5.5.2020

שולה ברנע |

פָּגַשְׁתִּי מַלְאָךְ בְּאֶמְצַע חַיַּי,
הוּא הוֹשִׁיט לִי אֶת לִבּוֹ
הוֹשִׁיט לִי אֶת נַפְשׁוֹ
וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי פָּצוּעַ הִנּוֹ
רַק לְאַחַר שֶׁעָלָה הַשָּׁמַיְמָה
לְעוֹלָמוֹ.

גבי אברהם |

הַהוֹוֶה הוּא הָרֶוַח בֵּין פְּרֵדָה לְמִפְגָּשׁ

עָלִית בַּדְּרַגְנוֹעַ, יָרַדְתִּי מוּלֵךְ
נִפְגַּשְׁנוּ וְנִפְרַדְנוּ כְּהֶרֶף עַיִן

רָאִיתִי דּוֹרֵס מְרַפְרֵף בַּשָּׁמַיִם
הֵרַמְתִּי מִשְׁקֶפֶת, הוּא פָּרַשׂ כְּנָפַיִם

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה לְיָם נֶעְתָם
נִפְרְדָה מֵעוֹד יוֹם תַּם

רָדַפְתִּי פַּרְפַּר אָדֹם כְּנָפַיִם
הוּא עָף בְּחֵן לִתְכוֹל שָׁמַיִם

כָּךְ הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים, כָּאֵלּוּ הַחַיִּים
כָּל רֶגַע קָט הוּא פְּרֵדָה וּמִפְגָּשׁ
לְעִתִּים הֶרֶף עַיִן לְעִתִּים מַבָּט
אֶפְשָׁר לִרְדֹּף, אֶפְשָׁר גַּם לְוַתֵּר

עמרי אברך
| גינוסר

יֵשׁ כְּפָר עַל שְׂפַת הַיָּם
שָׁלוֹשׁ אֲחָיוֹת מְחַכּוֹת לִי שָׂם
אַחַת שׁוֹזֶרֶת פְּרָחִים
אַחַת מַשְׁחִיזָה פְּצִירָה
וְאַחַת מַחֲלִיפָה מַּנְעוּלִים
וַאֲנִי נוֹסֵעַ דֶּרֶךְ הַבִּקְעָה
מֵבִיא אִתִּי שַׁי וּמְתַנֶּה

סְבִיב בִּיתָן בּוסְתָּן
רימּוֹן זַיִת וּזְעַפְרָן
כְּלָבִים שְׁחורִים
נוֹטְפִים רוֹק לָבָן
וַאֲנִי מֵבִיא איתִּי בְּשׂוֹרָה
אֵשׁ גופְרִית וּמְחִילָה

יֵשׁ כְּפָר עַל אַדְמַת מוֹלַדְתִּי
מִדְבָּר מַפְרִיד בֵּינוֹ לְבֵינִי
וּשְׁלוֹשׁ אֲחָיוֹת
לֹא שֶׁלִּי
אַחַת פְּנִיָּה מְכֻסּוֹת
טַלִּית לְבָנָה
וּשְׁתַּיִם עֵינֵיהֶן פְּקוּחוֹת
לִרְוָחָה

יואב איתמר
| אכילס והצב

לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִשְׂתָּרֵךְ מֵאָחוֹר.
יָכֹלְתִּי לָקוּם מֻקְדָּם יוֹתֵר בַּבֹּקֶר.
יָכֹלְתִּי לָצֵאת רִאשׁוֹן.
הוּא עֲדַיִן בְּמֶרְחַק בְּעִיטָה.
בְּכָל רֶגַע נָתוּן
עָלוּל לִפֹּל עַל רֹאשׁוֹ סֶלַע.
אֵינֶנִּי חָפֵץ בְּכָךְ.
יֵשׁ יִתְרוֹן בְּלִהְיוֹת שֵׁנִי.
הַתּוֹצָאוֹת הֻכְרְעוּ מֵרֹאשׁ.
אֲנִי יָכוֹל לַעְצֹר, לְהַבִּיט
בְּעַלְוַת הָעֵשֶׂב, לִשְׁמֹעַ אֶת
פִּכְפּוּךְ הַמַּיִם, לָגַעַת בָּאוֹר.

חגית בת אליעזר
| אל גיל

קַח אוֹתָנוּ לְחוּ״ל - רָחוֹק
אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ שָׁם לִהְיוֹת
הַיַּחְדָּיו שֶׁלָּנוּ לֹא יָפִיר כָּל חוֹק
נִתְהַלֵּךְ חָפְשִׁיִּים בָּרְחוֹבוֹת

בַּלָּיְלָה נְכַבֵּד אֶת הַגּוּפִים
שֶׁשֵׁרְתוּ אוֹתָנוּ יָפֶה בַּיּוֹם
רֹב הָאֵיבָרִים מְתַפְקְדִים
נִסְלַח לָהֶם עַל אֵלֶּה שֶׁלֹּא

נִשְׁלַח אֶת הַזְּרוֹעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת
בְּמִקְלַעַת שֶׁל נֹעַם וְטוּב
נֵרָדֵם מְעֻרְסָלִים כְּתִינוֹקוֹת
בַּחָלוֹם נִהְיֶה בְּנֵי 17 שׁוּב

מלאני בר |

מִשְׁפַּחְתִּי שִׁילְּחָה אוֹתִי לְדַרְכִּי
הָעֲיָירָה בָּהּ גָּדַלְתִּי לִיוְּותָה אֶת צְעָדַי הַחוּצָה
הַחֲבֵרִים תָּלוּ בִּי אֶת תִּקְווֹתֵיהֶם
רוּחוֹת הַמִּדְבָּר נָשְׁבוּ מֵאֲחוֹרַי מְלַחֲשׁוֹת לִי
בִּלְעֲדֵי כָּל אֵלֶּה
לֹא הָיָה בִּיכָולְתִּי
לִפְסוֹעַ וְלוּ גַּם
פְּסִיעָה קְטַנָּה
בְּמַסַּע הַחַיִּים.

יהורם גלילי
| מסע החיים

רוֹצֶה לִנְגֹּס שׁוּב בִּפְרִי-הַזְּמַן
הַמִּתְכַּלֶּה.
לִדְהֹר עַל פַּסֵּי מַתֶּכֶת
בַּדֶּרֶךְ לַלֹּא נוֹדַע.
לִפְסֹעַ עַל עֲנָנִים
אֶל פִּסְגַּת חֲלוֹמוֹתַי.
לְחַבֵּק בְּחֹם אֶת אֲהוּבָתִי.

לְלַטֵּף רָאשֵׁי צֶאֱצָאַי,
לְהַשְׂכִּיל מִמְּלַמְּדַי,
לְנַתֵּק מֹחִי מִשִּׁגְרָה
עוֹלֶקֵת בְּצַוָּארִי,
לְשַׁחְרֵר גּוּפִי מִכַּבְלֵי הַמּוּעָקָה.

לִנְעֹץ שִׁנַּי פַּעַם אַחֲרוֹנָה
בִּפְרִי הַתַּאֲוָה,
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁמִּתְקַדְּרִים
שְׁמֵי הָאָרֶץ הַטּוֹבָה.

דורון דאון
| עמק הצמא

הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל,
מְסַנְוֵר אֶת עֵינַי
וּמְיַבֵּשׁ עֲלָיֵי גֶּפֶן מְרַשְׁרְשִׁים,
מַעְגַּל אוֹר כָּתֹם,
שׁוֹלֵחַ קַרְנַיִם זְהֻבּוֹת,
מְנַחֵם נַפְשִׁי הַמְּיֻסֶּרֶת,
מֵאַהֲבָה יִשְׁנֶה שֶׁקָּמְלָה,
חוֹמָה עוֹטֵף,
מַשְׁקִיט אֶת פְּחָדַי.
הוֹלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָאוֹר,
מַגִּיעָה לְעֵמֶק הַצָּמֵא,
מַרְוֶה בּוֹ צִמְאוֹנִי,
מַפְשִׁירָה וּמוֹחֶלֶת,
מִשְׁתַּחְרֶרֶת מִכְּבָלַי,
פּוֹשֶׁטֶת אֶת בִּגְדִי,
פּוֹתַחַת זְרוֹעוֹתַי,
בְּחוּם גּוּפִי הַמִּתְרַפֵּק,
מְחַכֶּה לְךָ שֶׁתָּבוֹא.

ברכה הבר
| להתרחק

נוֹסַעַת לַקֹּטֶב
לְהֵרָגַע מֵהַקָּרוֹב
לָחוּשׁ אֶת הַזַּךְ
לְהִטָּהֵר מֵהָאָפֹר

בּוֹרַחַת מֵאֶרֶץ רוֹתַחַת
אֶל עַרְבוֹת הַכְּפוֹר
מְעַט לְרַחֵף
לְאַבֵּד אֶת הָרֹאשׁ

מִתְנַתֶּקֶת מֵהַכְּבָלִים
רוֹאָה רַק לָבָן בָּעֵינַיִם
מוֹחֶקֶת אֶת הִרְהוּרֵי הַשְּׁחוֹר

נוֹסַעַת לַקֹּטֶב כְּדֵי לַחֲזֹר!

שושנה ויג
| מספיק אותי

כְּשֶׁנָּסַעְתִּי אֵלֶיךָ
הָיָה כָּבֵד כָּל כָּךְ
אָמַרְתָּ שֶׁיִּהְיֶה קַר
הַבְּגָדִים בַּמִּזְוָדָה
גַּם חֹרֶף וְגַם קַיִץ
כַּמָּה מְעִילִים
וְאֵיךְ שָׁכַחְתִּי לֶאֱרֹז
מִמְחֲטוֹת נְיָר

פַּעַם שְׁנִיָּה
רַק אֲנִי וְאַתָּה
מִטָּה עֲנָקִית

וְיִהְיֶה לָנוּ קַל
נַעֲשֶׂה אַהֲבָה

רפאלה ורדי
| שממה בלבי

בְּמִדְבָּר אַהֲבָה נִנְטַשְׁתִּי
לֹא נִשְׁבַּרְתִּי
בכפּוֹת רַגְלַיִם בּוֹעֲרוֹת
כְּגֶחָלִים רוֹחֲשׁוֹת,
מְצֻלֶּקֶת -
מְרוּחַ צוֹלֶפֶת,
הִמְשַׁכְתִּי -
לְחַפֵּשׂ נְוֵוה צִּיָּיה -
מַעְיָין לְלִיבִּי.

אביבית חזק
| השלם וחלקיו

מִתּוֹךְ הַחֲלָקִים שֶׁהִתְהַוּוּ בִּי
לְשָׁלֵם הַחֵלֶק הַנִּכְבָּד הוּא
שֶׁל הְילָדִים וְהָאֲנָשִׁים
בַּעֲלֵי הַצְּרָכִים הַמְּיֻחָדִים
בֵּינֵיהֶם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי
אִתָּם יָצָאתִי לַמַּסָּע
בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים

הֵם חוֹלְלוּ בִּי גִּלּוּי וְשִׁנּוּי
לִמְּדוּ אוֹתִי מָה הִיא עֲנָוָה
לְהִתְבּוֹנֵן לִהְיוֹת בְּקֶשֶׁב
וּלְהָעִיר בְּתוֹכִי אֶת הַטּוֹב

וַעֲדַיִן מְאִירִים בִּי

בלפור חקק
| המסע הוא הזמן

הַמַּסָּע הוּא הַזְּמָן
לָצֵאת מִן הַחֶדֶר הַסָּגוּר.
אֲנִי יוֹצֵא אֶל מַסָּע דִּמְיוֹנִי בְּמִלִּים
גּוֹלֵשׁ עַל אַדְווֹת גַּלִּים
אֶל רְצוּעַת חוֹף מְפֹרֶצֶת בָּאֹפֶק הַשָּׁבוּר
שָׁם עוֹמְדִים אֲנָשִׁים כְּמֵהִים
דַּיָּגִים עִם חַכּוֹת לְיַד הַסְּלָעִים.

כֻּלָּם מִתְאַמְּצִים וַעֲמֵלִים סְבִיבִי
וַאֲנִי מַבִּיט בְּחַלּוֹן אוֹר אֲבִיבִי
כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת הַחוֹף
כּוֹתֵב אֶת הַחוֹל וְהַשְּׁבִילִים
שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף.

אודליה יהודיין
| מסע

מַסְּעֵי חָלַף בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת
והָיִיתִי אֲפוּפָה בְּלַהַט הַקֹּדֶשׁ
שֶׁל גַּעְגּוּעִים וְכִסּוּפִים
אֶל זִיו הַשְּׁכִינָה .
הִצְלַחְתִּי לְהָאִיר וּלְהַדְבִּיק אֶת לִבָּם שֶׁל סוֹבְבִי
בָּאוֹרוֹת גְּנוּזִים
שֶׁל קְּדֻשָּׁה נִשְׂגֶּבֶת.

בני כץ
| הכי קרוב לגן-עדן

הָרֵיחַ הַמֻּכָּר שֶׁל הַיָּם, אָבַל אֲחֶרֶת
מִסְעָדוֹת קְטַנּוֹת מְעַט אֲנָשִׁים
מְנִיפַת חוֹל עֲצוּמָה עוֹצֶרֶת אֶת הַבָּתִּים מִלְּהִתְנַפֵּל לְתוֹךְ הַמַּיִם
הַיָּם שׁוֹלֵחַ אֶגְרוֹף לְפַתּוֹת אֶת הַחוֹף

בָּתִּים לְבָנִים וְגַגּוֹת אֲדֻמִּים,
אוֹמְרִים שֶׁהַחוֹרֵף כָּאן קָשֶׁה וְהַמַּצָּב הַכְּלָלִי לֹא הֲכִי הֲכִי
אֲפִלּוּ שֶׁם הָעֲיָרָה הוּא שִׁבּוּשׁ שֶׁל הַמְּצִיאוּת
וְזֶה מַרְגִּישׁ עוֹד יוֹתֵר כְּמוֹ קֶסֶם

זֶה אֲנִי הַזָּר, עִלֵּג הַלָּשׁוֹן, מְחַפֵּשׂ לִי מָקוֹם לִישֹׁן
הֲכִי קָרוֹב לְגַן עֵדֶן

אִם רַק הָיִיתִי יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר לָנֶצַח
אוֹ לְפָחוֹת עוֹד יוֹם

נירית צור מגיד
| נהר מיטיבי לכת

צָעַדְתִּי עַד אֲשֶׁר הָאֲדָמָה הִתְעַיְּפָה.
צָעַדְתִּי עַד אֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם נָשְׁמוּ בִּכְבֵדוּת.
צָעַדְתִּי עַד אֲשֶׁר גַּלֵּי הַיָּם בִּקְּשׁוּ לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנָם.
צָעַדְתִּי עַד אֲשֶׁר הַיָּרֵחַ בִּקֵּשׁ לְהִנָּשֵׂא עַל יְדֵי הַכּוֹכָבִים.
צָעַדְתִּי עַד אֲשֶׁר שְׁבִילֵי גּוּף וְנֶפֶשׁ חָבְרוּ לִנְהַר־מֵיטִיבֵי־לֶכֶת.
צָעַדְתִּי עַד אֲשֶׁר עוֹבְרֵי אֹרַח יָכְלוּ לִטְבֹּל בְּמֵימַי וּלְהַמְשִׁיךְ בְּמַסָּעָם

נגה סוירי
| ילקוט מסעותיי

תַּרְמִיל מַסְעוֹתַי מִתְמַלֵּא
בַּאֲתָרִים שֶׁאִבְּדוּ מִקּוּמָם.
וָאדִיּוֹת עֲמֻקִּים, קְשׁוּחִים
וְיָם כַּחוֹל
יֵלְכוּ אִתִּי לְכָל שֶׁאֲבַקֵּשׁ.
שִׁירַת גְּבָרִים מִדְבָּרִית
בְּקֶצֶב מַרְעִיד
תְּתוֹפֵף עַל נִימִים
כְּשֶׁאֲנַצַּח בְּאוּלָם קוֹנְצֶרְטִים
עַל "בְּרִיאַת הָעוֹלָם" לְאָחוֹר.
יַבָּשׁוֹת יִשְּׁקוּ יַבָּשׁוֹת
יָם אָדֹם יִתְאַחֵד עִם יָם תִּיכוֹן.
כָּל הַמְּקוֹמוֹת בְּתוֹכִי.

גלית עינב
| לימון ויסמין ופטל

וּמָצָאנוּ דִּירָה בֶּחָצֵר יְשָׁנָה עִם לִימוֹן וְיַסְמִין וּפֶטֶל
וְהֵבֵאנוּ סַפְסָל וְשִׁדָּה וְעַרְסָל וְסָפַרְנוּ מֵאוֹת כּוֹכְבֵי קֶסֶם,
צְעִירִים הָיִינוּ נֶעֱטַפְנוּ תְּשׁוּקָה צִפּוֹרִים חִיְּכוּ לְעֶבְרֵנוּ
וּבּוּקֶה שֶׁל רֵיחוֹת וְשֵׁכָר אַרְגָּמָן נִמְהֲלוּ אֶל חֶשְׁכַת לֵילוֹתֵינוּ.
מִדֵּי בֹּקֶר הָיִינוּ מוֹצְאִים פַּרְפָּרִים שֶׁחָלְפוּ בֵּין יַסְמִין וּבֵין פֶּטֶל,
וּמַסְּעוֹת נְמָלִים עֲמוּסוֹת גַּרְגְּרִים בָּנוּ אֶת קִנָּן בְּכָל עֵבֶר.
אֲרֻכּוֹת יִחַלְנוּ גַּם לָנוּ קֵן עִם תִּינוֹק וְיַלְדָּה וְכֶלֶב,
וְעָבְרָה לָהּ אִשָּׁה שֶׁחִיְּכָה וּבֵרְכָה, וְהוֹלַדְנוּ יַלְדָּה וְגַם יֶלֶד.
כָּךְ חָלְפוּ הַשָּׁנִים אוֹר יָרֵחַ הֵאִיר אַפְרוּרִית שְׂעָרֵךְ הַשּׁוֹפֵעַ, רַק
הַגָּלַבִּיָּה הַתְכוֹלָהּ בָּהּ נִרְאֵית כְּמַלְכָּה דָּהֲתָה אֶל מוּל הָאוֹר הַשּׁוֹקֵעַ.
וְהִבַּטְתִּי בָּךְ דֶּרֶךְ נְהָרַת תַּחֲרָה שֶׁעָטָה הַיָּרֵחַ עֵת עֶרֶב,
וְנָשַׁקְתִּי לָךְ חֶרֶשׁ בֶּחָצֵר יְשָׁנָה בָּהּ נָבְלוּ שִׂיחֵי יַסְמִין וּוֶרֶד.

קלרינה פריבורקין |

חִזְרִי לְבֵית יַלְדוּתֵךְ שֶׁבְּאַסְיָה הַתִּיכוֹנָה,
רוּצִי יְחֵפָה עַל בֵּטוֹן לוֹהֵט
הַיְשֵׁר אֶל בִּרְזִיַּת הֶחָצֵר הָאֲסוּרָה.
שִׁטְפֵי עָסִיס מִשְׁמֵשׁ, בִּקְעִי אֶת הַפְּרִי
וְהָנִיחִי לְנֵטֶף מְתַקְתֵּק לִזְלֹג.

פַּזְּרִי אֶת שֶׁעָרַךְ לְרַעְמָה שׁוֹאֶגֶת,
כִּבְשִׁי אֶת הָעוֹלָם –
אַתְּ רְאוּיָה לְכָל הֶשֵּׂג, וְאַתְּ
נִלְחֶמֶת בַּסָּפֵק הַנֶּאֱלַם.

אֶל מוּל עֻזֵּךְ וְעָצְמָתֵךְ
אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה,
וְאַתְּ רוֹקֶדֶת יְחֵפָה:
אֵינְךָ חוֹשֶׁשֶׁת לַבָּאוֹת,
אַתְּ מַרְגִּישָׁה בַּבַּיִת.
אֶת רָצָה עַל הַחוֹל
פְּסוּקַת רַגְלַיִם.

כָּאן אֵין סָפֵק, חֲשָׁשׁ אוֹ רֹעַ –
הַרְפִּי וְנוּחִי.
מִצְאִי מַרְגּוֹעַ

אסתר קאפח
| מסע להגשמה

מַסָּע אֵם הַבַּיִת שָׁזוּר בְּמַסָּע הַגְּדֵלִים בּוֹ,
צַעַד אָחוֹרָה, שְׁנַיִים קָדִימָה וְדִלּוּג
אֶל הַלֹּא נוֹדַע, מָעוֹף אֶל הֶעָתִיד
בְּעִקְבוֹת מַאֲוַיֵּי הַלֵּב, כְּמוֹ רִקּוּד
זוֹרֵם תְּנוּעוֹת חֹפֶשׁ.

אֶסָּע לְעִתִּים לְאֶשְׁנַבֵּי עוֹלָם
לְלַקֵּט אֶנֶרְגְּיוֹת לְמַצְבֵּר גּוּפִי
וְאֶחֱזֹר אֶל מִשְׁכָּן מוֹלַדְתִּי
לַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ
מִסְעָד הַלֵּב וְהַמַּסָּע.

גל קוסטוריצה
| קו 13

עַכְשָׁיו,
כְּשֶׁרוֹפֶה הַיּוֹם לַעֲרֹב,
פָּנַי נֶגֶד כִּוּוּן הַתְּנוּעָה
נְתוּנִים הַרְחֵק בְּפִילֶגֶשׁ הַמַּיִם.
וּכְשֶׁגַּבִּי בַּתְּוַאי שֶׁיִּהְיֶה רַכֶּבֶת
חוֹדֵר בִּמְהֻפָּךְ כִּבְמִנְהֶרֶת סִי-טִי
אֶל גֶּטָאוֹת גְּאֻלָּה
שֶׁהָיוּ חֲצַר בֵּיתִי,
אֲנִי מִתְפַּתֶּלֶת לִלְמֹד
כְּמוֹ הָעִיר הַשְּׁחֹרָה
לְהִתְנַהֵל בְּמַעֲלֵה
הָהָר.

סיליה קסטין
| מסע משפחתי

מֵעֵץ הָאַשּׁוּחַ וְהַהֲסֶנָּה הַבּוֹעֵר
אִמִּי נוֹלְדָה
וְסָבָתִי הִפְלִיאָה בַּהֲכָנַת
עוֹף מְמֻלָּא בַּחֲזִיר
אַךְ סָבִי לֹא נָגַע בְּצִפּוֹר
וְלֹא טִמֵּא אֶת קֵבָתוֹ.
לְבַסּוֹף אִמִּי הָלְכָה
בּוֹיָה הַדּוֹלוֹרוֹזָה שֶׁל אָבִי.
וְאָנוּ הַיְּלָדִים
נוֹשְׂאִים אֶת צְלָב שֶׁל שְׁנֵיהֶם.

אריה רגב
| הסיגר

קוּבָּנִית שְׁחוּמָה, עַתִּיקַת יוֹמִין
אוֹחֶזֶת בַּסִּיגָר בָּעֵינַיִים עֲצוּמוֹת,
וּמֵעָשָׁן הַסִּיגָר מִתַּמְרִים הִרְהוּרֶיהָ,
תִּקְווֹתֶיהָ הַנוֹשָׁנוֹת, זִיכְרוֹן מְאַהֲבֶיהָ
שֶׁאָהֲבוּה בַּסְּעָרָה.

וְעַתָּה, שַהיּוֹם נוֹטֶה לָרֶדֶת
וּמַטֶּה לַחְמָהּ, מְלֶאכֶת גִּלְגּוּל הַסִיגָרִים, הִסְתַּיְּמָה,
הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסָל דָּהוּי אֶל מוּל גַּלִּים רוֹחָשִׁים
וְחָתוּל קָטָן מִתְחָכֵּךְ בִּירֵכֶיהָ.

קוּבָּנִית שְׁחוּמָה, עַתִּיקַת יוֹמִין
מַשְׁלִיכָה אֶת בְּדָל הַסִּיגָר מֵאֲחוֹרִי גֶוָוה
מְלַטֶּפֶת אֶת תְּלוּלִית גַּבּוֹ
מְמַלְמֶלֶת מִלּוֹת חִבָּה
וּמִפִּיהָ חָסַר הַשִּׁנַּיִם
נִפְעָר חִיּוּךְ שֶׁל אֹשֶׁר.

נגה שגב
| נדודים

עִם שׁוּבִי מִנְּדוּדַי,
הַיָּשָׁן חָדָשׁ לִי.
וְהַחִדּוּשׁ הֶרְגֵּל.
שְׁבִילִים דְּרוּכִים מְפַתִּים אוֹתִי בִּלְחִישׁוֹתֵיהֶם.
סִכּוֹת שְׁאֵלוֹת פִּכְחוֹן מְזַנְּבוֹת בִּי.
הַאוּכַל לְהַלֵּךְ כַּצּוֹעֲנִיָּה בְּבֵיתִי?

צביקה שטרנפלד
| חיים

מַסָּע עַל גַּלְגַּל פָּצוּעַ.
אַתָּה מְשׁוֹטֵט בְּקִרְבֵי עַצְמְךָ,
מוֹחֵא כַּפַּיִם כְּקוֹף,
מַשְׁמִיעַ צַהֲלוּלִים כְּאָדָם,
מְעַפְעֵף כְּאָדָם,
מְלַטֵּף פְּרָחִים שֶׁיִּפְרְחוּ,
מְלַטֵּף אֶת הָאַסְפַלְטְ לְמַעַן הַגַּלְגַּל,
מְלַטֵּף אֶת עַצְמְךָ,
מַצְהִיר שֶׁחַיֶּיךָ הֵם מַסָּע.

אגרון של
| קרן אור זוהרת

קֶרֶן אוֹר זוֹהֶרֶת
מִן הַיָּרֵחַ נֶחְבָּאת בַּאֲגַמִּים סוֹדִיִּים
כְּמוֹ אֵדִים בַּחֹרֶף שֶׁנִּשָּׁאִים מִן הָעֵצִים
כְּמוֹ קִיטוֹר מִן הַצְּבִי שֶׁמְּחַטֵּט תַּחַת הַשֶּׁלֶג
מְחַפֵּשׂ נְתִיב יוֹמוֹ
וְדוֹהֵר בְּחָפְשִׁיּוּת
אֶל הַמָּחָר
אֶל הָאָחוּ
בְּתִקְוָה שֶׁהָאָבִיב יִפְרָח

תרגמה שושנה ויג

נעמי תדהר
| תקוה בלב

זִכְרוֹנוֹת שֶׁל יוֹם אַחֵר יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל פַּעַם מְצַיְּרִים תַּדְמִית חֲדָשָׁה. לִפְעָמִים אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת וּמְחַפֶּשֶׂת רְמָזִים לְמָה שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹ מָה שֶׁהָיָה.

בְּאֶרֶץ הַזַּיִת הַמֻּבְטַחַת חֹרֶף עַרְפִלִּי עַל כַּנְפֵי הַחִסּוּן, כְּמוֹ גַּל שֶׁשּׁוֹטֵף אוֹתְךָ וְאֵין מַסְפִּיק אֲוִיר,

אֲבָל הֲכִי קָשֶׁה אַחֲרֵי הַקְּבִיעָה
גַּל שֶׁל צוּנָמִי עָמֹק, הַמַּסָּע שֶׁרַק הִתְחִיל, בַּדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה תִּקְוָה בַּלֵּב.

זהר אביב
| המסע שלי

הַמַּסָּע שֶׁלִּי
זֶה קָרָה בַּטְרֶק שֶׁל שְׁעָתַיִם
בְּאִיטַלְיָה עַל רֶכֶס הַדּוֹלומִיטִים.
טִפַּסְנוּ עַל הָהָר הַמְּשֻׁנָּן יַחְדָּיו
הוּא עָזַר לִי כְּשֶׁרַגְלַי הֶחֱלִיקָה
הֵרִים אוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתָיו
דַּחַף
נִגֵּב מִצְחִי בְּמַטְלִית לַחָה
נָתַן לִי לִשְׁתּוֹת כְּשֶׁהָיִיתִי צְמֵאָה,
לִפְנֵי שֶׁבִּקַּשְׁתִּי. הוּא פָּשׁוּט רָאָה.
הוּא הָיָה אֵלַי כֹּה טוֹב,
מִתְחַשֵּׁב
קַשּׁוּב לְכָל קֹשִׁי אוֹ גַּחְמָה,
אִלּוּ רַק הָיָה הוּא אֲמִתִּי,
גִּבּוֹר סִפְרִי,
אוּלַי הָיִיתִי בֶּאֱמֶת
יוֹצֵאת לַטְרֶק.

נעמי תדהר
| תקוה בלב

זִכְרוֹנוֹת שֶׁל יוֹם אַחֵר יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל פַּעַם מְצַיְּרִים תַּדְמִית חֲדָשָׁה. לִפְעָמִים אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת וּמְחַפֶּשֶׂת רְמָזִים לְמָה שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹ מָה שֶׁהָיָה.

בְּאֶרֶץ הַזַּיִת הַמֻּבְטַחַת חֹרֶף עַרְפִלִּי עַל כַּנְפֵי הַחִסּוּן, כְּמוֹ גַּל שֶׁשּׁוֹטֵף אוֹתְךָ וְאֵין מַסְפִּיק אֲוִיר,

אֲבָל הֲכִי קָשֶׁה אַחֲרֵי הַקְּבִיעָה
גַּל שֶׁל צוּנָמִי עָמֹק, הַמַּסָּע שֶׁרַק הִתְחִיל, בַּדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה תִּקְוָה בַּלֵּב.

ניקולא יוזגוף אורבך
| מסע חיובי שתם ב-1994

נַשָּׂא נָשָׂא בְּמִנְשָׂא מַשָּׂא שֶׁל נַשָּׂא שֶׁנָּסַע עִמּוֹ
לְבַקֵּר בְּאֶרֶץ מִמֶּנָּה לֹא שָׁב, וּבָהּ נָשָׂא הַנַשָּׂא
שֶׁנִּשָּׂא מַשָּׂאוֹ בְּמִנְשָׂא בְּמַהֲלָךְ הַמַּסָּע
נְאוּם מְרַגֵּשׁ בּוֹ סִפֵּר כִּי בַּתְּחִלָּה
נִשָּׂא לְנַשָּׂא שֶׁנִּסָּה לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ אַחֵר עַד שֶׁהִתְגָּרֵשׁ
וְנִישָּׂא לְנַשָּׂא שֶׁנּוֹשֵׂא הַנַשָּׂאוּת וְהַנִּשּׁוּאִים
נָשְׂאוּ חֵן בְּעֵינָיו, וְכָךְ נִשְּׂאוּ הַנַּשָּׂאִים וְכַיּוֹם
הֵם נְשׂוּאִים וַאֲשֶׁר לַנַשָּׂא שֶׁנָשָׂא בְּמִנְשָׂא אֶת מַשָּׂא הַנַשָּׂא
שֶׁנִּשָּׂא,
הוּא, נָס בִּמְנוּסָה וְאַף שֶׁנִּסָּה וְנִסָּה
עֲבוּרוֹ הִסְתַּיֵּם הַמַּסָּע כְּשֶׁהֻסַּע (בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה) בַּמִּנְשָׂא -
נַשָּׂא שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִשָּׂא, שֶׁאִישׁ עֲבוּרוֹ הֶסְפֵּד לֹא יִשָּׂא

דן אלבו
| במורדות ליפתא

אֲנִי צוֹעֵד בֵּין שִִׁפְעַת הַרְדּוּפִים צַחְקָנִיִּים
הוֹלֵך וְהוֹלֵך לְלֹא תַּכְלִית, לְלֹא כִּוּוּן וּמַטָּרָה
וְעִם זֹאת עֶצֶם הֲנָעַת הָרַגְלַיִם עַל פְּנֵי מִדְרְכוֹת-הָעִיר
בֹּאֲכָה מוֹרְדוֹת לִיפְתָּא,
מַעְנִיקָה לִי תְּחוּשָׁה שֶׁל הִתְקַדְּמוּת מְדֻמָּה
הַמְּקַפֶּלֶת בְּתוֹכָהּ נִיצוֹץ תִּקְוָה שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ,
הֵיכָן שֶׁהוּא יִמָּצֵא לִי, אוּלַי
אוֹתוֹ שְׁבִיל בִּלְתִּי נִרְאֶה
שֶׁיּוֹבִילֵנִי בְּאַקְרַאי,
לְאוֹתוֹ עִקּוּל מִסְתּוֹרִי,
הַמַּסְתִּיר מֵאֲחוֹרָיו בְּמִקְרֶה
אֶת פַּרְדֵּס הָאֶתְרוֹגִים הַפִּלְאִי הַמְּרַקֵּד לִפְנֵי הַכְּנִיסָה לְגַן עֵדֶן.

שחף ארז
| בדרך לשם

בַּדֶּרֶךְ לְשָׁם דִּנְדְּנוּ מַחְשְׁבוֹתַי.
הִדְהוּד יוֹם הָאֶתְמוֹל הֵגִיחַ,
רָמַס אֶת לִבְלוּב הַשְּׁקֵדִיָּה.
צוּרוֹת דְּיוֹ שֶׁל יוֹם הַמָּחָר הִכְתִּימוּ חַרְדּוֹן מִזְדַּקֵּן.
הוּא עָמַד מִלֶּכֶת,
הִתְבּוֹנֵן בְּבָאֵי הָרְחוֹב,
וַאֲנִי לֹא הֵשַׁבְתִּי מַבָּט.

וְאַתָּה פָּסַעְתָּ בִּסְמִיכוּת אֵלַי
אַךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת,
אָכַלְתָּ בְּתַאֲוַת קַיָּמוּת
וָפֶל מְצֻפֵּה עִטּוּרֵי מַלְכוּת,
כְּאִלּוּ אֵין בָּרֶגַע הַזֶּה
דָּבָר אַחֵר
מִלְּבַדּוֹ.

ענבר ברגמן
| חיבוק לפני העלייה למטוס

הַמַּסָּע מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ לְהִתְמַסֵּר
לָרֵיחוֹת, לַצְּבָעִים, לַתְּמוּנוֹת,
לְמָה שֶׁאֵין וְלֹא יַחֲזֹר,

לִמְסֹר אֶת עַצְמֵנוּ לְיָדַיִם רַכּוֹת,
שֶׁיְּמַלְּאוּ אוֹתָנוּ חִסְפּוּס גַּס

ורדה שפין גרוס
| דרכי אל האור

בְּרִיזָה חַמָּה אוֹפֶפֶת אוֹתִי
אֲנִי נוֹשֶׁמֶת, מֵמַד הַזְּמַן חָזַר לְמוֹחִי
נוֹפִים חוֹלְפִים נוֹשְׁבִים עָלַי
דַּרְכֵי הָאָרֶץ הָאֲהוּבָה מְחַבְּקִים אוֹתִי
עֵינַי נִצְבָּעוֹת תְּכֵלֶת מֵרֹב שָׁמַיִם וְקַיִץ
הוֹ יוּלִי הַקּוֹדֵחַ
הוֹ קַיִץ מְשֻׁגָּע
מְשַׁנְּעִים אוֹתִי, אֲנִי בְּמַסַּע אֶל הַלֹּא נוֹדָע
אֲנִי סוֹמֶכֶת עֲלֵיהֶם
הִנֵּה נִפְתַּחַת בְּפָנַי דֶּרֶךְ
וַאֲנִי צוֹעֶדֶת בָּהּ –

אֶפִּיזוֹדָה שֶׁל צְלִילוּת דַּעַת

הִנֵּה אֲנִי מַתְחִילָה

סברינה דה קינו
| מסע

לָבָן
יָרֹק זַיִת, וָרֹד, אָדֹם,
יָרֹק, חוּם, שָׁחֹר.
לָבָן
שׁוֹשַׁן מֶשִׁי
שְׁטִיפַת אֵפֶר.
אֲנַחְנוּ כְּחָלָב
בְּפּוֹרְצֶלָן
מַעֲנִיקִים
קְדֻשָּׁה בְּכָל יְצִיאָה.
אֲנַחְנוּ הַמַּחַט שֶׁתּוֹפֶרֶת
וְהַחוּט שֶׁקּוֹשֵׁר עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ
מְרַשְׁרְשִׁים כְּמוֹ גְּוִילִים
בָּאוֹר הַלָּבָן שֶׁמְּאַדֶּה אוֹתָנוּ.

תרגמו מאנגלית שושנה ויג וציפי שחרור

יפה וגנר
| דרך

כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת
עִם עַצְמֵךְ אֵינֵךְ הוֹלֶכֶת
כִּי הַשִׁיר הוּא מְדִינָה עוֹיֶנֶת
יֵשׁ לִשְׁתֹּק אֵלָיו בִּצְעָדִים נְטוּלֵי מִלִּים
כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת
וְכְצֵידָהּ לַדֶּרֶךְ
עַל גַּבֵּךְ
נוֹשֵׂאת אֶת הַחֶמְלָה,

עוֹמְדִים סְבִיבֵךְ אֱלֹהִים טוֹבִים
סוֹפְרִים אֶת שְׁתִיקוֹתָיִךְ.

ציפי ויינר
| קורות חיים

אֲנִי דִּירַת מַרְתֵּף בְּבִנְיָנִים גְּבֹהִים
אֲנִי מִזְוָדוֹת מֻשְׁאָלוֹת
בְּבֶטֶן מָטוֹס נוֹסְעִים
מִשְׁתַּחֶלֶת לַבְּגָדִים שֶׁל הַשְּׁכֵנִים
גּוֹרֶסֶת זֵכֶר שָׁפוֹת זָרוֹת וּמִבְטָאִים
אֲנִי הַרְבֵּה יְלָדִים בְּלִי יַלְדוּת
אֲנִי פְּסַנְתֵּר סָדוּק בְּמִבְנֵה לְשִׁמּוּר
מְגַהֶצֶת וִילוֹנוֹת יְשָׁנִים
מְמַסְגֶּרֶת זִכְרוֹנוֹת עֲמוּמִים
אֲנִי רַכֶּבֶת תַּחְתִּית בְּעִיר זָרָה
אֲנִי דֻּבִּי בָּלוּי מְפוֹרָר
שֶׁנּוֹתַר עַל רִצְפַּת מַחְסָן קָרָה.

ריבי זהר
| איתקה

בְּמִשְׁקָפַיִם לְמוּדוֹת דֶּרֶךְ
הִבַּטְתִּי עָלָיו.
אִיתָקָה נִרְאֲתָה קְרוֹבָה מַתְמִיד
הָאֹפֶק הִתְרַחֵק
וַאֲנִי פָּרַשְׂתִּי יָדַי
לְקַבְּלוֹ.

תמרה חלוצי |

רַק בִּגְלָלְךָ אֲנִי לֹא סְתָם עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים הָאֵלֶּה
הַכּוֹכָבִים זוֹרְמִים בְּדָמִי,
הוֹרַדְתָּ אוֹתָם אֵלַי אֶחָד-אֶחָד,
וּבְנִימַי וְעוֹרְקַי עוֹד מְהַדְהֵד בִּי:

אוֹמְרִים יֶשְׁנָם עוֹד אֲנָשִׁים טוֹבִים בַּדֶּרֶךְ, אֲבָל אַתָּה –
אַתָּה הַדֶּרֶךְ, אַתָּה הַטּוּב
פָּשׁוּט בֶּן אָדָם.

וְעוֹד מְהַדְהֵד: אֵיךְ הַיָּרֵחַ עִרְסֵל אֶת שְׁנֵינוּ
וְהַלַּיְלָה עָטַף עַד צַוָּאר, וַעֲדַיִן יָכֹלְתָּ לְכֹל הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה
וּבָאתָ אֵלַי בְּחִיּוּךְ מְהֻסָּס וּבוֹטֵחַ וְרַךְ,
לִטַּפְתָּ אֶת לֶחְיִי הָרְטוּבָה
וְחִבַּקְתָּ אוֹתִי.
אָז יָדַעְתִּי –

הרצל חקק
| מסע אל רעידת הזמנים

גְּוִילֵי שִׁיר נָפְלוּ עַל לוּחַ עֵץ מוּאָר
וּבְהֶרֶף נִשְׁבַּר. מִלִּים. רַחַשׁ יָם
סוֹעֵר. זֹהַר שֶׁל פַּעַם רִאשׁוֹנָה.
מִן הַמֵּצַר יִפְרְצוּ, מִנֶּפֶשׁ הַיּוֹצֵר.
מִקְרָא, תַּרְגּוּם, כָּל מָה שֶׁחָסֵר:
סֻלָּם נִצָּב: זִכָּרוֹן עוֹלֶה, נִזְהַב.
מַסָּע לְפַעְנֵחַ כְּתָב, תּוֹלְדוֹת.
לְהִתְפַּיֵּס עִם הַנֶּעֱלָם. וְהָעֻבְדּוֹת.
וְהַצַּו: בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר, זְמַנֵּי נְשָׁמָה.
לְהֵאָחֵז בַּלּוּחַ הַצָּף. בְּלִימָה. הָרַחַשׁ
חָשׁ וְרוֹאֶה. תְּהוֹם וְאֵימָה.
שׁוּרָה וְגִמְגּוּם. זוֹ רְעִידַת אֲדָמָה.

עופר ירמינובסקי
| גלות הנפש

הַמַּסָּע לֹא תָּם, כְּמוֹ הַיָּם הוּא שֶׁאֵין מַבְחִינִים בְּסוֹפוֹ
סוֹעֵר כִּמְעַרְבֹּלֶת חַיַּי הַהַרְסָנִית
מְנַתֵּקת חַיִּים הִיא.
לְעִתִּים אֲנִי מְיַחֵל לִרְגִיעָה וּמַחְשָׁבוֹת אָבְדָן שֶׁיָּנִיחוּ לִי,
מְפוֹרְרוֹת הֵן כָּל אֶבֶן יְסוֹד מִלִבְנוֹת חַיַּי שֶׁלֹּא נוֹצְרוּ לְתַלְפִּיּוֹת.
הֲרֵי בֶּחָזוּתִי הִנְנִי בִּנְיָן זָקוּר. קוֹרֵץ.
אַךְ בְּתוֹכִי אֶבֶן סְדוּקָה מִתְפּוֹרֶרֶת.
וּכְשֶׁאֲנִי יוֹצֵא לַמַּסָּע הַזֶּה,
אֵינִי רוֹאֶה אֶת קָצֵהוּ,
וְלֹא אֵדַע שֶׁהִגַּעְתִּי לַנַּחֲלָה הַנִכְסֶפֶת לְהָעִיר שַׁלְוָה
וְלָשׁוּב מִגָּלוּת הַנֶּפֶשׁ.

טלי דביר לבנת
| שיר מסע

רַגְלַי יְחֵפוֹת
עֵינַי רְעֵבוֹת
יָדַי מְזִיעוֹת
מַסָּע זֶה לַחֲלֹם בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת

לוֹקַחַת לִי דַּף וְכוֹתֶבֶת
אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁגָּרְמוּ לִי
לְהַחֲסִיר פְּעִימָה
לִבְהוֹת בִּפְלִיאָה
שֶׁהִצִּיתוּ בִּי אֶת הַבְּעִירָה
רֹב רֻבָּם הֵם אִתְּךָ
בְּנוֹפִים מִתְחַלְּפִים
בַּזְּרִיחוֹת, בֵּין יַבָּשׁוֹת
חָרוּז בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת

נעמי מנדלבאום
| כאבי גדילה

אֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשְׁתִּי בַּדֶּרֶךְ
וְנָתְנוּ לִי בְּמַתָּנָה אֶת עַצְמִי יוֹתֵר,
הֵם אֵלֶּה שֶׁהֲכִי כָּאֲבוּ לִי.

יוֹתֵר עֲנָפִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לַגֹּבַהּ,
הִסְתַּעֲפוּיוֹת לַחְקֹר.
יוֹתֵר טַבָּעוֹת בְּעֹמֶק גֶּזַע נַפְשִׁי.

חֲתָכִים יַהַפְכוּ לְצַלָּקוֹת.
יַשְׁאִירוּ טְלָאֵי זִכָּרוֹן וְרֻדִּים,
שֶׁיִּהְיוּ לְחֵלֶק מֵהַשָּׁלֵם.

יְגַלּוּ עוֹד שִׁכְבַת עוֹר נִרְעָד, וְרֶגֶשׁ וְכוֹחַ.

אָז
לֹא אוּכַל שֶׁלֹּא לְחַיֵּךְ בְּתוֹדָה אֶל הַכְּאֵב הַזֶּה שֶׁלִּי.

רוני סומק
| מסע אל העבר

שׁוּב וְשׁוּב מַסָּע זֶה מְעוֹרֵר
אֶת שֶׁשָּׁכַחְתִּי אַךְ הַלֵּב עוֹדֶנּוּ זוֹכֵר.
מִפְגָּשׁ עִם צִבְעֵי הֶעָבָר
עִם רֵיחוֹת הָאֶתְמוֹל הַמֻּכָּר
עִם אוֹתָם מְקוֹמוֹת, נוֹפִים וּמַרְאוֹת
עִם אוֹתָם אֲנָשִׁים וְאוֹתָן הַדְּמֻיּוֹת.
מִפְגָּשׁ עִם צְלִילִים וְקוֹלוֹת מֻכָּרִים
עִם אֲמִירוֹת וּמִשְׁפָּטִים שְׁגוּרִים.
כַּמָּה עָמֹק מִצְטַלְצֵל
כַּמָּה רָחוֹק מִזְדַּחֵל
זִכָּרוֹן מֵעֵין זֶה אוֹ זֶה.

נלי אביטבול פישר
| מסע

יָצָאתִי אֶל מַסַּע הַגִּילּוּי הַפְּנִימִי לְלֹא מַצְפֵּן
מוֹרַת דֶּרֶךְ אִינְטוּאִיטִיבִית
צִייְּדָהּ אוֹתִי בְּמַפַּת דְּרָכִים נְטוּלַת סִימָנִים.

נִכְנַסְתִּי לִמְבוֹאָה מְרֻוצֶּפֶת בִּלְבּוּל
וְאוֹטוֹמַט מְבַקֵּשׁ סֶגֶת אָחוֹר.
יָלְדָה-זְקֵנָה שֶׁמַּסָּעָהּ הַנּוֹכְחִי אָרוּג בְּמַסָּעוֹת רַבָּתִי
כְּבַת לְעַם מֻטְמַע תּוֹדָעָה קוֹלֶקְטִיבִית שֶׁל נַיָּידוֹת
וְדנ"א שֶׁל נְשָׁמָה מְרֻובֶּדֶת גִּלְגּוּלִים.

הִמְשַׁכְתִּי מִשָּׁם אֶל מַסְלוּל הַתּוֹבָנוֹת לְבָאוֹת:
נְבָטִים שֶׁבְּגוּפִי מַבְשִׁילִים בְּקִצְבָּם הָאִיטִּי
וְטֶרֶם הִגִּיעוּ לִידֵי מִיצּוּי פְּרִיחָתָם.
הָעֵזִּי עִם בְּרָכוֹת שֶׁקִּיבַּלְתְּ, הוֹצִיאִי אוֹתָן לָאוֹר!

הַמְשִׁיכִי לְצַמְצֵם תּוֹדָעָה הִישְׁרְדוּתִית תּוֹבַעַת שְׁלִיטָה
תְּנִי לַדֶּרֶךְ לְהוֹבִיל!
יוֹתֵר וְיוֹתֵר יַקְלִּיל לָדַעַת מַדּוּעַ אַתְּ כָּאן....

נורית צדרבוים
| איתקה שלי

בְּדֶרֶךְ פְּרָטִית אֲרֻכָּה לְאִיתָּקָה
אוֹתָהּ לֹא בִּקַּשְׁתִּי קָצָר וְעָקִיף
הָלַכְתִּי יָשָׁר מְפֻתָּל
בִּשְׁבִיל לְהַטִּיף
הָלַכְתִּי אָחוֹר
הָלַכְתִּי סְחוֹר
הָלַכְתִּי סָבִיב לְהַגְזִים
וּמָצָאתִי
אָתוֹן חָבִיב נֶחְבָּא בִּמְבוּכָה
בֵּין שְׁלַל גְּנָזִים וְכִתְרֵי מְלוּכָה

ארנסטו קהאן
| מסע בתנועות הנפש שלי

סָגַרְתִּי אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה כַּאֲשֶׁר שִׁדְּרוּ אֶת הַחֲדָשׁוֹת ...
וּבְכוֹס פְּלַסְטִית מְקֻמֶּטֶת פְּגוּעָה, שַׂמְתִּי אֶת הַהַבְטָחוֹת שֶׁל הַפּוֹלִיטִיקָאִים הַמֻּשְׁחָתִים
וְהַנְּאוּמִים הַכּוֹזְבִים שֶׁלָּהֶם הַמְּכֻוָּנִים לַאֲנָשִׁים (אוֹתָם מְפַצְּלִים וְשׁוֹבְרִים),
יַחַד עִם אוֹצַר הַמִּלִּים הַמְּצֻמְצָם שֶׁל הַדּוֹר הֶחָדָשׁ, יָצָאתִי לְטַיֵּל בָּרֶגֶל, חוֹשֵׁב עַל פּוֹאֵמָה שׁוֹנָה אַחֶרֶת;
אֲבָל הוֹפִיעָה רוּחַ-רְפָאִים – הָאֶנְטְרוֹפְּיָה, וְנִכְנְסָה לְנִסְיוֹנוֹת בְּרִיחָה וּלְבָתֵּי קְבָרוֹת,
בְּעוֹד גּ'וּלְיָאן נָגַע בִּכְתֵפִי וְאָמַר: "בּוֹא, נֵלֵךְ לַפָּאבּ"
אָז, בַּשָּׁעוֹן הַמּוֹדֵד אֶת הַרְחָבַת הַמֵּמַדִּים, נִסִּיתִי לִלְכֹּד מְמַדֵּי חֲלַל-זְמַן
וְהִסְתַּבַּכְתִּי בַּמְּחוֹגִים הַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹ.
גּ'וּלְיָאן נָגַע שׁוּב בִּכְתֵפִי וְאָמַר לִי: "יוֹתֵר טוֹב שֶׁנֵּלֵךְ לַסִּפְרִיָּה, לִנְשֹׁם אֶת הָאָרוֹמָה שֶׁל הֶעָבָר".
אַחַר כָּךְ, הַפּוֹאֵמָה נֶעֶשְׂתָה מְטֻשְׁטֶשֶׁת
וְעַד שֶׁהִתְפַּקַּחְתִּי וְרָצִיתִי לִזְכֹּר אוֹתָהּ, חָלְפוּ כְּבָר אַרְבַּע שָׁנִים; וּבוֹ בָּרֶגַע זָנַחְתִּי אוֹתָהּ.
גּ'וּלְיָאן זֶה אֲנִי; אוֹ אַתָּה... אוּלַי.
תרגום מהמקור בספרדית: מרגלית סגראי-שלמן

ג'טון קלמנדי |

כָּךְ הִיא רָצְתָה לַיְלָה אֶחָד
הִיא רָצְתָה לְהוֹרִיד אֶת הָאוֹתִיּוֹת
כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת מֵעַל הַמִּלִּים שֶׁלִּי
וְהָפְכָה לְפָסוּק בַּשִּׁירָה

הִיא הִתְעַלְּמָה מֵהַדֶּרֶךְ
הוֹבִילָה אֶת הָאֵרוּעַ לַנְּקֻדָּה בְּטִקְסֵי הָאֱמוּנָה
בְּנִצָּחוֹן נָפְלָה לְמַרְגְּלוֹת הַסַּבְלָנוּת

תּוֹצִיא אוֹתִי מֵהַשִּׁירָה אָמְרָה: צַר פֹּה בֵּין פְּסִיקִים

אָז הַכְּתִיבָה חַיָּה
תֵּן לִי לַעֲבֹר דַּרְכָּהּ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַסּוֹף
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה אַתָּה

וְאָז אֲנִי מְטַפֵּס עִמָּהּ אֶל הָאֵשׁ
שֶׁבָּהּ אֲנִי בּוֹעֵר לָךְ..

תרגמה : שושנה ויג

שושנה קרבסי
| חבל הצלה

הָיְתָה פָּעַם
שֶׁבִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹת הַצִּיפָה שֶׁלִּי
שִׁלַּחְתִּי חוּט שָׁבוּר עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
לְיָמִים הָאָדָם שֶׁנֶּאֱחַז בּוֹ
חָזַר אֵלַי כְּדֵי לְסַפֵּר
שֶׁהָיִיתִי לוֹ בָּרֶגַע הַהוּא
חֶבֶל הַצָּלָה.

הִסְתּוֹבְבִי, הִסְתּוֹבְבִי לָךְ בָּעוֹלָם
כּוֹחית וַעֲצוּמָה
אַתְּ חֶבֶל הַצָּלָה שֶׁל מִישֶׁהוּ
אַתְּ חֶבֶל הַצָּלָה.

רני רוזנטל
| ההלך

בְּרֶגַע נָדִיר שֶׁבּוֹ אֲנִי מִשְׁתַּחְרֵר מִכֹּחַ הַכֹּבֶד
וּמַצְמִיחַ כְּנָפַיִם מִתְגַּלֶּה לִי עוֹלָם שֶׁלֹּא נִרְאֶה
מִשָּׁם. אֲנִי עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְאֵין שְׁלָטִים
לֹא יָדוּעַ הַכִּוּוּן, לֹא הָאֹרֶךְ, לֹא הַיַּעַד.
צָמוּד לְגַבִּי תַּרְמִיל .נִּפְחוֹ מִשְׁתַּנֶּה
אוֹגֵר מִטְעָן, מֵעִיק כָּל הַזְּמַן. אֲנִי מִתְקַדֵּם
בִּמְהִירוּת קְבוּעָה גַּם כְּשֶׁאֲנִי דּוֹרֵךְ בַּמָּקוֹם,
הוֹלֵךְ אֲחוֹרָה, מִתְיַשֵּׁב, אוֹהֵב, חוֹלֵם,
אַחֲרֵי הַנְּחִיתָה אֲנִי מִתְנַחֵם. לְהִתְקַדֵּם בְּלִי
הַפְסָקָה בְּדֶרֶךְ לֹא יְדוּעָה לְיַעַד לֹא יָדוּעַ
שֶׁקִּיּוּמוֹ לֹא יָדוּעַ. לֹא הִתְחִיל הַיּוֹם, זֶה יָדוּעַ

מיכל שחר
| בפסיפס מראות וגוונים

בִּפְסֵיפַס מַרְאוֹת גְּוָונִים, מְאִירָה אֶת הַחַיִּים.
מְטַפֶּסֶת עַל פְּסָגוֹת, חוֹצָה יַמִּים יַבָּשׁוֹת
גּוֹמַעַת צוּקֵי תְּשׁוּקָה. זְהַב מִדְבָּרִיּוֹת
וְאֶרֶץ מוֹרִיקָה, מַרְאוֹת תְּכֵלֶת נְשָׁמָה.
גּוֹמַעַת שַׁלְוָה וּרְגִיעָה זְרִיחוֹת וּשְׁקִיעָה.

בְּמַסַּע חַיִּים עֶצֶב ,כְּאֵב וְשִׂמְחָה
מְחַבֶּקֶת וּמְרַוָּה פֶּלֶא טֶבַע, פֶּלֶא בְּרִיאָה
וְהוֹדָיָה. גּוֹמַעַת מֶרְחָבִים, אֶת לִבִּי
מַרְטִיטִים וְעוֹטְפִים, נִפְעֶמֶת וְלוֹגֶמֶת
אוֹר, דּוֹאָה כְּצִפּוֹר, בְּגוּפִי שֶׁמֶשׁ שִׂמְחָה.
אוֹחֶזֶת וּמְחַבֶּקֶת מַרְאוֹת אַהֲבָה.

לי שיר
| אודיסיאה

אֲנִי אוֹדִיסֵיאָה,
בִּתּוֹ שֶׁל רַב-הַדְּרָכִים
וְזוֹ הָרוֹקֶמֶת בַּלֵּילוֹת
כִּי אֵינָהּ מְחַכָּה
לְאִישׁ

אָבִי לֹא לִמֵּד אוֹתִי לָלֶכֶת.
אִמִּי לֹא הִשְׁאִירָה לִי קְצֵה
חוּט

פָּקַעְתִּי מֵעַצְמִי
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ:
אִשָּׁה קְטַנָּה בְּנַעֲלֵי סִירָה
לוֹמֶדֶת לָשׁוּט

יצחק שנהב
| מסעות

הַ"שָׁלוֹם" בְּהִירוֹשִׁימָה
מְאַזְכֵּר מִלְחָמָה
"הֵעַרְנוּ אֶת הַדֹּב מִשְׁנָתוֹ"
מוֹדִים הַיַּפָּנִים בְּטָעוּת

עָלַי הַשְׁלָכַת
צָבְעוּ אוֹתָם
וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת
בִּסְבִיבוֹת הַשִּׁינְקֶנְסָן

יסמין אבן |

עֵת שִׁבֹּלֶת נָחָה פְּרַקְדָּן
בֵּין לִסְתוֹת הַצָּהֳרַיִם
הָיוּ סְפָרִים כּוֹתְבִים עַצְמָם לְלֹא מָנוֹחַ
בִּדְיוֹ דָּמֵנוּ הַגּוֹעֵשׁ
וְהַכְּבִישִׁים אָצִים לְדַרְכָּם
גַּלְגַּלֵּי עֵינֵיהֶם סוֹבְבִים תַּחַת רְכָבִים אַלְמוֹנִים
וְצָעֲדָה הָעִיר בַּמִּנְהָרָה
תַּחַת מִבְצָרִים מְצַפְצְפִים
דֶּרֶךְ קוֹצֵי מַתֶּכֶת
וַאֲנִי מָצָאתִי עַל קַרְקַע חוֹל
מְסֻמֶּנֶת עֲקֵבוֹת לֹא לִי
כֶּתֶר זָהָב לָבָן
כֶּתֶר שָׁבוּר
שֶׁיִּצְנַח מִכָּל רֹאשׁ שֶׁיִּשָּׂא אוֹתוֹ

אסתר קושמרו אברהם
| מסע אל העבר

שׁוּב וְשׁוּב מַסָּע זֶה מְעוֹרֵר
אֶת שֶׁשָּׁכַחְתִּי אַךְ הַלֵּב עוֹדֶנּוּ זוֹכֵר.
מִפְגָּשׁ עִם צִבְעֵי הֶעָבָר
עִם רֵיחוֹת הָאֶתְמוֹל הַמֻּכָּר
עִם אוֹתָם מְקוֹמוֹת, נוֹפִים וּמַרְאוֹת
עִם אוֹתָם אֲנָשִׁים וְאוֹתָן הַדְּמֻיּוֹת.
מִפְגָּשׁ עִם צְלִילִים וְקוֹלוֹת מֻכָּרִים
עִם אֲמִירוֹת וּמִשְׁפָּטִים שְׁגוּרִים.
כַּמָּה עָמֹק מִצְטַלְצֵל

כַּמָּה רָחוֹק מִזְדַּחֵל
זִכָּרוֹן מֵעֵין זֶה אוֹ זֶה.

טלי סנדרו איילון
| ציפור נודדת

כְּשֶׁקַּר לִי
וְעָזוּב
אֲנִי מַפְנָה מַבָּט
אֶל אֹפֶק
מֶרְחֲבֵי הַלֵּב,
נוֹתֶנֶת לַזְּרָמִים
לָשֵׂאת אוֹתִי.
בֵּין הַקְּטָבִים
הַמַּחַט מְרַצֶּדֶת,
מְחַפֶּשֶׂת:
אַפְרִיקָה.

ורדה אליעזר
| ואם

וְאִם בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ מְחַכֶּה הָאֵין
וְאִם בְּסוֹף הַשִּׂמְחָה מְחַכֶּה הָעֶצֶב
וְאִם בְּסוֹף הָאַהֲבָה מְחַכֶּה שִׁבְרוֹן הַלֵּב
וְאִם בְּסוֹף יְפִי הָאָדָם מְחַכֶּה כִּעוּרוֹ
וְאִם בְּסוֹף הָאֲוִיר מְחַכֶּה הַמַּחֲנָק
וְאִם בְּסוֹף הַיּוֹם מְחַכֶּה הַחֹשֶׁךְ
וְאִם בְּסוֹף הֻלַּדְתִּי מְחַכֶּה הַכְּלוּם
וְאִם בְּסוֹף אֲהוּבִי מְחַכֶּה רַק זִכְרוֹן
וְאִם בָּאֱמֶת הַצּוֹרֶבֶת טְמוּנִים נִצָּנֵי הַבָּאוֹת
וְאִם אֲוַתֵּר מִלְּחַכּוֹת?
וַאֲנִי רַק הָלַכְתִּי וּבָאתִי אֶל הֲיֵשׁ

יונה הולצמן-בנשלום
| מסע מותך

לִפְנֵי הַמָּוֶות, אַתָּה לְבַד... בּוֹהֶה בַּתִּקְרָה.
חָשׁ כֵּיצַד גּוּפְךָ מִתְפּוֹרֵר; מִתְנַתֵּק.
כְּבָר אֵין שְׁלִיטָה... רַק הַמְתָּנָה כּוֹאֶבֶת..
אַתָּה תּוֹהֶה אִם הַמָּוֶות אוּלַי יַחֲלֹוף, וְיִכָּנֵס לַבַּיִת הַבָּא...

עִם בֹּא הַמָּוֶות,
יַגִּיעוּ לַחֲלֹק לְךָ כָּבוֹד. לְהִיפָּגֵשׁ, וּלְהִיפָּרֵד.
קְבוּצוֹת, קְבוּצוֹת יִתְגוֹדְדוּ
יְסַפְּרוּ עַל מִפְגָּשׁ אַקְרָאִי עִמְּךָ; יַצִּיגוּ תְּמוּנוֹת מְשֻׁתָּפוֹת...

אַחֲרֵי הַמָּוֶות, הַכּוֹל יְדַבְּרוּ בְּשִׁבְחָךָ, יַעֲלוּ זִיכְרוֹנוֹת.
דִּמְעָה תַּעֲשֶׂה דַּרְכָּהּ לְהוֹבִיל קֻרְטוֹב שֶׁל עֶצֶב.
בַּשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל בֵּין הַבְּרוֹשִׁים לִמְכוֹנִיתָם,
יִתְהוּ הָאֲנָשִׁים – מַדּוּעַ ?... אֵיךְ זֶה קָרָה ?...

שָׁנָה לְאַחַר מוֹתְךָ, יָשׁוּבוּ מַכָּרֶיךָ עִם מִכְּתַב שֶׁהוֹתַרְתָּ,
לְהַקְרִיא וּלְהַצִּיג לְיוֹם הַשָּׁנָה.
הַנּוֹכְחִים יַבִּיטוּ זֶה בְּפָנָיו שֶׁל זֶה בַּהַכְחָשָׁה
מַדְחִיקִים שֶׁאוֹתוֹ מַסָּע, אוּלַי מַמְתִּין גַּם לָהֶם בַּפִּינָּה

שוקי גוטמן
| אל תיסע

אַל תִּסַּע,
מָה אִבַּדְתָּ בְּפּוֹלִין?
הִסְתַּגֵּר בַּחֲדַר קִיצוֹן
וְדֶמַע מְעֻרְפָּל.

כַּף רֶגֶל לֹא תִּדְרֹךְ
עַל אַדְמַת גֵּיהִנּוֹם,
רְווּיַת גּוּפוֹת
וּמַכְחִישַׁת כֹּל.

אַל תִּסַּע לְאֶרֶץ אֵימָה
לְהִתְפַּלֵּשׁ בְּעָפָר צָרוּב,
מַהוּ הָרֵיחַ
הָעוֹלֶה בִּנְחִירֵי הָאַף?

בְּחֶלְקַת הַהַאֲשָׁמוֹת הַבּוֹעֲרוֹת
קָבוּר הַסּוֹד הַכָּמוּס הַגָּדוֹל,
הַהִיסְטוֹרְיָה
מְכֻסָּה בְּעֶצֶב בְּנֵי בַּיִת.

אֶסַּע
לִכְתֹּב גְּלוּיַת אֱמֶת,
מֵהֵיכָן בָּאָה
הַשִּׂנְאָה.

חנה גרנות
| עיני בבה איסלנדית

אִלּוּלֵי נֶחְפַּר הַבַּיִת,
הָיִיתִי צוֹעֶדֶת עַל גַּבֵּי עֵשֶׂב רַךְ וְיָרֹק
מַאֲזִינָה לְהֶמְיַת הַצִּפּוֹרִים,
וְלֹא רוֹאָה בְּדִמְיוֹנִי
אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הַנִּמְלֶטֶת עַל נַפְשָׁהּ,
מִתֹּפֶת הַלַּבָּה הָרוֹתַחַת
שֶׁאִכְּלָה אֶת כָּל הַבַּיִת
קָבְרָה אוֹתוֹ עָמֹק בָּאֲדָמָה הַשְּׁחֹרָה.

בַּמִּסְדְּרוֹן הַגָּדוּשׁ אֵפֶר,
נִצָּב סִיר מְפֻיָּח עַל אָרוֹן שָׁבוּר.
וְעֵינֵי בֻּבָּה אִיסְלַנְדִּית
חוֹדְרוֹת אֵלַי בִּתְמִימוּתָן
מִמַּעֲמַקֵּי אֶרֶץ הַקֶּרַח וְהָאֵשׁ.

דינה דלבר
| רכבת לשטוקהולם

כְּשֶׁיָרְדוּ חָזַר לַרַכֶּבֶת לְשׂוֹחֵחַ עִם אֱלֹהִים.
הִשְׁאִיר עַל הַרָצִיף שְׁלוֹשָה יְלָדִים.
ֱאֱלֹהִים עָצַר בַּחֲרִיקַת בְּלָמִים.
מִזְוָדָה עָפָה וְנָחֲתָה עַל הַפַּסִּים.

בַּדֶּרֶךְ לִשְׁטוּטְגַּרְט עָלָה עָלֶיהָ וִיקִינְג.
הַיְּלָדִים בָּהוּ בְּחַלּוֹנוֹת רֵיקִים.
הוּא רָצָה לְשְׁטוֹקְהוֹלְם אַךְ אִבֵּד אֶת הַצָּפוֹן.
רִיקְיַאוִיק רֵיקָה, שָׁטָה עַל קַרְחוֹן.

אַחַד הַיְּלָדִים חִטֵּט בְּאַפּוֹ וְצִחְקֵק,
הַשֵּׁנִי בָּכָה קְצָת וְהַשְּׁלִישִׁי שִׂחֵק.
אַבָּא לֹא חָזַר אַךְ אֱלֹהִים דַּוְקָא כֵּן.
הַוִּיקִינְג מֵרִיקְיַאוִיק צִמַּח קַרְנַיִם וְהִזְדַּקֵּן.

בְּבֶּרְלִין שִׂחֲקוּ לָהֶם שְׁלוֹשָׁה גַּמָּדִים,
חִפְּשׂוּ אֶת אַבָּא'לֶה וּמָצְאוּ אֱלֹהִים.
מִזְוָדָה אַחַת יָרְדָה מֵהַפַּסִּים.
הִגִּיעָה לְבַסּוֹף לִשְׁטוֹקְהוֹלְם, חוֹלְלָה שָׁם נִסִּים.

משה ויג
| היקום שבי

הַשָּׁמַיִם נִשְׁפְּכוּ אֶל תּוֹךְ כּוֹסִי
הַיָּרֵחַ, הַשֶּׁמֶשׁ וְהַכּוֹכָבִים.
הַיְּקוּם כֻּלּוֹ בְּכַף יָדִי.

לָגַמְתִּי אֶת הַיְּקוּם לְתוֹכִי
שְׁבִיל הֶחָלָב הִרְוָה אֶת צִמְאוֹנִי,
הַיָּרֵחַ הֲפָכַנִי לְסַהֲרוּרִי
וְהַשֶּׁמֶשׁ הִכְהֲתָה עוֹרִי.

בָּאתִי אֶל עוֹלָמֵךְ עִם עוֹלָמִי
הַיָּרֵחַ לִשְׂמֹאלִי
הַשֶּׁמֶשׁ לִימִינִי
וַעֲטֶרֶת כּוֹכָבִים מֵעַל רֹאשִׁי
וּבִקַּשְׁתִּי מִמֵּךְ קַבְּלִי אוֹתִי
אֶל עוֹלָמֵךְ.

דורית ויסמן
| סיינט פטרסבורג

בַּחֲצוֹת,
בַּקּוֹמָה הַשְּׁמִינִית
בַּחֶדֶר בִּמְלוֹן פְּרִיבַּלְטִיסְקָיָה,
דָּג מָלוּחַ עֲסִיסִי וְטָהוֹר
מְלֻוֶּה בְּלֶחֶם שָׁחוֹר רוּסִי
כָּבֵד, מְתַקְתָּק

אֲנִי גָּמַרְתִּי,
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ.

אריק בנדק חביב
| בסהר הפורה

שֵׁבֶט אֱנוֹשִׁי
פָּרוּשׂ כְּשָׁטִיחַ זֶה
בְּסַהַר תִּיכוֹן

בִּדְרוֹם עֲרָב
חַי אֲחִי אִמִּי צָמֵא
וַאֲנִי לוֹ טַל
בְּאִיזְמִיר עַל יַם
מְקַדְּשִׁים בְּבָשָׂר
וּבַשַּׁמֶּנֶת שַׁבת

אַי, בַּצְרָה בָּהּ אֵשׁ
רוֹדֶפֶת נִצּוֹלֵי הַפַרְהוּד
עַל כַּנְפֵי הַנְּשָׁרִים

משה חמו
| שירים דולפים ללבך

מַכְאוֹבַיִךְ מַדְמִיעִים גִּשְׁמֵי לִבִּי
צָרוֹתַיִךְ מַנְזִילוֹת סְעָרוֹת בְּנַפְשִׁי
הִיסוּסָיִךְ מַזְרִימִים בִּי אַדְרֵנָלִין
תְּהִיּוֹתַיִךְ מָנְהִירוֹת חַשְׁמַל בְּגוּפִי
שְׁאִיפוֹתַיִךְ מְטַפְטְפוֹת צִפִּיָּה בְּתוֹכִי
צְעָדַיִךְ מַתְמִיהִים הֶבֶל פִּי
חֲלוֹמוֹתַיִךְ מַנְחִילִים אֶדֶי יֹפִי בְּפַרְצוּפִי
מַסְעוֹתָיִךְ מַדְלִיפִים מִמֶּנִּי שִירִים .

קלריסה טייטל
| ויבנה האדם גשר

וְיִבְנֶה הָאָדָם גֶּשֶׁר
שֶׁיּוֹלִיכוֹ מִפֹּה לְשָׁם
שֶׁיְּקַצֵּר אֶת תּוֹלְדוֹת זְמַנּוֹ
שֶׁיָּקֵל עַל פְּסִיעוֹתָיו בַּמִּדְבָּר
שֶׁיּוֹלִיכוֹ מִשָּׁם לְפֹּה
גָּבוֹהַּ מֵעַל תְּהוֹמוֹת אַדְמָתוֹ
שֶׁיַּעֲבִיר אוֹתוֹ בְּקַלּוּת מִגָּדָה לַגָּדָה
מֵהָעַכְשָׁיו הַקּוֹרֶה
לׇעַכְשָׁיו שֶׁיִּקְרֶה
אֶל מָקוֹם יָדוּעַ אוֹ נִסְתָּר
אֶל בֵּיתוֹ הַבָּא אוֹ אֶל הֶמְשֵׁךְ נְדוּדָיו
וְיִבְנֶה הָאָדָם גֶּשֶׁר
לְהַגִּיעַ אֶל תַּחֲנוֹת מְגוּרָיו
מֵעַל וּמֵעֵבֶר
וּבְתוֹךְ עַצְמוֹ
לְגַשֵּׁר בֵּין קַצְווֹת קִיּוּמוֹ

איריס כליף
| בת קול אירוס סיון חי

לֵיל קַר מִנַּשָּׁם רוּחַ צוּר יְצִיר גַּלְמוּדי הָעֲרוּמָה
כּוֹרֵעַ לִבִּי בְּדוּמַת שבְּתָא שָׁמַיִם מְרוֹמִים
וּבִמְחִילַת יוֹמָא מִשִּׁיטָה אָנֹכִי עֵת תַּלְמוּד חַוָּה חַיִּין
וְיִשָּׁבַע הַחֹשֶׁךְ בָּאָרֶץ עוֹנַת חִטַּת גּוּפִי
וְיִתְבָּרַךְ בְּרוּחִי הַמְּשׁוֹטֶטֶת רֵאשִׁית עֲנָוָה
וְיַבֵּט בִּי
תּוֹרָה
נְבִיאִים
כְּתוּבִים
מִזְמוֹר
חֹשֶׁן
כֹּהֲנִים
וּבִירוּשְׁלֶם מִקְרָא
אַבְרָהָם
יִצְחָק
יַעֲקֹב
שָׁאוּל
דָּוִד
מַלְכָּה וּמַלְכַיָּא
וְיָסוּר אֵל יָהֵל מְשִׁיחַ הַמַּלְאָכִים
וּבִי יִזְרַע פְּנֵי יְלוּד אֲדָמָה בְּחֶמְלַת מַלְכוּתָא אֱנוֹשׁ
וַיֹּאמֶר : בְּךָ חָסִיתִי
וּבְיִרְאַת שׁוֹפְרַי כֶּתֶר זָהֹב הַשֶּׁמֶשׁ
יִזְרַח יֶרַח עַפְרָא מַכְאוֹבֵי בְּמוֹעֵד לָבָן כִּפּוּרַי צִיּוֹן
טָמִיר וְנֶעֱלָם אָדוֹן קוֹל הַמַּעֲשִׂים
בָּרוּךְ בּוֹרֵא עוֹלָמַי עוֹלָמוֹת עוֹלָמִים
הָרִים יוּבַלִּים נְהָרוֹת וּנְחָלִים
וְיִשְׁאַל לְדֶמַע קֹדֶשׁ עַרְעַר חַיִּין יָרֹק עֵינֶיךָ
וְכִי רַבּוֹ פֶּלֶג יִשְׂרָאֵל מַעֲשַׂיִךְ
וִיחוֹלֵל חֶסֶד בַּת קוֹל אִירוּס סִיוָן חַי
בְּבָרוּא רֹאשׁ שָׁנָה מְחֻדֶּשֶׁת
וְתִתְבּוֹנֵן הִיא בְּהַלֵּל יָהּ אֲדוּשֵׁם
וּתְרַקֵּד אֶל פִּי עָם מַשָּׁב עוֹלָמִים
וְתַחֲנוּן קַדְמוּת עֲנוֹת תַּם רוּחָהּ
וְתַעֵל בְּפִיּוּט עַלְמָא יוֹמָהּ
חֶלֶד הַתְחָלָה בְּחִירָה וּמְחִילָה
בְּגֶשֶׁם פְּרֹחַ כִּרְיִי אדֹנָי אֱלֹהֶיהָ

דני לוין
| לך לך

וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת יִצְחָק
וְאֵין מוֹצָא
וְאֵין אֱיָל בַּסְּבַךְ.
לֵךְ לְךָ יֶלֶד
הֶעֱלָה לְקָרְבָּן אֶת תֹּם יַלְדוּתְךָ.
נִגָּרוֹת דִּמְעוֹתֶיךָ אֶל הַדֶּרֶךְ,
מְשַׁוֵּעַ אֶל שָׁמַיִם רֵיקִים,
בְּכִי שִׁבְעַת הָרְקִיעִים.
לֵךְ לְךָ יֶלֶד
פָּלִיט בְּמוֹלֶדֶת זָרָה
תּוֹעֶה אֶל אַרְבַּעַת הָרוּחוֹת
עַל הַדֶּרֶךְ הַחוֹמֶלֶת.

רונית נוביק
| חבקי אותי חזק

אֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ אִמָּא
אַחֲרֵי מַסָּע שֶׁל שָׁנִים
דֶּרֶךְ אֲרוּכָה חֲרֹשֶׁת קְמָטִים,
וּבָאָה אֵלֶיךָ
רַק כְּדֵי שֶׁתְּחַבְּקִי אוֹתִי בַּשֵּׁנִית
חָזָק וּבָרוּךְ (רַכּוֹת).
אַל תִּשְׁאֲלִי מְאוּם,
אַל תַּטִּיפִי, אַל תִּשְׁפְּטִי,
אַל תְּנַסִּי לְשַׁנּוֹת דָּבָר.
פָּשׁוּט קַבְּלִי אוֹתִי
כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתָּ אוֹתִי לָרִאשׁוֹנָה-
בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ.
אֹהֲבֵי אוֹתִי
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי
מְחַדֵּשׁ.

דבי סער
| מסע (משא)

אַף פַּעַם הִיא לֹא
מוֹצֵאת עַצְמָהּ
בַּמָּקוֹם בּוֹ הִיא נִמְצֵאת.
מִישֶׁהִי אַחֶרֶת הִיא
שָׂמָּה שָׁם בִּמְקוֹמָהּ, תּוֹצֶרֶת כָּחֹל-לָבָן, בַּנּוֹף הַמְּקוֹמִי לְהִשְׁתַּלֵּב.

לִפְעָמִים, הִיא נִזְכֶּרֶת בִּנְקֻדָּה נִשְׁכָּחָה, מְדַפְדֶּפֶת בָּאַלְבּוֹם הַדִּיגִיטָלִי:
כָּאן, פְּרָאג (עוֹרְבִים מֵעַל הַכִּכָּר, רֵיחַ בָּשָׂר צָלוּי, סַלְסִלַּת פֵּרוֹת יַעַר
טְרִיִּים),
פֹּה, לְיַד הַתְּאוֹמִים, שֶׁהָיוּ (נְיוּ יוֹרְק, גּוֹרְדֵי שְׁחָקִים, יִלְלַת סִירֵנוֹת).
תִּיק גַּב, מִשְׁקָפַיִם, טֵלֵפוֹן נַיָּד, מַטְעֵן, כְּלֵי כְּתִיבָה,
עֶרְכַּת נְסִיעָה (דַּרְכּוֹנִים, כַּרְטִיס, בִּטּוּחַ), כְּלֵי רַחְצָה, אִפּוּר, חֲוָיוֹת.

בְּכָל מָקוֹם אַחֵר
הִיא תָּמִיד הִיא וְהַמִּטְעָן. בַּת שֶׁל מְהַגֵּר.

בתיה פלומבו
| מרחבים

מֶרְחָבִים קָרְאוּ לִי וְהֵכַנְתִּי צִיּוּד
:פָּנָס שֶׁיָּעִיר מִלֹּעַ עַד קְרָבַיִם
נַעֲלַיִם שֶׁתַּכֵּרְנָה מִשְׁעוֹלֵי לֵב
מַפָּה לְנַוֵּט בִּגְבוּלוֹת הָעוֹר
חוּט לְהַחֲזִיר מִלָבִּרִינְט הַנֶּפֶשׁ
בׇּלוֹנֵי חַמְצָן לִצְלֹל בֵּין אַלְמֻגֵּי הַמֹּחַ
מֵימִיָּה לְהַרְווֹת צִמְאוֹן חוּשִׁים
תַּרְמִיל שֶׁנִּרְכַּס הֵיטֵב לְהָכִיל כֻּלִיוּתִי.
מְקַוָּה לַחְזֹר בְּלִי שְׂרִיטוֹת

זמירה פורן ציון
| עתיד ורוד

בְּסוֹף כִּתָּה ח’ אַחֲרֵי מִבְחָן הַסֶּקֶר קָרְאוּ לִי לַחֲדַר הַמְּנַהֵל.
הַמּוֹרָה שָׂרָה לִיפְּקִין אָמְרָה: “הַשָּנָה נִשְלַח אוֹתָךְ לְבּוֹיֵאר.
זוֹ פְּנִימִיָּה בִּירוּשָלַיִם! כָּכָה נַצִּיל אוֹתָךְ, נוֹצִיא אוֹתָךְ מִכָּאן.
תִּזְכְּרִי, זֶה מָה שֶיִּתֵּן לָךְ עָתִיד וָרֹד!”
–
עָצַרְתִּי אֶת נְשִימָתִי.
–
“שְׂמֵחִים שֶנִּבְחַרְתְּ לִפְּרוֹיֶקְט לְאֻמִּי
לְקִדּוּם בְּנֵי נֹעַר טְעוּנֵי טִפּוּחַ מִשְּכוּנוֹת מְצוּקָה.”
כָּךְ בַּמִּכְתָּב שֶהַמּוֹרָה בִּקְּשָה לָתֵת לְאִמָּא.
–
“אַשְכּוּן מְצוּקָה? אֲנַחְנוּ מְצוּקָה?
מַנִי הַדָ’א בּוֹיֵאר?
מִי זֶה בּוֹיֵאר?
בְּשוּם פָּנִים לֹא אֶתֵּן שֶיִּקַּח אוֹתָךְ מִמֶּנִּי.
כַּמָּה יְלָדִים יֵש לִי, שֶאֶתֵּן אוֹתָךְ לְבּוֹיֵאר.
מַסְפִּיק לָקְחוּ, חֲמִשִּים שָנָה וִתַּרְנוּ.
תַּעַזְבִי טִפּוּחַ…”
–
עָלִיתִי לָאוֹטוֹבּוּס לִירוּשָלַיִם לְבַד, אַתְּ לֹא בָּאת.
יַם הַשִּבֳּלִים וְהַדָּגָן חִכָּה לִי בַּכְּנִיסָה לְבּוֹיֵאר.
פֶּרַח בַּדַּש קִבֵּל אֶת פָּנַי, אֲבָל לֹא שָמַעתִּי, לֹא רָאִיתִי דָּבָר.
רָאִיתִי רַק אֶת עוֹבַדְיָה אָחִי הַקָּטָן, מְחַכֶּה שֶאֶקַּח אוֹתוֹ מֵהַגַּן,
וְאוֹתָךְ, נָאנָא דֵּיזִי שֶלִּי, בִּצְעִיף אַלְמָנוּת, “אַסְוָ’ד מְתְ’ל בַּחְ’תִּי.”
“שָחֹר כְּמוֹ גּוֹרָלִי.”
–
אֶת כִּתָּה ט’ הִתְחַלְתִּי בַּתִּיכוֹן בַּשְּכוּנָה.
נִצַּלְתִּי מֵעָתִיד וָרֹד.

תמי קויפמן
| אנטרקטיקה

אוּלַי כְּדַאי לְהַסְפִּיק לִנְסֹעַ לְאַנְטַרְקְטִיקָה,
לִפְנֵי שֶׁיִּמַּסּוּ הַקַּרְחוֹנִים וְהַלָּבָן שֶׁבְּתוֹכִי יִמַּס וְיֵעָלֵם
לְעוֹלָמִים.
בְּאַנְטַרְקְטִיקָה
אוּכַל לֶאֱסֹף גּוּשִׁים שֶׁל קֶרַח
לְהַצְפִּין אוֹתָם בְּגוּפִי
וְהַמַּצְפּוּן שֶׁלִּי לֹא יְעוֹרֵר צִפִּיָּה
לְאַשְׁמָה.
צָפוֹן אוּנִיבֶרְסָלִי יַהֲפֹךְ אוֹתִי לִרְאוּיָה
וְאוּכַל לָשֵׂאת אֶת מַרְאֵה הַצֵּל
שֶׁמְּסַמֵּן אֶת גְּבוּלוֹת גּוּפִי,
מוֹתִיר חֲלָקִים שֶׁל חֹשֶׁךְ
לָבָן.

אסתר דגן קניאל
| ברוכה השבה

צִפּוֹר שֶׁלִּי
סַפְּרִי לִי אֵיךְ לָמַדְתְּ לָעוּף וְלָשׁוּב אֶל בֵּיתֵךְ
לִנְדֹּד בְּכָל הָעוֹלָמוֹת
סַפְּרִי לִי גֹּבַהּ שָׁמַיִם וְשִׁירַת מַלְאָכָיו
כֵּיצַד אַתְּ עָפָה וְשָׁבָה לְבֵיתֵךְ
בַּקֹּר וּבַחֹם לְלֹא דֶּגֶל לְלֹא סֵמֶל
נִגְלֵית בַּחֲלוּנִי כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם

סַפְּרִי לִי יְרִיעוֹת הָרְקִיעִים וְאֶת דַּפֵּי הַשָּׂדוֹת
הַאִם הַכּוֹכָבִים וְהַמְּאוֹרוֹת דּוֹמִים בָּאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת?
וְהַמְּשׁוֹרְרִים, גַּם הֵם מְסַפְּרִים מַסָּעוֹת חַיִּים?
וְהַמִּלִּים, מְמַלְּאוֹת הֵן כְּמוֹ מְלֹא הַיָּם?
וְהָאֲנָשִׁים נָחִים בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי?
הַיְּלָדִים שָׁבִים הַבַּיְתָה?
הַאִם הֵם מְגִיפִים תְּרִיסִים מִפַּחַד קוֹלוֹת הָרַעַם?

סַפְּרִי לִי צִפּוֹר שֶׁלִּי
אֵיךְ לָמַדְתְּ לָעוּף וְלָשׁוּב אֶל בֵּיתֵךְ
מִבְּלִי שֶׁנִּפְצַעְתְּ מִבְּלִי שֶׁמָּעַדְתְּ
אֵיךְ שָׁמַרְתְּ עַצְּמֵךְ מִקּוֹל סוּפָה?
כַּנְּסִי צִפּוֹר צַיְּצִי לִי כִּי שַׁבְתְּ אֶל בֵּיתֵךְ
פָּתַחְתִּי לָךְ חַלּוֹן וְתָלִיתִי שֶׁלֶט
"בְּרוּכָה הַשָּׁבָה"

אסנת ראם
| גלויה מאיסלנד

1

אֲנִי כּוֹתֶבֶת לְךָ מֵאֶרֶץ הַקֶּרַח וְהָאֵשׁ
מִתְעַמֶּתֶת עִם הַשֶּׁבֶר שֶׁלָּנוּ, לְאֶרֶךְ הַשֶּׁבֶר הַמֶּרְכַּז-אוֹקְיָנִי
בֵּין קַרְחוֹנִים, הָרֵי גַּעַשׁ וְגֵיזֶרִים. פָּרָדוֹכְּס שֶׁל נוֹף קָפוּא וּמִתְפָּרֵץ
(וְאֵיךְ נִצְלַח אֶת קֹר הַמִּלִּים שֶׁנִּצְרְבוּ בְּזִכְרוֹנֵנוּ?)
"גַ'אסְט קִיפּ גוֹאִינְג", - - שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת, בִּכְבִישִׁים וְדַרְכֵּי עָפָר,
הֲלוּמַת טֶבַע, אֲנִי שׁוֹכַחַת.

2

כְּבָר אַחֲרֵי חֲצוֹת. מִשּׁוּמָקוֹם מוֹפִיעָה
קֶשֶׁת אוֹר יְרֻקָּה וְזוֹחֶלֶת לְאֹרֶךְ הָרָקִיעַ.
אוֹרוֹרָה בּוֹרֵיאָלִיס!* - עוֹד וְעוֹד צְבָעִים צָצִים,
וִילָאוֹת אוֹר מְחוֹלְלִים. עוֹד פְּעִימוֹת אוֹר לִפְרָקִים,
וְשׁוּב שָׁמַיִם רְגִילִים מְנֻקָּדִים כּוֹכָבִים.
כְּמוֹ בְּסוֹף הַסֶּרֶט, מָתַיְשֶׁהוּ צָרִיךְ לַחְזֹר הַבַּיְתָה.
* הַזֹּהַר הַצְפוֹנִי

אביביה רז
| אכסניה בארץ רחוקה

אַכְסַנְיָה בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה
אוּלַי הֹדּוּ
אֵינֶנִּי מַכִּירָה אִישׁ.

עֲטוּפָה בִּירִיעוֹת בַּד
אֲנִי נִצְמֶדֶת לְקִירוֹת הַמִּסְדְּרוֹן
שֶׁלֹּא יִרְאוּ.

עִיר רְחוֹקָה
רְחוֹבוֹת חֲשׂוּפִים
כְּבָר לַיְלָה
וְעוֹד לֹא מָצָאתִי

ציפי שחרור
| חלומות מסע

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִהְיוֹת נָוַדִּית עַל פְּנֵי הַגְּלוֹבּוּס .
הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת. בְּדִמְיוֹנִי עוֹדֶנִּי נָוַדִּית.
לְעִתִּים נָוַדִּית רִקּוּד עַל מִדְרָכוֹת הָעִיר
וּכְבָר אֵין זְמַן רָב לַזְּמַן שֶׁאֲנִי נְטוּעָה בּוֹ
בְּאַינְסְפְוֹר היָמִים הַחוֹמְקִים.

לוּ רַק הָיִיתָ כָּאן לַעֲצֹר אוֹתִי כְּמוֹ רַמְזוֹר שָׁבוּר
כְּמוֹ שָׁעוֹן עֶצֵר מְדֻיָּק. כְּמוֹ מִשְׂחַק יְלָדִים, לִפְקֹד עֲלֵי - עַמּוּדוֹ!.
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, הָיִיתִי עוֹמֶדֶת. כּוֹרַעַת.
צוֹנַחַת לִזְרוֹעוֹתֶיךָ לְצֵאת עַמֵּךְ לִכְבֹּשׁ אֵת הַזְּמַן.
בְּרַגְלַיִם גְּדוֹלוֹת הָיִינוּ פּוֹסְעִים עַל מִפַּת הַמִּזְרָח
מִשָּׁם צָפוֹנָה וּמַעֲרָבָה. וְשָׁבִים הָיִינוּ לְבֵיתֵנוּ עֲיֵפִים.
וְצוֹחֲקִים הָיִינוּ מְסַפְּרִים זֶה לְזֶה חֲלוֹמוֹת מַסָּע.

יהודית מליק-שירן
| ברבע היהודי

דֶּלְיָה מוֹלִיכָה אוֹתִי בָּרֹבַע הַיְּהוּדִי
סִמְטְאוֹת אֶבֶן צָרוֹת וּצְפוּפוֹת מְקַבְּלוֹת פָּנַי
גַּגּוֹת אֲדֻמִּים מַבִּיטִים אֶל הַיָּם בְּגַּעְגּוּעַ. עַכְשָׁו
שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית מְשַׂחֶקֶת תּוֹפֶסֶת
עִם הַגַּלִּים הַמִּתְמַתְּחִים אֶל הַחוֹף.

יֵשׁ הִתְעוֹרְרוּת הַשּׁוּק הוֹמֶה
רֵיחוֹת שֶׁל אָנִיס וְצִפֹּרֶן מְדַגְדְּגִים נְחִירַי
אֲנָשִׁים בִּגְלִימוֹת אֲרֻכּוֹת לְבָנוֹת
מִתְגּוֹדְדִים לְיַד כּוּךְ צַר וְאַפְלוּלִי.
דֶּלְיָה נוֹגַעַת קַלּוֹת בְּיָדַי וְלוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנִי
" קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים".
בְּסִמְטְאוֹת הַשּׁוּק הַזְּמַנִּים מְבֻלְבָּלִים
עָבַר וְהֹוֶה מִשְׂחָקִים עִמִּי מַחְבּוֹאִים.
לְיַד בָּתִּים לְבָנִים וְגַגּוֹת אֲדֻמִּים בְּאַלְפָמָה*
מְזוּזוֹת מְבָרְכוֹת בּוֹאִי בְּשָׁלוֹם
רֵיחוֹת שֶׁל לֶחֶם נֶאֱפֶה
מוֹשְׁכִים אוֹתִי אֶל הוֹוֶה מִתְגַּעְגֵּעַ.
מִתְהַלֶּכֶת בְּתוֹךְ גְּלוּיָה צִיּוּרִית.

עדן שפילמן
| משא הנפש

דַּלְתֵּךְ תִּפָּתַח
אַתְּ תֵּשְׁבִי עַל הַסַּף
עָנָן יְטַפְטֵף מֵעָלַיִךְ,
וְתַחְתַּיִךְ אָבָק שֶׁל חִפּוּשׂ מְשֻׁגָּע
וְלַהַב סַכִּין שֶׁנִּשְׁכַּח בְּכִיסֵךְ.

דַּלָּתֵךְ תִּפָּתַח
אַתְּ תִּתְרַגְּשִׁי עַל הַסַּף
שָׁם יַלְדֵּךְ מְחַכֶּה
שֶׁתָּשׁוּבִי הַבַּיְתָה,
וְקוֹל נְקִישָׁה יַזְכִּיר לָךְ מַסָּע
שֶׁמָּצָאת בּוֹ מָקוֹם לֶאֱהֹב.

דַּלְתֵּךְ תִּפָּתַח
וְאַתְּ תָּשׁוּבִי