מעטים הנושאים החמקמקים ומעוררי מחלוקת באמנות, כמו המושג המכונה בשפתנו "השראה".
אפלטון, במשפט שניתן לייחס לו את המוטו של "איאון" אומר: "הלא חפץ עדין הוא המשורר, מוכנף וקדוש ואין בכוחו לומר דברי שירה, עד שתבוא עליו השראה אלוהית...".
האם התערבות חיצונית של כח עליון הייתה מתקבלת היום כמגדירה את המושג "השראה"?
הרי כבר המשוררים האנגלים בתקופת הרומנטית המעיטו מהשפעות חיצוניות והדגישו את התהליכים הפנימיים העוברים על היוצר כ"גורמי השראה", וכפי שהגדיר המשורר האנגלי הרומנטי, פרסי ביש שלי, במאה ה – 19, השראה היא: the expression of the imagination
אין ספק שיש איזה שהוא דחף או צורך ליצור דבר אמנות.
אין ספק שיש מעין אינטואיציה יוצרת.
אין ספק שנולד רעיון כלשהו במוחו של היוצר שהופך ל"ניצוץ" ומדליק את הבעירה שהופכת ליצירה.
תהא הדעה אשר תהא, צירוף של היבט חיצוני, גירוי שמגיע מבחוץ בדרך כלשהי עם היבט פנימי,
אותה אינטואיציה או הארה פנימית, הוא הקטליזאטור ליצירה.
כל אלו, יהיו חסרי ערך בלא ההיבט הטכני, כלומר - הכישרון להוציא לפועל בעבודה קשה את היצירה האמנותית.
על כך עומד בהרחבה אדגר אלן פו, בספרו הקטן הקרוי "העיקרון הפואטי". לתפיסתו "השראה" היא המצאה של משוררים רומנטיים ובכל מקרה המושג הזה הוא overrated.
אני לכשעצמי נוטה לדעתו של אדגר אלן פו וסבור שבלי כישרון ועבודה קשה, שבמידה רבה היא טכנית, סיזיפית ואפורה, אין תקומה ל"השראה", תהא הגדרתה אשר תהא.
אודות הכותב, צביקה ניר:
בבחירות לכנסת ה-9 מוקם במקום הרביעי ברשימת המפלגה, ובבחירות לכנסת ה-12 מוקם שלישי ברשימת שינוי (אליה חברו הליברלים העצמאיים).
ניר נכנס לכנסת השלוש עשרה מטעם מפלגת העבודה בשלהי כהונתה, בעקבות התפטרותה של אורה נמיר, אך לא הספיק להצהיר אמונים לפני התפזרות הכנסת[1].
משנת 1983 היה חבר מועצת עיריית רמת גן. בשנת 1993 התמודד על ראשות עיריית רמת גן בראשות מפלגת העבודה. כיהן ברציפות כחבר מועצת העיר עד שנת 2013.
בקדנציה האחרונה שלו היה יושב ראש מנהל התרבות בעיר, ובמסגרת פעילותו התרבותית חידש את פרס רמת גן לספרות, ופעל רבות לקידום חיי התרבות.
כיהן כמנכ"ל חברה ביטחונית במשך תשע שנים וזכה במקום השני בגמר מקבילית המוחות.
ספרים:
המכנסים של אבא: שירים לנעה, נעמה ועתליה, כנרת, 1993 (איורים: אבי כץ)
היד שהוציאה אותי להורג, רומן ספרא / הקיבוץ המאוחד, 2012 (עריכה: יהודית רותם)
זמן הלב, רומן הקיבוץ המאוחד, תשע"ד 2013 (עריכה: דפנה שחורי)
אמת, הקיבוץ המאוחד, תשע"ו 2016 (עריכה: דפנה שחורי)
אוטהון, הקיבוץ המאוחד, תשע"ז 2017 (עריכה: מיא שם אור)
Comments