הקפסולה

הקפסולה

הקפסולה

הקפסולה

אסופת שירים

בסימן טרנספורמציה מתמדת

 

 

יוזמת האסופה: טלי דביר לבנת

עורכת ראשית: המשוררת והסופרת ציפי שחרור

אורי צבי גרינברג | שיר העגול

הוׁלֵךְ וּפּוׁחֵת הוּא לְמִשְׁפְּחוׁתָיו בַּעוֹלָם -

זֶה עַמִּי, שֶׁפּוׁרֵץ בּוׁ אָבִיב בְּהַחִלּוׁ לִָכְמֹשׁ..

זֶה עַמִּי עִם מִכְרֵה הַזָּהָב, קְנֵי סוּף וּמֵי רוֹשׁ..
זֶה עַמִּי וּמְגָדִים.. וְחָבוּשׁ עֲנָנִים לְכָל רֹאשׁ..
אֲבָל - הוּא הָעָם הַגֶָּדוֹל, הוּא הָעֶָם הַקָּדוֹשׁ:
הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה כֵּאלֹהָיו מִסִּינַי.. וְדָגוּל,

בְּזֶה עִגּוּל הַזְּמַן הֶעָפָר וְהַמַּרְאוֹת הַצּוׁבְאוֹת;
בְִּזֶה עִגּוּל יַמִּים וּנְהָרוׁת, שֶׁגְּוּיּוׁת בָּם טוֹבְעוֹת,
וְעוׁפוׁת הַטֶּרֶף מֵעָל, שֶׁגַּם הֵם בְּעִגּוּל - -

בית שביעי מתוך שיר ט׳: ״שיר העגול״ ממחזור השירים: ״בבואי חשבון״, ״ספר האיליות והכח, רחובות הנהר ״. אצ״ג כל כתביו, כרך ו׳ עמ׳ 99. מוסד ביאליק, ירושלים.

השינוי אב הרוחות ואם התעצומות

דברי פתיחה עורכת האנתולוגיה 

ציפי שחרור

שחרור ציפי | השינוי אב  הָרוּחוֹת.‏ אם התעצומות

 

קָשָׁה רֵאשִׁיתוֹ וּמַדְבִּירַת רָצוֹן,

כְּצַב הַמַּחְלִיף שִׁרְיוֹנוֹ

בְּעוֹר אַיָּלָה .‏

 

הַשִּׁנּוּי  אֵם הַתַּעֲצוּמוֹת.‏

סְבַךְ עַל סְבַךְ  הֶמְשֵׁכוֹ ‏

כְּמוֹ נָמֵר הַמַּחְלִיף טְלָפָיו.‏

בְּכַנְפֵי צִפּוֹר.‏

 

כָּאֵלֶּה הָעֵינַיִם הַחֲדָשׁוֹת ‏

הַמִּתְבּוֹנְנוֹת בִּיפִי הַבְּרִיאָה.‏

 

הַשִּׁנּוּי אַב הָרוּחוֹת. אֵם הַתַּעֲצוּמוֹת .‏

בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ הַסּוֹפִי  ‏

יְהֵא כְּנַף צִפּוֹר בִּמְרוּצָתָהּ ‏

יְהֵא אַיָּלָה  בִּמְעוֹפָהּ .‏

 

מתוך ספר בכתובים  "שיריפוי-כוחה המרפא

של השירה". 

הדבר ניכר בשינוי ביחסינו לסביבה ולאחר, בקבלת השונה, בשינוי הערכים ושינוי העדפותינו, בשינוי ראיית הקרוב והרחוק  בגבולות הבית, המדינה ומעבר לגבולות והים. שנת 2020 שנה קריטית לכולנו. היא שנה שלא הייתה כמותה זה עשרות שנים. הופעת הקורונה הפכה את חיינו ושינתה את התודעה מאה שמונים מעלות, כשאנו מתעוררים לבקרים חדשים שלא הכרנו, ועולם לא כמנהגו נוהג. העולם משתנה - את/ה משתנה. ואין השינויים חולפים על פנינו וגופינו כמים השוטפים בלבד, הם מותירים בנו אותות ומופתים, צלקות, צער  או אפשר גם התפעמות והשראה.

ואכן כשטלי דביר לבנת יוזמת האנתולוגיה ויום ההשראה הבינלאומי, הגתה את  הנושא -שינוי וטרנספורמציה לאנתולוגיה זאת, שמחתי לקחת על עצמי אף השנה את עריכתה כפי שעשיתי זאת בשנה שעברה -אנתולוגיה בנושא ההשראה שלי. הנושא הנבחר השנה הינו רחב ומאפשר לפנות לכיוונים רבים ואינו מגביל, ולכן ידעתי שלכל משורר באמתחתו שיר בנושא שינוי באופן בולט או נסתר. ההחלטה  עלתה בשנת 2019 .

לא עלה אז על דעתנו שנעמוד בפתחה של שנה סוערת, מלאת תהפוכות ושינויים גלובליים שהקורונה תביא עימה. השירים אז נאספו ולכן אין באנתולוגיה  שירים בנושא זה, אך שינוי באשר הוא, הוא שינוי וכל אחד בשירתו כבביתו . והנה השירים לפניכם  בתוך קפסולה רבת משתתפים זאת השנה השנייה, קפסולה היוצאת לאור לרגל יום ההשראה הבינלאומי במתכונת דיגיטלית, ובתקווה להוציאה לאור בעתיד כספר.

זכרו, השינוי בכל תהפוכותיו והטבותיו הוא אב הרוחות ואם כל התעצומות.

המשורר אורי צבי גרינברג חוצה מחוזות וזמנים בשירו

״שיר העגול״ בספרו ״ספר האיליות והכוח רחובות הנהר״. לצד הקינה על חורבן גלויות אירופה הוא שר את שיר התקומה והתחיה לעם ישראל בארצו המובטחת ובירושלים בירתו. העם כמוהו כאברהם אבי האומה נכנס אל האש ויצא חי מ״כבשן הגויות רב היקוד״. 

שיבת שבותו של העם למולדתו מלווה בשירים בקינה על אבדן שליש העם בעיקר במשרפות. ב״אור גרמן רב היקוד״. העם קם לבנות בארצו המובטחת בית חדש 

ושונה גם כדי לשמר עם זאת מורשת דורות עתיקת יומין. לנגד עינינו משורר שחזה בשירתו לצד החרבן את המחויבות של העם ואת היכולת שלו להוביל לשינוי גדול לתחיה. זה מוצא את ביטויו בשיר בדרישה מהאל אחרי חרבן גלויות להחליט לכאן או לכאן: להיות אב נאמן לעם החי בארצו או להשלים עם כך שגם העם יהיה פטור מלהיות עם האלוהים. 

וכאן לרגל יום ההשראה הבינלאומי ובאנתולוגיה זאת שהיא כולה בסימן שינוי, אני פותחת בבית אחד מתוך שירתו המונומנטלית, בחירה שנעשתה הודות לחוקרת הספרות והמשוררת ד"ר ליליאן דבי גורי, ששקדה על שירתו בהוראה אקדמית ובמחקר פרלימינארי שסלל את הוראת שירת אצ״ג באוניברסיטאות, ולהביאו אל פתח האנתולגיה  החדשה, השנייה במספר. הבחירה לפתוח השנה את האנתולוגיה השנייה לשנת 2020 בבית מתוך השיר  מבורכת היא, מדגישה ומפנה זרקור לאחד מגדולי המשוררים שצעירים רבים לצערי לא נחשפו אליו. ואכן האנתולוגיה שלפניכם השנה שכאמור,  בסימן השינוי והטרנספורמציה בחיינו היא, בתהליכים שאנו חווים וכן שינויים גלובליים, בריאותיים, נפשיים  ואקלימיים, המשפיעים  על אורחות חיינו, שינוי בתפיסת עולמנו ותפיסת קיומנו הראשוני ועל פני כדור הארץ.

יוסי אלפי | רחל אברהם איתן | גליה אבן חן | יסמין אבן | עמוס אדלהייט | דן אלבו | יואב איתמר | א. אפטר סרג'יו | נלי אביטבול | תרצה אוחיון | ניקולא יוזגוף אורבך | ענת אורפז | רפאל אזרן | רתם אלדר היבש | אלי תומר | ורדה אליעזר | דניאל אשל | סיגל אשל | עדה בארי | יאיר בן חיים | מיכל בר אור | חמוטל  בר יוסף | דניאל ברון | ישורון  ברטוב | שולה ברנע | חגית בת אליעזר | יפעת גדות | אביבה גולן | גרגורי גורדון | ליליאן דבי גורי | בנימין גילאור | רון גרא | איל גרוּס | יפעת גרוסמן | טלי גריקשטס | חנה גרנות | דורון דאון | שרון דואק | מיכל דורון | רחל דיין | ריקי דסקל | חגית הורוביץ | שושנה ויג | מאיה ויינברג | טלי וייס | נועם ויסמן | עומר ויסמן | רונית ורדי ליברמנש | ענת זגורסקי שפרינגמן | צילה אור זן בר | יורם חורש | אביבית חזק | תמה חזק | בלפור חקק | הרצל חקק | מירב טלאור | טלי דביר לבנת | חנה טרומר | לאה  טרן | עצמון יניב | יהל ינון | נורית יובל | אלי יונה | יונה בנשלום  | אסתר יוסופוב | חמוטל ילין | יפה אורניה | עופר ירמינובסקי | עמי כהן | ידין לוי | עזרא לוי | דני לוין | הילה ליבסמן | עמית מאוטנר | סיגל מגן | תמר מחלין | יואל מטרני | דליס מימון | דורין מרגלית | שמעון מרמלשטיין | גלית משיח | מרגלית מתתיהו | צביקה ניר | תום נוה הדני | רחל נפרסטק | סביון | רוני סומק | לילך סטמבולצ'יק | טלי סנדרו איילון | חיים ספטי | צדוק עלון | נוית ענבר | עמיר סגל עקיבה | דפנה פולץ | מרים נייגר-פליישמן  | מיכל זק פרומר | לאה  צבי דובז'ינסקי | נורית צדרבוים | אירית קדם  | אסתי קושמרו-אברהם | מרדכי קטן | אביחי קמחי | סיליה קסטין | קרן אורטל | איה רבין רוזנווס | אריה רגב  | יעל רוזנולד יניב | רני רוזנטל | ברכה רוזנפלד | אביביה רז | נינה רמון | יעל ש. אייזנברג  | ציפי שחרור | עילית שייר | גאולה שינה | דורית ויסמן | שירלי אברמי | אפי הלפרין | חלי טל שלם | טל שלמה | ורד שם טוב | בן שמואלי | מירה קאופמן שמח | מילי שמידט | גיל רבקה שפילברג | ענבל שפריר | יובל ששון | צביקה שטרנפלד | אראלה שאול גליקמן  | מאיר שטינברג | נירה תובל 

עמוס אדלהייט | ציר קיומי

זֶה צִיר קִיּוּמִי בַּמִּישׁוֹר וּבֶחָלָל
וְאֵין קִיּוּמִי קִיּוּם לְלֹא חָלָל לְלֹא מִישׁוֹר
לְהַלֵּךְ בְּנַעֲלֵי אַסְטְרוֹנָאוּטִים בְּאָחוּ חֲלָלִי בְּאָחוּ גְּלִילִי
בְּקוֹאוֹרְדִּינָטוֹת גְּלִילִיּוֹת בְּמֶרְחָב אֶוּקְלִידִי מֻכָּר
זֶה הָיָה קִיּוּמִי וּמִכָּאן וֶקְטוֹר עֲתִידִי יוֹצִיא אוֹתִי מִכָּאן
בְּאָחוּ מִתְפָּרֵק פְּרָחִים רַק פְּרָחִים
נִצָּבִים בְּדוֹם דָּמוּם כַּלָּנִיּוֹת עִם רִיסִים
רְסִיסִים שַׂרְעַפִּים לִבִּי בַּמִּזְרָח וַאֲנִי בְּקֵץ מַעֲרָב
קֵץ הַקִּצִּים וְקֵץ הַקַּיִץ הַזֶּה
וְלִבִּי רְסִיסִים רְסִיסִים
שֶׁל הִתְנַפְּצוּתִי בֶּחָלָל
כָּכָה הִמְשַׁכְתִּי

יסמין אבן | הַשִּׁיר הָאָבוּד

שֶׁיְּרִי הָאָבוּד חָבוּי
בְּתוֹךְ סְלִילִים מלודיים
נֵחָנֵק בֵּין נַחֲשִׁי הפרזות הַלֹּא נִגְמָרוֹת
חוששתני כִּי לֹא אֵדַע לַזֶּהוּתוֹ
בְּתוֹךְ מליוני הַשִּׁירִים מִסָּבִיב
וַאֲפַצֶּה אֶת פִּי בַּשִּׁיר שָׁגוּי
אוֹתוֹ אֲזַמֵּר
עַד כַּלּוֹת הַיָּמִים.

יפעת ברט גרוסמן | אִם תִּתְּנִי לִי

אִם תִּתְּנִי לִי
אֶרְצֶה לִלְגֹּם מִמַּעְיָנֵךְ הַמַּר
לְהָטִיל בּוֹ אֶת לְשׁוֹנִי
וּלְהַמְתִּיק אֶת מִקְוֵה יְגוֹנֵךְ

אֶרְצֶה לִפְלֹשׁ לְתָאֵךְ הַשָּׁמוּר
לְפַשֵּׂק בְּכֹחַ אֶת סוֹרָגָיו
וּלְהַכְנִיס דְּרוֹר בִּכְלוּב הַזָּהָב

אֶרְצֶה לֶאֱחֹז בְּכוֹסִית הַפַנְטַזְיָה שֶׁלָּךְ
וּלְנַפֵּץ לִרְסִיסִים אֶת הַקְּרִיסְטָל הַשִּׁקְרִי
כְּדֵי לִחְיוֹת אִתָּךְ בְּלִי מְחִצּוֹת זְכוּכִית,
בְּלִי מְחִצּוֹת שְׁקוּפוֹת
וּבְלִי מְחִצּוֹת בִּכְלָל.

ישורון ברטוב | הַחֲבוּרָה הַיְּשָׁנָה

כְּשֶׁבַּחוּץ כָּל־כָּךְ סוֹעֵר וְרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת, וּבָאָח הַמְּחַמֶּמֶת קוֹל פִּצּוּחַ הַזְּרָדִים,
כְּשֶׁבַּחוּץ אָבִיב וְהַפְּרִיחָה כֹּה מְשַׁכֶּרֶת, וּבָאֲוִיר נִשָּׂא בְּאוֹן רֵיחַ הַוְּרָדִים.

בַּבַּיִת, בֶּחָצֵר אוֹ בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר, בֵּינוֹת צִלְלֵי הַמְּדוּרָה אוֹ לְחוֹפוֹ שֶׁל יָם.
אֶל מוּל אוֹרוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ וְכוֹכְבֵי הַלַּיְלָה, וְלִפְעָמִים רַק עִם אוֹרוֹ שֶׁל הָעוֹלָם.

שׁוּב מִתְקַבְּצִים הֵם מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָאָרֶץ, אִישׁ, אִישׁ נוֹשֵׂא הוּא אֶת שִׁירוֹ אִתּוֹ,
מִי בְּבִגְדֵי שַׁבָּת וּמִי בְּצֶבַע חָאקִי, כְּמוֹ סִפּוּר יָשָׁן מַצְהִיב עַל גַּב עִתּוֹן.

שׁוּב אוֹתָהּ הַחֲבוּרָה הַיְּשָׁנָה, נֶאֱסָפִים כְּמוֹ זֶרֶד וְעוֹד זֶרֶד,
אַחֲוַת רֵעִים יַלְדוּת שֶׁכְּבָר עָבְרָה, לִיחִידָה אַחַת אוֹתָם הִיא מְלַכֶּדֶת.

וְהַגָּרוֹן כְּבָר הִצְטָרֵד וְקֶמֶט קַל הוֹפִיעַ, וְשִׁנֵּי הָעֵת הֵן כְּבָר נָגְסוּ בִּבְשַׂר עֵטָם,
מַצִּיבִים הֵם מוּל כִּנּוֹר הַזְּמָן אֶת כִּנּוֹר הַלַּחַן, וּמַבְטִיחִים הֵם לָעוֹלָם – עוֹד טֶרֶם תַּשׁ כּוֹחָם.

יונה בנשלום | רֶגַע לִפְנֵי הַהֶרֶס

בַּבִּנְיָין הַמַּשִּׁיל קְלִיפּוֹת קִיר דְּהוּיוֹת, שׁוֹכֵן בְּפַחַד, בֵּיתִי הַנָּטוּשׁ.
הָאֲדָמָה סְבִיבוֹ נֶעֱרֶמֶת, מִתְפַּזֶּרֶת, וְדָם צִמְחִיָּתָה נִיגָּר בֵּין רְגָבֶיהָ.
מְכוֹנַת הַמַּשְׁחִית בְּפִסְגַּת הַקַּרְקַע
מַמְתִּינָה לְאוֹת הַזִּינּוּק, דְּרוּכָה כְּמִפְלֶצֶת נֶעְדֶּרֶת מַצְפּוּן.

דַּיָּירֵי הַבִּנְיָין נִיצָּבִים מוּלוֹ בְּצִיפִּיָּיה דְּרוּכָה עֲטוּפָה בְּיִסּוּרֵי גֵּיהִנּוֹם.
בְּגוּף שָׁמוּט, נוֹעֲצִים עֵינַיִים בִּרְגָעָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַבִּנְיָין הָרוֹטֵט,
מִשְׁתָּאִים, מְחַיְּיכִים בִּמְבוּכָה, לֹא מַאֲמִינִים.
אַךְ הַפּוּר נָפַל! הַהֶרֶס עוֹמֵד לְהַתְחִיל.

אֲנִי מְחַיֶּיכֶת קִמְעָא. הַמַּחְשָׁבוֹת זוֹלְגוֹת מֵעַצְמָן.
רוֹעֶדֶת. פְּצוּעָהּ. זוֹעֶקֶת לְלֹא קוֹל. בּוֹכָה עַל הַבַּיִת. עַל הַגִּינָּה...
כְּמוֹתָם, נֶאֱסֶפֶת וּמִתְפַּזֶּרֶת. רְגוּמָה.
רֶגַע לִפְנֵי, עֲדַיִין מְצַפֶּה לְנֵס, בַּשֶּׁקֶט הָרוֹעֵשׁ הַמִּשְׂתָּרֵר.

רתם אלדר היבש | שְׁלוֹשָׁה פרגמנטים עַל שִׁנּוּי וּכְתִיבָה

הָעוֹלָם לֹא צָרִיךְ לְמִילוֹתַי, לָכֵן אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְהִתְבּוֹנֵן בַּטֶּבַע. עֲשָׂבִים יְרֻקִּים צוֹמְחִים שִׁירַת צִפּוֹרִים וְרוּחַ. מָחָר יָבוֹאוּ עֲנָנִים שֶׁל גֶּשֶׁם. שׁוּב לֹא אוּכַל לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפְסָל הַזֶּה. אֲקַפֵּל בְּגָדִים בָּאֲרוֹנוֹת, אֲקַפֵּל מִלִּים לִקְבָצִים וְתִיקִיּוֹת. הַטֶּבַע יִטְבַּע בְּמֵימָיו וַאֲנִי אֲשׁוֹטֵט בָּרֶשֶׁת. מִילוֹתַי יַגְשִׁימוּ אֶת בַּקָּשָׁתִי לִהְיוֹת מֻשָּׂא הִתְבּוֹנְנוּת, כְּטֶבַע צוֹמַחַת שִׁירַת צִפּוֹרִים וְרוּחַ.

כְּפִי שֶׁאֲנִי מְכִינָה עוּגָה בְּחוּשָׁה וּכְבָר יוֹדַעַת, כַּאֲשֶׁר אֶפְתַּח אֶת הַתַּנּוּר לִנְעֹץ בָּהּ קֵיסָם, לְבָרֵר אִם כְּבָר יֵשׁ פֵּרוּרִים, הִיא תִּפֹּל - כָּךְ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ שֶׁלֹּא לִנְעֹץ קֵיסָם בְּמִילוֹתַי. אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִם הֵן אֲפוּיוֹת מַסְפִּיק בִּכְדֵי לְהִנָּתֵן לְקִדּוּשׁ שֶׁל שָׁבַת אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה, אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַטַּיְמֵר כְּבָר מְצַלְצֵל וְהָרֵיחַ כְּבָר מְמַלֵּא אֶת הַבַּיִת וְיֵשׁ מִי שֶׁיֹּאכַל אֶת הָעוּגָה.

אֵין הַרְבֵּה יָמִים בָּהֶם רַגְלִי הַיְּמָנִית עוֹטֶפֶת אֶת רַגְלִי הַשְּׂמָאלִית וְכַף רַגְּלִי מְסַמֶּנֶת אֶת הַדְרֵךְ אֵל הָאֹפֶק. כָּל מַה שֶׁאֲנִי צְרִיכָה הֵם כָּמַהּ דַּקּוֹת שֶׁל שִׁחְרוּר מִן הַמִּלִּים, בִּכְדֵי שֶׁהֵן יָשׁוּבוּ אֵלַי גְּלוּיוֹת לֹא עֲטוּפוֹת, יִגְלְשׁוּ מִמֶּנִּי אֵל הָדַף וְיָאִירוּ אֶת חוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁלִּי. גַּם הַיּוֹם כְּשֶׁכָּךְ, הָעוֹרֵף נִתְפַּס מְבַקֵּשׁ לְחַבֵּר בֵּין גּוּף לְמִלִּים בֵּין עוֹלָם לְעוֹלָם.

ענת אורפז | חִפּוּשׁ

רָאִיתִי צִפּוֹר
בְּתוֹךְ עֵץ סָבוּךְ
מְחַפֶּשֶׂת עָנָף מַתְאִים.

רָאִיתִי אוֹתִי
בְּתוֹךְ הַחַיִּים
מְחַפֶּשֶׂת בְּדִיּוּק כָּמוֹהָ.

א. אפטר סרג'יו | מֻזָּה

הִתְלוֹנַנְתִּי
וְלֹא דִּמְיַנְתִּי שֶׁהִיא תַּעֲנֶה לַזְּעָקָה שֶׁלִּי
וְתוֹפִיעַ עֲרוּמָה
וְתִגַּע וְתַדְלִיק
וְתַכְנִיס אוֹתִי פְּנִימָה
וְתִתְנַעֵר מִמֶּנִּי
רַק כְּדֵי לְשַׁעְבֵּד אוֹתִי
וְלַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָהּ
בְּמַחְשְׁבוֹתַי, בְּיָדַי,
עַד שֶׁאַחֲלִים, עַד שֶׁאֶנְשֹׁם לִרְוָחָה.
וְהִנֵּה אֲנִי בן הַחַיִּים
וְשׁוּב כּוֹתֵב.

יואל מטרני | שינויים


כְּבָר לֹא מְחַפֵּשׂ אַהֲבָה
רַק נֶחָמוֹת אִלְּמוֹת בֵּין יָדַיִךְ
בְּלֵילוֹתָיו הַקְּפוּאִים
שֶׁל אוֹתוֹ מִדְבָּר מָלֵא קַיִץ
לֹא דִּבּוּר
רַק שְׂפָתַיִם
לֹא אָהֲבָה
רַק תְּשׁוּקָה
לְפָחוֹת בֵּינָתַיִם

הילה ליבסמן | הַמֶּלֶךְ שֶׁלִּי מֵ1


כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם הִרְטִיב אֶת
חֲלוֹמוֹתַי
עָמַד אֲחִי הַנָּסִיךְ
לְיַד הַמֶּלֶךְ
וְהֶחְזִיק לוּ אֶת הַיָּד.
אֲחוֹתִי הַנְּסִיכָה
הֶחְזִיקָה אֶת הַיָּד הַשְּׁנִיָּה.
אִמָּא שֶׁלָּנוּ הַמַּלְכָּה
בָּכְתָה
וַאֲנִי
נָפַלְתִּי עַל הָרִצְפָּה.
בְּנֵר שִׁשִּׁי שֶׁל חֲנֻכָּה
כְּשֶׁדִּמְעָה
תְּ
ל
ו
ּיָ
ה
עַל לֶחְיוֹ
נִשַּׁקְתִּי אֶת הַמֶּלֶךְ
הַמֵּת.
בַּמַּחְבֶּרֶת הַפְּרָטִית שֶׁלִּי כָּתַבְתִּי
שֶׁדְּמָעוֹת שַׁיָּכוֹת
גַּם לַמְּלָכִים
וְגַם לַמַּלָּחִים.
וּבִדְיוֹ זָהָב חָרַטְתִּי
שֶׁלְּכָל אֶחָד
יֵשׁ אֶת הַמֶּלֶךְ הַפְּרָטִי שֶׁהוּא רַק שֶׁלּוֹ

עמי כהן | שִׁנּוּי תְּנוּעָה תְּנוּדוֹת


הַיִוֹפִי שֶׁבַּשִּׁנּוּי הַמַּתְמִיד שֶׁבַּטֶּבַע,
הַהַתְמָרָה
כְּשֶׁכָּל רֶגַע וַרֶגַע חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
הָרוּחַ וְהַשִּׁירָה
הָאֲדָמָה הַבּוֹרֵאת
הַמְּצִיאוּת הַנָאוָה.
הַמָּחוֹל הַמִּתְחוֹלֵל
וְאֵשׁ הַתְּשׁוּקָה
וּבְכָל זֹאת מָה מַפְחִיד
וּמְשַׁתֵּק הֲלֹא יָדוּעַ
מוּל אֵיתָנֵי הַטֶּבַע
וְהַשִׁינּוּעַ.

אלי יונה | הַמְּשׁוֹרֵר מֵאֶרֶץ עוּץ

לֵב בָּשָׂר, חָפַצְתָּ, אִישׁ הַפַּח?
קַח מִמֶּנִּי אֶת שֶׁלִּי
כִּי כָּל שְׁבוּר־לֵב יוֹדֵע:
יוֹתֵר טוֹב בְּלִי!
וְאַתָּה, דַּחְלִיל בַּר־מַזָּל;
רַק מָלֵא אוֹתִי בְּקַשׁ
כִּי רֹאשִׁי כָּבֵד עָלַי כָּל־כָּךְ!
וְדַע לְךָ, אָרִי מָתוֹק,
הָאֹמֶץ מֵת לִצְחֹק!
וְגוּרִי לָךְ, יוֹנָה תַּמָּה:
בַּבָּתִּים – בַּעֲלֵי־מָעוֹף מֵתִים!

לאה טרן | בַּכִּיכָּר הָעֲגוּלָה מִתַּחַת לַשָמַיִּים

בַּכִּיכָּר הָעֲגוּלָה מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם
חוֹלֵם לְאָחוֹר מִשְׁפָּחָה
אַרְבָּעָה בָּנִים
כְּנֶגְדָּם
בַּיִת בְּמֵאָה שְׁעָרִים
מַגְדִּיר שְׁנוֹתֶיךָ הָרִאשׁוֹנוֹת
וְהָאֵל כָּלוּל בָּהֶם
בִּלְתִּי נִמְנַע.
אַתָּה יוֹצֵא לָרְחוֹב
חֲנוּיֹות מוּגָפוֹת
קַפּוֹטוֹת שְׁחוֹרוֹת
בְּעֶרֶב כַּפָּרוֹת
וְאֵין לְךָ מַה לְבַכּוֹת
זוּלַת גַּעֲגוּעִים
לְאָב מְחַבֵּק
לֹא פָּרַשׂ כַּפָּיו עָלֶיךָ
מֵעוֹלָם.
יֵשׁ לְךָ כְּבָר מִשְׁפָּחָה מִשֶּׁלְּךָ
וְאֶפְשָׁרוּיוֹת לִמְחוֹת
וְאִילוֹ אַתָּה עֲדָיִּין
מְצַפֶּה
לִמְקוֹם הַתּוֹדָעָה שֶׁלֹּא הֶחְלִים

בלפור חקק | מַלְאָכִי שֵׁרַתִּי

מַלְאָכִים רוּחוֹת זְרָמִים רְקִיעִים
הִנֵּה יָמַי אֲלֵיכֶם גּוּפִי וְנַפְשִׁי
הִנֵּה יָמִים בָּאִים

הָרוּחוֹת הַמְּמוּנוֹת עַל הַצְּעָקוֹת
בִּפְנֵי יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת
שִׂימוּ בְּכָל מָקוֹם צַעֲקַת יָמַי.

הַמַּלְאָכִים הַמְּתַקְּנִים הֲרַת עוֹלָם
בְּמַלְכוּת שָׁדַּי
לְשֵׁם שִׁנּוּי שִׁלְחוּ אֶל גּוּפִי וְנַפְשִׁי
אֶת הַמִּלִּים עֲבוּר שִׁירַי.

מַלְאֲכֵי הַהַשְׁרָאָה, מַלְאֲכֵי הָרְקִיעִים
הָבִיאוּ לִי אֶת הַזְּמַנִּים הַבָּאִים.

מיכל זק פרומר | מָה שֶׁלָּמַדְתִּי מִן הַמַּיִם


לִבְחֹר בַּנָּתִיב הַיָּעִיל בְּיוֹתֵר
וְלֹא לַחֲשֹׁשׁ מִפִּתּוּלִים
לְהִסָּחֵף רַק עַד נְקֻדָּה מְסֻיֶּמֶת
לְהָאֵט בְּסִבּוּב
לָסֶגֶת כְּדֵי לָשׁוּב
לְצַמְצֵם אֶת עַצְמֵךְ בִּשְׁעַת צוּקָה
לִהְיוֹת שְׁקוּפָה וַעֲמֻקָּה
לָרֶדֶת כְּדֵי לַעֲלוֹת
לֹא לְהַפְסִיק לְהַכּוֹת:
בְּסֶלַע בְּאֶבֶן בַּחוֹל
לְהַשְׁמִיעַ קוֹל
לֶאֱסֹף חֲבֵרִים בַּדֶּרֶךְ
לִזְרֹם
לְחַלְחֵל.

עומר ויסמן | מַרְאִית אֵין

רְאִיתֶם אִישׁ זֶה?
בִּנְקֻדָּה זוֹ הֵחֵל
לְהִתְחַלֵּק לָרִאשׁוֹנָה
בַּהַתְחָלָה לְזוּג כְּפִילִים
וּבִמְהֵרָה לְמֵאָה
עַד שֶׁלֹּא יָדַע עוֹד מִי הָיָה
חוֹלֶה מְרַפֵּא זָר אוֹ בָּבוּאָה
מִשֶּׁהָפַךְ לְכָל אֶחָד
נִהְיֶה לְאַף דָּבָר
קְטוּעַ צֶלֶם
גִּלֵּם הִשְׁתַּקְּפוּתוֹ
בְּעָפָר וְדָם

חגית הורוביץ | אֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ

כְּשֶׁאָמַרְתְּ: "אֱלֹהִים שָׁכַח אוֹתִי"
יָדַעְתִּי כְּבָר אָז שֶׁאֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אַף אַחֵד,
וְשֶׁגַּם אֲנַחְנוּ לֹא נִשְׁכַּח אוֹתָךְ לְעוֹלָם
כִּי בִּשְׁבִילֵנוּ אֶת מַלְכַּת אַנְגְּלִיָּה.

אַחֲרֵי זֶה, בְּפִנַּת הָרְחוֹב, קַבְּצָן מְקֻמָּט.
כָּחֹל אֶצְבְּעוֹתַי אָחוּז חֲזַק בְּיָדִיּוֹת לִימוֹנִים צְהֻבִּים
בֵּין טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם.
בֹּהַק בְּגָדָיו הַבְּלוֹאִים וְעֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת
הִתְקַדְּמוּ לְעֵבֶר נְקֻדַּת הָאֹפֶל.
אֶצְבָּעוֹת רַגְלָיו נָעוּ בְּחֹסֶר נָחַת מֻפְגָּן
מִבַּעַד לִנְעָלָיו הַקְּרוּעוֹת.
עָצַרְתִּי.

טלי דביר לבנת | הִדְהוּד


הַלֵּב הַפּוֹעֵם
כְּשָׁעוּן מְבַקֵּר
שִׁנּוּי שֶׁמַּרְעִיד אֶת רַגְלִי
תְּנוּדוֹת כְּאַדְווֹת בַּתְּנוּךְ הַיְּמָנִי
לוֹחֲשׁוֹת לִי אֶת בּוֹא הַמָּחָר
הַנַּחְשׁוֹל בְּדַרְכּוֹ
אָז תְּהִי בַּתְּנוּעָה
יָצָאתִי
זַזְתִּי
לְכָאן
חַבְּקִי,חַבְּקִי אֶת הַבְּחִירָה
רוּחַ הַקִּדְמָה, נֶחָמָה לְצוֹעֲנִיָּה בַּנִּכָּר

אייל גרוס | לימין שוּר

צִפּוּ מֵאִתָּנוּ שֶׁלֹּא נִפְרֹץ אֶת הַשּׁוּרָה הָאָפְקִית הַיְּשָׁרָה
יֶשְׁנָם אַרְבָּעָה כִּוּוּנִים בְּמִישׁוֹר הָדַף
פִּי אֵינְסוֹף כִּוּוּנִים לַהַשְׁרָאָה
יָכֹלְנוּ הֲרֵי לִהְיוֹת פָּחוֹת
מְפֹרָשִׁים
וְלָלֶכֶת סְחוֹר סְחוֹר עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת, אֲבָל...
צָרִיךְ לִפְעָמִים לְהַפְנוֹת הַמַּבָּט! אוּלַי...
צִטּוּט חוֹמֵד לָצוֹן מִסְתַּתֵּר הֵיכָן שֶׁאֶקְרֹס -
תִּיכוֹן אֶקְסְטֶרְנִי בָּנוּי שׁוּרוֹת תְּרֵיסָר
זֶה מַה שֶׁאָמְרָה הַשַּׂחֲקָנִית לְאַפִּיפְיוֹר
יָכוֹל דּוֹחֵק הַשִּׁיר לְבַקֵּשׁ סִיּוּם בְּאוֹת סוֹפִית וִיחִידָה כְּמוֹ

גרגורי גורדון | התפכחות

פָּקַחְתָּ אֶת עֵינֵיךָ וְרָאִיתָ אֶת הַמְּצִיאוּת הַחִיצוֹנִית
(עוֹלָם שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ שֶׁקַּיָּם). אֵינְךָ הָאֱלֹהִים, אַתָּה
בְּסַךְ הַכֹּל גַּרְגִּיר שֶׁל חוֹל, טִפָּה בַּיָּם. הַהִתְפַּכְּחוּת
הַמְּאֻחֶרֶת כְּמוֹ צְרִיבַת הָעוֹר מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַפִּרְאִי,
הַחַד. דְּמוּתְךָ טוֹבַעַת בָּרְאִי, הַדְּמוּת שֶׁל אַף אֶחָד.
בְּכָל הַזְּמַן הַזֶּה הָיָה לְךָ מֵמַד מֻגְבָּל וְעוֹלָמְךָ עָמַד
עַל חֵלֶק שֶׁהֵזִיזוּ אֲחֵרִים. אַתָּה תּוֹהֶה מַדּוּעַ זֶה
נוֹדָע לְךָ רַק בְּיָמִים מְאֻחָרִים. הָיָה עָדִיף,
אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁתִּתְקַיֵּם בִּמְצִיאוּת פְּנִימִית
אַחַת. בְּלִי תַּאֲוָה, בְּלִי עֶצֶב וּבְלִי חַת.

שולה ברנע | כִּבּוּי פֶּתַע

בְּעֵין הַסְּעָרָה הִתְאַהֲבָה,
עֵינֵיהֶם כָּחֹל יָרֹק בְּתַמְהִיל
הִסְתַּחְרְרוּ הִתְעַרְבְּלוּ יַחְדָּו,
נִיצוֹצוֹת מְשׁוּבָה אוֹהֲבִים
עַל פְּנֵי שְׁחוֹר גַּלֵּי הַחַיִּים
הִבְהֲבוּ, הֵאִירוּ,
וּבְטִיסַת גּוֹרָל כָּבוּ בְּאַחַת.

אראלה שאול גליקמן | רְאִיָּתָהּ נֶחֱלַשְׁתָּ

רְאִיָּתָהּ נֶחְלֶשֶׁת,
הִיא רוֹאֶה אֶת הַבַּיִת מִמָּקוֹם אַחֵר

פָּעַם הַבַּיִת הִסְתִּיר אֶת הָעֵץ,הַיּוֹם הָעֵץ מַסְתִּיר אֶת הַבַּיִת
הַקּוֹלוֹת שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת מִן הָעֵץ מַחֲלִישִׁים אֶת רְאִיָּתָהּ
לִרְאוֹת אֶת הַבַּיִת מִמָּקוֹם אַחֵר.

נִכְרַת הָעֵץ שֶׁהִסְתִּיר אֶת הַבַּיִת
עַכְשָׁו הַבַּיִת מְגַלֶּה אֶת הָעֵץ הַכָּרוּת
מִתּוֹךְ הַבַּיִת רְאִיָּתָהּ נֶחְלֶשֶׁת מְתַגְבְּרִים הַקּוֹלוֹת
קוֹדֵם הָיָה הָעֵץ אָחַר כָּךְ נִבְנָה הַבַּיִת
אָחַר כָּךְ נֶחְלְשָׁה רְאִיָּתָהּ.
הָעֵץ לֹא הִסְתִּיר אֶת הַבַּיִת כְּשֶׁהִיא הָיְתָה בְּתוֹכוֹ.

עַכְשָׁו הָעֵץ אֵינֶנּוּ אָבַל הַבַּיִת כְּבָר אֵינוֹ אוֹתוֹ הַבַּיִת

גיל רבקה שפילברג | אִי סֵדֶר

אִי סֵדֶר בְּנִשְׁמָתִי
אִי סֵדֶר בְּחַיַּי
רְכִיבִים הִתְפָּרְקוּ
אֱמוּנָה הָפְכָה כָּזָב
נָכוֹן הָפַךְ לֹא נָכוֹן
אֱמֶת הָפְכָה שֶׁקֶר

הֲאִם אֶפְשָׁר לְהַרְכִּיב מֵחָדָשׁ
אֶת פָּזֵל הַחַיִּים
פָּזֵל שֶֶׁל רְגָשׁוֹת וּמַחְשָׁבוֹת

אִי סֵדֶר בְּנִשְׁמָתִי

טל שלמה | לֶהָנֵץ

לִפְעָמִים יֵשׁ שְׂרִיפָה
הֶעֱצִים מִתְפּוֹצְצִים תַּחַת הַחֹם,
הָאֲדָמָה נֶחְנֶקֶת תַּחַת הַגֶּחָלִים,
הָאִצְטְרֻבָּלִים הוֹפְכִים לְרִמּוֹנִים.
וְאַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם
רַק שְׁחוֹר נִשְׁאַר
דַּוְקָא אָז פּוֹרֵחַ פָּרַח
אֵיךְ בְּחֻצְפָּתוֹ הוּא מֵעֵז
לְהָנֵץ,
לִפְתֹּחַ אֶת עָלִי הַכּוֹתֶרֶת שָׁלוּ
וּלְהַשְׁרוֹת תִּקְוָה עַל הָאֲדָמָה
הַחֲרוּכָה.

גאולה שינה | צֶבַע לַשֵּׂעָר

בְּגִיל חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע הִפְסַקְתִּי לִצְבֹּעַ שֵׂעָר,
הִפְסַקְתִּי לְהַחְלִיק, לְיַשֵּׁר, לֶאֱסֹף וּלְסַדֵּר.
שְׂעָרִי פָּרוּעַ, לָבָן בְּשָׁרָשָׁיו, אָפֹר בְּאֶמְצָעוֹ, חוּם בִּקְצוֹתָיו.
בּוֹאִי אֵלַי, זִקְנָתִי הַפְּרוּעָה.

נינה רמון | תִּקְתּוּק הַשָּׁעוֹן

תִּקְתּוּק הַשָּׁעוֹן.
הַזְּמַן שֶׁעוֹבֵר.
שְׁנִיּוֹת וְדַקּוֹת וְשָׁעוֹת וְיָמִים וְלֵילוֹת וְשָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים וְשָׁנִים –
וַאֲנִי.

אַתָּה
עִם זָכָר
הַשְּׁנִיּוֹת וְהַדַּקּוֹת וְהַשָּׁעוֹת וְהַשְּׁבוּעוֹת וְהֶחֳדָשִׁים וְהַשָּׁנִים –
וְהַזְּמַן שֶׁרָצִיתָ לְהַקְפִּיא...

אֲנִי
שֶׁעָבַרְתִּי
יַחַד עִם הַזְּמַן
הַרְחֵק אֶל מַעֲבָר...

וְהַזְּמַן שֶׁעָבָר.

יעל רוזנולד יניב | *

הָעֵדֶר סִיֵּם אֶת מְרוּצָתוֹ
אֲחֻזַּת הַטֵּרוּף,
וְהַמַּיִם שֶׁבָּאוּ פֶּתַע,
שָׁכְכוּ.
בֵּין הֲרִיסוֹת,
שִׁלְדֵי מְכוֹנִיּוֹת.
וּבְזוֹ הַפְּגוּעָה מִכֻּלָּן,
אֵם וְצֶמֶד יְלָדֶיהָ,
מִתְבּוֹסְסִים בְּרֶפֶשׁ הָאָסוֹן,
מְחַיְּכִים זוֹ לְאֵלּוּ.
וַאֲנִי שָׁם, בִּשְׁבִילָם.
וּבַשְּׁלוּלִיּוֹת הַנִּקְווֹת,
הִתְעַרְבַּבְנוּ.

אביחי קמחי | דְּעִיכָה

בְּדֶרֶךְ כְּלָל מַחְשַׁבְתִּי צְלוּלָה וּבְכָל
זֹאת בַּלֵּילוֹת אֲנִי מַנִּיחַ פְּלַסְטֵר עַל
הַפֶּצַע וּבַבְּקָרִים אֲנִי מֵסִיר אוֹתוֹ
בַּבֹּקֶר יֵשׁ בִּי מִדָּה שֶׁל אֹמֶץ
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַחֲשִׁיפָה לְאוֹר
הַשֶּׁמֶשׁ תִּתֵּן לוֹ מָנוֹחַ אַחַר כָּךְ
אֲנִי גַּם כּוֹתֵב כְּמוֹ מְבַקֵּשׁ לְנַקֵּז
אֶת הַמֻּגְלָה וְחוֹשֵׁב עַל אַהֲבָה
וּבְשִׂיחוֹת עִם מִשְׁתַּמְּשֵׁי קָנָבִיס
הֵם מְסַפְּרִים לִי עַל הֲקַלָּה מַמָּשִׁית
בַּכְּאֵב וְעַל דְּעִיכַת הַמֹּחַ.

מירה קאופמן שמח | גִּנּוֹת מְסֻדָּרוֹת

גִּנּוֹת מְסֻדָּרוֹת
כָּבְשׁוּ שִׁטְחֵי בָּר פְּרוּעִים
זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתִי נִדְחֲקוּ
לְשׁוּלֵי דְּרָכִים
בֵּין טַיּוּן דָּבִיק לְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל

מַה לִּי וְלָהֶן -
אֲבוּדָה בִּשְׁלֵמוּת מְנֻכֶּרֶת
כְּמֵהָה לָעֵשֶׂב הָרַךְ
הַפָּשׁוּט.

נוית ענבר | שִׁיר

הַגּוּף
לֹא קָם אַחֲרַי.

צִנַּת הַבְּדִידוּת
הוֹתִירָה אוֹתוֹ
לְלֹא נוֹעַ.

רֶגַע לִפְנֵי
שֶׁהַגּוּף כָּשַׁל
סִדַּרְתִּי בּוֹ מְגֵרוֹת.




בְּיוֹם הַדִּין
אֶסְגֹּר אוֹתָן.

אָקוּם
וְאֵלֵךְ אַחֲרָיו.

לילך סטמבולצ'יק | אֵיךְ כּוֹתְבִים שִׁיר שֶׁיִּהְיֶה קְצָת כָּמוֹנִי

אֵיךְ כּוֹתְבִים שִׁיר שֶׁיִּהְיֶה קְצָת כָּמוֹנִי?
מְעַט מְבֻלְגָּן, מְעַט מְבֻלְבָּל
עִם קַצָּב מִשְׁתַּנֶּה,
כִּמְעַט שְׁאַפְתָּן, כָּזֶה שֶׁנִּקְטַע בַּהַתְחָלָה
מְסַקְרֵן
מְגַרְגֵּר כְּמוֹ חָתוּל רָעֵב
עִם שׁוּרוֹת זוֹלְגוֹת
מְחַפֵּשׂ מַשְׁמָעוּת
מתאחה בָּאֶמְצַע
וּבַסּוֹף
סִמֵּן שְׁאֵלָה

צביקה ניר | מהפֵּך יקומים

דֹּב הַקֹּטֶב הַלָּבָן נוֹפֵחַ נִשְׁמָתוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם אֲנוּסוֹת רַחֲמִים
בְּסֶרֶט טֶבַע שֶׁהִלּוּכוֹ הוּאַט

פַּרְוָתוֹ נִפְשֶׁטֶת מֵעָלָיו מֵעַצְמָהּ כְּשַׁרְווּל חֻלְצָה מֻפְשָׁל
גְּעִיּוֹתָיו נִזְרוֹת בָּרוּחַ הַקָּרָה עֲמוּמוֹת כִּסְדָקִים בִּמְעָרָה

עֵינָיו שׁוֹאֲלוֹת אֶת הַמַּיִם הַבּוֹגְדָנִיִּים לְפֵשֶׁר הַמַּעֲשִׂים:
מַה חֶטְאוֹ שֶׁהֻשְׁלַךְ אֶל אוֹקְיָנוֹס הַקֶּרַח הַצְּפוֹנִי

עַל יְדֵי מִי שֶׁפָּקַד עַל הָאוֹר וְחָרַץ
שֶׁהָאוֹר הוּא הִפּוּכוֹ שֶׁל הַחשֶׁךְ

וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הַקַּר תּוֹעָה בֵּין הַשְּׁבָרִים
כִּי הָאוֹר מְהַפֵּךְ יְקוּמִים עַל קִרְבֵיהֶם

וְחֻמּוֹ הוּא מָוֶת מֵמֵס וְהָאָדָם רוֹדֶה בִּדְגַת הַיָּם
וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ

וְרַק קִפְאוֹן הַיָּם נִשְׁכָּח בָּאוֹר וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם
יַעֲצִים עַפְעַפֵּי דֹּב בַּחֲלוֹמוֹ עַל שְׂדוֹת הַקֶּרַח הַנִּצְחִיִּים

גלית משיח | הָיָה לִי אֹמֶץ

הָיָה לִי אֹמֶץ לְוַתֵּר עַל כָּל מָה שֶׁנָּתַתָּ בִּכְדֵי לֹא לְוַתֵּר עָלַי
הָיָה לִי אֹמֶץ לְחַבֵּק אֶת הַמִּפְלֶצֶת, לְהִסְתַּכֵּל לָהּ בָּעֵינַיִם
הָיָה לִי אֹמֶץ לְהִלָּחֵם עַל הַצְּרָכִים שֶׁלִּי, עַל הָרְצוֹנוֹת
הָיָה לִי אֹמֶץ לְהִתְפָּרֵק לְאֶלֶף רְסִיסִים בִּכְדֵי לִבְנוֹת אוֹתִי מֵחָדָשׁ
קְצָת אַחֶרֶת, קְצָת שׁוֹנֶה
הָיָה לִי אֹמֶץ לְהַחֲזִיר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַלֵּב שֶׁלְּךָ
בַּיְּדִיעָה שֶׁמִּישֶׁהִי אַחֶרֶת תִּזְכֶּה בָּהֶם יוֹם אֶחָד
הָיָה לִי אֹמֶץ לִהְיוֹת פְּגִיעָה, לְהִתְרוֹמֵם מֵהַסַּפָּה הֲכֹה נוֹחָה
הָיָה לִי אמץ לִבְחֹר בִּי שׁוּב אַחֲרֵי שָׁנִים
הָיָה בִּי אֹמֶץ לְשַׁלֵּם בְּיֹקֶר, לְהִתְעוֹרֵר לְבַד בַּבֹּקֶר, לְהַחֲזִיר לַחֲפִיסָה אֶת הַגּ'וֹקֵר
וּלְדַעַת לְנַצֵּחַ עִם הַקְּלָף הַיְּחִידִי שֶׁנִּשְׁאַר לִי בַּיָּד
אֵס לֵב אָדֹם

גליה אבן-חן | תַּסְרִיט קָטוּעַ

אֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת פֶּרֶם הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלִּי
דֻבְדְּבָן מַבִּיט מִבֵּין הַגְּרוּטָאוֹת
בַּעַל הַמּוּסָךְ מַעֲלֶה עַל גֶ'ק אֶת גְרֵטֶה גַרְבּוֹ
שֶׁלּוֹ. שֶׁבְּמִקְרֶה זוֹ אֲנִי וְהַסְּבִיבָה.
בֶּעָבָר הָיְתָה שִׁבְרֵי זְגוּגִיּוֹת, הֶגֶה
שֶׁלֹּא הוֹצִיא הֶגֶה. לְיָמִים מִנְהָג מְגֻנֶּה !
שֶׁל פְּרִימָדוֹנָה בְּשָׁחוֹר לָבָן.

יואב איתמר | מָסִיק

אֲנִי מֵנִיף אֶת עֲנָפַי;
מֵרִים אֶת יְלָדַי;
עוֹמֵד עַל קְצוֹת הַשָּׁרָשִׁים.

מָחָר יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים

שושנה ויג | פיצול

פֵּרוֹתַי אֵינְךָ טוֹעֵם
וּבַלֵּילוֹת אֲנִי מִתְפַּצֶּלֶת
לִשְׁתֵּי שׁוֹשָׁנוֹת
אַחַת כָּאן וְאַחַת שָׁם
תָּמִיד מְעַנֶּגֶת.

פֵּרוֹתַי אֵינְךָ טוֹעֵם
וְטַעֲמִי מִתְפַּצְפֵּץ בְּפִיךָ
וְרֵיחִי מְשַׁכֵּר אוֹתְךָ.
תָּאֵר לְךָ מָה הָיָה
לוּ פָּרַצְתָּ אֶת הַדֶּלֶת
וְעָלִיתָ בַּמַּעֲלִית אֶל הַטִּירָה.

בַּמְּבוֹאָה הָיִינוּ מִתְפַּלְּשִׁים
וּמַמְשִׁיכִים אֶל עֹמֶק לֹעַ הַר הַגַּעַשׁ שֶׁל גּוּפִי.
תָּאֵר לְךָ, מַפַּץ שְׁמֵימִי
יָצִיף אֶת מַלְכוּתִי
לוּ רַק נָגַעְתָּ בְּעוֹרִי.

וְכָעֵת
אֲנִי מַמְתִּינָה לְמַגַּע אֶצְבָּעֲךָ
עַל אֶצְבָּעִי
שֶׁנִּכְתֹּב בְּיַחַד.

דניאל ברון | טְבִיעָה הַנֵמֹוגָה בַּחוֹל

קָרָה לְך שֶׁעָבַרְתּ דִּירָה וְנִשְׁאַרְתּ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם?
הָאֲוִויר שׁוֹנֶה, קֶרֶן שֶׁמֶשׁ נִכְנֶסֶת כָּכָה, דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן.
אֶנֶרְגְּיָה מִתְגַּלְגֶּלֶת אֶל הָאֹוזֶן וּמְמַנֶּה אֶל הַמֹּוחַ,
קוֹרְאִים לְזֶה צְלִיל,
הוּא אַחֵר.
וַאֲנִי?
פַּעַם עָבַרְתִּי חֵצִי עוֹלָם וּמָצָאתִי אֶת אוֹתוֹ הַחֹור.
שָׁאַלְתִּי מָה הַמַּקּוֹר? אֵיפֹה הָאוֹר? רוֹעֵד מֵהַקּוֹר.
פַּעַם אַחֶרֶת לָקַחְתִּי שְׁאִיפָה ופִּתְאוֹם נִהְיֵיתִי כְּחוֹל,
יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי שֶׁפַע עָגֹל וְגָדוֹל,
כְּאוֹתָהּ טְבִיעָה הַנֵמֹוגָה בַּחוֹל.

עדה בארי | חֶבֶל דַּק

כְּמוֹ הוֹלֵךְ עַל חֶבֶל דַּק
שֶׁמָּכוּר לָאֲוִיר הַפְּסַגּוֹת
קָם וְחוֹזֵר אַל הַחֶבֶל
מִבְּלִי לִזְכֹּר אֶת כְּאָב הַנְּפִילָה
וְרִסּוּק הָאֵיבָרִים
יוֹדֵעַ כִּי מִשֶּׁחָוָה אֶת חֲוָויַת שִׁכְרוֹן הַגֹּבַהּ
לֹא יוּכַל לְהִתְהַלֵּךְ עוֹד עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
כְּאֶחָד מֵאוֹתָם בְּנֵי הָאָדָם שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת הַקִּרְבָה לֶאֱלֹ בהֲלִיכָתם על חֶבֶל מָתוּחַ

רפאל אזרן | צָרִיךְ לְהִפָּרֵד מִדְּבָרִים

צָרִיךְ לְהִפָּרֵד מִדְּבָרִים
לְהַחֲלִיף כֶּלֶב בִּכְאֵב
לְהַתְקִין עַמּוּד שִׁדְרָה
הֵיכָן שֶׁעָמְדָה תּוֹתֶבֶת
לָטַעַת אֶרֶץ
בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ
אָכְלָה מוֹלֶדֶת
לְהָשִׁיב אֶת הַיָּם לָרְצוּעָה
לְהָסִיר כְּפָפוֹת
לָגַעַת.

קרן אורטל | הַנִּיחִי

הַנִּיחִי.

אָנָּא הַנִּיחִי

בְּצַד הַדֶּרֶךְ

אֶת כָּל מָה שֶׁכְּבָר לֹא

שֶׁלָּךְ.

הַנִּיחִי.

הַנִּיחִי.

אָנָּא הַנִּיחִי

ואַל תִּזְרְקִי.

אַל תִּשְׁבְּרִי,

אַל תֵּצְאִי מֵהַכֵּלִים.

הַנִּיחִי.הַנִּיחִי.
אָנָּא הַנִּיחִי

בִּנְקֻדָּה זוֹ.

וּלְכִי לְך הָלְאָה

מִכָּאן,

קָרוֹב יוֹתֵר

אַל עַצְמְך.

דניאל אשל | הַנְּסִיכָה הַקְּסוּמָה

אֲנִי הָעֵץ הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּשָּׁאֵר לְעַמּוּד אַחֲרֵי רְעִידַת הָאֲדָמָה.

אֲנִי הָאַבִּיר הָאַמִּיץ שֶׁיִּלָּחֵם בַּדְּרָקוֹן לְהַצִּיל אֶת הַנְּסִיכָה הַיָּפָה.

אֲנִי סוּסוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁיְּלַוֶּוה אוֹתוֹ לַקָּרֵב וּבְגוּפוֹ יָגֵן עָלָיו.

מָתַחְתָּ לצילי יִשְׁכַּב לָנוּחַ הָאַבִּיר הַלֵּאֶה מְקָרְבוֹת.

עֲנָפַי יְסוֹכְכוּ עַל סוּסוֹ הָאָהוּב הַנָּח אֶת מְנוּחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה וִיכַסּוּ אֶת הָאַבִּיר בְּעוֹדוֹ גָּוַוע.

וְאָז אַחֲרֵי שֶׁנָּפַלְתִּי גַּם אֲנִי וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁקָּפְחָה לֹא חָמְלָה עַל עוֹרִי יָדַעְתִּי, כִּי, אֲנִי הַנְּסִיכָה.

תמר מחלין | פְּרִידָה קאלו


דָּם אִינְדְּיָאנִי וְדָם יְהוּדִי
זוֹרְמִים בְּעוֹרְקֶיהָ,
אֶת סֵבֶל שְׁנֵי הָעַמִּים
הִיא נוֹשֵׂאת עַל כְּתֵפֶיהָ.
תַּאֲווֹת עַזּוֹת, רוּחַ מוֹרֶדֶת,
חֲלוֹמוֹת שְׁבוּרִים, כְּאֵב.

מִכְחוֹלֶיהָ מְצַיְּרִים
מְצוּקוֹת גּוּף וְנֶפֶשׁ,
פְּרִידָה מְגַשֶּׁשֶׁת,
אַתְּ זֶהוּתָהּ הָאֲמִתִּית
הִיא מְחַפֶּשֶׂת.
וְזֹאת נוֹתֶרֶת עֲלוּמָה.

דני לוין | פֶּתַח דָּבָר

וְאַתָּה עוֹמֵד נוֹכָח שַׁעַר פְּחָדֶיךָ
אֵינְךָ מֵסִיר מַבָּטְךָ מִמֶּנּוּ
וּמְחַכֶּה שֶׁיִּפָּתַח.‏
‏ פְּחָדֶיךָ מְדַבְּרִים אוֹתְךָ בְּצִפִּיָּה נוֹאֶשֶׁת
אֶל פֶּתַח שֶׁל תִּקְוָה, אֶל שִׁיר.‏

זֶה הַשַּׁעַר אֶל שָׁמֶיךָ ‏
הַמֻּנָּח לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ.‏
‏ מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת ‏
הוּא אִתְּךָ,‏
כִּצְלָב שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא עַל גַּבְּךָ,‏
לְכַפֵּר חֲטָאֶיךָ הַמְּדֻמִּים.‏

עופר ירמינובסקי | חַיִּים נִגָּפִים

אֲנִי מִתְעוֹרֵר בִּבְעָתָה ‏
אֶל חַיִּים נִגָּפִים. ‏
כְּעָלֶה הָדוּף עַל מִדְרְכוֹת הָעִיר
מֵעֲנַף הַצּוֹמֵחַ בְּתוֹכִי

וְהָרוּחַ בִּי עוֹשֶׂה שְׁמוֹת
מַנְחִיתָה אוֹתִי אֶל נוֹף זָר. מְנֻכָּר.‏

אֲבָל אֲנִי חָזָק
מַצְמִיחַ עָנָף צָעִיר. ‏
וְעַלְעַלַּי שׁוּב רַעֲנַנִּים ‏
אֲנִי מֵנֵץ מִתּוֹכָם עַל אַף הָרוּחַ הַסוֹאָה
וְהַחַיִּים הַנִּגָּפִים בַּמַּיִם.‏

נורית יובל | מֵאַיִן נָחַלְתִּי

שִׁירָתִי-נִשְׁמָתִי מֵאַין?
מִתְהוֹם הַסָּמוּי מִן הָעַיִן
מִן הָאַיִן
מִן הַלֹּא וּשְׁלָלוֹ
מִן הַמְּאֹד שֶׁרָצִיתִי
מִקֶרֶב הָעוֹד שֶׁהִמְצֵאתִי
וְכֹל מַה שֶׁלֹא קָרָה
הַשִּׁיר בָּרָא

חנה טרומר | נָפְתוּלִים

כָּאוֹס,בִּלְבּול,סָרְטָן חָצוּף
לְלֹא הַתְרָעָה,הִתְנַחֶל לִי בַּגוּף
אֵין רֶגַע לְהִתְלָבֶּט,חַיֶיבֶת "הָשְתַלָה"
בְּמַעיָין הָקְרָבַיִים,נֵאֶלְמָה כֹּל מִילָה

מָה קורֶה לִמְשוֹרֶר שֶזְמַנוֹ מוּקְצָב
לְלֹא קְצֶה מַחֲשָבָה לְקָעקֶע עָל דָף?
בְּדוֹפְנוֹת מֵעַיו חוֹבְטוֹת מִלִים
הַאִם חֲבוּלוֹת,יִתְבּוֹסְסוּ בִּפְנִים?

הָגוֹרָל מָכְתִיב,הָאָדָם – זֶה בָּרוּר
מְגָלֶם תָפְקִידוֹ עָד לְסוֹף הָסִיפּוּר
מִתְמָסַרֶת לַזְרִימָה הָקוֹרֶאת לָבָּאוֹת
עָל לָבֶן מָשְחִירוֹת שוּב,מִלִים אֲמִינוֹת

תמה חזק | עִיר


אֵיךְ אוּכַל לָסוּר מִן הַחַלּוֹן שֶׁבּוֹ מְנַשֶּׁבֶת עִיר
וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ עֲשׂוּיִים לְהִתְעוֹרֵר בְּאַחַד הַיָּמִים וְלִפְצֹחַ בְּזֶמֶר
אוֹ אַף לְרַחֵף כָּךְ עַד הַגִּיעָם אֶל הַלְּבָנָה וּלְבַטֵּל בְּאַחַת אֶת הַכְּבִידָה –
לִפְתֹּחַ דַּלְתוֹתֵיהֶם וְשַׁעֲרֵי הַגַּנִּים לִרְוָחָה אֶל הַהֵלֶךְ?

כִּי בְּכָל סְתָו חֶרֶשׁ הָרוּחוֹת מְהַפְּכוֹת סְדָרִים וּבַקְּדֵרוֹת בַּמִּטְבָּחִים
אֲשֶׁר עַל יַד הַטְּרַקְלִינִים, הַשֶּׁמֶן מְקַפֵּץ וְהָרֵיחוֹת גּוֹלְשִׁים
וּמְמַלְּאִים אֶת הַפָּנִים וְצוֹרְבִים בָּעֵינַיִם עַד דֶּמַע
וְאִם כֵּן אֵיךְ אוּכַל לַחְדֹּל מִלְּהַבִּיט בָּהּ?

ענת זגורסקי שפרינגמן | פָּרִיס צָרְפַת

מַשֶּׁהוּ רָקוּב בְּמַמְלֶכֶת הָאָפְנָה,
בַּחֲשַׁאי נִרְקַם כִּסּוּי כָּבֵד לְהַסְוָאָה.

הוֹ, בְּרִיגִ'יט בּרְדוֹ וּשְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַמִּכְנָס שֶׁלָּהּ,
אִיב סָאן לוֹראֶן וְקוֹקוֹ שָׁאֶנל, לָאנְקוֹם
לוֹרִיאָל וְרוּבִּינְשְׁטֵין הֶלֶנָה!

לֹא עוֹד בִּיקִינִי, חוּטִינִי, בּלִיקִינִי, לֹא עוֹד מִינִימִינִי.
אֵיפֹה אַתֶּן הַנָּשִׁים שֶׁהִתְמַסַּרְתֶּן בַּעֲבוּר זוּג גַּרְבִּיּוֹנֵי נַיְלוֹן,
וְאַתֶּן שֶׁצְּבַעְתֶּן קַו שָׁחֹר מֵאֲחוֹרֵי רֶגֶל עֲרוּמָה בִּמְקוֹם?

רַק עֵינֵי מוֹנָה לִיזָה עוֹד עוֹקְבוֹת
בְּתַדְהֵמָה אַחֲרֵי הַשִּׁנּוּיִים בְּחָלָל
הלוּבְר מִתּוֹךְ בּוּרְקָה.

נועם ויסמן | הִתְחַדְּשׁוּת

רוּחַ סְתָו

קַבֵּל אוֹתָה הַפַּעַם בִּבְרָכָה

יֵשׁ שֶׁהַשָּׁנָה בֶּאֱמֶת חֲדָשָׁה

וְשִׁיר חָדָשׁ מֵגִיחַ בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם

בְּבָקְרוֹ חָשַׁבְתָּ דַּי לָהֶם בְּךָ:

רַעֲיוֹנוֹת, שִׁירִים וְחֶזְיוֹנוֹת

הַיָּפֶה תָּמִיד מֻכָּר וְגַם חָדָשׁ

זֶה הַזְּמַן לְזַמֵּן אַהֲבָה חֲדָשָׁה:

אֲפִלּוּ תִּשְׁבֹּר אֶת לִבְּךָ

שׁוּב אַתָּה בְּאִבְּךָ.

ריקי דסקל | "איטס לייק יו אר סקרימיניג אנד נו וואן קאן היר"
"ריהאנה"


עַד שֶׁאֶחְזֹר מִן הָאִי שֶׁבּוֹ הַרְדּוּף הוֹפֵךְ לְעֵץ
וְהֶחָתוּל מְחַפֵּשׂ בְּצִּלּוֹ הַדַּל שֶׁל דֶּקֶל מִן הַחֹם וְהַמַּחֲנָק מִפְלָט
עַד שֶׁאֶחְזֹר מִן הָאִי שֶׁנִּסּוּר צִיקָדוֹת מְלַוֶּה אוֹתוֹ כְּבּוּזוּקִי שֶׁל מֵיתָר אֶחָד

עַד שֶׁאֶחְזֹר מִן הָאִי שֶׁלַּהַג הַזָּרוֹת מִן הַמִּזְרָח
מְמַלֵּא אֶת הַגַּנִּים הַמְּאֻבָּקִים בְּצִיּוּצֵי צְחוֹק בִּתְנוּעוֹת עַיִן
וְיוֹם רִאשׁוֹן נוֹסָף נִמְחָק מִטַּבְלַת הַתִּקְוָה שֶׁל חַיֵּיהֶן

עַד שֶׁאֶחְזֹר מִן הָאִי הַשָּׁחוּן שֶׁמְּלוֹנוֹת קַרְטוֹן וּבְרֵכוֹת טוּרְקִיז מְפָאֲרִים אוֹתו כְּתַכְשִׁיטֵי אָפְנָה זוֹלִיםֹ
וּכְתֹבֶת עַל הַקִּיר מְטֻנָּף קוֹבַעַת שֶׁאוֹטוֹבּוּסִים וְלֹא קָתֶדְרָלוֹת הֵם
הַנֶּחָמָה הָאֲמִתִּית לְצַּעַר הַיּוֹמְיוֹם

עַד שֶׁאֶחְזֹר מִן הָאִי הֶחָצוּי הַסֵּדֶר יָשׁוּב עַל כַּנּוֹ
הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח הַשִּׁטָּה תִּפְרַח וּנְחִילֵי דְּבוֹרִים עַמְלָנִיּוֹת
יָשׁוּבוּ לְפַרְכֵּס אֶת מַלְכָּתָם - גְּלוֹבָּלִיזֵיְישֶן

דורון דאון | בְּשַׁעַר גַּן עֵדֶן כִּמְעַט אוֹשֶׁר

הִתְגַּעְגַּעְתִּי לַצְּחוֹק הַקָּטָן,
כְּשֶׁהָיִינוּ מִשְׁפָּחָה
וְחָלַקְנוּ פִּלְחֵי תַּפּוּז.
וְהַחַיִּים לִימְדּוּנִי, כִּי הָאוֹשֶׁר חָמַק מִפָּנַי,
וּבְשַׁעַר גַּן עֵדֶן כִּמְעַט אוֹשֶׁר,
הִגִּיעָה פְּרִידָה שׁוֹסֶפֶת.
וַאֲנִי יָתוֹם בֵּין יְלָדִים שׂוֹרְדִים,
מֵהֵיעָדֵר אָב וְאֵם,
שֶׁלֹּא לִימְדּוּנוּ אֶת צְפוּנוֹת הַחַיִּים.
מֵאָז אֲנִי עוֹרֵג וְנִכְסָף,
לְאָבִי הַמָּגֵן,
וּלְחִיבּוּקָהּ הָעוֹטֵף שֶׁל אִימִי.

רון גרא | הָעֵץ בְּחַלּוֹנִי

הַגַּנָּן
קִצֵּץ בְּמִצְוַת הַשְּׁכֵנָה
שֶׁרָצְתָה אֶת הָרְחוֹב
בְּבֵיתָהּ
וְלֹא אֶת הָעֵץ
הַבּוֹטֵחַ לְצִדָּהּ.

הוּא קִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת,
חָשַׂף אֶת הַפִּיחַ וְהָרַעַשׁ.
הֶעָלִים נֶאֶלְמוּ,
הַכְּאֵב גָּאָה ,
אַף לֹא צִוְּחָה .
רַק נְשִׁימָה מֵרִירִית
שֶׁל עֵץ שֶׁגָּוַע.
שֶׁהֶחְרִישׁ בָּעֲוִית
בְּאֵבֶל הָאֲדָמָה.

אביבה גולן | צָמַחְנוּ יַחְדָּו

צָמַחְנוּ יַחְדָּו מִשָּׁרְשֵׁי שְׁנוֹתֵינוּ,
חוֹסָה בְּצִלְּךָ בְּלַהַט יָמִים.
מַשָּׁב רַעֲנָן בְּפַעֲמוֹנֵי עַלְעַלֶּיךָ
נוֹף יַלְדוּתִי, עָטוּר צָהֳלַת דְּרוֹרִים.
בְּחִלּוּפֵי עוֹנוֹת, שִׁתַּפְנוּ חֲוָיוֹת
חָפְשִׁיִּים מִמִּלִּים עוֹדְפוֹת.
בְּשׁוכְבִי וּבְקוּמִי, שׁוֹמֵר לְפִתְחִי.
אִילָן שֶׁלִּי, יְחִידִי, בֶּן בְּרִיתִי.
עַד נִגְזָר דִּינְךָ, נִקְצַב זְמַנְּךָ
נִכְרַת אֲמִירְךָ לַנֶּצַח !
הוֹתַרְתָּ אַחֲרֶיךָ,
אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת
חֲבֵרוּת אַמִּיצוֹת,
חַלּוֹן מְיֻתָּם
מְפֻקָּח מֵאַשְׁלָיוֹת.
טַלְלֵי דְּמָעוֹת,
וּבַקָּשַׁת מְחִילָה
הַמְּחַפֶּשֶׂת אוֹתְךָ.

נירה תובל | זְמַן אַחֵר

וּמַהוּ הַזְּמַן הַפּוֹלֵחַ אֶת הַלֵּב בְּאֵינוּתוֹ
וּמַהוּ פַּחַד
וּמָהֵם לְבַד וְיַחַד
וְהַלֹּא נוֹדָע וְהָאֵינְסוֹף
מִלִּים מִתְנַפְּצוֹת אֶל חוֹף
כּוֹכָבִים נוֹפְלִים בְּאֵין רוֹאֶה
וּמָהֵם זְמַן וְאֵין וְיֵשׁ וּמַהוּ כְּאֵב
וּמָה שֶׁיֵּשׁ הוּא אֵינְסוֹפִיּוּתוֹ שֶׁל הַלֵּב

צביקה שטרנפלד | נַרְקִיס

נַרְקִיס מִתְבּוֹנֵנן בַּבָּבוּאָה
וְהַלֹּא צָפוּי מִתְרַחֵשׁ:
הַבָּבוּאָה מִתְאַהֶבֶת בְּנַרְקִיס
שֶׁמֵרִיחַ אֶת בֵּית שִׁחְיוֹ
וְנִפְנֶה נָבוֹךְ.

מילי שמידט | מַבִּיט לְאָחוֹר

הַשִּׁנּוּי הֲכִי גָּדוֹל קוֹרֶה בְּלִי שֶׁתַּבְחִין בּוֹ בִּכְלָל
יוֹם מַחֲלִיף יוֹם, שָׁנָה מַחֲלִיפָה שָׁנָה, הַגּוּף מַחֲלִיף תָּאִים
פִּתְאוֹם אַתָּה עוֹמֵד עַל יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה, בֵּין כּוֹכָבִים
כָּל הַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה חוֹמֵק מִמְּךָ, אִי אֶפְשָׁר לָשִׂים עָלָיו אֶצְבַּע
וְלֹא קְצֵה עֵט, גַּם לֹא עֵדוּת רְאִיָּה שֶׁל אֲחֵרִים
כָּל אֶחָד רוֹאֶה רַק חֵלֶק מֵאֵיזֶה פָּזֶל, כְּשֶׁלְּמַעֲשֶׂה
אֵין שׁוּם פָּזֶל אֶלָּא רַק חֲלָקִים, אֲבָל אֲנִי סוֹטֶה
הַשִּׁנּוּי הֲכִי גָּדוֹל בַּחַיִּים עוֹבֵר לְךָ מִתַּחַת לָאַף
דֶּרֶךְ דִּירוֹת, עָרִים, בַּחוּרוֹת, עֲבוֹדוֹת, דֶּרֶךְ סְפָרִים
נֶחְשָׂף בְּהַדְרָגָה, וְרַק כְּשֶׁאַתָּה מַבִּיט לְאָחוֹר, עֶשֶׂר שָׁנִים
אַתָּה מֵבִין סוֹף סוֹף שֶׁזֶּה קָרָה, וְאַתָּה נִשְׁאַר
מְבֻלְבָּל מֵהַחַיִּים הָאֵלֶּה, לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ.

טל שלם חלי | אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

נִצָּן מְבֻיָּשׁ שֶׁלִּי,
מַוְרִיד מֵהַהֶעָזָה לִפְרֹחַ,
עַפְעַפָּיו מְסַפְּרִים עַל זְמַן רַב שֶׁחָלַף,
מַקְהִים קוֹצֵי חֶרְדַּת הִשָּׂרְדוּת.

עילית שייר | אַחַת לָאַחַת

וְהַמִּילִּים כּוּלָּן נִכְלְאוּ
וְאֵינָן נוֹתְנוֹת לִי לָגַעַת
אַחַת לְאַחַת נֶאֶסְפוּ
וְדָבָר שׁוּב אֵינֶנִּי יוֹדַעַת.

בְּלוֹבֶן זוֹעֵק מִכְלִימַה
עָנְשׁוּ בִּי כְּאֶלֶף מִיתוֹת
וּמוֹחַ חָלָק – אֵין אִיוְושָׁה
רַק הוּא, רַק עֵינַיִים תְּמֵהוֹת.

אביביה רז | מְטַפְטְפות טִפּוֹֹת כֵּהוֹת

מְטַפְטְפות טִפּוֹֹת כֵּהוֹת

מְטַפְטְפוֹת טִפּוֹת כֵּהוֹת
וַאֲנִי נוֹפֵל מִסְתַּחְרֵר

צוֹבַעַת אֶת שְׂעְָרִי הַהוֹלֵךְ וּמַלְבִּין
מַלְבִּישָׁה לְגוּפִי שְׂמָלוֹת
מַחְרוֹזוֹת כֶּסֶף וּפְנִינִים

בֵֵּינְתַיִם
סִימָנֵי הַדֶַּרֶךְ
הוֹלְכִים וּמְקָרְבִים
אֶת הַבָּא מִן הָאֲפֵלָה
לִקְרָאתִי.

אריה רגב | הָיִיתִי יֶלֶד עִם נִשְׁמַת זָקֵן

הָיִיתִי יֶלֶד עִם נִשְׁמַת זָקֵן
הִנְנִי עַתָּה זָקֵן וּבוֹ נִשְׁמַת יֶלֶד
וּבֵינֵיהֶם הַפַּחַד.

רָבְתָה בִּי אַהֲבַת הַדַּעַת מֵחֶמְדַּת הַמָּעוֹת
יָדַעְתִּי נָשִׁים וְתַרְתִּי אֲרָצוֹת
יָדְעוּ אוֹתִי כֻּלָּן; תִּקְווֹת וְאַשְׁלָיוֹת.
כְּשֶׁהִתְרַגְּשָׁה בְּרוּחִי סוּפָה, נוֹתְרוּ פָּנַי מְאִירוֹת
בֵּין אֲנָשִׁים רַבִּים הִתְהַלַּכְתִּי
אַךְ לִּבִּי בִּקֵּשׁ מִפְלָט.
לָסֹב בָּרוּחַ
לִסְרֹק דְּרָכִים עַד רֵאשִׁיתָן,
אֲשֶׁר שָׁבוֹת אֵלַי נִסְתָּרוֹת וְנִגְלוֹת
מִבַּעַד לְעַרְפִלֵּי הַזְּמַן.

מרדכי קטן | אמנויות הַקַּוִּים

סִתּוּתִים קַשִׁים, נִדְרְשָׁה לַעֲבוֹר הַנְּשָׁמָה
פִּתּוּל אַחַר פִּתּוּל עַד אֲשֶׁר,
טַבָּעוֹת, טַבָּעוֹת, פִּסְּלוּ אֶת חֲזֵה הָאָמָּן סְבִיבָהּ.

רֶגַע הָעִבּוּר: בִּמְתִיחַת קַו אֶל הַנִשְׂגָּב,
זְרוֹעוֹת מַבִּיטוֹת, עֵינַיִם נִשְׁלָחוֹת.
קַוִּים מְכֻוָּצִים הוֹלְכִים מְרֻכָּזִים. לְלֹא מִלִּים.

מַחֲזֵה הָאוֹרְגָנִיזְם יָסִיט אוֹתְךָ
אֶל הַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה הַמִתְפָּרֶצֶת כְּכֶתֶם דְּיוֹ.

נורית צדרבוים | אֶל - כִימָאִית


צָמְחָה בְּשׁוּלֵי דֶּרֶךְ דּוֹלֶגֶת עַל בּוֹר יָקוּשׁ
מַפְרִיחָה בָּלוֹנֵי תִּקְוָה בָּאֲוִיר הַדָּחוּס
קָמָה מִגַּחַל לוֹחֵשׁ מֵאֵפֶר רוֹשֵׁף אֵשׁ
לִתְסֹס חַיִּים וְלִמְצֹא חֶרֶף לְחַפֵּשׂ.
אַל-כִימָאִית מֻפְלָאָה שָׁמְרָה
עַל תֹּם וְטֹהַר בְּעוֹרָהּ הֶחָשׂוּף
חָשָׁה רָדוּף כְּשֶׁשָּׁח לָהּ הַגּוּף
הִצְמִיחָה מֵחֹמֶר סַם רָעִיל
חַיִּים בַּזְּמַן בְּטַעַם מוֹעִיל
נָגְסָה בַּתַּפּוּחַ הַדַּעַת וְלֹא הָיָה עֵדֶן
לָגַעַת בַּחֶרְפָּה וּלְהָפְכָהּ לְחֻפַּת כְּלוּלוֹת
הַתּוֹבַעַת מִמֶּנָּה לְמַצּוֹת עַד כְּלוֹת.

צדוק עלון | הֱיוֹת

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד
הִתְעַלַּפְתִּי
בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים

וּכְשֶׁחָזְרָה אֵלַי הַכָּרָתִי
הָיִיתִי כְּאַחֵר.

יִתָּכֵן כִּי מֵּאוֹתוֹ יוֹם
אֲנִי מַכִּיר אֶת עַצְמִי
בְּאֹפֶן שׁוֹנֶה.
נִתְוַדַּעְתִּי
לְאֹפֶן שׁוֹנֶה שֶׁל הַקִּיּוּם –
שֶׁל אִי-הֱיוֹת הֱיוֹתִי.

רוני סומק |שִׁיר לַיַּלְדָּה שֶׁכְּבָר נולדה

בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתְּ חִמְּמוּ פּוֹעֲלֵי הָאֹשֶׁר
אֶת כַּפּוֹת הַיָּדַיִם מוּל הָאֵשׁ שֶׁהֻצְּתָה
בְּגַפְרוּר חַיַּיִךְ.
לַיְלָה לַיְלָה אֲנִי מִתְהַפְּנֵט מִקּוֹל נְשִׁימָתֵךְ
כְּמוֹ הָיְתָה הִבְהוּב מִגְדַּלּוֹר לְמַלָּח שֶׁכִּמְעַט נִטְרַף
בְּשִׁנֵּי הַיָּם.

רחל נפרסטק | צִלּוּם מָהִיר

כְּמוֹ שֶׁמְּצַלְּמִים פֶּרַח
בְּהִלּוּךְ מָהִיר
נִתָּן הָיָה לְצַלֵּם אֶת הָאָדָם מִלֵּדָתוֹ
עַד קְמִילָתוֹ.
אִלּוּ הָיוּ מְצַלְּמִים אֶת הַנֶּפֶשׁ
הָיוּ רוֹאִים אֶצְלִי
תַּהֲלִיךְ הָפוּךְ.

שמעון מרמלשטיין | בַּסּוֹף

בַּסּוֹף עוֹטְפִים אוֹתָנוּ בְּאָרִיג. אוֹתָנוּ
בְּלָבָן חוּטִים פִּשְׁתָּן.
בַּסּוֹף מִגַּלְגַּלִים אוֹתָנוּ בִּרְצוּעוֹת. אוֹתָנוּ
בְּעֹנִי בַּד חִנָּם. בְּחוּט בְּמַחַט גַּס תּוֹפְרִים
תּוֹפְרִים עַפְעַף, תּוֹפְרִים רִיסִים
בְּעֵת, יעה קֵהֶה חוֹפְרִים, חוֹפְרִים מַרְתֵּף
חוֹפְרִים עָפָר, חוֹפְרִים מָקוֹם ל "מון-אָמוּר".

וְלֹא נִהְיֶה עוֹד בִּרְקָמוֹת בָּשָׁר
א-דָּם לוֹחֵשׁ סְדִינִים: "תָּבוֹא
תָּבוֹא, תָּבִיא בַּפֶּה, תִּגְמֹר עַכְשָׁו,
עַכְשָׁו, מִיָּד" בְּאֵין מָחָר
בְּאֵין אַחַר-כָּךְ עוֹד אֶפְשָׁר.

וְלֹא נִהְיֶה עוֹד אֶת עַצְמֵנוּ בַּמַּרְאָה
צוֹחֲקִים סוֹפְרִים קְלָפִים עָלִים
עָלֵי תִּלְתָּן נָעִים נוֹשְׁרִים בָּרוּחַ
צָפוּף שׁוֹכְבִים חָמִים
שׁוֹכְבִים בְּעֶשֶׂב אֶרֶץ הַחַיִּים.

רחל אברהם איתן | מָחָר יִפְרְמוּ הַקְּשָׁיִים

חֲלוֹמוֹת כְּבוּעוֹת סַבּוֹן
מִתְפּוֹגְגִים אֶל הַלֹּא-כְלוּם.
מִלַּיְלָה זוֹהֵר בַּחֶדֶר
הֲקִיצוֹתִי אֶל בֹּקֶר מְלֻפָּף
חַשְׁרַת-עָנָן.
הִדְלַקְתִּי נֵרוֹת לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיּוֹם
אָחַזְתִּי בַּקַבַּיִם לְהַלֵּךְ בָּחֶדֶר
לְהָנִיעַ אֶת הַכְּאֵב
לְהַזְרִים חַמְצָן לַבֶּרֶךְ
הַתְּפוּרָה בְּחוּטִים קָשִׁים.

מָחָר יִפָּרְמוּ הַקְּשָׁיִים.

דן אלבו | כִּבְשַׁחַר אֲבִיבִי

תְחִלָּה הַיִּסּוּרִים יְכוֹנְנוּ
אֶת תְּחוּשַׁת הַצַּעַר
וְזוֹ תִּבְרָא אֶת הַמִּלִים שֶׁתִּשָׂאנָה אוֹתוֹ,
כְּאֵבֶיךָ יַפִּילוּךָ לַתְּהוֹם
וּמִשּׁוּם מָה, מַלְאַךְ הַמָּוֶת יָנוּס מִפָּנֶיךָ,
אַךְ חֳלָיֶיךָ לֹא יַרְפּוּ,
נִיצוֹצוֹת הַטֵּרוּף וְהַשִּׁגָּעוֹן כִּשְׂרֵפַת יַעַר יַבְעִירוּךָ
בְּלֶהֲבוֹתֵיהֶן
עַד שֶׁתִּפֹּל בְּלִי קְרָב לְרַגְלֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְשׁוּב
חֶמְלַת הַשָּׁמַיִם תֹּאחַז בְּרַעְמַת שְׂעָרְךָ בְּכַפּוֹתֶיהָ
וּתְקִימְךָ וְשׁוּב הָרָקִיעַ כִּבְשַׁחַר אֲבִיבִי
יִתְכַּל וְיִזְהַר אַט אַט, בְּאֶלֶף אַלְפֵי זַהֲרוּרִים.

מקף־מחבר | יאיר בן חיים

וְאִם עָלַי לְתַכְנֵן מֵחָדָשׁ
אֶת הַנִּרְאוּת הַקִּיּוּמִית שֶׁלִּי
אֲנִי בּוֹחֵר לְעַצֵּב אֶת הָעֶצֶב בְּדֵקוֹרַצְיָה מֶרְחָבִית
שֶׁיִּצְחַק מֵאֹשֶׁר וְיִשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ
כִּי יֵשׁ עִצְּבוֹנוֹת בַּחַיִּים שֶׁהֵם לְגַמְרֵי לְבַד.

וַאֲנִי תָּמִיד נִמְצָא עֲבוּר הָעֶצֶב שֶׁלִּי.

כְּשֶׁטּוֹב לוֹ אוֹ רַע לוֹ עַד כְּדֵי מַחֲנָק
אֶתֵּן לוֹ כּוֹחַ בְּמַקָּף מְחַבֵּר אֶל מִנְעָד אֵינְסוֹפִי
לְצֹהַר מִזְדַּמֵּן לְהַסְדִּיר נְשִׁימוֹתָיו.

וְאִם עָלַי לְתַזְמֵן בַּחֲשָׁשׁ אֶת הַיִּצְרוּת הַחִיּוּנִית שֶׁלִּי
אֲנִי בּוֹחֵר לְיַצֵּב אֶת הַקֶּצֶב בְּאוֹפֵּרַצְיָה מְרַבִּית
וְאוֹרִישׁ עִצְּבוֹנִי לְעִזְבוֹן הַיָּמִים.

חמוטל בר יוסף | תְּחַשְּׁבִי

תַּחְשְׁבִי שֶׁיֵּשׁ לָךְ גּוּמַת חֵן בַּלֶּחִי,
תַּחְשְׁבִי שֶׁיֵּשׁ לָךְ גּוּמַת חֵן.
וְלָכֵן בָּא לָךְ לְחַיֵּךְ בָּהּ,
וְלָכֵן בָּא לָךְ לְחַיֵּךְ.

כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת: כֵּן,
וְגַם כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת: לֹא,
גּוּמַת הַחֵן צוֹחֶקֶת,
וְצוֹחֵק בָּהּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

סיגל אשל | כְּשֶׁאָמוּת

בְּכָל הַבְּקָרִים בָּם לֹא אֶתְעוֹרֵר עוֹד
עֵינַי, אֲגַמִּים שֶׁל רוּחַ,
יִדְאוּ כַּעֲפִיפוֹן בָּרְקִיעִים

וְלֹא יִהְיֶה עוֹד כַּזֹּהַר הַזֶּה, הַנָּפוֹג
בְּרִבּוֹא צוּרוֹת פּוֹשְׁטוֹת צוּרָה וָשֵׁם,

סֻכּוֹת נִצְחִיּוֹת שֶׁל אֲרָעִי, מְשׂוּכוֹת הֲדַסִּים,
מַשְׂכִּיּוֹת עַל צַוַּאר שָׁמַיִם.

הַנִּגְלֶה עוֹד נִסְתָּר אַךְ גַּם הוּא יַעֲלֶה בְּעֵינַי –

כִּי מַסָּע הָרָקִיעַ נִמְשַׁךְ לְאַרְבַּע כַּנְפוֹת
וְאֶל שַׁחַר נִצְחִי בְּכוּר הַמַּצְרֵף שֶׁל הַלַּיְלָה.

יפה אורניה –ינאי | אִמָּהוֹת מְאֻחֶרֶת

אַתָּה גָּדַלְתָּ וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי
בַּגַּן שֶׁעָזַבְתָּ מִזְּמַן.
פְּגִישׁוֹתֵינוּ הֵן חִבּוּר
בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי בֵּין
זְמַן שֶׁהוֹוֶה לִזְמַן שֶׁהָיָה.

אַתָּה הוֹלֵךְ מִמֶּנִּי
וַאֲנִי קָפָאתִי בַּזְּמַן וּבַחִבּוּק,
שֶׁקְּטַנִּים עַל מִדּוֹתֶיךָ עַכְשָׁו,
חוֹנְקִים־צוֹבְטִים
לֹא מַתְאִימִים,

כְּבֶגֶד יַנְקוּת
לְגֶבֶר.

תרצה אוחיון | לְלֹא הֶרֶף

כּוֹתֶבֶת וּמוֹחֶקֶת שָׁנִים, לְלֹא הֶרֶף,
מוֹחֶקֶת יָמִים רָעִים בְּעֵט נוֹטֵף זְמַן מְיֻתָּר,
וְאֵת הַטּוֹבִים, כּוֹתֶבֶת בְּעֵט מְאושָּׁר.
מְצַיֶּרֶת חֲלוֹמוֹת.
רוֹקֶמֶת תִּקְווֹת.
סוֹרֶגֶת יְכוֹלוֹת.
פּוֹרֶמֶת סוֹדוֹת.
וְאֶל קְצֵה הַשָּׁנִים אֲנִי שׁוֹלַחַת אֶת מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם שֶׁל הַחִצִּים,
מֵהַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן שֶׁקִּבַּלְתִּי מִן הָאֵלִים.

ניקולא יוזגוף־אורבך | הַמָּוֶת

הַלַּיְלָה שׁוּב
הַמָּוֶת אָרַב לִי
וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם יָכֹלְתִּי לוֹ
אַךְ פָּחַדְתִּי פָּחוֹת מִבְּעָבָר,
וְיִתָּכֵן שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַרְגִּילֵנִי לִדְמוּתוֹ
לְחֵיקוֹ הָאָרוּר, שֶׁבּוֹ הַזְּמַן מִמַּעַל לַזְּמָן
וְכָל הַמַּמְשׁוֹת הִיא צוּרוֹת גֵּיאוֹמֶטְרִיּוֹת כָּאוֹטִיּוֹת.

סיגל מגן | תְּקוּפָה מִתְחַלֶּפֶת

שׁוּב אַתְּ נוֹפֶלֶת וְשׁוּב אַתְּ קָמָה.
דָּנָה כְּבָר נָמָה – הִיא עֲיֵפָה.
אַתְּ עֲטוּפָה בְּתוֹךְ הַפִּיגָ'מָה.
הַלֵּב מִסְתּוֹבֵב, אַתְּ יְחֵפָה.

עוֹד וִירוּס פּוֹגֵשׁ גּוּף מְאָרֵחַ.
אֵינְסוֹף דְּאָגוֹת וְעֹמֶס רִגְשִׁי.
בַּחוּץ סְעָרָה מַסְתִּירָה אוֹר יָרֵחַ.
וַיְכֻלּוּ הַמַּיִם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי?

מַלְאָכִים מְבַשְּׂרִים תְּקוּפָה מִתְחַלֶּפֶת.
הַשָּׁנָה כְּבָר תַּמָּה וְגַם הֶעָשׂוֹר.
חַבְּקִי אֶת עַצְמֵךְ בְּעֵת הַשַּׁלֶּכֶת.
עוֹד מְעַט הַשַּׁלְוָה הַפְּנִימִית שׁוּב תַּחְזֹר.

עזרא לוי | פלמנקו


בִּנְקִישַׁת הַנַּעַל עַל קַרְשֵׁי הַבָּמָה
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת
נַאֲקַת הָעֵץ
בְּהִכָּרְתוֹ.

חמוטל ילין | צַעַד קָטָן


צַעַד קָטָן לָאָדָם
צַעַד גָּדוֹל לַחִלָּזוֹן,
שֶׁפּוֹרֵשׂ אֶת מְשׁוֹשָׁיו הַמְנֻוָּנִים
לָרִאשׁוֹנָה מִזֶּה שָׁנִים
וְזוֹחֵל בִּמְהִירוּת שִׂיא
בַּמַּסְלוּל הַתּוֹבְעָנִי
שֶׁל הֲפִיכָתוֹ
לַחֲשׂוּפִית.

יהל ינון | סוֹף התשוקות וּתְחִלָּתָן

וְעַתָּה מַשֶּׁהוּ
מִסְתַּיֵּם.
שׁוּב אֵין
גַּעְגּוּעִים,
גַּם לֹא
מִין מַשְׂאַת
נֶפֶשׁ;
קַיָּם יִעוּד
( לֹא מַטָּרָה )

הַצֹּמֶת מֻגְדָּר.
הַכְרָעָה –
זֶה מִכְּבָר.
בִּצּוּעַ, כַּמּוּבָן
יִהְיֶה

(קַל מִתָּמִיד
לָשֵׂאת הֶעָבָר
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ
וּלְהַשְׁלִיכוֹ)

וְאוּלַי אֲפִלּוּ
לְחַכּוֹת נִסְבָּל

הִנֵּה זֶה
בָּא.

מירב טלאור |אֱלֹהִים אֲנִי לֹא סוֹלַחַת

אֱלֹהִים אֲנִי לֹא סוֹלַחַת לְךָ שֶׁבָּרָאתָ
תַּ'זְּמַן. זְמַן אֲנִי לֹא סוֹלַחַת עַל מָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה
לַגּוּף. גּוּף אֲנִי לֹא סוֹלַחַת לְךָ שֶׁאַתָּה קָשׁוּר
לָאֲדָמָה. אֲדָמָה אֲנִי לֹא סוֹלַחַת לָךְ שֶׁאַתְּ אוֹסֶפֶת
הַכֹּל. הַכֹּל אֲנִי לֹא סוֹלַחַת לְךָ שֶׁאַתָּה לֹא
שֶׁלִּי. שֶׁלִּי אֲנִי לֹא סוֹלַחַת שֶׁאַתָּה רַק
אוֹרֵחַ. אוֹרֵחַ אֲנִי לֹא סוֹלַחַת שֶׁאַתָּה מַשְׁאִיר
עֲקֵבוֹת. עֲקֵבוֹת אֲנִי לֹא סוֹלַחַת לָכֶן שֶׁאַתֶּן קְטַנּוֹת עַל
מִדּוֹתַי. מִדּוֹתַי אֲנִי לֹא סוֹלַחַת לָכֶן שֶׁאַתֶּן קְטַנּוֹת עַל
אֱלֹהִים. אֱלֹהִים
סְלִיחָה

אביבית חזק | תִּקּוּן

נֶאֱטַם שִׁיר הַלֵּב
נֶעֱצַר
גְּבוּרוֹת הַשִּׁירָה
שְׂרוּעוֹת בַּמִּטָּה
לֵב שָׁבוּר וְחָרֵד
מַמְתִּין לְתִקּוּן
כְּדֵי לָשׁוּב
זַךְ אֶל הָרֶחֶם
מִמֶּנּוּ נוֹלַד
לְהַמְשִׁיךְ לִכְתֹּב
אֶת שִׁירַת הָעוֹלָם

U TURN | רונית ורדי ליברמנש


לוּסִי מַבְלִיחָה לְהֶרֶף בְּאִבְחַת בָּרָק
מְנֻצְנָץ בִּרְקִיעַ
הַיַּהֲלוֹמִים -
מְדַמְיֶנֶת שַׁיִט בְּסִירָה בְּנָהָר עֲצֵי מַנְדָּרִינָה וּשְׁמֵי מַרְמֵלָדָה
אֲנִי מַשְׁחִיתָה אֶת זְמַנִּי לָרִיק
הַבְלֵי הַבּוּק נְטוּל הַפָּנִים
בּוּקֵי סְרִיקֵי פֵיס –
כּוֹזֵב עֵינֵי הַקְּלַיְדּוֹסְקוֹפּ
שֶׁל לוּסִי אודוֹנֶל נִצָּתוֹת
כְּחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת - וְאַכְרִית וְאַצְמִית אֶת
סֵפֶר הַפָּנִים

טלי וייס | לִכְאוֹרָה

לִכְאוֹרָה דְּבָרִים מִתְכַּלִּים
מַשֶּׁהוּ תָּמִיד נִשְׁאַר סָמוּי מֵעַיִן
אָחוּז בָּנוּ כְּמוֹ מַיִם.

לִכְאוֹרָה רְגָשׁוֹת מִתְכַּלִּים
מַשֶּׁהוּ תָּמִיד נִשְׁאַר עָלוּם מִלֵּב
אָחוּז בַּזִּכְרוֹנוֹת כְּמוֹ גַּחַל
שֶׁיּוֹם אֶחָד
יִתְלַהֵט.

רחל דיין | הַבְדָּלָה

כָּל הָעוֹלָם עוֹמֵד, וְהַסְּתָו,
בְּאִצְטְלָה שֶׁל קַיִץ,
צוֹהֵר אֶל אֶפְשָׁרוּת שֶׁל גֶּשֶׁם
וְשׁוֹלֵחַ בָּרָק לִרְאוֹת הֲנָשְׁרוּ עָלֵי הַיָּמִים,
שֶׁהַנֶּפֶשׁ נוֹדֶדֶת לְשָׁעָה קַלָּה,
מְחַשֶּׁבֶת סְתָוִים לְאָחוֹר,
יְרֵחִים חֲגִיגִיִּים בְּהִלַּת לָבְנָם,
נִיחוֹחוֹת יְרֻקֵּי עַד, מַבְדִּילָה
בֵּין שָׁחוּן לְקַר, בֵּין חָשׂוּף לִמְכֻרְבָּל,
בֵּין אָגוּר לִמְנֻצָּל, בֵּין
סְתָו
לִסְתָו

טלי גריקשטס | מלטונין


אֲנִי עֵרָה
מְשַׂחֶקֶת דּוֹמִינוֹ בְּמֶרְכַּז קְלִיטָה
לְעוֹלִים חֲדָשִׁים
אֲנַחְנוּ לֹא מְנַצְּחִים.
אֲנִי יְשֵׁנָה בִּישִׁיבָה
עַל מִכְסֵה אַסְלָה מִתְפּוֹרֵר
חַיָּל פּוֹרֵץ אֶת הַדֶּלֶת
מְכַוֵּן אֵלַי חִיּוּךְ וְצַו גִּיּוּס לָרַקָּה
זֶה סוֹדִי בְּיוֹתֵר, אַתְּ יוֹדַעַת, אֶל תְּגַלִּי
אֶל תְּגַלִּי לָרוּסִים
אַל תֵּרָדְמִי בִּשְׁמִירָה

בנימין גילאור | עֶרֶשׂ הַשִּׁירָה


כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר בְּרִגְבֵּי הַשִּׁגְרָה הַגְרוּמָה,
תָּבוֹא שִׁירָתִי בֵּין שִׁבְרֵי מִלִּים,
נוֹפְלִים כְּמוֹ פֵּירוּרִים בַּחֲרִיצֵי הַמִּקְלֶדֶת.
רוּחַ מַהְבִּילָה שֶׁל קַיִץ
תָּנִיס סִימָנֵי פִּיסּוּק,
שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהִצְטַנֵּף
לְתוֹךְ שׁוּרוֹת קְצָרוֹת
נְטוּלוֹת יוּמְרָה.

וְעִם רֶדֶת הַלַּיְלָה
יֵעָרְמוּ מַחְשָׁבוֹת
עַל עֶרֶשׂ הַשִּׁירָה
וְיִדּוׂמּוּ עַד עֲלוֹת הַהַשְׁרָאָה.

יפעת גדות | אחרייך

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּרְאָה
אֲנִי רוֹאָה אֶת הַמַּבָּט שֶׁבְּעֵינֶיךָ
אֶת הַהַפְתָּעָה
הַשָּׁנִים חָדְלוּ לַחֲלֹף בְּךָ
וַאֲנִי, מְסֻמֶּנֶת בִּרְאָיוֹת כְּמוֹּשׁוֹת שֶׁל הַחַיִּים

אֵיךְ הַזְּמַן הֶחֱלִיף ביננו
הַמָּוֶת הוֹתִיר אוֹתְךָ צָעִיר
וְהַחַיִּים הוֹלְכִים וְנֶחְרָצִים בִּי
הוֹלְכִים וּמַרְחִיקִים שְׁנוֹתֵינוּ
התזכור לִי חֶסֶד נְעוּרִים?

אלי תומר | נַוָּדִים


עִם סַנְדָּלִים בְּיוֹם סַגְרִיר
אֶצְבָּעוֹת שֶׁל קוֹר מַכְאִיבוֹת לְצַלָּקוֹת יְשָׁנוֹת.
אָמְנָם נַעַלֵי בַּיִת מְנַחֲמוֹת הָיוּ מְטִיבוֹת עִימָּנוּ
אַךְ אָנוּ מַמְשִׁיכִים לִכְאוֹב
תּוֹעִים בִּכְתָב הַסְתָרִים שֶׁל הָעוֹלָם
תּוֹהִים לְאָן הַדֶּרֶךְ מוֹבִילָה.
הוֹ אֱלוֹהִים, אַתָּה שֶׁבָּרָאתָ אֶת הַקּוֹר וְאֶת הַחוֹם
אֶת הַפְּגָמִים וְאֶת הַתּוֹם,
אַל תִּיתֵּן לְאֶחָד מֵהֵם לִמְשׁוֹל.
תַּן לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ לָנוּד
בֵּין הַכְּאֵב וְהָעוֹנֶג, בֵּין הַפָּגוּם וּבֵין הַשָּׁלֵם
בֵּין הַיָּדוּעַ לְבֵין הַלֹּא.

יובל ששון | שִׁנּוּי

הַשִּׁנּוּי שֶׁנִּכְפָּה עָלַי
בַּמַּחֲלָה
בַּתְּזוּנָה
בַּחֻלְשָׁה
לֹא מִתְקָרֵב בְּעָצְמָתוֹ לַשִּׁנּוּיִים
שֶׁבָּחַרְתִּי לְעַצְמִי לְאֹרֶךְ חַיַּי
אַחֲרֵי בְּחִירָה שֶׁל
תְּפִיסָה
וְאִשָּׁה
וּמִשְׁפָּחָה
הַסַּרְטָן
זֶה שִׁנּוּי מַמָּשׁ קָטָן.

בן שמואלי | פִּגּוּעַ הַשְׁרָאָה

סַכִּין מִטְבָּח אֲדֻמָּה
בְּיָדָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר בַּוָּאדִי עֵרָה
הִיא אוֹחֶזֶת בָּהּ אֲנָכִית צילָהּ הָמְחוֹגִי מֻטָּל
הַבָּסִיס צָמוּד לָאֲדָמָה הָכְּנַעֲנִית הַנֻּקְשֶׁה
הַלַּהַב מַבְרִיק הַדִּמְעָה הַשְּׁנִיָּה קְרוּשָׁה
וְהִיא נוֹפֶלֶת עָלָיו לְאִטָּה
סוֹפַחַת אוֹתוֹ לְגוּפָה
מַחְדִּירָה לֶבִּטְנָה הָשִׁלְדִית שֵׁן אַחָר שֵׁן
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ הֵרָיוֹן מֵדְוּמֶה
וְהִיא דֹּם.

אפי הלפרין | שִׁיר שַׁעַר

בִּתְגוּבָה לַכַּתָּבָה עַל עֶרֶב הַמֶּחֱוָה
לְדָוִד אֲבִידָן שֶׁתֻּכְנַן לְהַתְחִיל בְּרֶבַע לְתֵשַׁע
טִקְבֵּק אוהד ברסה 10 וְדָרַשׁ לְהַקְדִּים קְצָת אֶת
הַמּוֹפָע כְּדֵי שֶׁיַסְפִּיק לַחֲזוֹר לְבֵיתוֹ וְלִצְפּוֹת גַּם
בַּשִּׁדּוּר הַחַי שֶׁל הַמִּשְׂחָק בֵּין הַקָּטָאלוּנים
לַבְּלַָנְקוֹס בְּלִיגַת הָאַלּוּפוֹת. מְשׁוֹרֵר
עֲנָקִי הַמֶּסִי הַזֶּה!

ציפי שחרור | הַשִּׁנּוּי אֲבִי הָרוּחוֹת. אִם התעצומות

הַשִּׁנּוּי אַב הָרוּחוֹת .‏
קָשָׁה רֵאשִׁיתוֹ וּמַדְבִּירַת רָצוֹן.‏
כַּצָּב הַמַּחְלִיף שִׁרְיוֹנוֹ
בְּעוֹר אַיָּלָה .‏

הַשִּׁנּוּי אֵם הַתַּעֲצוּמוֹת.‏
סְבַךְ עַל סְבַךְ הֶמְשֵׁכוֹ ‏
כְּמוֹ נָמֵר הַמַּחְלִיף טְלָפָיו.‏
בְּכַנְפֵי צִפּוֹר.‏

כָּאֵלֶּה הָעֵינַיִם הַחֲדָשׁוֹת ‏
הַמִּתְבּוֹנְנוֹת בִּיפִי הַבְּרִיאָה.‏

הַשִּׁנּוּי אַב הָרוּחוֹת. אֵם הַתַּעֲצוּמוֹת .‏
בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ הַסּוֹפִי ‏
יְהֵא כְּנַף צִפּוֹר בִּמְרוּצָתָהּ ‏
יְהֵא אַיָּלָה בִּמְעוֹפָהּ .‏

ברכה רוזנפלד | בעיצומו שֶׁל רֶגַע

יָשַׁבְתִּי בְּמִסּוּךְ שֶׁל קוֹלוֹת
נָגַעְתִּי בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל רֶגַע

צִפּוֹרֵי נוֹד קִנְּנוּ בִּשְׂעָרִי
עֵצִים עַתִּיקִים הִבְקִיעוּ שָׁרָשִׁים
הַיָּם נֶחְנַק מֵרֹב דִּמְדּוּמִים
וַאֲנִי נִמְלֵאתִי שָׁשָׁר וְשָׁנִי

וְהָיִיתִי רוּחַ יָם וְרֵיחַ מֶלַח וְהָיִיתִי סֶלַע
וְהָיִיתִי מַיִם מְדוּדִים וַעֲנָוָה כְּבוּשָׁה

מִי שֶׁהִצִּית הֲמָיוֹת וְהִלְהִיט צִמְאוֹנִים
בְּאַרְגְּמָנוּת הַדִּמְדּוּמִים
בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל רֶגַע יָשַׁב בְּתוֹכִי
כְּמוֹ שִׁיר

איה רבין רוזנווס | הַמַּבּוּל

כְּשֶׁאֱלֹהִים תִּתְפַּשֵּׁט
תִּהְיֶה כָּאן אָנַרְכְיָה

הַגּוּף הָאֱלֹוהִי שֶׁלָּהּ
יְטַפְטֵף עָלֵינוּ
לַחוּת שְׁמֵּיְּמִית

וְאֵין שׁוּם דֶּרֶךְ
שֶׁנַּצְלִיחַ לְהִתְנַגֵּב מִזֶּה.

אסתי קושמרו-אברהם | בזרימת הַחַיִּים הַמִּשְׁתָּנָה


בִּזְרִימַת הַחַיִים הַמִשְתַּנָּה-
שוּם דָּבָר לא בָּטוּחַ
שוּם דָּבָר לא קָבוּעַ...
וּמַה שֶׁיֵשְׁנוֹ הַיוֹם-
כְּבָר יִהְיֶה אַחֶרֶת מָחָר
וּבְוַודַאי שוֹנֶה מִשֶהָיָה אֶתְמוֹל.
מִתְחַזֶּקֶת הַתְחוּשָׁה הַבְּרוּרָה
שֶׁאַתָּה רַק אוֹרֵחַ-
לְשָׁעָה אוֹ לְשָׁבוּעַ
וּלְעִתִים-לִתְקוּפות אֲרוּכּוֹת יוֹתֵר
כְּמוֹ שִׁישִׁים אוֹ תִשְׁעִים שָׁנָה.
אַך הַכּל אֲרָעִי וְלִזְמַן שָׁאוּל.

לאה צבי דובז'ינסקי | *


אֶת הַשִּׁירִים
אֵינִי כּוֹתֶבֶת
זאֹת רַק הַיָּד הַמְּקַבֶּלֶת
פְּקֻדָּה בְּאֹפֶן לֹא נָהִיר
וּלְעִתִּים בִּלְתִּי זָהִיר
וְהַיָּדַיִם יְדֵי לֵאָה
לֵאוֹת, דּוֹאֲבוֹת
מַתְקִינוֹת אוֹתִיּוֹת
בּוֹחֲשׁוֹת, מַמְתִּינוֹת לִתְפִיחָה,
לִפְנֵי כְּנִיסָתָן לַכִּירָה, אוּלַי הַפַּעַם
יִתְרַקֵּם מַשֶּׁהוּ
בַּעַל טַעַם.

חיים ספטי | מַסַּת הַתְּשׁוּקָה תָּאֵט אֶת הַזְּמַן (נֻסָּח א')

מַסַּת הַתְּשׁוּקָה תָּאֵט אֶת הַזְּמַן
וּבֵין הֶחֳרָבוֹת נְחַפֵּשׂ אֶת שְׁעוֹתֵינוּ הָאֲבוּדוֹת
בִּתְנוּעוֹת נָחָשׁ סוֹבֵב בְּעִיֵּי הָאֲבָנִים
רוֹאֶה אֶת אֵפֶר אַהֲבָתִי הַשְּׂרוּפָה
אוֹמֵר לָהּ: חֲיִי כִּי בָּאָה עֵת תִּקּוּן.

עמיר סגל עקיבה | מִדְבָּר הַמַּמָּשִׁי

אֲנִי רָאִיתִי אֶת הֶעָתִיד וְאַתֶּם לֹא. וּבֶעָתִיד הַכֹּל הוּא הַרְצָאוֹת TED. כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לְהַרְצָאוֹת TED כֻּלָּם מְדַבְּרִים בְּהַרְצָאוֹת TED וִילָדִים נוֹלָדִים אֶל הַרְצָאוֹת TED. של חָמֵשׁ דַּקּוֹת. שֶׁל שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת. שֶׁל דַּקָּה. שְׁבַע עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת רַק לְמֶלֶךְ הַקּוֹפִים. סְפָרִים שֶׁל יוּבַל נֹחַ הֲרָרִי עַל כָּל שֻׁלְחַן קָפֶה. וְאֵין קָפֶה כְּמוֹ שֶׁעַכְשָׁו. רַק קַפְּסוּלָה אוּנִיבֶרְסָלִית. סְפָרִים שֶׁל יוּבַל נֹחַ הֲרָרִי עַל כָּל מַדָּף. וְכָל הַמַּדָּפִים מוֹדוּלָרִיִּים. גְּמִישִׁים כְּמָסַכֵּי מַגָּע. רְחָבִים כְּמִשְׂחֲקֵי רֶשֶׁת. יְצִיבִים כְּשָׂפָה מְחֻדֶּשֶׁת. מִתְקַדְדִים כְּרֶשֶׁת חֶבְרָתִית. חָפְשִׁיִים כְּנוֹתְנֵי שֵׁרוּתִים שִׁתּוּפִיִּים. מְלֻטָּשִׁים כְּהַרְצָאַת TED. אַתֶּם לֹא רְאִיתֶם שֶׁבהעָתִיד כֻּלּוֹ הַרְצָאַת TED. יוּבַל נֹחַ הֲרָרִי עַל כָּל שֻׁלְחָן. עַל כָּל מַדָּף. הַכֹּל נוֹצֵץ וּמְהַדְהֵד. הַכֹּל זוֹהֵר. אֵין צֹרֶךְ בָּכֶם יוֹתֵר. אֵין צֹרֶךְ בִּי כְּבָר עַכְשָׁו. רָאִיתִי אֶת הֶעָתִיד. עָתִיד שֶׁבּוֹ, כְּמוֹ הַיּוֹם, הַכֹּל מַתְחִיל וּמִסְתַּיֵּם בַּמִּלָּה אֲנִי.

תום נוה הדני | אֵיךְ אֲנַחְנוּ עִם הַזְמַן

שֹׁרֶשׁ דּוֹחֵף אֲדָמָה
לְהֵיכָן שֶׁלֹּא הָיְתָה.
יָרֵחַ מוֹשֵׁךְ אֵגֶל טַל
בְּמַעֲלֵה לִּבְלוּב.

אַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת אֱלֵי
כְּאֶל תִּינוֹק. בְּתוֹכֵךְ
הָעוֹלָם חוֹזֵר אֶל מַיִם.

יוסי אלפי | לֹא מַפְסִיק לְתַעֵד אֶת עַצְמִי

לֹא מַפְסִיק לְתַעֵד אֶת עַצְמִי
כְּאִלּוּ הָיִיתִי הַהִיסְטוֹרְיָה

מִן הַחוּץ וּמִן הַפְּנִים
כְּמוֹ עֲנָנִים מִתְפּוֹגְגִים
אֵין אֶתְמוֹל
אֵין נָהָר נִשְׁבָּר

לֹא מַפְסִיק לְתַעֵד אֶת עַצְמִי
כְּמוֹ הַהִיסְטוֹרְיָה

הָאֵינְאֲנִי וְעוֹלָמִי
הָאֵינְפָּנִי וְקִיּוּמִי
הָאֵינְאוֹנִי וְסִיּוּמִי

אֵיזֶה קֶטע | עצמון יניב

יֵשׁ הַחוֹשְׁבִים
שֶׁרַק הֵם יְכוֹלִים לִכְתֹּב
שִׁירָה בּוֹעֶטֶת
נָעַלְתִּי כְּבָר אֶת כָּל הַמַּגָּפַיִם
וְנַעֲלֵי הַקְּרָב
מֵהַשִּׁירָה עוֹד לֹא מֵת אִישׁ
מִשְּׂמֹאל נָפַל פָּגָז
כֵּן כֵּן בְּשִׁיר אֶפְשָׁר
לָבוּז לַמֻּסְכָּמוֹת
זֶה לֹא כְּמוֹ רִמּוֹן
מֻשְׁלָךְ בַּסִּמְטָאוֹת
אוֹ פְּצָצַת מִצְרָר
אוֹתְךָ לָמוּת הִיא שָׁרָה
עוֹד לֹא טְעַמְתֶּם כְּלוּם
אֲפִלּוּ לֹא כַּפִּית אַחַת שֶׁל חָרָא
וְהַבֻּבָּה אֲשֶׁר תְּלוּיָה עַל חוּט
לֹא מֵתָה
שִׁירָה בּוֹעֶטֶת
אֵיזֶה קֶטַע

מיכל דורון | כותבת נחתמת ונכתבת

וּבֵין שִׁשִּׁי
מְנֻמְנָם מִסְתַּגֵּר וּמִתְבּוֹנֵן
בּוֹחֵן אוֹתִי בִּצְבָת לְעֵת עֶרֶב
רַב שֶׁל חֶשְׁבּוֹן הַחַיִּים וְדִין
וְגִלָּיוֹן נִסְתָּר נִשְׁלָף
עִם כִּתְמֵי דְּמָעוֹת
דָּהוּי בְּיַד רוֹעֶדֶת
כְּמוֹ הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח שְׁבוּעִית
עַד בּוֹא שַׁבָּת מַלְכָּה
וְהִיא בְּרֹךְ מַרְגִּיעָה
הַלְקָאוֹת נְשָׁמָה
וְאוֹמֶרֶת: הֲרֵי מָחָר מַגִּיעַ גִּלָּיוֹן חָדָשׁ
סִימָנִים יוּכְלוּ לְהִכָּתֵב וּלְהֵחָתֵם
עַד יְמֵי שִׁשִּׁי בְּחַיַּיִךְ
וּכְבָר חוֹלֵף שָׁבוּעַ
וַאֲנִי כּוֹתֶבֶת וְנֶחְתֶּמֶת..

מיכל בר אור | קוֹל הַמְּבַשֵּׂר לַתְּנוּעָה

וְהַקּוֹל מִתְפָּרֵץ בְּנָזְלוֹ עֲלֵי עֶדֶן, אִמְרוֹתָיו כְּתִרְכֹּובֶת עָשָׁן תִּתְפָּרֵץ
וּנְשָׂאוּנִי רַגְלַי נִמְשָׁכוֹת מֵהַגֶּדֶם, אַרְכֻּבָּה נִסְתֶּרֶת בַּהֵד תִּתְנוֹצֵץ
וְשָׁמַע אָז לִבִּי, אָדוֹן נֶעֱרָץ, אֶת הַקּוֹל הַמְּבַשֵּׂר לִתְנוּעָה - לְשִׁנּוּי שֶׁיֵּיטִיב
אָנֹכִי הַדּוֹבֵר לוֹ – עָמֹד עַל רַגְלֶיךָ – וּפְתַח אֶת לִבְּךָ כָּךְ שֶׁיֵּאוֹת לְהַקְשִׁיב

וּמִקֶּדֶם לַזְּמַן, כַּתָּווִים לְשִׁירִים, בְּסִחְרוּר! כָּךְ נִכְתָּבִים מַחֲזוֹת גִּיבּוֹרִים
וְרַגְלַי בּוֹעֲטוֹת לָאֲוִויר שֶׁנּוֹשְׂאָן, וְהַקּוֹל מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וּפוֹלֵשׁ וְמַפְצִיר שׁוּב בַּזְּמַן
מַעְפִּיל אֶל צַמֶּרֶת, מַבִּיט אֶל פָּנִים, חוֹמֵק אֶל שְׁחור אִישׁוֹנָיו - מַאֲדִים
מַכִּיר בָּאַדֶּרֶת, קוֹבֵעַ זְמַנִּים, מִתְבָּרֵר מִתְלַבֵּן מִצָּרֵף, מְכַוֵּן מֵיתָרֵי כִּנּוֹרוֹת - וּמַחְכִּים

אָז, וְתִפְצֶה הַתְּהוֹם אֶת פִּיהָ לָקַחַת הַקּוֹל, לִשְׁמֹוט אֶת רְגָלַי, לְיִטּוֹל הַסִּחְרוּר
וְנִפְשִׁי שֶׁזּוֹכֶרֶת לַלֵּב תְּמַלֶּל וּתְשׁוֹרֵר, תְּמָרֵק לְלֹא דֹּפִי, מְגִלּוֹת לַשְּׁלוּחִים תְּפַזֵּר
עַד שֶׁמִּנִּשְׁמַת הַשַּׁחַר יַפְצִיעַ גִּיבּוֹר כְּשִׁכּוֹר הַמֵּקִיץ מִשֵּׁנָה, חָבוּט הוּא נוֹצֵר זִיכָּרוֹן וְכָעֵת
דְּהִירַת הַסּוּסִים, מְתִיחַת אֵיבָרִים --- מִתּוֹךְ כּוֹחַ נֶפֶשׁ מָרוּט נִיצְחוֹן הַתְּנוּעָה

ורדה אליעזר | לְחִישׁוֹת


הָרַעַם שֶׁהִתְגַּלְגֵּל מוּל עֵינֶיהָ
לָחַשׁ -

עִזְבִי הַכֹּל וּלְכִי
הֲכִי רָחוֹק שֶׁנִּשְׁמָתֵךְ תּוּכַל

אֵין עוֹד מָה לַעֲשׂוֹת כָּאן בִּשְׂדֶה
הַחַיִּים הַחֲרוּכִים

חוּסִי עָלַיִךְ, רַחֲקִי

הֲלֹא גַּם לָךְ מַגִּיעַ לִרְאוֹת אוֹר שֶׁמֶשׁ

צילה אור זן בר | מטמורפוזה

יֶשְׁנָם זְמַנִּים בָּהֶם גָּלַקְסְיוֹת שְׁלֵמוֹת
מְסַחְרְרוֹת אוֹתִי בְּמִנּוּנִים תְּמוּהִים
עַד כִּי אֵין בִּיכָלְתִּי לְחַבֵּר חֶלְקֵי אוֹר אֲבוּדִים
וְלָשׁוּב אֶל הַחַמָּה שֶׁלִּי.
לָרֹב אֲנִי מְגִיפָה תְּרִיסִים
וּמִתְכַּסָּה בַּמַּחְצֶלֶת שֶׁלִּי.

עַכְשָׁו אֲנִי עוֹגֶנֶת בָּאֲדָמָה,
זוֹרַעַת אֲפוּנִים וּפִרְחֵי חַרְדָּל
וְקוֹרֵאת לַפַּרְפָּרִים
לְהָעִיר אֶת הַגְּלָמִים מִשְּׁנָתִי.

נלי אביטבול | פִּשֵּׁר

הַדֹּפֶק שֶׁלִּי מְחֻבָּר לֶעָבָר
מִתַּחַת לְשִׁכְבַת הָאֶפִּידֶרְמִיס
נִמְצָאִים רְבָדִים רְבָדִים
שֶׁל מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים
נַשָּׂאִית שֶׁל זִכְרוֹנוֹת.

הַיְּקוּם מְאֻכְלָס בִּצְעִיפִים
וִילוֹן שֶׁנֶּחְשַׂף
מַסְתִּיר
מֵאֲחוֹרָיו
וִילוֹן נוֹסָף
וַאֲנִי מְנַסָּה לִרְאוֹת.

דליס מימון | שַׁחַר הַיּוֹם הָזָה

שַׁחַר הַיּוֹם הַזֶּה, סִימָנָיו מֻכָּרִים,
תְּחִלָּה שֶׁקֶט מִסְתּוֹרִי.
לְהִסְתַּכֵּל בָּעַרְפִלִּים, מְהַתְּלִים בִּי, בְּתוֹךְ הָעֵינַיִם
קְרִירוּת מְבֻיֶּמֶת, רֶגַע אַחֲרוֹן מְנַגֵּן רֹגַע,
הָרָצוּי וְהַמָּצוּי עֲדַיִן שְׁרוּיִים בְּשִׁיּוּט בְּ'אֵין זְמַן'
בַּשָּׁעוֹת הַמְּתַעְתְּעוֹת
אֵין חֲלֻקָּה צוֹדֶקֶת שֶׁל נְתוּנִים הֶגְיוֹנִיִּים.
כָּל שֶׁנִּשְׁכַּח לְהֶרֶף הַלַּיְלָה צָף לְאַט
לְאַט נִכְנֶסֶת שַׁיֶּרֶת תְּמוּנוֹת הָאֶפְשָׁר
וּתְמוּנוֹת הָאִי-אֶפְשָׁר.
וְאֵיךְ אֶזְכֹּר בִּשְׁעַת הַשֶּׁמֶשׁ, ואֵיךְ
אֵלֵךְ בִּקְלִילוֹת הַצְּעָדִים שֶׁלִּמֵּד אוֹתִי הַחֲלוֹם
שֶׁנִּבְהַל גַּם הוּא מִן הָאוֹר
שֶׁהִתְנַדֵּף אֶל עִיר נִסְתֶּרֶת.

עמית מאוטנר | בְּאֶמְצַע

הַחַיִּים אֵרוּעַ מִתְגַּלְגֵּל תּוֹפְסִים אוֹתְךָ תָּמִיד בְּאֶמְצַע
הַשֵּׁנָה דַּוְקָא כְּשֶׁיָּרַדְתָּ מִכּוֹנְנוּת הֵיכָן שֶׁנִּשְׁמְטוּ פִּתְאוֹם הַתַּרְחִישִׁים
מִזִּכְרוֹנְךָ מְנַסֶּה לְהָבִין מָה קוֹרֶה לְךָ וְאֵיךְ יִקְרֶה שֶׁ
תּוֹךְ כְּדֵי תְּנוּעָה נִגְרָר מִטָּעוּת לְטָעוּת מִנֵּס לְנֵס מְנַצֵּחַ וּמַפְסִיד
מַפִּיל פְּצוּעִים אַחֲרֶיךָ לֹא עָלֶיךָ הֲרוּגִים תָּמִיד דַּוְקָא עַכְשָׁו
זֶה לֹא אִתִּי וְשִׁיט חָשַׁבְתִּי דַּוְקָא אֲבָל לֹא לָקַחְתִּי
וְתָמִיד תִּכְעַס עַל עַצְמְךָ תִּכְאַב אֶת הַפִסְפוּס תָּמִיד עוֹד תְּקַוֶּה
לְיוֹם שִׁחְרוּר שֶׁהוּא וְיִסְתַּעֵר עָלֶיךָ הַיֵּאוּשׁ שֶׁגַּם לוּ לֹא הָיִיתָ
בַּנַּעֲלַיִם הַכְּבֵדוֹת הָאֵלֶּה מִישֶׁהוּ אַחֵר קָרוּא תָּמִיד אֶל מוּל הַמִּלְחָמָה
לְאֵין מְנַחֵם בְּאֶמְצַע הַחַיִּים

ידין לוי | תְּמָרִים

עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים לֶקַח לִי לְהָבִין
שֶׁתְּמָרִים זֶה דָּבָר מַדְהִים.
אַתָּה מֵבִין אֶת זֶה יֶלֶד?

עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים
כְּמוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם יָמִים לְלֹא אֲכִילָה
וְעַכְשָׁו בִּגְמִילָה; וְעַכְשָׁו מכור לִתְמוּרַת הַשנים שֶׁחָלְפוּ
וְהַשָּׁנִים שֶׁיָּבוֹאוּ;
אוּלַי גַּם לֵךָ זֶה קָרָה.

וְעַכְשָׁו אַל תִּתְפַּלֵּא שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָנוּ רוֹחֲצִים בְּמֵעֵין בְּרֵכָה (מֻקֶּפֶת תְּמָרִים)
וְשָׁרִים: "תְּמָרִים, תְּמָרִים, תְּמָרִים".

אסתר יוסופוב | מִיתוֹס

זוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה
לְהַצְמִיד נוֹצוֹת לְמוֹטַת כָּנָף
שְׁקוּעָה בִּשְׁלָל
חָמְרֵי יְצִירָה
סַדְנַת מְלָאכָה
אֲנִי מְחַשֶּׁבֶת.

דִּמְיוֹן מֵעִיף אוֹתִי דַּוְקָא
מִכָּאן, רוֹאָה אֶת הַנְּסִיקָה
אֶת הָאֲוִיר הַמִּדַּלְדֵּל

אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת
- מַשְׁאִירָה מִכְתָּב זֶה כְּעֵדוּת -
אָעוּף קָרוֹב מְאוֹד לַשֶּׁמֶשׁ.

מרים ייגר-פליישמן | יוֹמָן

אֲנִי סוֹפֶרֶת אֶת הַיָּמִים אַחֶרֶת מִלּוּחַ-הַשָּׁנָה,
יָמִים אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְהַפֵּך הַצֶּבַע בִּמְעִי הָעוֹלָם
בְּלֹא מִנְּגִינַת רֶקַע.
רַק הֵדֵי שׁוּרָה קָשָׁה מְתוּחִים,
פִּכְפּוּכֵי דַּקּוֹת, דְּפִיקוֹת עֲמוּמוֹת שֶׁל חוֹבָה.
ווּלְקָן נָפַח נִשְׁמָתוֹ, הַיָּם סְטָטִי
שְׁחָפִים וּמְטוֹסִים קַלִּים דוֹאִים בְּבֶהָלָה.
שְׂפָתַיִם משוכות בְּלַכָּה,
טַפֵּטִים מִזָּהָב מְלָאכוּתִי מִתְקַלְּפִים.
בְּאוּלָם קַבָּלָה וְהַחְזָרָה
אוֹרְזִים חֲבִילוֹת מְלַאי בִּנְיָר צֶלוֹפָן רוֹחֵשׁ.
כָּעֵת, עוֹנַת חֶשְׁבּוֹן.

הרצל חקק | מָקוֹם לְלֹא זְמַן


מַה מְקוֹמָהּ. הָאֵימָה שֶׁרָדְפָה.
לֹא מָצָאתִי אֵי
לא מָצָאתִי מָה.

מַה שֶׁ - - הַמְּשׁוֹרֵר בִּי יֶחֱשֶׁה,
וַּבַקַּוִּים. אֵין שֶׁיָּבִין, מַה יִשְׁרֶה
מֵעֵבֶר לַנִּרְאָה, לַלֵּב שֶׁכָּמַהּ. הֵן

לֹא יָדַעְתִּי אִם עֵת הַשְׁכָּמָה,
מָתַי הַשַּׁחַר. הַאִם יְהִי. מָה.
וְהִיא. אֵימָה נִצַּחַת, וְהַשּׁוּרות,
מַה מֵהֶן נִטְמַן, אַיֵּה נִיצָן. הֵן

הֵנֵצָּה הַהַשְׁרָאָה, אִבַּדְתִּי מָה
וּשִׁמָהּ, אֶת תְּחוּשַׁת הַזְּמָן