְרִי תָּמִיד: בַּסּוֹף נִשְׁאָרִים רְסִיסִים, וְהֵם לֹא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁלָּךְ.

משה חמו
| ריפוי הלב

שִֹימִי פְּלַסְטֵר עַל הַלֵּב
אוּלַי יַחֲלֹף הַכְּאֵב
חִבְשִׁי נַפְשִׁי בְּתַחְבֹּשֶׁת סְטֵרִילִית
שֶׁלֹּא תִּדְלֹף וּתְטַפְטֵף
מִרְחִי יוֹד צִבְעוֹנִי עַל רֶגֶשׁ
כֹּה עַז וְאוֹהֵב
הַזְרִיקִי חִסּוּן נֶגֶד נְגִיף
שֶׁבְּגוּפִי מִשְׁתּוֹלֵל וְהוֹרֵס
הַחְלִימִינִי בְּחִיּוּךְ
שֶׁפְּצָעַי מְרַפֵּא
וְאֵלַיִךְ מְקָרֵב

דנה שושן ורוד
| שירון

אֲנִי לֹא צַיֶּרֶת
אֲבָל בַּמִּלִּים מְנַסָּה
לְצַיֵּר לִי שְׁבִיל
אֶכְתֹּב עַל פְּרָחִים
שֶׁפָּגַשְׁתִּי בַּדֶּרֶךְ
צַבָּעוֹ סִימָנִים בָּאֲוִיר
הֵפִיצוּ נִיחוֹחַ תִּקְוָה
מְלַוִּים בְּחִיּוּךְ הַמֵּאִיר

אֲנִי לֹא צַלֶּמֶת
אֲבָל בַּמִּלִּים מְנַסָּה
לִתְפֹּס אֶת הָרֶגַע
אֶת הַדְּבָרִים הֲכִי יָפִים
אֶת אוֹתָם רְגָעִים נִסְתָּרִים
שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בָּעֵינַיִם
אֲבָל הַלֵּב מַבְחִין

אֲנִי לֹא פַּסֶּלֶת
אֲבָל בַּמִּלִּים מְנַסָּה
לָלוּשׁ כָּל כְּאֵב
כִּי אוּלַי, אִם רַק
אֲשַׁנֶּה צוּרָתוֹ
אַטְמִיעַ, אֶצֹּק בְּמִלִּים
אַצְלִיחַ בְּמוֹ יָדַי
לְיָפוֹת, לְרַפֵּא כְּאֵבִים

לֹא יוֹדַעַת לְהַלְחִין
אֲבָל בַּמִּלִּים
אֲנִי שׁוֹמַעַת נִגּוּן
שֶׁמַּזְמִין אוֹתִי לְטַנְגּוֹ
בַּמִּלִּים הַכֹּל טָמוּן
הוּא קוֹרֵא אֵלַי לִרְקֹד
כֻּלּוֹ סוֹעֵר וְחוּשָׁנִי
הוּא יוֹדֵעַ לְהוֹבִיל
בִּצְעָדָיו שְׁבוּיָה כולי

אֲנִי, רַק כּוֹתֶבֶת
אֶת עַצְמִי
עֵת עוֹלוֹת בִּי מַחֲשָׁבוֹת
אוֹתָם פִּגְעֵי הַזְּמַן הִשְׁאִירוּ
וְטָמְנוּ בִּי אַכְזָבוֹת
כְּשֶׁכְּבָר הָיָה יוֹתֵר מִדַּי
וְקָשֶׁה מִלְּהָכִיל
מִלּוֹתַי שֶׁלִּי הִבְשִׁילוּ
וְנָשַׁר מִמֶּנִּי שִׁיר.

איריס בשירי
| אילו ידעתי

כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה הָיִיתִי בַּיְשָׁנִית,
מִתְבּוֹנֶנֶת עַל הָעוֹלָם בְּמַבָּט מְבֻיָּשׁ,
מְלֵאָה בְּתֹם וְחֵן.
פּוֹגֶשֶׁת אֶת הַיַּלְדָּה עִם הַצַּמּוֹת שֶׁבְּתוֹכִי,
דֶּרֶךְ מַבָּט מְבֻיָּשׁ שֶׁל מְטֻפֶּלֶת,
מַרְגִּישָׁה אוֹתָהּ קָרוֹב לְלִבִּי,
רוֹצָה לוֹמַר לָהּ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.
הִיא עוֹד תִּגְדַּל וְתִצְמַח וְתִפְרַח כְּמוֹ פֶּרַח.
עַכְשָׁו זֶה רַק הַנִּצָּנִים.
לוּ יָכֹלְתִּי לְהַרְגִּיעַ אוֹתָהּ,
שֶׁכָּךְ זֶה יִהְיֶה
אִם רַק תַּאֲמִין בְּעַצְמָהּ וּתְנַסֶּה,
מַקְסִימוּם תַּצְליח

דפנה שמשוני
| ריפוי

פֹּה
וּבָזֹאת
כָּשַׁלְתִּי:
לֹא הָעוֹר
לֹא הַקִּיר
לֹא הַפֶּה הַצּוֹרֵחַ
וְלֹא הָאֲדָמָה
הִצְלִיחוּ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה
וּבַהֲכָנַת אֲרוּחָה זוֹ
תִּמְצְאוּ נֶחָמָה
יַחַד עִם שְׁאַר הָרְעֵבִים לַהֲפוּגָה
וְאִמְרוּ:
אָמֵן

דיתה שביט
| בשנות העצב

הַדִּכָּאוֹן הָיָה כְּמוֹ כֶּרֶץ
שֶׁגָּדַל וְגָדַל וְהָיָה
כְּ מִ פְ לֶ צֶ ת
מְסַתֵּם כָּל גִּישָׁה
מְשַׂטֵּן כָּל מַבָּט נְכוֹחָה

מִלְחֶמֶת חָרְמָה יוֹם-יוֹמִית
מַתִּישָׁה כְּמִרְדַּף דְּבוֹרִים
וְאֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה
לַשָּׁנִים הָאֲבוּדוֹת
לִי וּלְכָל אֲשֶׁר לִי

וְיֵשׁ נֶחָמָה
בַּשִּׁירָה

הרצל חקק
| השראה ורפואה

בָּכְתָה דְּמָמָה וְקָפָאתִי. בִּמְחוֹלָהּ
מְטוֹפֶפֶת. פּוֹצֵעַ צָמָא. עַד קָצֶהָ.
מַבָּע. שִׂיחַ בָּאִבִּים. גָּאוּ תַּדְהֵמָה
בְּקִרְבִּי, אֵיךְ יוּכְלוּ, מַיִם
רַבִּים. מֵזַח הֻכָּה כַּבָּרָק.
הוּצַף וְנִמְרַק, צִנָּה וּמֶרְחָק.
הַמִּלָּה בְּשִׂמְלָתָהּ קָפְאָה. הַכַּפְתּוֹרִים,
הַדִּמּוּיִים. שִׁירָם נִפְרַם. תָּרִים וְיָם.
שִׁירָאִין. קֹר, חֹם, חֲלוֹם. נְמַסָּה,
חוֹלָה, נוֹגַהַת. שׁוֹרָה וְרוֹאָה.
לָמָּה זֶה אָנֹכִי. מָה כָּלָה
כֹּחִי. אַשְׁרֵי שֶׁרָאָה. בַּלָּאט. לַבַּת
שׁוּרָה בַּצִנָּה תְּאֻכַּל, רַעַד תָּבוֹא
נְבוּאָה. קְרָשִׁים שָׁרִים לַיְּרִיעָה.
רְטֻבָּה וְיִרְאָה. תִּרְפָּא
הָרוּחַ, וְתַגְשִׁים ההַשְׁרָאָה.

אבישי דדון-רווה
| אחרי השבץ

אַחֲרֵי הַשָּׁבָץ אֲנִי מִתְנַיֵּד בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים,
יָדִי שְׁמוּטָה עַל יְרֵכִי. יֵשׁ לִי דַּקּוֹת שֶׁל צְלִילוּת,
לֹא רַבּוֹת, וַאֲנִי מְנַצֵּל אוֹתָן לִבְהוֹת בָּעֵץ הַיָּבֵשׁ
שֶׁבֶּחָצֵר. הִשְׁקֵיתִי אוֹתוֹ עַד שֶׁנִּרְקָב. עַכְשָׁו לֹא.
לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בּוֹ עָלִים חֲדָשִׁים,
אֲבָל אוּלַי זֶה עֵשֶׂב אוֹ טַפִּיל. הַיּוֹם אֶבְדֹּק.
אֲנִי מוֹשִׁיט יָד רוֹעֶדֶת וְנוֹגֵעַ בֶּעָלִים.
לֹא כָּךְ זָכַרְתִּי אוֹתָם.
אֲבָל גַּם הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי לֹא מַשֶּׁהוּ.

טליה בירקאן
| על סיפה של בריאות

נוֹתַרְתִּי אַחֲרוֹנָה עַל סַפְסָל הַבְּרִיאוּת
בֵּין תְּהוֹם הַפַּחַד הָאֱנוֹשִׁי
וּבֵין צִיצִית הַתְּכֵלֶת הַמַּגְבִּיהָה.

כִּמְעַט נָגַעְנוּ בְּשׁוּלֵי אַדַּרְתּוֹ
עַל-זְמַנִּיִּים, עַל-אַרְצִיִּים
אֲבָל הַמַּסֵּכָה הִסְתִּירָה אֶת הַפָּנִים
אֶת פְּנֵי הַזֹּהַר.

כְּמוֹ שׁוֹטִים בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא
לַפֶּתַח חַטָּאת וְהַתְּקוּמָה מִלִּפְנֵי הַקּוֹרוֹנָה
כִּמְעַט

בַּדֶּרֶךְ לְהֵעָשׂוֹת אֲנִי
עַל סִפָּהּ שֶׁל בְּרִיאוּת.

בעז טרסי
| תשובה

לֹא. לֹא כּוֹתְבִים שִׁירֵי אַהֲבָה.
גַּם הִיא לֹא כָּתְבָה כָּאֵלֶּה:
אַתְּ יוֹדַעַת מָתַי הֵבַנְתִּי מָה זֹאת אַהֲבָה?
מָתַי גִּלִּיתִי?
כְּשֶׁהָאֲחָיוֹת בְּמִשְׁמֶרֶת לַיְלָה הָיוּ בָּאוֹת
לְהַרְדִּים אוֹתִי.
לִטְּפוּ לִי אֶת הַלְּחָיַיִם.
עַל אַהֲבָה לֹא כּוֹתְבִים.
כּוֹתְבִים עַל מָה שֶׁאַחַר כָּךְ.
כּוֹתְבִים עַל מָה שֶׁבִּמְקוֹם.

ורדה אליעזר
| אני

לֹא עוֹד אֶתֵּן לְךָ מִדְרַךְ בְּחַיַּי
לֹא אֲאַפְשֵׁר לְהָעִיב אֶת יוֹמִי
לֹא אַסְבִּיר אֶת פָּנַי לִקְרָאתְךָ
לֹא אֶלְחַשׁ תַּחֲנוּנַי כְּשֶׁתִּרְחַק
לֹא אֲוַתֵּר עַל שִׂמְחָתִי
לֹא אֶשְׁתֹּק עוֹד מוּלְךָ.
לֹא לִדְמָמָה אִלֶּמֶת נוֹלַדְתִּי.

שרית זמיר-שפיר
|

זוֹכֶרֶת, אוֹרִי, בָּאת לְהָבִיא לִי מָרָק
וְלָשֶׁבֶת אִתִּי לַיְלָה לִפְנֵי הַנִּתּוּחַ.
יָשַׁבְנוּ מִחוּץ לַחֶדֶר, עַל סַפְסְלֵי בַּרְזֶל קָרִים,
הָיִיתְ עֲיֵפָה, אַחֲרֵי יוֹם עֲבוֹדָה,
לָבַשְׁתְּ מְעִיל יָפֶה וְתַלְתַּלַּיִךְ אָמְרוּ שִׁירָה.
אֲנִי הָיִיתִי מְתוּחָה,
אָמַרְתִּי לָךְ, תִּשָּׁאֲרִי,
וְאָמַרְתִּי לָךְ, תֵּלְכִי כְּבָר הַבַּיְתָה,
הֵבֵאת שְׁנֵי טְעָמִים, אַךְ שְׁנֵי הַמְּרָקִים הָיוּ דּוֹחִים.
אֲבָל זֶה שֶׁהָיִית אִתִּי
זֶה הָיָה הַמָּרָק הֲכִי טָעִים
שֶׁאֵי פַּעַם טָעַמְתִּי.

עדי סגל ויסברגר
| יציאת חרום

"תכף אשוב"
הִתְנַדְנֵד לוֹ הַשֶּׁלֶט עַל דֶּלֶת דַּעֲתִי
מִמֶּנָּה יָצָאתִי
לְהִתְפַּקֵּעַ, לְהִשְׁתַּגֵּעַ, לִצְרֹחַ, לִבְרֹחַ, לָלֶכֶת מַהֵר
לָלֶכֶת
לְאַט

לִשְׁאֹף
לִנְשֹׁף
לִשְׁתֹּק
לִשְׁקֹט


וְלַחֲזֹר

רז סופר
| אומץ

הַלַּיְלָה לֹא נִרְתַּעְתִּי.
סָפַרְתִּי אִתָּךְ לְאָחוֹר
עַד שֶׁרִמּוֹן הַחֲרָדָה הִתְפּוֹגֵג
וְהַנְּשִׁימָה חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ.
הָעוֹלָם נִפְתַּח כְּמוֹ נָהָר מְשֻׁגָּע,
נִשְׁבַּר בֵּין גֵּאוּת לְשֵׁפֶל.
אַל תִּפְחֲדִי מֵהַגַּלִּים,
חַבְּקִי אֶת הַסְּעָרָה.

גיא עינת

וְאִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁלָּמַדְתִּי בְּכָל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ
זֶה אֵיךְ לַעֲקֹר אָדָם מִלִּבְּךָ בִּיעִילוּת,
כִּמְעַט בְּהֶנֵּף הֲקָאָה פִּתְאֹמִית
שֶׁקָּדְמוּ לָהּ: זְעָקָה
וְאֶגְרוֹף מַכֶּה בַּאֲרוֹן הַמִּטְבָּח,
וּלְאַחֲרֶיהָ הֲדָחַת הַמַּיִם
וְזִכְרוֹן הֶחָלָל הָרֵיק בַּקֵּבָה.

רבקה פישביין עמנואל
| הפקר

תְּנִי אֶת גּוּפֵךְ הֶפְקֵר
לְמַצָּע הַמַּתֶּכֶת
לַחִשּׁוּק הַמְגוֹלֵל
לַקֶּרֶן הַשְּׁלוּחָה
לַחֹמֶר הַפּוֹשֶׁה
לַיָּד הַמְּמַשֶּׁשֶׁת
לַיָּד הַפּוֹלֶשֶׁת
לְזוֹ הַחוֹתֶכֶת, הַתּוֹלֶשֶׁת, הַמְּאַגֶּדֶת
יָד הַגּוֹרָל.

איריס כליף
| ומכתר כאב חג חיים

עֶצֶב מַבִּיט הֲלִיכוֹתַי
רוּחַ נֶאֱלֶמֶת הוֹמָה טֶבַע לִבִּי הַסּוֹעֵר יִסּוּר מַעֲיָנוֹת
זֶרַע מַלְאֲכֵי אָבוֹת

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ בַּעַל הָרַחֲמִים
הֲתִשְׁמַע לְקוֹל גּוּפִי הַמְּשַׁוֵּעַ הֶזְיוֹנִי בֵּין עוֹלָמוֹת עֵץ שָׂדֶה עָפָר וָנֶפֶשׁ
וּבְלַהַט חֶפְצִי בְּעָתָה נִרְגֶּשֶׁת
פַּחַד מְקוֹנֵן
דְּוַי שְׁמָמָה פּוֹלֵחַ
דּוֹמֵעַ הַס פִּלּוּלִי
וּבַשֶּׁמֶשׁ שֶׁדָּמָהּ
שְׁמַיָּא הָאִירִיס
כּוֹרַעַת דְּמָמָה
עֲנֵנִי
עֲנֵנִי
בָּרֵךְ
מְבֹרֶכֶת זָהוּר
עוֹלָם
אָנֹכִי הַמַּלְקָה יִחוּלַי
מְרַצֶּדֶת בָּלֵט חַיַּי
חוֹלֶלֶת לְחֶרֶב לַיִל חֲלוֹמִי
וְהַשֶּׁקֶט מְחוֹלִי בָּלַט נֵצַח
קֹדֶשׁ טוֹפֵף עֵינַי הַיְּרֻקּוֹת מִבַּר
וְתָסוּר רוּחִי בְּזִיו כָּרֵי מִשְׁכַּב אֲדָמָה
וּמִכֶּתֶר כְּאֵב תִּשָּׂא חַג חַיִּים
הִלַּת מַרְפֵּא שַׁבָּת נְשָׁמֶּהָ
וְתִפְרֹץ בְּרֵאשִׁית כְּאוּב זֹהַר נִגְלָה
אֶל הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת קִיּוּם
וִיבַשֵּׂר לֵב חֶלֶד נְשָׁמָה
לַחַן עִרְטוּלַי חַי גּוּפִי מָטָר תְּבוּאַת אֵל מְלוּגְמָא שָׁנִים
וּמִתּוֹרָה וּמִגֶּפֶן לְקוֹלֵךְ הֲנִשְׁמַע
אָלוּהָ שַׁעֲרֵי לְאֹם זְמִירוֹת
וְכִי אֵין זוֹ אַגָּדָה
בִּרְצִיַּת מָזוֹר רִחוּף פֶּרַח הַנֶּפֶשׁ
נִירִים הָרִים נְהָרוֹת גֵּאָיוֹת
גנֵּי עוֹלָמְךָ הַפָּעוּם
זִיווֹן קִדּוּשָׁא אֶרֶץ פָּרֹחַ רְקִיעָא
הַלֵּל פִּיּוּט יְרַח עָפָר
אִירוּס רִפּוּי צוּרֵי מַעֲלוֹת חַיִּים

שירה בן ארצי – פלום
| תום

הַלֵּב הַזֶּה שֶׁלָּךְ, הוּא גָּדוּשׁ בְּטוֹב.
מוּצָף וְעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו אֶל מוּלִי
וְנֶחְבָּט אֶל מוּלִי,
וְנִסְדַּק אֶל מוּלִי,
מַשִּׁיל שִׁכְבַת רֶגֶשׁ וְעוֹטֶה דּוֹק בַּגְרוּת וְנִבָּט מֵעֵינַיִךְ, קְטַנָּה

הַלֵּב הַיָּקָר שֶׁלָּךְ,
מוּצָף וְעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו אֶל מוּלִי,
נֶאֱלַם, לְעִתִּים וְנִשְׁבַּר אֶל מוּלִי.
וּבְמַעֲשֵׂה קְסָמִים, מִתְחַדֵּשׁ שׁוּב בְּאוֹר
וּפוֹעֵם, יַלְדָּתִי אֶל הָרֶגַע הַבָּא.

ציפי שחרור
| הכאב המרפא

שִׁחְרוּר מֵעַוְלָה חִפַּשְׂתְּ בָּאֲמָנוֹת,‏
אֶת הַכְּאֵב הַמְּרַפֵּא הִטְמַעְתְּ בַּיְּצִירָה
וְהַחֲלוֹם טָבַע בְּכָבוֹד הַנִּרְמָס.‏
לֹא אֵלֶּה יִהְיוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים,‏
אַתְּ תִּלְמְדִי אֶת הָרוּחַ ‏
אַתְּ תִּרְחֲצִי בְּרָצוֹן הַכּוֹחַ ‏
וְתִמְסְכִי בָּךְ שְׁתִיקָה מְרַפְּאָהּ ‏
כְּמוֹ חֲרוּזֵי תְּפִלָּה בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ. ‏
וְאָז תֵּדְעִי מֵעוֹף, כִּי יָבוֹאוּ לְךָ כְּנָפַיִם
לְחֵטְא כָּל עַוְלָה .‏
בְּסוּפַת הַלַּיְלָה הַמַּרְפֵּא.

ראובן שבת

בְּגִיל שֵׁשׁ הָיִיתִי חוֹצֶה כְּבִישֵׁי מָוֶת
בִּשְׁבִיל לָלֶכֶת לַפַּרְדֵּסִים
כַּפּוֹת רַגְלַיִם קְטַנּוֹת בְּסַנְדְּלֵי עוֹר מְמֻרְטָטִים
נִפְצָעוֹת מֵאֲדָמָה קָשֶׁה, מִתּוֹבְעָנוּת קוֹצִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ
בַּחֹשֶׁךְ הַהוּא שֶׁל יַלְדוּת חַפָּה
בָּא אֵלַי הָאוֹר תָּמִיד
בְּצֶבַע כָּתֹם זָהָב מְפַזֵּז
פַּעַם מְחַיֵּךְ
פַּעַם עָצוּב
הוּא הוֹשִׁיט לִי יָדַיִם
וַאֲנִי נָתַתִּי לוֹ
עֵינַיִם.

שושנה ויג
| מכתב לילדה

יַלְדָּתִי,
כְּשֶׁאָנוּ יוֹשְׁבוֹת
בְּבֵית קָפֶה שְׁנֵי מֶטֶר מִן הַבַּיִת
אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ
אֲנִי רוֹצָה לְהַחֲזִיר אוֹתָךְ לָרֶחֶם
וְאַתְּ מַבִּיטָה בִּי
בְּעֵינַיִךְ הַכְּחֻלּוֹת יוֹתֵר מִן הַיָּם
אַתְּ כָּל כָּל דּוֹמָה לִי
וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁגַּם בָּךְ תִּתְעוֹרֵר הָאֵשׁ
שֶׁתִּרְצִי עוֹד וָעוֹד
לֶאֱהֹב אֶת הַחַיִּים
אֲנִי מַעֲבִירָה אֵלַיִךְ אֶת הַלֶּהָבָה
מְסַפֶּרֶת לָךְ עַל תַּהֲלִיךְ הַבְּעֵרָה

וְאַתְּ שׁוּב מִסְתַּעֶרֶת
שׁוֹלַחַת אֵלַי כַּעֲבֹר שָׁעוֹת
תְּמוּנָה שֶׁל יַלְדָּה יָפָה
אַתְּ כְּבָר שׂוֹחָה בַּחַיִּים
הַיָּם כָּל כָּךְ גָּדוֹל
וְאַתְּ תָּמִיד יְכוֹלָה לִבְחֹר
אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מִי שֶׁתִּרְצִי

יַלְדָּתִי,
הַחַיִּים הֵם סַךְ הַבְּחִירוֹת שֶׁלָּנוּ
גַּם נְפִילוֹת וְגַם הִתְעוֹרְרוּת
דְּאִי אֶל מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים
וְאַל תִּפְחֲדִי מִשֵּׁדִים
אַל תַּחְשְׁשִׁי מִכְּוִיּוֹת
אֲנַחְנוּ גַּם הַצַּלָּקוֹת שֶׁלָּנוּ

אביבית חזק
| יקיצה

בַּשָּׁנִים שֶׁחִכִּיתִי לְךָ עַל הַסַּף
הִמְשַׁכְתִּי לִקְמֹל לְאַט לְאַט
זוֹ הָיְתָה קְמִילָה פּוֹאֵטִית קָשָׁה

הַשִּׁגְרָה הִסִּיחָה אֶת הַדַּעַת
בִּתְבוּנָה וּרְגִישׁוּת
חָלְפוּ הַשָּׁנִים עַד שֶׁפִּתְאֹם מָצָאתִי
אֶת עַצְמִי לְמַרְגְּלוֹת הַגִּיל הַשְּׁלִישִׁי

לֹא הַכֹּל זָהָב
אֲנִי רוּחַ חַיָּה בְּמַחֲזוֹרֵי יָרֵחַ
וּמְקִיצוֹת בִּי זְרִיחוֹת

דורון דאון
| תפלתי

בְּאֵשׁ דְּרָקוֹן יוֹרְק
נִשְׂרְפָה אָהַבְתִּי
תְּפִלָּתִי
שֶׁמֶשׁ הַמְּגִיחָה
מֵאֲפֵלַת תַּחֲנוּנִי
הַמְּשַׁחְרֶרֶת יִסּוּרִים
אֶגְמַע מִמֵּי הַחַיִּים
וִישׁוּעָה תָּבוֹא
לְלַטֵּף אֶת פָּנַי בְּמָזוֹר.

שרון מיכאלי

נִסִּים קוֹרִים כְּשֶׁמַּתְחִילִים
לְדַמְיֵן אוֹתָם
זוֹרְמִים
לְךָ בַּדָּם.

ורדה שפין גרוס
| לוינשטיין

מְשֻׁחְרֶרֶת
בּוֹגֶרֶת קוֹמָה חָמֵשׁ
נוֹשֶׁמֶת אֶת רֵיחַ הָאֲוִיר וְהַכֹּל
הָעוֹלָם הָיָה מְגָרֶה
וְתֵל אָבִיב יָפָה בְּסוֹף הַקַּיִץ
וְהָאֲוִיר מָתוֹק מָתוֹק
שׁוּב יַלְדָּה אוֹ תִּינֹקֶת
רוֹצָה לִבְלֹעַ הַכֹּל
הָיִיתִי יָפָה, שְׁזוּפָה וְשִׁכּוֹרָה
וְהָעוֹלָם שָׂרוּעַ לְפָנַי
מְלֵא הוֹד וְיֹפִי

הִנֵּה אֲנִי
עָפָה אֶל הָאוֹר

משה ויג
| בין החושך לאור

בִּבְרֵכָה חֲמִימָה מְקֹרָה
שׂוֹחֶה עֵירֹם בַּחֲשֵׁכָה
מֻסְתָּר וּמוּגָן מֵהָעוֹלָם
חָפְשִׁי מִדְּאָגָה.
בְּאַחַת פָּרַצְתִּי לָעוֹלָם
הָאוֹר הִכָּה בִּי
הָרַעַשׁ הִכְאִיב לִי
מִישֶׁהוּ הִכָּה בַּאֲחוֹרַי
עָצַמְתִּי בְּחָזְקָה אֶת בִּי
רָצִיתִי לָשׁוּב לַחֲשֵׁכָה
לְהִתְכַּנַּס בְּתוֹכִי בְּעוֹלָמִי הַפְּנִימִי
וְלִהְיוֹת מֻסְתָּר וּמוּגָן מֵהָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי.

הָאוֹר צָרַב אֶת עֵינַי
קָרָא לִי לְהֵחָשֵׂף וּלְהִפָּתַח
וְלֹא הִנִּיחַ לִי לְהִשָּׁכַח.
וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וְהָאוֹר
אֲנִי נָע
ולֹא מוֹצֵא שַׁלְוָה

יחיאל לוי
| בריאה חדשה

הַשָּׁמַיִם רָאוּ וַיְכוּלוּ,
הָאָרֶץ עַל מִיּוּט,
כָּל הַמַּרְחִישִׁים כָּלוּ
off עַל הָעוֹלָם!
וַתִּבַּתֵּל הָאֲדָמָה
וַיִיכּוֹן צָג חָדָשׁ
וְאֵין תֹּהוּ.

וַיְהִי on.

מיקי אלטמן
| נזקי סופה

בְּאַחַת קָרְסוּ סִכְרֵי לִיבֵּךְ
וּמַפָּלִים רוֹגְשִׁים הִרְטִיטוּ גּוּפֵךְ.
כָּל שֶׁרָתַח בַּסֵּתֶר עַד אֶמֶשׁ
הִתְפָּרֵץ לוֹ בִּדְרָמָה שֶׁל רֶגֶשׁ.

מִבְנִים שֶׁעָמְדוּ אֵיתָן עַד אֶתְמוֹל
בְּכוֹחוֹ שֶׁל הַטֶּבַע רֻסְּקוּ לְחוֹל.
הֵיכָלִים שֶׁל הֲדַר
הָפְכוּ לְזִיכְרוֹן עָבָר.

עוֹד מְעַט יִשְׁקַע אֲבַק הַגַּלִּים
וְאַתְּ תֵּצְאִי לְחַיִּים חֲדָשִׁים.
תָּקוּמִי חֲדָשָׁה וְזוֹהֶרֶת
וְתִחְיִי בִּמְצִיאוּת אַחֶרֶת.

עמרי אברך
| ריח הדר

יֵשׁ דְרוֹר בְּלִי כָּנָף וּצֶפַע בְּחָצֵר
יָרֵחַ בְּמִזְרָח עוֹלָה וּאוֹמֵר, כֹּל צִינוֹק בְּאֵר
בַּכְּנִיסָה לְמַטְבֵּחַ הַנָּחָשׁ לוֹחֵשׁ
אֲנִי זוֹרֵק מַבָּט מִתְנַצֵּל, מְבַקֵּשׁ
תֵּן לִי לַיְלָה אֶחָד לְהַרְגִּישׁ כָּמוֹךָ, קְצָת
לְבַלַּע אֶת הַיְּפֵי בְּבָאַת אַחַת

רן שייט

אִמִּי ,שֶׁאָבִיהָ הָיָה צוֹרֵף
רוֹקֵעַ זְהַב שְׁמֵי דַּמֶּשֶׂק,
נִקְרַעַת
וַחֲרוּזֶיהָ מִתְפַּזְּרִים עַל רִצְפַּת חֲדַר הַנִּתּוּחַ.

אָבִי,שֶׁאָבִיו הָיָה חַיָּט,
תּוֹפֵר בַּדֵּי יְעָרוֹת לוּבְּלִין ,
נִפְרַם
מִמִּטַּת אִשְׁפּוּזוֹ שֶׁלְּיַד הַחַלּוֹן.

וַאֲנִי בְּיָד כִּירוּרְגּ מְיֻמָּן ,
מַאֲחֶה וְתוֹפֵר קְרָעִים
שֶׁל אֲנָשִׁים זָרִים.

מלאני בר

הַבִּיטִי בְּגוּפֵךְ
מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ
לָטְפִי תָּא אַחַר תָּא
גַּם אֵלּוּ שֶׁאֲלֵיהֶם אַתְּ לֹא מַגִּיעָה
תִּתְמַתְּחִי, תָּחוּשִׁי אֶת הַתְּנוּעָה
הַעֲנִיקִי לְעַצְמֵךְ
אַהֲבָה

מור שניידר
| קרדיו-פיזיו

שׁוּב נִתְפַּס לִי שְׁרִיר הַלֵּב
תִּנְשְׁמִי לְתוֹךְ הַכְּאֵב
אוֹמֶרֶת ה(פִיזְיוֹ)תֵּרַפִּיסְטִית
בְּעוֹדָהּ לוֹחֶצֶת שָׁם, חָזָק
לְאַט לְאַט הוּא יִשְׁתַּחְרֵר

אִם לוֹחֲצִים מִדַּי עַל שְׁרִיר הַלֵּב
עֲלוּלִים לָמוּת,
אֲנִי מוֹכִיחָה אוֹתָהּ

עֲלוּלִים אֲפִלּוּ לִחְיוֹת,
הִיא מְשִׁיבָה לִי בְּחִיּוּךְ

צ'רנה שולמנוביץ
| שכבות של אור

מְקַלֶּפֶת מֵעַצְמִי שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת
מְנַסָּה לְגָרֵד אֲפִלּוּ אֶת הָעוֹר.
רוֹצָה לְקַלֵּף מֵעַצְמִי כְּאֵב
פַּחַד שֶׁנִּדְבָּק וְלֹא עוֹזֵב,
רוֹצָה לְקַלֵּף מֵעַצְמִי עֶצֶב
שְׁעָלַי מִשְׁתַּלֵּט.
אֲנִי מְקַלֶּפֶת מֵעַצְמִי שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת
עַד שֶׁלֹּא נוֹתָר שׁוּם כְּלוּם,
פָּשׁוּט נְקֻדַּת אוֹר.
הָאֲנִי נֶעֱלָם, הַפַּחַד לֹא קַיָּם,
הָעֶצֶב הָפַךְ לְעֹנֶג שֶׁלֹּא נִגְמָר,
עַד שֶׁאֲנִי טוֹבַעַת בְּתוֹךְ אוֹר אֵין סוֹפִי.

גאולה שינה
| במרפאת השיניים

יוֹשֶׁבֶת בְּמִרְפְּאַת הַשִּׁנַּיִם, לְיַד שֻׁלְחַן הַמַּזְכִּירָה, מוּלָהּ,
כּוֹתֶבֶת שִׁירָה בְּפִנְקָס קָטָן מִוִּיֶּטְנָאם, בְּעֵט שֶׁעָלָיו
הַלּוֹגוֹ שֶׁל הַמִּרְפָּאָה. תָּמִיד מַרְגִּישָׁה שׁוֹנָה. תָּמִיד מְחַפֶּשֶׂת
אֶת הַבַּיִת. בָּרֶקַע תָּכְנִית בִּשּׁוּל בַּטֵּלֵוִיזְיָה, אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים,
טֵלֵפוֹנִים מְצַלְצְלִים, מְכוֹנָה מְשַׁיֶּפֶת שִׁנַּיִם, הַמַּזְכִּירָה מְטוֹפֶפֶת
עַל עֲקֵבֶיהָ. דּוֹאֶגֶת לִילָדֶיהָ, אֲנִי יוֹדַעַת. בַּחוּץ גֶּשֶׁם חָזָק.
עֵינַיִם נְעוּצוֹת בְּגַבִּי. אֲנִי בְּסֵדֶר, אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירָה, אֲנִי בַּבַּיִת

נגה אולמרט
| בין השורות

כִּתְבִי אֶת עַצְּמֵךְ אִשָּׁה
תְּנִי לַדְּמָעוֹת לִזְרֹם דֶּרֶךְ מִלּוֹתַיִךְ
תְּנִי לַתּוּגָה לְחַלְחֵל בֵּין הַשּׁוּרוֹת
זִכְרִי שֶׁאֵין כְּאֵב וְצַעַר בְּלִי תִּקְוָה
אִחְזֵי בָּהּ, דְּעִי שֶׁהִיא שֶׁלָּךְ, שֶׁהִיא נִמְצֵאת שָׁם
חַבְּקִי אוֹתָהּ חָזָק, אַל תִּתְּנִי לָהּ לִבְרֹחַ
תֹּאהֲבִי אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אֶת יְלָדַיִךְ
אַמְּצִי אוֹתָהּ אֶל לִבֵּךְ עַד יַעֲבֹר זַעַם
וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב תִּזְרַח מִפָּנַיִךְ הַיָּפוֹת

שיפרה קירשנבאום

לֶאֱסֹף רְגָעִים נִפְלָאִים
מַרְאוֹת קְסוּמִים
רֵיחוֹת מֵרַגָּשִׁים
לְחַלֵּק לְמָנוֹת קְטַנּוֹת
לְהַקְפִּיא בְּזִכָּרוֹן
(אֶפְשָׁר בְּמַגָּשׁ שֶׁל לְבָבוֹת קְטַנִּים)
לְהוֹצִיא, כָּל פַּעַם
יְחִידָה אַחַת, בִּרְגָעִים קָשִׁים
שְׁתַּיִם, בְּמַצָּבִים בִּלְתִּי נִסְבָּלִים
לְעַרְבֵּב
לָתֵת לנִפְלָא לְצוּף
וּלְהִתְעַנֵּג

אביבה גולן
| רגע הבריאה

עִם חִבּוּקָהּ הָרַחוּם שֶׁל הַהֲוָיָה
הוֹלַדְנוּ עַצְמֵנוּ מֵחָדָשׁ.
הַכְּאֵב הִשְׁלִים לָנוּ
אֶת רֶגַע הַבְּרִיאָה הָעַצְמִית
וְלָמַדְנוּ בְּעִקְבוֹתָיו פֶּרֶק
בְּהִשָּׂרְדוּת פְּנִימִית.
נֶעֱטַפְנוּ בְּאֶנֶרְגְּיַת שַׁחֲרִית.
אַט אַט, הָפַךְ הַחֹר הַשָּׁחֹר,
לְמַעֲטֶה צִבְעוֹנִי נְטוּל כָּל אֶגוֹ
וְהָיִינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת,
מוּאָרוֹת בִּדְמִי הַלַּיִל
אָז יָדַעְנוּ, אָנוּ מְאֻשָּׁרוֹת.

משה קול
| את אומרת

הַרְפֵּה אֶת שְׁרִירֵי הַלֶּסֶת
הַנָּח לַשִּׁנַּיִם לִקְהוֹת,
הַרְפֵּה לְאֶגְרוֹף בַּטֶּשֶׁת
לַטֵּף בְּמַשַּׁב אֶצְבָּעוֹת,
הַרְפֵּה מִקְּרִיעַת הָעַפְעֶפֶת
חֲלוֹם שֶׁמֻּתַּר גַּם לִבְהוֹת,
הַרְפֵּה מִקֵּבַת הַמַּחְמֶצֶת
הַפְסֵק בָּעוֹלָם לַחְרוֹת

לְהַרְפּוֹת מֵעַצְמִי
אַתְּ אוֹמֶרֶת,
אַךְ מִי אָז יְרַפֵּא?

אורי פרץ
| גלד

עוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי כָּל הָאֲנָשִׁים בִּקַּשְׁתִּי לְהִטַּמָע בַּהֲמוֹן.
כֻּלָּם מַצְלִיחִים וְגַם אֲנִי מַצְלִיחָה –
נִלְחֶמֶת בָּעוֹר הַדַּק קוֹרַעַת אוֹתוֹ בַּקְּצָווֹת עוֹשָׂה מִמֶּנּוּ גּוּף.
בִּקָּשְׁתִי רִפּוּי וְהִנֵּה -
גֵּלֶד כֻּלִּי

מורן קבסו
| הפסקת חשמל

אֲפְלָה פָּשְׁטָה בַּחֲדָרִים, סוֹלְלַת הַמַּחְשֵׁב הַנַּיָּד אִיְּמָה לְהִתְרוֹקֵן
בִּצְלִילִים נוֹאָשִׁים, הַטֶּלֶפוֹן כָּבָה זֶה מִכְּבָר. הַמְּאַוְרֵר הַקָּטָן
בְּצֶבַע הַיָּם הִפְסִיק לְפַזֵּר רוּחַ קְרִירָה, אֲבָל עֵינֶיךָ
חִיְּכוּ מִן הַמָּסָךְ בְּשׁוֹבְבוּת כְּחֻלָּה,
מְאִירוֹת אֶת הָעוֹלָם.

שני אנהיים
|

לְאַחֵר שֶׁתִּתְקַלְּחִי שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת
וְעוֹד תָּחוּשִׁי מֻכְתֶּמֶת,
אָכִין לְךָ אַמְבָּט מֵי סֻכָּר.
הַמַּיִם יִסְפְּגוּ בְּעוֹרֵךְ הַמָּלוּחַ,
יַמְתִּיקוּ עַד שֶׁתִּהְיִי דְּבִיקָה.
כְּשֶׁתֵּצְאִי לָרְחוֹב אֲנָשִׁים
יַמְצִאוּ סִבָּה לְשׂוֹחֵחַ עִמָּךְ,
לִשְׁאֹף מֵי סֻכָּר מִגּוּפֵךְ.
גְּבָרִים יִמְצְצוּ אוֹתָךְ עוֹד וָעוֹד,
לֹא יוּכְלוּ לְהַפְסִיק לִנְעֹץ בָּךְ מַבָּט,
וְאִישׁ לֹא יֵדַע אֶת סוֹד מֵי הָאַמְבָּט.

אסתר קאפח
| הפתעה הפוכה

לְכָל בֹּקֶר שְׁמוּרָה הַפְתָּעָה
בְּבֹקֶר אֶחַד עֲצָמַי חוֹבְרוֹת אַחַת אֶל רְעוּתָהּ
כְּמִקְשָׁה אַחַת מֵחֲזוֹן יְחֶזְקֵאל.
בְּבֹקֶר שֵׁנִי נִמְתָּחִים חֶבְלֵי
כְּאֵב מִנְּקוּדָה לִנְּקוּדָה לְחַבֵּל לְלֹא הַזְמָנָה
בְּשַׁלְוַת הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה.
בְּבֹקֶר שְׁלִישִׁי הַמֹּתֶן צוֹעֵק
בְּקוֹל עַד קָצֵהוּ שֶׁל מֶרִידְיָאן וְהִנֵּה קוֹפֵץ
חֲבֵרוֹ כְּמַכְרִיז הַי, גַּם אֲנִי קַיָּם.

וְרַק בְּשִׁישִׁי הַפְתָּעָה הֲפוּכָה
מִתְמַלֵּאת חֶדְוַת אֶנֶרְגְּיָה
לְהָכִין אֶת הַשַּׁבָּת.

חגית קופפר צ'רקה
| סולם

וּכְשֶׁפַּעַם
בַּדֶּרֶךְ לְעָרִים אֲחֵרוֹת
נַעֲצֹר לְרֶגַע
וְנִנְשֹׁם
כִּי בָּא הַשֶּׁמֶשׁ
אוּלַי סֻלָּם יֻצַּב לָנוּ פִּתְאוֹם
וְדֶרֶךְ
לָרֶדֶת בִּמְדֻיָּק אֶל הַבֹּרוֹת הַחֲשׁוּכִים
אוֹ לְטַפֵּס, אִם נָעֵז,
אֶת כָּל הַכֹּסֶף כֻּלּוֹ

הַאִם נִישַׁן?
הֲנַעֲמִיד פְּנֵי מַלְאָכִים?

תאיר זרגרי
| מה נטמע בהפנמה ומהדהד בדממה

הַיּוֹם כְּשֶׁנֹּגַהּ רָקְדָה כָּמוֹנִי
רָאִיתִי בָּהִיר דַּרְכָּהּ
בַּגּוּף שֶׁלִּי יֵשׁ סִכְסוּךְ
אֶנֶרְגְּיַת פִּצּוּי מַתִּישָׁה
בַּלַּיְלָה אֲנִי קוֹרֵאת לַבֹּקֶר
בֹּקֶר, אַל תִּקְטַע אוֹתִי
וּבַבֹּקֶר עֲמוּמָה
טַשְּׁטֶשֶׁת, דֶּבֶק, סָמָא
רַק קְרִיאָה לַחָזֶה מֵעִירָה
חָזֶה, אַתָּה מוֹבִיל
שָׂא נְשִׁימָה

אורית קלופשטוק
| החיי

הַחֲיִי אֶת הָרֶגַע הַזֶּה.
כִּתְבִי לִי מִלִּים שֶׁיָּאִירוּ יוֹמִי, שֶׁאֶתְפֹּס, שֶׁאָבִין, שֶׁאַרְגִּישׁ.
נַגְּנִי לִי נִגּוּן כְּאִוְשַׁת הֶעָלִים, שֶׁיִּזְרֹם בְּדָמִי, שֶׁיִּפְעַם לְבָבִי.
רִקְדִי אֶת הַיָּם הַסּוֹעֵר בְּגוּפִי. מִתְחִי אֶת גְּבוּלוֹת מֶרְחָבִי לְאֵין קֵץ.
צַיְּרִי בִּצְבָעִים נוֹעָזִים חֲלוֹמִי, שֶׁאֶרְאֶה, תִּפָּקַחְנָה עֵינַי לְמוּלִי.
צַלְּמִי אֶת הַשֶּׁקֶר וְאֶת הָאֱמֶת. גַלִּי אֶת חַיַּי, אֶת סוֹדִי.

תִּכְתְּבִי, תְּנַגְּנִי, תִּרְקְדִי, תְּצַיְּרִי, תְּצַלְּמִי, תְּפַסְּלִי, תֹּאפִי, תִּרְקְמִי.
בַּאֲשֶׁר תְּיַצְּרִי מֵרוּחֵךְ, אֲחוֹתִי, תַּצִּילִי עַצְמֵךְ וְאוֹתִי.
זֶה נִסֵּךְ, זֶה נִסִּי, לֹא יִמְשֹׁל בָּךְ הַמָּוֶת,
כִּי חָיִית, כֵּן, חָיִית, כִּי הֶחֱיֵית אֶת רוּחִי.

טל גרמיזה
| אמא לילה

בַּלַּיְלָה, מִתְהַפֶּכֶת בְּמִטָּתִי, מסוחררת וַחֲלִיפוֹת מְקִיצָה מִשְּׁנָתִי,
כַּף יָד פּוֹגֶשֶׁת אֶת מִצְחִי וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי
אִם חֲלוֹמוֹת הֵם אֵלּוּ וְאוּלַי דִּמְיַנְתִּי.
דְּמוּת אִשָּׁה ארוגה מִשְּׁמֵי לַיְלָה אֲפֵלִים,
מַגָּע יָד מְשֻׁבָּץ כּוֹכָבִים ומטאוריטים קְטַנִּים
וְהִיא שָׁאֲלָה: 'אַתְּ מְפַחֶדֶת? מִמֶּנִּי?'
וְעָנִיתִי: 'כַּנִּרְאֶה שֶׁכְּמוֹ כֻּלָּם לִפְעָמִים.
אַךְ סַפְּרִי לִי דְּבַר מָה אודותייך, שֶׁלֹּא אַאֲמִין רַק לְסִפּוּרִים שֶׁל אֲחֵרִים.'
הִיא לִטְּפָה אֶת ראשׁי וְאָמְרָה:
'גַּם אֲנִי אִמָּא. אֶשָּׁאֵר עַד הַבֹּקֶר, עַד שֶׁתַּרְגִּישִׁי יוֹתֵר טוֹב.
גַּם לְאַחַר מִכֶּן אִם תִּרְצִי אֶשָּׁאֵר קָרוֹב.'
הִיא נִשְׁאָרָה וְהַבֹּקֶר עָלָה, וַאֲנִי רַק הִתְגַּעְגַּעְתִּי לְמַגָּע יָדָהּ.

נורית צדרבוים
|

כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עַל אָז וְאֶתְמוֹל שָׁחוּק
חָשַׁבְתִּי גַּם עַל עַז שֶׁהָפַךְ לְמָתוֹק
כְּשֶׁזָּכַרְתִּי יְמֵי עָבַר וּמַר
יָדַעְתִּי אַתְּ דִבְשוֹ הַמֻּבְטָח שֶׁל הַמָּחָר

וְלֹא חָשַׁבְתִּי עַל בַּת מֶלֶךְ נוּל וְכִישׁוֹר
לֹא בִּקַּשְׁתִּי לַהֲפֹךְ עָקֹב לַמִּישׁוֹר
רַק פָּסַעְתִּי בְּצֵל צֶלֶם אוֹר וְקֶרֶן דְּרוֹר
לִקְרֹא בְּאוֹר זוֹרֵחַ הַמְּפַלֵּחַ דֶּרֶךְ מִן הַשְּׁחוֹר

גילי אבידור

יוֹם אֶחָד
בְּעוֹד שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם
יַחֲפֹן הַזְּמַן בִּשְׁתֵּי יָדַיִם
חֲשׂוּפוֹת
אֶת נַפְשִׁי הַדּוֹאֶבֶת
מְכֻסַּת הַיַּבָּלוֹת.
הוֹ אָז
אֶהְיֶה חֳפָשֶׁיהָ
לָרוּץ בַּשָּׂדוֹת
וְלָחוּשׁ בְּחֹם הַשֶּׁמֶשׁ.

אפי הלפרין
| רופאי היקרים והנכבדים, בבקשה

הָסִירוּ לְרֶגַע אֶת מַבַּטְכֶם מִמָּסַךְ הַמַּחְשֵׁב וְהִסְתַּכְּלוּ
בְּעֵינַי
הַפְסִיקוּ לְהַקִּישׁ עַל הַמִּקְלֶדֶת וְהִשְׁתַּדְּלוּ אַף לִשְׁמֹעַ
אוֹתִי
הַסְבִּירוּ בְּשָֹפָה פְּשׁוּטָה אֶת מַשְׁמָעוּת
הַתּוֹצָאָה הַחֲרִיגָה שֶׁהִתְקַבְּלָה בַּבְּדִיקָה
שֶׁלִּי
וְאִם וְכַאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּמִמְצָא בְּעָיָתִי
בִּמְיֻחָד- צָרְפוּ לַכָּךְ גַּם כַּמָּה מִלּוֹת עִידוּד
עֲבוּרִי
פָּרְטוּ בְּסַבְלָנוּת אֶת הַחֲלוּפוֹת הַטִּפּוּלִיּוֹת הָעוֹמְדוֹת
לִרְשׁוּתִי
וּכְשֶׁאָנוּ נִפְרָדִים נָסוּ נָא לְהוֹסִיף חִיּוּךְ מֵעֹמֶק לִבְּכֶם

וְהִנֵּה, אֲנִי כְּבָר בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ לַהַחְלָמָה!

בתיה פלומבו
| אישה

רֹאשׁ עַל הַכָּרִית, רַגְלַיִם פְּרוּשׂוֹת, בֵּינֵיהֶם גּוּף
שִׁשִּׁים שְׁנוֹת עַצְבוּת מֻנָּחוֹת עַל הַמִּטָּה.

הַבֹּקֶר הֶחְלַטְתִּי
אַשְׁאִיר שִׁשִּׁים שְׁנוֹת עַצְבוּת
עַל הַמִּטָּה
אֶתֵּן לָהֶן לְחַלְחֵל לְאִטָּן
לַסָּדִין
לַמִּזְרָן
לָרִצְפָּה
לְלֵב כַּדּוּר הָאָרֶץ
וַאֲנִי אֶשָּׁאֵר עִם שִׁשִּׁים שְׁנוֹת
וּלְלֹא עַצְבוּת.

איילת בטיסט
| רפואה שלמה

מָתַיְשֶׁהוּ צָרִיךְ לָתֵת לְעוֹר חָדָשׁ לִצְמֹחַ.
מַסְפִּיק כְּבָר נַעֲשֶׂה כְּדֵי לְהַפְחִית אֶת הַדִּמּוּם.
גַּם הַזִּהוּם - נֻקַּז דְּיוֹ, הָאֵיבָרִים יָשְׁרוֹ, עַד כַּמָּה שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר.
יֶשְׁנָהּ עוֹד נְפִיחוֹת וְדָאֲבָה מֻרְגֶּשֶׁת.
תִּהְיֶה צַלֶּקֶת גְּדוֹלָה.

אֲבָל מָתַיְשֶׁהוּ צָרִיךְ לַחְשֹׁב עַל כָּל שְׁאָר הַבָּשָׂר הַחַי...
שְׁאָר הַבָּשָׂר - הוּא לֹא יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם וּלְהַרְבּוֹת
טוֹב בָּעוֹלָם, אוֹ אֶת עַצְמוֹ,
אִם יְחַכֶּה גָּלוּד, עַד שֶׁהַפֶּצַע יֵיטִיב לְהִתְאַחוֹת.

מָתַיְשֶׁהוּ יֵשׁ לְסַכֵּם כשֶׁהֶחֱלִים – הֶחֱלִים, וְאָז
לָתֵת לְעוֹר חָדָשׁ לִצְמֹחַ. לְכַסּוֹת.
תִּהְיֶה צַלֶּקֶת גְּדוֹלָה.

טל מיכאליס

אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים
לְהַזְרִיחַ לָנוּ אֶת הַיָּמִים
אַט | אַט
בְּקֶצֶב הַמְטוּטֶּלֶת
שֶׁל הָעוֹלָם.

כְּמוֹ לְתִינוֹק
מְשַׁנְּנִים לְעַצְמֵנוּ:
'עַכְשָׁו יוֹם'
'עַכְשָׁו לַיְלָה'
'עוֹד מְעַט
יִהְיֶה שׁוּב אוֹר'

יעל רן

יָדֶיךָ מְעַסּוֹת אֶת גּוּפִי הַחוֹלֶה
בִּתְנוּעוֹת מַבְרִיאוֹת
דָּם זוֹרֵם בְּעוֹרְקֵי תְּשׁוּקָתִי
כְּשֶׁאַתָּה מֵנִיעַ הָלוֹךְ וְשׁוּב
זִכְרוֹנוֹת מִתְקָרְבִים וּבָאִים
וְכָעַס נִמְחֶה כְּמוֹ שֶׁמֶן.

התדהמה
| יוסי אלפי

לְכָל מַחֲלָה יֵשׁ שֵׁם
לְכָל שֵׁם יֵשׁ מַדָּד
וּלְכָל מַדָּד יֵשׁ צַד
וְנֻסְחָה
וּכְאֵב חַד
וְיֵשׁ מִדְרָגִים וְסֻלָּמוֹת

לִרְעִידוֹת הָאֲדָמָה יֵשׁ רִיכְטֶר
לִבְדִיקוֹת הַדָּם יֵשׁ פִּי.אֶס.אֵי
וְאַתָּה מִתְבַּלְבֵּל בֵּין גְּלִיסוֹן לִגְלִישׁוֹן

הַפִּי.אֶס.אֵי עָלָה
וְהַגְּלִיסוֹן הוּא שֶׁבַע
וְשֶׁבַע זֶה אוֹמֵר
שֶׁיֵּשׁ לְךָ סַרְטָן אַלִּים

וְאַתָּה מִתְכַּסֶּה בַּזְּמַן
וּבְעַלְעַלֵּי עָלִים
וּמֵקִים סְבִיבְךָ אֳהָלִים
לְמַחֲסֶה, לְמִקְלָט
וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ בְּמָה לְהִתָּלוֹת
הֲרֵי הִבְטַחְתָּ לְעַצְמְךָ
שֶׁאִם לְךָ זֶה יִקְרֶה

אַתָּה לֹא תִּחְיֶה
אַתָּה לֹא תִּחְיֶה
אַתָּה תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה!

אַתָּה נֶאֱבָק וּמְבַקֵּשׁ לְקַבֵּל דֵּעָה שְׁנִיָּה
וּשְׁלִישִׁית
בָּרְבִיעִית אַתָּה מֵבִין
אַתָּה מְקַבֵּל הַנָּחָה
לֹא שֶׁבַע אֶלָּא שֵׁשׁ
וּבְשֵׁש אֶפְשָׁר לְמַשֵּׁשׁ

וּמְמַשְּׁשִׁים אוֹתְךָ
בְּפִי הַטַּבַּעַת

דַּעַתְךָ מִתְרַחֶקֶת נוֹסַעַת
לְמֶרְחַקִּים שֶׁל יַלְדוּת:
".. רָאִיתִי אֶת אָבִי,
אֶת אִמִּי, אֲחוֹתִי, אֲחוֹתִי, אָחִי..."
וּמֵרוֹפֵא לְמֻמְחֶה וּמִדְּחִי לִדְחִי
אַתָּה בְּחוּג הַסַּרְטָן, אָחִי.

ניקולא יוזגוף אורבך
| סורת ההבטחה

וְהָיִיתִי לְךָ
עֵץ אֵיתָן לְקִנּוּנֶיךָ
מַעְיָן זַךְ לִלְגִימוֹתֶיךָ
אֲדָמָה פֹּרִיָּה לְלִבְלוּבֶיךָ
סֵפֶר תְּפִלָּה בָּלוּי לִתְחִנּוֹתֶיךָ וּלְדִמְעוֹתֶיךָ.
וּבֵינוֹת הַדּוֹרוֹת שֶׁחָלְפוּ
נַפְשִׁי הָעֲתִיקָה וְהַמְּלֻמָּדָה
יָדְעָה דַּרְכָּהּ אֵלֶיךָ
וַהֲשִׁיבוֹתִיךָ אֵלַי, לְחֵיקִי,
בְּשֵׁם שְׁבוּעַת הַמְּאוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִים
בְּשֵׁם אַהֲבָתִי הַנִּצְחִית.

יהורם גלילי
| גלי חלומותי

גַּלֵּי חֲלוֹמוֹתַי הִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם
אֶל חוֹף הַמְּצִיאוּת,
עוֹקְפִים אֶת סַלְעֵי הָאַכְזָבוֹת,
מִתְנַפְּצִים אֶל הַחוֹל הַטּוֹבְעָנִי,
מְשַׁחְרְרִים
בִּשְׁעוֹן הַחוֹל שֶׁל חַיַּי
גַּרְגֵּר אַחַר גַּרְגֵּר,
עַד יֵעָרְמוּ
בְּגִבְעוֹת אָשְׁרִי.

אלי יונה
| תקומה

קַל לָקוּם מִן הַמֵּתִים
יֵשׁוּ עָשָׂה זֹאת בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים
לָקוּם מִן הַחַיִּים זֶה קָשֶׁה
עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲנִי מְנַסֶּה

לילך גליל
| הולדה

הִנָּךְ רְצוּיָה, נִנְעָצִים הַקּוֹצִים בְּרַגְלַיִךְ
הִנָּךְ רְצוּיָה, לוֹחֵשׁ הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק
הִנָּךְ רְצוּיָה, לוֹאֲטִים הַגֵּיאָיוֹת
הִנָּךְ רְצוּיָה, קוֹרְעִים הָעוֹרְבִים אֶת לֵילֵךְ,
אַתְּ בָּאָה לְתוֹךְ חֲלוֹמֵךְ חֲבוּקָה וְנִסְמֶכֶת
בְּתוֹךְ הֶרֶף הַלַּיְלָה אֵינֵךְ רוֹאָה עוֹד שְׁחֹרוֹת
הָעֵיטִים מַקְפִּיאִים אֶת הַזְּמַן וְאֶת אֵימָתֵךְ
אַתְּ כּוֹרַעַת בִּפְנֵי כָּל מָה שֶׁהוּא אָבִיךְ וְאִמֵּךְ.
רְצוּיָה, רְצוּיָה אַתְּ, הוֹמִים הַשָּׁמַיִם כְּשֶׁהַשַּׁחַר עָלָה
רְצוּיָה, רְצוּיָה אַתְּ, פִּיךְ נָע מִתּוֹכֵךְ, אֵינֵךְ מְבִינָה?
שְׁבִי בְּחֵיקֵךְ וְלַחֲצִי עַל הַמָּקוֹם
מִמֶּנּוּ פּוֹרֵץ דָּמֵךְ.

קלריסה טייטל
| בְּתוֹכֵךְ

כְּשֶׁבָּאת אֵלי בּוֹכָה כִּמְבַקֶּשֶׁת מַעֲנֶה
הִבְטַחְתִּי עֲמֻקּוֹת שֶׁאֲבַקֵּשׁ, שֶׁאֶתְפַּלֵּל
שֶׁאָבִיא מֵעֹמֶק בְּאֶרֶךְ מְלֹא הַחֹפֶן מַיִם
הֵם יִהְיוּ זַכִּים וּטְהוֹרִים, שְׁקוּפִים וּנְעִימִים
לִקְלוּט אֶת אֵדִי נִשְׁמָתֵךְ
וְאַתְּ תִּתְמַזְּגִי לְאַט עִם הָאֱלֹהִים שֶׁלָּךְ
וַאֲנִי אֶהְיֶה שָׁם לִרְאוֹת אֶת הָאִחוּד
אוּלַי אַחֲזִיק בְּכַף יָדֵךְ
כְּלוֹחֶשֶׁת סוֹד אֶהְיֶה, שָׁקְטָה מְאֹד אֶהְיֶה
רַק אָסִיר מִלִּבֵּךְ כֹּל יִרְאָה וָפַחַד
וּבְטֹהַר שֶׁל רֶגַע, עֲמֹק מִתּוֹכֵךְ
יִפְרְצוּ כָּל מְעַיְּנַיִךְ.

חגית בת-אליעזר |
בת הים

לִילָדַי אֶהְיֶה מִגְדַּלּוֹר
לְחֲבֵרַי - חוֹף מִבְטָחִים
וּמִי לִי בַּסְּעָרָה?

הַטִּפּוּל כְּמֵאַז הַמַּבּוּל:
אֶשְׁטַח צָרוֹתַי עַל מִפְרַשׂ הַדַּף
ואַשִׁיט בְּבַקְבּוּק סִפְרִי

אלון תמרי
| חסון כאלון

חָסוֹן כְּאַלּוֹן
הַנִּדָּף בְּרוּחַ פְּרָצִים.
וְאוֹת הַקָּלוֹן,
בְּגִזְעוֹ חוֹרֵט קוֹצִים.


שֶׁמֶשׁ קוֹדֶרֶת
תִּפְרַע צַמֶּרֶת סְתוּרָה.
יָד אוֹצֶרֶת,
בְּלוּטֵי נֶפֶשׁ עֲקוּרָה.



וְרֶטֶט לֶהָבָה,
לִקְרֹם בְּתוּלֵי הַדְּמָעוֹת.
וּדְמוּת נָאוָה,
צוֹעֶדֶת אֵלַי בָּאוֹת.

שחף ארז
| גחלים

פַּעַם אַתְּ מַחֲזִיקָה אוֹתָן
בְּכַפּוֹת יָדַיִךְ
וּפַעַם אֲנִי.

כְּשֶׁהַחֹם מַלְהִיט אֶת כַּפּוֹתַי
אַתְּ נוֹטֶלֶת אוֹתָן
אֵלַיִךְ, מַצִּילָה אוֹתִי.

כְּשֶׁהֵן כָּבוֹת בְּכַפּוֹתַיִךְ
אֲנִי נוֹטֵל אוֹתָן
אֶל תּוֹךְ שֶׁקַע כַּפּוֹתַי,

וּבֵין כַּפּוֹת יָדַיִךְ לְכַפּוֹת יָדַי
הָאֲוִיר מְחוֹלֵל אֶת לִבָּתָן,
וְאוֹר מִתְרַגֵּשׁ מִבִּפְנִים.

שלמה רוקח
| הרגע החומק

סַגֵּל לְעַצְמִי מַחְשָׁבָה מוּדַעַת,
אֶת הָרֶגַע הַחוֹמֵק מְכוֹפֵף
וּמֵפִיס אֶת הַדַּעַת מִזְּלִיגַת הַזְּמַן שֶׁחוֹלֵף.

הַשָּׁעוֹן מְתַקְתֵּק וַאֲנִי מְצַחֵק,
אֶת הַזְּמַן אִתָּךְ מְחַבֵּק.
צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת מְנַוְּטוֹת אֶת דַּרְכָּן לְמָקוֹם בָּטוּחַ,
בִּמְעוֹפָן נִשָּׂאוֹת הֵן עִם הָרוּחַ.

הַזְּמַן רָץ, הָרְגָעִים חוֹלְפִים וְיֵשׁ לְמַהֵר,
מֶרְחַקֵּי צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת לְקַצֵּר.
הֵן הַבַּיִת שֶׁאָהַבְנוּ קָרוֹב,
וְהַזְּמַן הוּא הַזְּמַן לֶאֱהֹב.

יפעת גדות
| התרככות

ככל שֶׁעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים
מתגלה הַחֵרוּת
הַלְּבוּשׁ המְדוּמֶּה מתפרד,
מִתְפּוֹרֶרֶת הַכְּסוּת.

ככל שֶׁעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים

וְנוֹשְׁרוֹת לְאִטָּן הבְּדָיוֹת
שֶׁלָּמַדְנוּ לִרְקֹם בֶּעָרְמָה
וְנֶחֱלָשׁ הָאָסוּר.

גַּם תְּחוּשַׁת
הכְּלִימָּה שֶׁדּוֹעֶכֶת
וְהַדֶּרֶךְ פִּתְאוֹם מִתְרַכֶּכֶת
וְהַנֶּפֶשׁ לוֹמֶדֶת לִפְסֹעַ
בַּשְּׁבִילִים בעתות שֶׁל שַּׁלֶּכֶת.

רחל בכר
| אילו נתנה

אִלּוּ נִתְּנָה לִי הַזְּכוּת
לִזְרֹעַ
בְּפָנֶיךָ הַחֲרוּשׁוֹת,
מָה הָיִיתִי זוֹרַעַת?
תִּקְוָה כְּבָר כָּמְשָׁה שָׁם,
לִבְלְבָה דְּאָגָה.
חִיּוּכִים פָּרְחוּ
וְקָמְלוּ,
סְפֵקוֹת נָבְטוּ וְצָמְחוּ
אִלּוּ נִתְּנָה לִי שְׁעַת כֹּשֶׁר
לִזְרֹעַ,
שִׁכְחָה מְבֹרֶכֶת
הָיִיתִי
זוֹרַעַת
זוֹרַעַת הָיִיתִי
גַּם בִּתְלָמַי.

כפיר מוקדס
| כך התהלך בשבילים

הִסְתַּכֵּל עַל חַיֶּיךָ
מֵחָדָשׁ
כְּמוֹ זֹאת פַּעַם רִאשׁוֹנָה
שֶׁחָיִיתָ
כְּמוֹ הָרֶגַע יָצָאתָ מִבֶּטֶן אִמֵּךְ
אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם.
הִתְהַלֵּךְ בַּשְּׁבִילִים
בִּתְמִימוּת, כְּאִלּוּ לֹא טָעִיתָ
לְעוֹלָם
עַמּוּד מוּלָם נָקִי כְּאִלּוּ שָׁכַחְתָּ
מָה עָבַרְתָּ
כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ.

מרים נייגר-פליישמן
ֿ| תרפיה

אַתָּה מִבַּחוּץ וַאֲנִי מִבִּפְנִים מִתְאַמְּצִים
לַגּוֹל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הֶחָרוֹן.
עוֹד סִימָן מְיֻתָּר נִפְלַט מִמַּאֲגַר הַשֵּׁמוֹת הַבְּדוּיִים.
מִבַּעַד לַקִּיר הַמֻּחְמָץ בִּירוּשָׁלַיִם הַשְּׁקוּפָה מִתָּמִיד
אֲנִי בְּכָל זֹאת טוֹוָה שִׁיר מִקּוּרִים עֲדִינִים,
לוֹמֶדֶת לְהִשָּׁבֵר בַּזָּוִית הַנְּכוֹנָה,
לְהִתְפַּצֵּל בְּצֹמֶת רַב אֶפְשָׁרֻיּוֹת.
אֵינִי קוֹנָה יוֹתֵר זֵר פְּרָחִים מוּכָן.
בּוֹרֶרֶת אֶת פְּרָחַי אֶחָד אֶחָד
וּמְחַבֶּרֶת מִצִּבְעָם וְרֵיחָם מִיצוֹר שֶׁל יֹפִי.
אָז מִתְבָּאֵר פִּתְאוֹם - הַכֹּל עוֹד בַּחֲלוֹם,
אֲנִי - בְּשִׁבְרוֹ

מחילה
| דבי סער

...אָז
טָבַלְתִּי קֻלְמוֹס בְּקֶסֶת הַדָּם וְשִׂרְטַטְתִּי מִלִּים עַל נְיָר
חוֹמַת הַגַּנָּה נִפְרְסָה מִסְּבִיבִי, וְיָדַעְתִּי – הַסֵּבֶל נִגְמַר

דָּם שֶׁנָּטַף מִשִּׂפְתֵי מַאֲכֶלֶת יָבַשׁ וְהִגְלִּיד
וְאֹדֶם צַלֶּקֶת, בֶּהָלַת הַלֵּב, דָּהָה וְהִוְרִיד

וּכְשֶׁפֶּצַע הַנֶּפֶשׁ שֶׁשָּׁתַת וְדָלַף
אֻחָה וְהִצְמִיחַ תִּקְוָה עַל הַדַּף
אוֹתוֹ הַסַּכִּין שֶׁדָּקַר וְחָתַךְ
לְסַכִּין שֶׁפּוֹרֶסֶת-מוֹרַחַת הָפַךְ

מִנִּי אָז, דְּיוֹ כָּחֹל בְּאַרְגָּמָן זִכָּרוֹן אֶמְהַל
אֵד סְגַלְגַּל אַעֲלֶה אֶעֱטֹף אֶת כֻּלִּי
חֶסֶד הָרִפּוּי בִּי יִגְדַּל

איריס שפירא ילון
| נס גלוי

מְדַבֶּרֶת אֶל הַגּוּף, הַשֶּׁלֶד, הָרְקָמוֹת.
נוֹכַחַת, מְשׂוֹחַחַת בִּנְשִׁימוֹת,
עִם כָּל אֵיבָר בְּכֵנוּת, בלי לְרַמּוֹת.
מַעֲנִיקה לוֹ אַהֲבָה, קַבָּלָה וְאוֹר.
זוֹכֶרֶת שֶׁהוּא טָהוֹר.
שָׁרָה מִזְמוֹר לְעוֹר,
וּלְכָל נֶקֶב וְחוֹר.
מבִיאה מָזוֹר,
לְכָל אֵזוֹר.

רַק אָז, אֱלוֹהִים יָכוֹל לְהִתְגַּלּוֹת
וְלי לַעֲזוֹר.

טלי סנדרו איילון
| השילי

הַשִּׁילִי מֵעָלַיִךְ כְּנָחָשׁ, תָּאִים
שֶׁאֵין בָּהֶם אֱמֶת, שֶׁלֹּא נוֹתְרוּ בָּהֶם
חַיִּים, לַטְּפִי בְּרֹךְ בְּצַד הַדֶּרֶךְ
אֶת כָּל מָה שֶׁיָּבַשׁ, תְּנִי לְעַצְמֵךְ
לִצְמֹחַ מֵחָדָשׁ.
הַרְפִּי מִמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁל אַכְזָבָה
עַצְמִית, כַּבִּי קוֹלוֹת קוֹרְאִים
לָךְ לְהַפְסִיק. הָרִימִי אֶת הָרֹאשׁ
הַמִּתְבּוֹנֵן אֶל הַצְּדָדִים, יַשְּׁרִי אוֹתוֹ,
הַבִּיטִי נְכוֹחָה;
הַשִּׁילִי מֵעָלַיִךְ
אֶת חוֹבַת הַהוֹכָחָה.

מירה קאופמן-שמח
| התחדשות

שָׁמָיִם שְׁלֵמִים מִתְפָּרְשִׁים
בִּתְכֵלֶת מַלְכוּתִית,
עֲנָנִים לְבָנִים וְרַכִּים כְּפוּךְ
מַזְמִינִים לְחִבּוּק מְעַנֵּג
כְּשֶׁל אֵם אֶת יַלְדָּהּ,
לְאִטָּם מִתְקַבְּצִים, עוֹד וָעוֹד,
הוֹלְכִים וְנֶעֱרָמִים וּמַאֲפִירִים אֶת הַתְּכֵלֶת,
וְאָז, בִּסְעָרָה, מַמְטִירִים בִּרְכָתָם.

וְהוּא, מְקַפֵּץ בְּמַגָּפָיו בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית
עֲטוּף אֲוִיר רַעֲנָן שֶׁל אַחֲרֵי גֶּשֶׁם,
יוֹדֵעַ: הַכֹּל אֶפְשָׁרִי!

תרצה פוסקלינסקי שחורי

תְּמוּנָה מִתְנַבֶּלֶת
דּוֹהָה אֶת רִפְיוֹן הַנְּשָׁמוֹת
רוֹפְאָה לְחֻדּוֹ שֶׁל כְּאֵב
שֶׁהָיָה פַּעַם מֶרְכַּז הָעוֹלָם
וְכֻלּוֹ.
הַזְּהִירוּת הִפְקִירָה אוֹתָנוּ
וְנוֹחַ לָנוּ כָּךְ
כְּבָר מַרְשִׁים לְעַצְמֵנוּ כָּאוֹס בַּגַּנִּים
כִּמְעַט וְלֹא זוֹכְרִים
לְאֵיזֶה עָוֶל הָיָה שַׁיָּךְ הַסִּפּוּר הַזֶּה

מיטל אשר
| יום חדש

וְְעִם הַשַּׁחַר הָעוֹלֶה, אֶשָּׂא תְּפִלָּה בַּסֵּתֶר
דְּמָעוֹת יַבְרִיקוּ בְּעֵינַי, כְּשֶׁאֲקַדֵּשׁ אֶת חַיַּי
אֲבַקֵּשׁ לִי יוֹם חָדָשׁ וְאֶתְמַלֵּא בְּאֹשֶׁר
כַּשִׁבּוֹלִים הַמִזְדַּהֲבוֹת עִם נִצְנוּץ אוֹר יְקָרוֹת

אֶפְרֹם אֶת כָּל שְׁתִיקוֹתַי וַאֲפַזְרָם בָּרוּחַ
חָפְשִׁיָּה אַבִּיט שְׁלֵמָה בְּנוֹף חַיַּי
וְאִם אֶשְׁכַּח הַבְטָחָתִּי לִי, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי
יִזְכְּרוּהָ רַחֲשֵׁי לִבִּי וּתְשׁוּקוֹתַי

וַאֲצַוֶּה לִי אֶת דַּרְכִּי, אֶבְנֶה גְּשָׁרִים לָאֹפֶק
בִּצְעָדִים קְטַנִּים קְטַנִּים, אֶזְרַע שָׂדוֹת צִבְעוֹנִיִּים
וְעִם דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב, עֵת תִּתְנַמְנֵם גַּאֲוָתִי
אֲגַלֶּה אֶת סוֹדוֹתַי וּדְמָעוֹת יַרְטִיבוּ אֶת לְחַיֵּי

סמדר פלק-פרץ
| ביכורים

סמדר פלק פרץ
שַׂמְתִּי בְּטֶנֶא הַנֶּפֶשׁ
אֶת כָּל שֶׁצָּמַח בִּי וְהִבְכִּיר.

מֵחִטֵּי הַפַּחַד וּמִשְּׂעוֹרֵי הַסְּעָרָה,
חִתָּתָם עָלַי- וְלֹא נִצְחוּנִי,

וּמֵעִנְבֵי בְּדִידוּת וַעֲלֵי תְּאֵנַת הַמָּרָה,
שֶׁלֹּא הִכְנִיעוּנִי-

כָּרַכְתִּי בְּאֹדֶם תּוֹדַעַת הַדְּוַי הָרִימוֹנִי
שֶׁצָּמַח בְּגַנִּי,

וּמָשַׁחְתִּיאֶת לִבִּי בַּשֶּׁמֶן
וְלָקַחְתִּי בְּיָדִי הַדְּבַשׁ,

וְיָצָאתִי לִקְרָאתְךָ- -
עוֹלָם חָדָשׁ.

אורית כרמל רפאלי
| לאה

מָה בָּךְ מָשַׁךְ כָּךְ אֶת לִבִּי
כְּמוֹ יָד נֶעֱלָמָה שָׁאֲבָה אוֹתִי פְּנִימָה
אֶל פִּלְאֵי מִלּוֹתַיִךְ
רָמְזָה לִי פִּתְרוֹן שְׁאֵלָה
שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁילָה
סוֹד הַקִּיּוּם הַשָּׁבִיר
כְּמוֹ נִמְצָאוֹת הַתְּשׁוּבוֹת כֻּלָּן כָּאן
מֻצְפָּנוֹת בֵּין בָּתִּים
בְּשָׂפָה מְכַשֶּׁפֶת
חָבוּיוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַשּׁוּרוֹת הַקְּצָרוֹת
בֵּינוֹת רְוָחִים וַחֲרַכֵּי אוֹתִיּוֹת
מָה יֵשׁ בְּשִׁירַיִךְ שֶׁחָטַף אֶת נִשְׁמָתִי
וְאֶהְיֶה שְׁבוּיָה
מָטָה אָזְנַי כְּכֶלֶב לִצְלִילֵי
חָלִיל טָמִיר
מוּבֶלֶת בֵּין נְקִיקִי מִדְבָּר
נִצְרֶבֶת וְעוֹלָה
בְּדֶרֶךְ נִפְתֶּלֶת וּתְלוּלָה
כְּמוֹ יֵשׁ רִפּוּי בִּקְצֵה הָהָר

יפעת גדות
| התעוררות

גַּם מֵהַטּוֹב יֵשׁ לָדַעַת לָלֶכֶת,
לְנַתֵּק אֶת הַגּוּף הנסמך
עַל עֵרוֹת מנומנמת, נכרך
אַחֲרֵי השגור, הַמֻּכָּר,
יֵשׁ לִהְיוֹת עֵרִים לַתַּרְדֶּמֶת.

בְּעִמְקֵי הַטּוֹב המדומה
יֵשׁ לָחוּשׁ בַּמֶּה שֶׁקָּפָא
ונקרש, בְּרֵיחָהּ שֶׁל שִׁגְרָה
שֶׁאֵינָהּ מְבֹרֶכֶת.

לָדַעַת לָקוּם וְלָלֶכֶת.
לֹא לִבְרֹחַ -
רַק לָצֵאת וְלִצְמֹחַ.

אביביה רז
| בואו דיבורים

בּוֹאוּ דִּבּוּרִים
מִלִּים
בּוֹאוּ
עֲנָנִים מִתְכַּנְּסִים

אִם תָּבוֹאוּ
תִּרְחַף אֶבֶן

מַשַּׁב רוּחַ רַךְ
מֵהֶהָרִים הָאֲדֻמִּים
יַעֲטֹף אוֹתָנוּ
סַפְסַל שְׂפַת הַיָּם

נעמי כהן
| בורא עולם

הָיָה וְחַשְׁתִּי לֹא בְּטוֹב
אָז טִפַּלְתִּי בְּעַצְמִי מָלֵא בְּרֹךְ.
לְפֶתַע מוּל עֵינַי הוֹפִיעוּ בְּשׁוּרוֹת,
נְשׁוֹת לָבָן וּבִכְנָפַיִם
רָקְדוּ כֻּלָּן, מַלְאָכִיּוֹת
אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה.
הָיִיתִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת, גּוּפִי קַלִּיל וְעִסָּתוֹ
רַכָּה לְלֹא מִשְׁקָל. אֲנִי כֻּלִּי בְּנִשְׁמָתִי
הִלָּה סְבִיבִי
מִתּוֹכְכֵי עַצְמִי. כֻּלָּם כְּבָר שָׁם, וְגַם כָּל יַקִּירַי
הוֹרַי הַנִּצְחִיִּים
וְהַהֲוָיָה.

תמר ענבר-שחם
| מלאכת הרפאות

שִׁבְרֵי הַכְּלִי שֶׁנֻּפַּץ
וְנֻתַּץ בִּי עִם חֻרְבַּן הַבַּיִת
אָסַפְתִּי לְאַט, בִּזְהִירוּת
וְאִחִיתִי זֶה לָזֶה בַּעֲדִינוּת
מִלֵּאתִי כָּל סֶדֶק שֶׁהָיָה עַל פָּנָיו
בִּמְלֶאכֶת תִּקּוּן סַבְלָנִית, מְמֻשֶּׁכֶת
נִקִּיתִי שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁדָּבְקוּ בְּדָפְנוֹתָיו
מֵרְקוּ אוֹתוֹ הֵיטֵב גַּם הַיִּסּוּרִים
כָּעֵת הוּא מֵיכַל זַךְ וְטָהוֹר
מְשֻׁכְלָל כִּכְלִיל הַשְּׁלֵמוּת
הוּא נָכוֹן וּמוּכָן וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כֵּן
וְיֵשׁ בּוֹ מָקוֹם לְחָדָשׁ

דנה שניצר משיח
| איך טוענים נפש שהתרוקנה

יֵשׁ לְחַבֵּר נֶפֶשׁ לַנֶּפֶשׁ
חֲשׂוּפָה לַעֲמֹד
אַחַת מוּל רְעוּתָהּ
לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר עַיִן
וּקְשִׁיבוּת מְלֵאָה
לְוַדֵּא תְּקִינוּת הַחִבּוּר
וְלִבְדֹּק אֶת הַהַאֲרָקָה

לְבַצֵּעַ הַתְנָעָה רִאשׁוֹנִית
רֵאשִׁית בַּנֶּפֶשׁ הַמַּטְעִינָה
וְרַק לְאַחַר מִכֵּן בְּנִטְעֶנֶת
לְהִשָּׁאֵר מְחֻבָּרוֹת לְמֶשֶׁךְ 50 דַּקּוֹת
עַד לְמִלּוּי הַנֶּפֶשׁ הָרֵיקָה

נועה רווה
| ארמון נשא על פני גלים

בַּמִּטָּה הָרְטוּבָה שֶׁלָּךְ
שֶׁהוֹפֶכֶת לָאֳנִיַּת מַשָּׂא
וּמַתַּן בֵּין שׁוֹקוֹלָד לְאֵשׁ
אֲנַחְנוּ צוֹרְחוֹת אוֹרְגַּזְמוֹת
פּוֹתְחוֹת אֶת הַשָּׁמַיִם
בָּאִינְסְטָלַצְיָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ
מְתַקְּנוֹת שִׁבְרֵי יַלְדוּת
וּמַשִּׁיבוֹת את הרוּחַ לְיָם

גלית עינב
| רק סודר מצמר

וְהָיְתָה הוֹלֶכֶת בֹּקֶר וְעֶרֶב לִפְגֹּשׁ אֶת אֲהוּבָה שֶׁנִּטְמַן
וְלָבְשָׁה לְגוּפָהּ רַק סְוֵדֶר מִצֶּמֶר פִּסַּת כֻּתְנָה שֶׁסָּרְגָה לוֹ מִזְּמַן
וְחָלְפוּ הַיָּמִים וְשָׁנִים כְּבָר נָדַמּוּ בָּדָד בְּלֵילוֹת רַק חָלְמָה
וְלִבָּה אַט נִסְגַּר כְּמוֹ גָּלַל הוּא שָׁם אֶבֶן וּכְמוֹ מֵתָה בַּחוּץ סָבְבָה
וּבֹקֶר בָּהִיר עֵת עָמְדָה הִיא מִנֶּגֶד יָדֶיהָ שָׁלְחָה בִּתְפִלָּה
עַצְמָהּ אֶת עֵינֶיהָ שְׂפָתֶיהָ שָׁם נָעוּ בִּקְּשָׁה הִיא תְּשׁוּבָה לְנַפְשָׁהּ
פָּקְחָה אֶת רִיסֶיהָ פְּסוּקִים מְמַלְמֶלֶת עָמַד וְהוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ
בִּקֵּשׁ קְצָת מָעוֹת אֶת יוֹמוֹ לְשַׂמֵּחַ חִפְּשָׂה לֹא מָצְאָה עֲבוּרוֹ
וְהָרוּחַ הוֹמֶה שָׁם וְקַר וְאָפֹר וְהַגֶּשֶׁם טִפּוֹת כְּבָר שָׁלַח
הֵסִירָה הַסְּוֵדֶר חִיְּכָה אֶל הַהֵלֶךְ וְאֶת שֶׁסָּרְגָה הוּא לָקַח
וּבְרֶגַע הֵבִינָה שֶׁנַּפְשָׁהּ וּשְׂפָתֶיהָ בֹּרְכוּ בְּאוֹתָהּ נְתִינָה
וְעֵת נִרְפְּאָה הִיא חִיְּכָה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ נִפְתַּח בָּהּ לִבָּה וְנָשְׁמָה

דפנה כץ
| קלריס

שָׁחוֹר פַּרְוותַי מְפֻחָם
הָאֵפֶר מִמֶּנּוּ
בּוֹקַעַת
אֵשׁ בעיני
עוֹף הַחוֹל
נִמּוֹחָה מִתָּמִיד

לוּ הָיָה זֶה אֶפְשָׁר
הָיִיתִי לוֹקַחַת
מַכְנִיסָהּ אוֹתָךְ
פְּנִימָה כַּדּוּר
צֶמֶר בְּתוֹךְ רֶחֶם
שֶׁלִּי

טל פאר
| אם הייתי אז

אִם הָיִיתִי יְכוֹלָה לָגַעַת בַּשָּׁמַיִים
הָיִיתִי מוֹרִידָה מִשָּׁם עָנָן
לְרַפָּד אֶת גּוּפְךָ הַדּוֹאֵב, בֵּינָתַיִים
עַד שֶׁאָבִיא לְךָ תְּרוּפוֹת שֶׁאֵינָן

אִם הָיִיתִי יְכוֹלָה לָגַעַת בַּשָּׁמַיִים
הָיִיתִי מְטַפֶּסֶת גָּבוֹהַּ, גָּבוֹהַּ לֶאֱלוֹהִים
וְיוֹשֶׁבֶת אִיתּוֹ לְשִׂיחַת בּוֹרֵא - בְּרוּאִים
לְהָבִין, אֵיךְ תּוֹפְרִים אֲנָשִׁים שְׁבוּרִים

חיים ספטי
| צמיחת היופי רוחשת בתוכי

בְּשָׁרָשַׁי נִצְרָפִים אֲדָמָה וּמַיִם

פּוֹרַחַת נִצָּה.

מַבְשִׁילִים עֲנָבַי, אוֹצְרִים הַתְּמִסָּה לְיַיִן

צְמִיחַת הַיֹּפִי רוֹחֶשֶׁת בְּתוֹכִי

שושנה קרבסי
| יד מרפאה

רָצִיתִי לְהַזְכִּיר לַיַּלְדָּה הַהִיא
שֶׁהָאוֹר הִפְצִיעַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
מֵהַכְּתָמִים שֶׁעַל לֹבֶן שִׂמְלַת הַיַּלְדוּת,
וּלְנַחֵם, שֶׁבְּכָל הַיַּלְדוּיוֹת אֵצֶל כָּל הָאֲנָשִׁים
תָּמִיד יֵשׁ אֵיזֶה כְּאֵב הַתּוֹבֵעַ
חֲבִישַׁת עוֹר עַל עוֹר.

וְתַגִּידוּ לָהּ, שֶׁגַּם אִם תַּשִּׁיל אֶת הַנֶּשֶׁל הַפָּגוּעַ
הֲרֵי שֶׁבְּתוֹכָהּ הַיַּלְדָּה הֲבּוֹשֵׁשֶׁת מִחוּץ לַדֶּלֶת:
"מָה תַּגִּיד אִמָּא עַל כִּתְמֵי שִׂמְלַת הַשַּׁבָּת?"

שֶׁמִּישֶׁהוּ, בַּפַּשְׁטוּת מְרַפְּאָה יְלַטֵּף אֶת רֹאשָׁהּ הַקָּטָן
וְיִלְחַשׁ אֶת מָה שֶׁכָּל חַיֶּיהָ חִכְּתָה הִיא לִשְׁמֹעַ:

"יָדֵךְ לֹא אַשְׁמָה בַּכֶּתֶם הַזֶּה, אַתְּ יַלְדָּה טוֹבָה...כָּל כָּךְ, כָּל כָּךְ טוֹבָה!".

ענבר שפרוני
| ממעמקים

לְאַט לְאַט הַזְּרָעִים מַנְבִּיטִים. מָה שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה,
עִוֵּר לְעַצְמוֹ. מֵצִיץ מִבַּעַד שִׁכְבָה לַחָה
מַרְעִיד בְּמַעֲמַקֵּי הַבֶּטֶן

אַחֲרֵי כָּל הַדְּמָמָה הַזּוֹ
מִי יָכֹל הָיָה לָדַעַת שֶׁאתעורר
הַחַיִּים חֲזָקִים יוֹתֵר מִכֹּל דָּבָר

הַקּוֹל שֶׁלָּי עֲדַיִן רוֹעֵד
הָאֲדָמָה תַּחְתַּיִ עוֹדָה קְלִפָּה דַּקָּה
אַחֲרֵי כָּל הַתְּהוֹם הַזּו, מִי יָכֹל הָיָה לָדַעַת

בְּכָל זֹאת מַשֶּׁהוּ זָע, מִגַּשָּׁשׁ אַחַר הָאוֹר
בּכּוֹחוֹת שֶׁאֵינָם שֶׁלָּי
הַחַיִּים חֲזָקִים יוֹתֵר.