top of page
  • תמונת הסופר/תאבי יופה

היידי ארד | אדריכלות ותכנון בר-קיימא

מאחורי היידי ארד עשרות שנות ניסיון בתחום האדריכלות ועיצוב הפנים, עשרות אלפי מטרים של משרדים שעיצבה ותכננה ואלפי סטודנטים אותם הכשירה ולימדה בקורסים שפיתחה לאורך השנים. אבל מעל הכל להיידי ארד יש היכולת לחקור, ללוות את מזמין העבודה ולספק כמה שיותר אפשרויות כדי ליצור לבסוף את הפתרון הטוב ביותר לצרכים של המשתמש.


"מגוון הפרויקטים שביצעתי לאורך השנים במקצוע מאפשר לי להסתכל וללמוד מקנה מידה אחד לאחר", מסבירה ארד, "פתרון שהצלחתי לספק במשרד אחד יכול לשמש השראה למקום אחר. תוך כדי הניסוי ושאילת השאלות אני חושבת ומבינה שגם האקדמיה מאוד עזרה לי".


צילום לילך תוינה
היידי ארד

"היידי ארד היא ממקימות בית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למינהל וב-27 השנים האחרונות היא פיתחה והעבירה קורסים רבים בתחומים שהפכו בהמשך לאבן דרך במשרד הפרטי שלה. דוגמה לכך הוא תחום הבנייה הירוקה, שבמסגרתו היא פיתחה קורס שהרחיב את יריעת ההשכלה לסטודנטים ולמעשה לימד אותם לאמץ בעבודתם את תקן ה-WELL שמיושם במשרדים של החברות הגדולות דוגמת גוגל ופייסבוק.




"מדובר בתקן שמתייחס למרכיבים שמשפיעים על פעילות האדם ברמה הפיזית", מסבירה ארד, "איך תאורה משפיעה עלינו ברמה הקוגניטיבית, על מצבי הרוח, על צורת הראייה, או באלו חומרים אנחנו משתמשים ביום יום. כשאני מתכננת פרויקט אני משלבת את האלמנטים הללו שמתורגמים לפנים ישראלי, אבל יש מרכיב נוסף שמוביל אותנו בפעילות שלנו. מדובר בתפיסה שפותחה בשנות ה-60 והיום יש לה חשיבות גדולה: ביופיליה".



מה משמעות המושג?

"מדובר על השערה שפותחה בעידן המודרני, והיא מדברת על כך שאנחנו כאנשים מגיבים במיטבנו למגע עם הטבע. בכל פרויקט יש חקירה של צרכי המזמין כדי להגיע לאיזון בין מה שהוא מפנטז לבין מה שהוא באמת צריך ובדרך הזו לתרגם את הכל למערכת של העמדה, צורניות החלל, החומרים והצבעוניות והאפשרויות בטקסטורות השונות. הכל יורד למטה, לרמת הפרט הבסיסי ביותר בשאלה איך החלל נראה ומתפקד".



היידי ארד והעובדות במשרדה מאמינות שהמרכיב החשוב ביותר בעבודת העיצוב הוא הרגישות למשתמש, כשהצורה האדריכלית היא לא יותר מאמצעי למטרה. ארד היא ילידת מקסיקו סיטי שעלתה לישראל עם משפחתה בגיל 12. את התואר השני בארכיטקטורה למדה באוניברסיטת קולומביה שבארה"ב, ואת משרדה הקימה ב-2004 עם התמחות בעיצוב פנים של מגורים, מבני ציבור ומשרדים בדגש על אדריכלות ותכנון בר-קיימא.



"לא אלך לבחור את הפריט היקר ביותר, אלא את המתאים ביותר", מבהירה ארד, "וזה בא לידי ביטוי, לדוגמה, באפשרויות שביצענו בשלבי גמר השיפוץ של עיריית אשדוד. מדובר במבנה בין חמש קומות, 7,000 מטרים מרובעים, ברמה של צבעוניות, קומפוזיציה וקשר עם הטבע שבאות לידי ביטוי בכל מבואת מעליות עם תמונת נוף של העיר".




"ההתמחות והאהבה שלי הן הבנייה הציבורית על כל היבטיה: אדריכלות, עיצוב פנים, תערוכות ואדריכלות נוף. אני אוהבת להביא חלק מהנוף פנימה", ממשיכה ארד, "אלה עבודות שהצטברו במהלך השנים לתיק עבודה מכובד מאוד. העבודה שלנו היא עם צה"ל אבל גם עם ערים, רשויות מקומיות וגופים כמו הקרן לפיתוח תל אביב. דווקא תחום הבנייה הפרטית הוא תחום שפחות התעסקנו איתו בשנים האחרונות".
















את היית האדריכלית לפרויקט גן הילדים מאופס האנרגיה היחיד בישראל.

"בנייה ירוקה אומרת בואו נתכנן בניינים שניזונים מהסביבה: פותחים חלון במקום הנכון, חוסמים את השמש כשהיא מפריעה, מכניסים אותה כשהיא יכולה לחמם. חיסכון בחומרים ובפסולת זו הבנייה הירוקה. השלב הבא הוא בניין מאופס אנרגיה, כזה שמספק לעצמו את כל הצרכים האנרגטיים. בניינים כאלה מזינים את עצמם בזכות מרכיבים הרבה יותר ידידותיים וחסכוניים עד לרמת המקרר. אין מרכיב שלא נלקח בחשבון".


אנחנו כמדינה בכלל מוכנים לסוג כזה של בנייה?

"פורום 15 הערים הגדולות כבר העביר החלטה שבנייה ציבורית חייבת לעמוד בתקן בנייה ירוקה. אחד הפרויקטים החשובים שעשיתי לאחרונה הוא בית הספר ישיבה תיכונית באשדוד, בניין בגודל 8,000 מ"ר, שהיה לבניין הציבורי הראשון שקיבל תעודה של בנייה ירוקה בעיר. הרשויות המקומיות כבר בתוך התהליך של סטנדרט מחייב לבנייה ציבורית, כשישנם אדריכלים שעוסקים בבנייה ירוקה אבל לרוב מעסיקים יועץ שמנחה אותם. התחום הזה הולך ומתרחב במיוחד אחר תקופת הקורונה כשהתברר שירוק הוא גם בריא. היוםהרשויות רוצות בזה וכך גם לקוחות גדולים כמו גוגל, שמקפיצות את השוק קדימה. החברות באות עם דרישה והקבלנים מחויבים לספק להם את זה. זה משהו שלא מגיע מהממשלה, אלא מלמטה, והיום הוא מחייב בכל הרמות".





댓글


bottom of page