• אורית מרלין-רוזנצוייג

פגישת מחזור / יואב קרן

עודכן: 13 ביוני

מתוך אנתולוגיית סיפורי ריפוי של יום ההשראה הבינלאומי


עורכת ראשית: אורית מרלין-רוזנצוייג

יוזמת האנתולוגיה: טלי דביר לבנת


אסי שטיינברג החנה את האאודי השחורה שלו בחניון של מסעדת לה-קונצ'טה. הוא יישר את העניבה – היא עלתה לו 800 דולר בסאקס השדרה החמישית במנהטן – ופסע לכיוון המבנה הטמפלרי המרשים.

בפתח המסעדה ניצב אוהל לבן שנראה קצת כמו אוהל אבלים.

בכניסה לאוהל עמדה סלקטורית צעירה.

"שלום אדוני", היא אמרה, "אתה מגיע לפגישת מחזור?"

"כן", אמר אסי ושלף את תעודת עורך הדין שלו לפני שאפילו התבקש.



"תניח בבקשה את התיק ותשים במגש את הטלפון ואת כל מה שיש לך בכיסים", אמרה הסלקטורית, והצביעה לעבר מכונת השיקוף.

אסי הניח את התיק על המסוע של מכונת השיקוף, ושם במגש הפלסטיק הכחול את האייפון ואת מפתחות הרכב. ממש כמו בנתב"ג, חשב, ועבר דרך המגנומטר. בצד השני של מכונת השיקוף עמד סלקטור נוסף. הוא פתח את התיק של אסי וחיטט בו במשך כחצי דקה. אחר כך העביר עליו מין מוט עם ספוגית קטנה בקצה. הספוגית הזו, ידע אסי, אמורה לגלות שאריות של חומרי נפץ.

"שיהיה לך ערב נעים!" אמר הסלקטור, ואסי נכנס לתוך המסעדה.

"עורך דין אסף שטיינברג!" הסתער לעברו גבר חרדי לא מוכר, זקנו עבות ולראשו כיפה שחורה גדולה.

"תזכיר לי..." אמר אסף.

"עופר. עופר וייס", אמר האיש.

"עופר! לא השתנית ב-30 שנה האחרונות", אמר אסי.

"חוץ מזה", ליטף עופר את זקנו, "ומזה", הצביע על הכיפה. "אבל אין ספק שאתה יודע לשקר כמו עורך דין טוב. להביא לך בירה?"

"כן, אני אשמח".

״באירועים כאלה נהוג לערוך השוואות. כל אחד מספר לאן הגיע בחיים. אלה שלא הגיעו לשום מקום מדירים את רגליהם מפגישות מחזור. אבל הפעם עסקו כולם רק בנושא אחד: שימי. או בשמו היותר מוכר, ראש הממשלה שמעון קרניאלי. האמת, איש לא הופתע מכך שהכוכב של השכבה הגיע בגיל ארבעים ושמונה להיות ראש ממשלת ישראל. ״

בוגרות ובוגרי מחזור י"ג בבית הספר התיכון ביאליק בקריית טבעון התאספו להם במסעדת לה-קונצ'טה. את חלקם הוא זיהה, בעיקר מהפייסבוק, ואת רובם לא. בכל זאת עברו 30 שנה מאז שסיימו את התיכון. אותו, לעומת זאת, כמעט כולם זיהו. לא מבית הספר, במסדרות התיכון הוא היה כמעט בלתי נראה, אלא מהראיונות בטלוויזיה. המשפט "מרשי צח כשלג" כבר הפך לסמל המסחרי שלו, לצד המשפט: "מרשי הוא איש עסקים לגיטימי ושומר חוק".

באירועים כאלה נהוג לערוך השוואות. כל אחד מספר לאן הגיע בחיים. אלה שלא הגיעו לשום מקום מדירים את רגליהם מפגישות מחזור. אבל הפעם עסקו כולם רק בנושא אחד: שימי. או בשמו היותר מוכר, ראש הממשלה שמעון קרניאלי.

האמת, איש לא הופתע מכך שהכוכב של השכבה הגיע בגיל ארבעים ושמונה להיות ראש ממשלת ישראל. כבר מכיתה יוד היה ברור לכולם שיגיע רחוק. שימי קרינאלי היה ספורטאי מצטיין, אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה, אליל הבנות, תלמיד מחונן ומאלה שמתייצבים תמיד מול הנהלת בית הספר לצד החלשים, הנדכאים והחלכאים.

לאחר שהשתחרר משירות צבאי כקצין בסיירת מטכ"ל, סיים שימי בהצטיינות לימודי משפטים באוניברסיטת תל-אביב, עשה התמחות בבית המשפט העליון, ובניגוד לעורך הדין אסי שטיינברג, שהתעשר מייצוגם של הטיפוסים הנאלחים ביותר בחברה, שימי הקים כבר בגיל עשרים ושש עמותה שתעניק סיוע משפטי פרו-בונו לאנשים חסרי כל וחסרי ישע שנאנקים תחת עוולות השלטון.

בנאום ההשבעה שלו כראש ממשלה אמר שימי: "כבר שנים מזניחה ממשלת ישראל את החלשים, העניים, החולים, הנכים. כבר שנים שהיא מפריטה לדעת את שירותי הרווחה. כבר שנים שהיא דואגת לטייקונים במקום לעמך ישראל. לא עוד. אני, כראש ממשלת ישראל, מתכוון לשנות את סדר העדיפויות. היו לא מעט ראשי ממשלה שכיהנו במקביל גם כשרי ביטחון. לי אין שום כוונה כזו. מיניתי לתפקיד שרת הביטחון את האלופה במילואים סיגל מימוני, ואני בטוח שהיא תבצע את תפקידה על הצד הטוב ביותר. אני, לעומת זאת החלטתי לקחת על עצמי, לצד כהונתי כראש הממשלה, גם את תפקיד שר הרווחה. כן, מהיום אתם יכולים לקרוא לי: ראש הממשלה ושר הרווחה שמעון קרניאלי. ואפשר גם הפוך", הוא חייך. את הסיור הראשון שלו כראש ממשלה, יומיים אחרי השבעתו, עשה שמעון קרניאלי במעון לנשים מוכות. זה היה מסר ברור וחד-משמעי.

"קבלו במחיאות כפיים את ראש ממשלת ישראל שמעון קרניאלי, בוגר מחזור י"ג בבית הספר התיכון ביאליק" הכריזה מנחת האירוע. שימי נכנס, מוקף במאבטחים, וכולם מחאו לו כפיים. כולם, חוץ מאסי שטיינברג, שעמד ליד הבר ואחז את כוס הטובורג השנייה שלו מתחילת הערב. הוא המשיך לעמוד ליד הבר גם כשכולם עמדו בתור כדי ללחוץ יד לראש הממשלה, שהתעקש שיקראו לו שימי, כמו אז בתיכון, לעשות איתו סלפי, אולי לבקש ממנו איזו עזרה קטנה בקידום של משהו. אם זה לא יועיל, זה בטח לא יזיק. ראש הממשלה קלט אותו ליד הבר וניגש אליו בעצמו.

"אסי, כמה טוב לראות אותך בחיים האמיתיים ולא רק בטלוויזיה!" אמר ראש הממשלה והושיט יד ללחיצה.

היא נותרה תלויה באוויר.

"גם אני חיכיתי המון זמן לרגע הזה", אמר אסי והניף את ידו בתנועה חדה את ידו ושפך חצי כוס בירה על חליפתו של ראש הממשלה.

״הוא המשיך לעמוד ליד הבר גם כשכולם עמדו בתור כדי ללחוץ יד לראש הממשלה, שהתעקש שיקראו לו שימי, כמו אז בתיכון, לעשות איתו סלפי, אולי לבקש ממנו איזו עזרה קטנה בקידום של משהו. אם זה לא יועיל, זה בטח לא יזיק. ראש הממשלה קלט אותו ליד הבר וניגש אליו בעצמו.״

עוד לפני שמישהו הבין מה קורה, הסתערו עליו מאבטחי יחידה 730 של השב"כ באקדחים שלופים וריתקו אותו לרצפה. חצי שעה אחר כך כבר ישב אסי שטיינברג בחדר החקירות על כיסא מתכת שמקובע לרצפה, ידיו ורגליו אזוקות. החוקרים – שני אנשי שב"כ וקצין משטרה בדרגת סגן-ניצב שאסי זיהה את פניו מבית המשפט – שאלו אותו האם הוא חלק מהתארגנות גדולה יותר, האם מישהו שלח אותו או שעשה זאת על דעת עצמו, והאם ידוע לו על כוונה של גורמים כלשהם לפגוע פיזית בראש הממשלה.

בתחילה חשב לשמור על זכות השתיקה, אבל הוא ידע שכל עוד לא יוכח שפעל לבדו ושאיננו חלק מהתארגנות רחבה יותר ששמה לה למטרה להתנקש בחייו של ראש הממשלה, הוא נחשב לפצצה מתקתקת. והוא ידע מה חוקרי השב"כ מסוגלים לעשות כדי להוציא מידע מפצצות מתקתקות. אז הוא סיפר להם את האמת. הוא סיפר להם איך יום אחד, זה היה בכיתה י', תפסו אותו שימי והבריונים שלו, גררו אותו לשירותים ודחפו לו את הראש לאסלה המטונפת בצואה.

"תקשיב לי טוב, יא שמן. לשימי אף אחד לא אומר לא!". באותם ימים שימי עוד דיבר על עצמו בגוף שלישי - "זה ברור? כששימי מבקש ממך להכין בשבילו שיעורי בית במתמטיקה, אתה תכין בשבילו שיעורי בית במתמטיקה. כששימי אומר לך להכין בשבילו עבודה בתנ"ך, אתה תכין בשבילו עבודה בתנ"ך. כי אם לא, בפעם הבאה אני לא רק דוחף לך את הראש לאסלה אלא גם מאכיל אותך בחרא. קאפיש?"

קאפיש. גם זה, כמו הביקור במעון לנשים מוכות, יותר משלושים שנה אחר כך, היה מסר ברור. שימי ידע להעביר מסרים. והוא ידע איך להפעיל אנשים אחרים כדי להשיג את מטרותיו. לא פלא שהגיע להיות ראש ממשלה.

כמה שעות אחרי פגישת המחזור שנקטעה באיבה כבר הסתובב סרטון של התקרית המביכה ברשתות החברתית ובקבוצות הווטסאפ. באותו ערב פתח הסרטון את כל מהדורות החדשות בטלוויזיה. זה היה רק עניין של זמן עד שתמליל חקירתו של אסי יודלף לתקשורת. ראש הממשלה התייחס לטענות בביטול. "לבי-לבי עם אסי שטיינברג", אמר, "אני מקווה שמערכת הבריאות תעניק לו את הטיפול שהוא זקוק וראוי לו. כראש הממשלה שמתי לי למטרה לקדם רפורמה בתחום בריאות הנפש. מקרים כמו זה של אסי מוכיחים את הצורך ברפורמה כזו".

אבל אז החלו לצוץ עדויות נוספות.

״כמה שעות אחרי פגישת המחזור שנקטעה באיבה כבר הסתובב סרטון של התקרית המביכה ברשתות החברתית ובקבוצות הווטסאפ. באותו ערב פתח הסרטון את כל מהדורות החדשות בטלוויזיה. זה היה רק עניין של זמן עד שתמליל חקירתו של אסי יודלף לתקשורת.״

בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" סיפרו עוד שני תלמידים לשעבר ממחזור י"ג בבית הספר ביאליק שגם אותם הטביע שימי בשירותים כדי לשכנע אותם לעשות בשבילו את השיעורים והעבודות. שבוע אחר כך פורסמה באתר "פוליטיקלי קוראת" עדותה של תלמידה לשעבר, שסיפרה איך בכיתה י"א נגע בה שימי בניגוד לרצונה. "עכשיו היא נזכרה? אחרי 30 שנה?" אמר אחד מחבריו של שימי, שהזדעק לאולפן הטלוויזיה כדי להגן על שמו הטוב של חברו.

אבל אז הגיעה עוד עדות. ועוד אחת. ועוד אחת.

תלמידה לשעבר בשכבה, שהפכה מאז למנהלת תיכון בעצמה, סיפרה מה עשה לה שימי במקלט של בית הספר. "בחרתי לעסוק בחינוך כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד", אמרה. שימי כבר לא יכול היה להכחיש יותר. לא נותרה לו ברירה.

כמה ימים אחר כך, בתאו הקטן בכלא מעשיהו, צפה אסי שטיינברג במהדורת החדשות.

"ראשת הממשלה הנכנסת, סיגל מימוני, ביקרה היום במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית", אמרה המגישה. "זהו הסיור הראשון שלה כראשת ממשלה, אחרי שראש הממשלה לשעבר שמעון קרניאלי נאלץ להתפטר בבושת פנים".

אסי חייך והעביר ערוץ.


2 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול