top of page

הקפסולה

הקפסולה

הקפסולה

הקפסולה

אסופת שירים

בסימן טרנספורמציה מתמדת

 

 

יוזמת האסופה: טלי דביר לבנת

עורכת ראשית: המשוררת והסופרת ציפי שחרור

%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%

אורי צבי גרינברג | שיר העגול

הוׁלֵךְ וּפּוׁחֵת הוּא לְמִשְׁפְּחוׁתָיו בַּעוֹלָם -

זֶה עַמִּי, שֶׁפּוׁרֵץ בּוׁ אָבִיב בְּהַחִלּוׁ לִָכְמֹשׁ..

זֶה עַמִּי עִם מִכְרֵה הַזָּהָב, קְנֵי סוּף וּמֵי רוֹשׁ..
זֶה עַמִּי וּמְגָדִים.. וְחָבוּשׁ עֲנָנִים לְכָל רֹאשׁ..
אֲבָל - הוּא הָעָם הַגֶָּדוֹל, הוּא הָעֶָם הַקָּדוֹשׁ:
הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה כֵּאלֹהָיו מִסִּינַי.. וְדָגוּל,

בְּזֶה עִגּוּל הַזְּמַן הֶעָפָר וְהַמַּרְאוֹת הַצּוׁבְאוֹת;
בְִּזֶה עִגּוּל יַמִּים וּנְהָרוׁת, שֶׁגְּוּיּוׁת בָּם טוֹבְעוֹת,
וְעוׁפוׁת הַטֶּרֶף מֵעָל, שֶׁגַּם הֵם בְּעִגּוּל - -

בית שביעי מתוך שיר ט׳: ״שיר העגול״ ממחזור השירים: ״בבואי חשבון״, ״ספר האיליות והכח, רחובות הנהר ״. אצ״ג כל כתביו, כרך ו׳ עמ׳ 99. מוסד ביאליק, ירושלים.

השינוי אב הרוחות ואם התעצומות

דברי פתיחה עורכת האנתולוגיה 

ציפי שחרור

שחרור ציפי | השינוי אב  הָרוּחוֹת.‏ אם התעצומות

 

קָשָׁה רֵאשִׁיתוֹ וּמַדְבִּירַת רָצוֹן,

כְּצַב הַמַּחְלִיף שִׁרְיוֹנוֹ

בְּעוֹר אַיָּלָה .‏

 

הַשִּׁנּוּי  אֵם הַתַּעֲצוּמוֹת.‏

סְבַךְ עַל סְבַךְ  הֶמְשֵׁכוֹ ‏

כְּמוֹ נָמֵר הַמַּחְלִיף טְלָפָיו.‏

בְּכַנְפֵי צִפּוֹר.‏

 

כָּאֵלֶּה הָעֵינַיִם הַחֲדָשׁוֹת ‏

הַמִּתְבּוֹנְנוֹת בִּיפִי הַבְּרִיאָה.‏

 

הַשִּׁנּוּי אַב הָרוּחוֹת. אֵם הַתַּעֲצוּמוֹת .‏

בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ הַסּוֹפִי  ‏

יְהֵא כְּנַף צִפּוֹר בִּמְרוּצָתָהּ ‏

יְהֵא אַיָּלָה  בִּמְעוֹפָהּ .‏

 

מתוך ספר בכתובים  "שיריפוי-כוחה המרפא

של השירה". 

הדבר ניכר בשינוי ביחסינו לסביבה ולאחר, בקבלת השונה, בשינוי הערכים ושינוי העדפותינו, בשינוי ראיית הקרוב והרחוק  בגבולות הבית, המדינה ומעבר לגבולות והים. שנת 2020 שנה קריטית לכולנו. היא שנה שלא הייתה כמותה זה עשרות שנים. הופעת הקורונה הפכה את חיינו ושינתה את התודעה מאה שמונים מעלות, כשאנו מתעוררים לבקרים חדשים שלא הכרנו, ועולם לא כמנהגו נוהג. העולם משתנה - את/ה משתנה. ואין השינויים חולפים על פנינו וגופינו כמים השוטפים בלבד, הם מותירים בנו אותות ומופתים, צלקות, צער  או אפשר גם התפעמות והשראה.

ואכן כשטלי דביר לבנת יוזמת האנתולוגיה ויום ההשראה הבינלאומי, הגתה את  הנושא -שינוי וטרנספורמציה לאנתולוגיה זאת, שמחתי לקחת על עצמי אף השנה את עריכתה כפי שעשיתי זאת בשנה שעברה -אנתולוגיה בנושא ההשראה שלי. הנושא הנבחר השנה הינו רחב ומאפשר לפנות לכיוונים רבים ואינו מגביל, ולכן ידעתי שלכל משורר באמתחתו שיר בנושא שינוי באופן בולט או נסתר. ההחלטה  עלתה בשנת 2019 .

לא עלה אז על דעתנו שנעמוד בפתחה של שנה סוערת, מלאת תהפוכות ושינויים גלובליים שהקורונה תביא עימה. השירים אז נאספו ולכן אין באנתולוגיה  שירים בנושא זה, אך שינוי באשר הוא, הוא שינוי וכל אחד בשירתו כבביתו . והנה השירים לפניכם  בתוך קפסולה רבת משתתפים זאת השנה השנייה, קפסולה היוצאת לאור לרגל יום ההשראה הבינלאומי במתכונת דיגיטלית, ובתקווה להוציאה לאור בעתיד כספר.

זכרו, השינוי בכל תהפוכותיו והטבותיו הוא אב הרוחות ואם כל התעצומות.

המשורר אורי צבי גרינברג חוצה מחוזות וזמנים בשירו

״שיר העגול״ בספרו ״ספר האיליות והכוח רחובות הנהר״. לצד הקינה על חורבן גלויות אירופה הוא שר את שיר התקומה והתחיה לעם ישראל בארצו המובטחת ובירושלים בירתו. העם כמוהו כאברהם אבי האומה נכנס אל האש ויצא חי מ״כבשן הגויות רב היקוד״. 

שיבת שבותו של העם למולדתו מלווה בשירים בקינה על אבדן שליש העם בעיקר במשרפות. ב״אור גרמן רב היקוד״. העם קם לבנות בארצו המובטחת בית חדש 

ושונה גם כדי לשמר עם זאת מורשת דורות עתיקת יומין. לנגד עינינו משורר שחזה בשירתו לצד החרבן את המחויבות של העם ואת היכולת שלו להוביל לשינוי גדול לתחיה. זה מוצא את ביטויו בשיר בדרישה מהאל אחרי חרבן גלויות להחליט לכאן או לכאן: להיות אב נאמן לעם החי בארצו או להשלים עם כך שגם העם יהיה פטור מלהיות עם האלוהים. 

וכאן לרגל יום ההשראה הבינלאומי ובאנתולוגיה זאת שהיא כולה בסימן שינוי, אני פותחת בבית אחד מתוך שירתו המונומנטלית, בחירה שנעשתה הודות לחוקרת הספרות והמשוררת ד"ר ליליאן דבי גורי, ששקדה על שירתו בהוראה אקדמית ובמחקר פרלימינארי שסלל את הוראת שירת אצ״ג באוניברסיטאות, ולהביאו אל פתח האנתולגיה  החדשה, השנייה במספר. הבחירה לפתוח השנה את האנתולוגיה השנייה לשנת 2020 בבית מתוך השיר  מבורכת היא, מדגישה ומפנה זרקור לאחד מגדולי המשוררים שצעירים רבים לצערי לא נחשפו אליו. ואכן האנתולוגיה שלפניכם השנה שכאמור,  בסימן השינוי והטרנספורמציה בחיינו היא, בתהליכים שאנו חווים וכן שינויים גלובליים, בריאותיים, נפשיים  ואקלימיים, המשפיעים  על אורחות חיינו, שינוי בתפיסת עולמנו ותפיסת קיומנו הראשוני ועל פני כדור הארץ.

יוסי אלפי | רחל אברהם איתן | גליה אבן חן | יסמין אבן | עמוס אדלהייט | דן אלבו | יואב איתמר | א. אפטר סרג'יו | נלי אביטבול | תרצה אוחיון | ניקולא יוזגוף אורבך | ענת אורפז | רפאל אזרן | רתם אלדר היבש | אלי תומר | ורדה אליעזר | דניאל אשל | סיגל אשל | עדה בארי | יאיר בן חיים | מיכל בר אור | חמוטל  בר יוסף | דניאל ברון | ישורון  ברטוב | שולה ברנע | חגית בת אליעזר | יפעת גדות | אביבה גולן | גרגורי גורדון | ליליאן דבי גורי | בנימין גילאור | רון גרא | איל גרוּס | יפעת גרוסמן | טלי גריקשטס | חנה גרנות | דורון דאון | שרון דואק | מיכל דורון | רחל דיין | ריקי דסקל | חגית הורוביץ | שושנה ויג | מאיה ויינברג | טלי וייס | נועם ויסמן | עומר ויסמן | רונית ורדי ליברמנש | ענת זגורסקי שפרינגמן | צילה אור זן בר | יורם חורש | אביבית חזק | תמה חזק | בלפור חקק | הרצל חקק | מירב טלאור | טלי דביר לבנת | חנה טרומר | לאה  טרן | עצמון יניב | יהל ינון | נורית יובל | אלי יונה | יונה בנשלום  | אסתר יוסופוב | חמוטל ילין | יפה אורניה | עופר ירמינובסקי | נעמי כהן | ידין לוי | עזרא לוי | דני לוין | הילה ליבסמן | עמית מאוטנר | סיגל מגן | תמר מחלין | יואל מטרני | דליס מימון | דורין מרגלית | שמעון מרמלשטיין | גלית משיח | מרגלית מתתיהו | צביקה ניר | תום הדני נוה | רחל נפרסטק | סביון | רוני סומק | לילך סטמבולצ'יק | טלי סנדרו איילון | חיים ספטי | גיא עינת | צדוק עלון | נוית ענבר | עמיר סגל עקיבה | דפנה פולץ | מרים נייגר-פליישמן  | מיכל זק פרומר | לאה  צבי דובז'ינסקי | נורית צדרבוים | אירית קדם  | אסתי קושמרו-אברהם | מרדכי קטן | אביחי קמחי | סיליה קסטין | קרן אורטל | איה רבין רוזנווס | אריה רגב  | יעל רוזנולד יניב | רני רוזנטל | ברכה רוזנפלד | אביביה רז | נינה רמון | יעל ש. אייזנברג  | ציפי שחרור | עילית שייר | גאולה שינה | דורית ויסמן | שירלי אברמי | אפי הלפרין | חלי טל שלם | טל שלמה | ורד שם טוב | בן שמואלי | מירה קאופמן שמח | מילי שמידט | גיל רבקה שפילברג | ענבל שפריר | יובל ששון | צביקה שטרנפלד | אראלה שאול גליקמן  | מאיר שטינברג | נירה תובל 

עדן שפילמן | ימים

יָמִים נִתְפָרִים
כְלֵ ילֹות מַהְבִילִים בַקַיִץ
כְבּועֹות סַבֹון קְלִילֹות
כְשֶׁמֶש שֶׁזָרְחָה בְיַלְדּותִי הָרְחֹוקָה
בָה עֲדַיִן —
פַרְפַר נֹודֵד בַדֶרְֶך,
רַגְלַיִם מְקַפְצֹות בְחֶבֶל
ושְאֵרִיֹות גִיר שֶׁל
קְלָאס חֲרּוטֹות עַל
אַסְפַלְט שָחֹר.

וְאִמִי קֹורֵאת לִי:
בֹואִי.

רחל בכר | בית

מְדַלֶּגֶת מִבַּיִת לְבַיִת
מִתְרוֹצֶצֶת
כְּמוֹ מַחֲשָׁבָה
חֲרוּזַי מִתְפַּזְּרִים
זַיִת, קַיִט, עַיִט, שַׁיִט
וּפִתְאֹם מִזְדַּחֶלֶת אַהֲבָה

אֵין רֶגַע בָּשֵׁל,
בֹּסֶר לְבֹסֶר
דָּבֵק.
אֵין חוּט מְקַשֵּׁר
- רַעֲיוֹן מְהֻדָּק,
רַק בַּיִת.

רם הרשטין | ניצלנו

וַאֲנִי לָחַשְׁתִּי
אַל תָּנוּעוּ.

מִתְקָרְבִים
וּבָאִים
הַנְּקִישׁוֹת בְּחָזְקָה
בַּכְּנִיסָה לַדֶּלֶת
וּנְבִיחוֹת רָמוֹת
וְקִפְאוֹן חוּשִׁים.

דְּמָמָה
זֵעָה
נְשִׁימוֹת כְּבֵדוֹת
בְּלֵאוּת אֲפוּפָה.

פּוֹתֵחַ צֹהַר מֵצִיץ
חֲרַכֵּי תְּרִיס
הִנֵּה נְמַל חֵיפָה.

נִצַּלְנוּ גַּם הַפַּעַם.

שני ארנהיים

בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה מֵהַגֵּיהִנּוֹם הִבַּטְנוּ אֶחָד בַּשְּׁנִיָּה
וְלָגַמְנוּ אֶת הָרֶגַע בְּצִמְאוֹן הַמַּבָּט שֶׁל אָדָם
שֶׁלֹּא שָׁתָה מַיִם נְקִיִּים שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה.
מֵעֵין יָמִין זָלְגָה דִּמְעָה שֶׁל צַעַר עָמֹק כְּאָב
הַקּוֹבֵר אֶת בִּתּוֹ וּמֵעֵין שְׂמֹאל יָרְדָה דִּמְעָה
שֶׁל שִׂמְחָה חֲזָקָה כְּאֵם הַמַּבִּיטָה בִּבְנָהּ
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

כְּשֶׁהֵישַׁרְתִּי מַבָּט לָאֹפֶק הַזָּז בְּ־100 קָמָ"שׁ
רָאִיתִי אֶת הָעֵצִים שֶׁפָּרְחוּ, הַיְּלָדִים שָׂמְחוּ
וְהַצִּפּוֹרִים שֶׁצִּיְּצוּ. וְשָׁמַעְתִּי אֶת הָעֵצִים
שֶׁקָּרְסוּ, הַיְּלָדִים שֶׁבָּכוּ וְהַצִפּוֹרִים שֶׁנּוֹרוּ

כְּשֶׁשַּׁבְנוּ מֵהַגֵּיהִנּוֹם יָשַׁבְנוּ בַּסָּלוֹן וְלֹא הָיָה
קִיר וְלֹא הָיְתָה דֶּלֶת. נִצְּבָה יָד חֲזָקָה
וּמְאֻחֶדֶת שֶׁאָחֲזָה בִּשְׁנֵינוּ בִּפְעִימָה שֶׁל בַּיִת
אֲמִיתִי / בַּיִת שֶׁאֵלָיו לֹא נוֹלָדִים בַּיִת שֶׁבּוֹנִים
אַחֲרֵי שֶׁאוֹסְפִים חַיִּים / אַחֲרֵי שֶׁמֵּתִים בַּחַיִּים

וְיָשַׁבְנוּ בַּסָּלוֹן וְהִבַּטְנוּ בַּחַלּוֹן אַחֲרֵי שֶׁהֵסַטְנוּ
אֶת תְּרִיסֵי מֵהַגֵּיהִנּוֹם. וְלֹא הָיָה קִיר וְלֹא
הָיְתָה דֶּלֶת. לַבַּיִת הַזֶּה לֹא נִכְנַסְנוּ
וּמֵהַבַּיִת הַזֶּה לֹא יָצָאנוּ

גאולה שינה | אני

אֲנִי הַר גַּעַשׁ
אִם אֶתְפָּרֵץ, יֵשׁ לֶאֱסֹף אוֹתִי
וּלְהָשִׁיב אֶת כָּל הַחֲלָקִים כֻּלָּם
לַבַּיִת הַפְּנִימִי שֶׁבַּכְּנִיסָה הַשְּׂמָאלִית
בִּרְחוֹב הַבָּנִים
בְּהֶרְצְלִיָּה, לְמִשְׁפַּחַת שִׁינָה.
שָׁם יֵדְעוּ לְחַבֵּר אוֹתִי בַּחֲזָרָה
לְמִי שֶׁהָיִיתִי.

לילך גלבוע | כתובה

לִפְעָמִים אַתָּה הַקּוֹל
הָרוּחַ,
הַתְּנוּעָה.
אֲנִי שׁוֹמַעַת פִּכְפּוּךְ הֵדְךָ
גַּם עַל גְּדַת הַשִּׁמָּמוֹן
אוֹ בַּקָּרָה.

אֵינֶנִּי כְּתוּבָה בָּרוּחַ,
בַּקּוֹל,
אוֹ בַּתְּנוּעָה,
רַק בַּשָּׁרָשִׁים
עוֹדֶנִּי מְבִינָה.

קלרינה פריבורקין | שורשים בשחור לבן

אֲנִי צְמֵאָה לְסִפּוּרֵי חַיִּים
שֶׁל קְרוֹבִים רְחוֹקִים, שֶׁכְּבָר אֵינָם.
הֵם כְּבָר שָׁקְעוּ בִּמְצוּלוֹת גַּנְזַךְ,
נִדְחֲקוּ לְבוֹרוֹת הֲרִיגָה בְּאוּקְרָאִינָה,
גָּוְעוּ בַּגֵּטוֹ, אוֹ בָּרְחוּ לְיַעֲרוֹת,
הֵם כְּבָר נִשְּׂאוּ לַעֲזָאזֵל
עַל "מַשָּׁק כַּנְפֵי הַהִיסְטוֹרְיָה":
הֵם מַבִּיטִים בִּי בְּשָׁחֹר לָבָן.

מִפִּטְמַת הַשֹּׁרֶשׁ הַמִּשְׂתָּרֶגֶת
אֲנִי יוֹנֶקֶת פְּרָטִים מִבֵּין דּוֹרוֹת
שֶׁל רַבָּנִים, בַּעֲלֵי מְלָאכָה, לוֹחֲמִים,
שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי, אֲנִי, כּוֹתֶבֶת לְעַצְמִי
שָׁרָשִׁים בְּעִבְרִית, עַל דּוֹדוֹת גִּבּוֹרוֹת
שֶׁשָּׂרְדוּ אֶת גֵּטוֹ וִלְּנָה --
עַל מוֹרוֹת, רוֹקְחוֹת, מְשׁוֹרְרוֹת
שֶׁלֹּא זָכוּ לִרְשֹׁם
אֶת שֶׁמֶן בְּסֵפֶר הַחַיִּים.
צְמֵאָה, אֲנִי צְמֵאָה אֲנִי
כּוֹתֶבֶת לְעַצְמִי

עדינה בת ישראל | שרשים מתים ראשונים

שָׁרָשִׁים מֵתִים רִאשׁוֹנִים,
מְכֻסִּים בְּעָפָר מִלְּכַתְּחִלָּה
הֵם אֵינָם זְקוּקִים לְטֶקֶס קְבוּרָה רִשְׁמִי,
אַחַר כָּךְ תִּפֹּל צַמֶּרֶת, גֶּזַע יִתְבַּקֵּעַ,
עָלִים יַפְנוּּ פָּנִים נִכְלָמִים מַטָּה.

שָׁרָשִׁים מֵתִים בְּלַחַשׁ,
זַעֲקָתָם נִשְׁמַעַת בְּהִתְנַפְּצוּת עֲנָפִים צְחִיחִים,
בְּרַעַשׁ קְרִיסָתָם עַל פְּנֵי קַרְקַע קָשִׁים.

שָׁרָשִׁים מֵתִים כְּשֶׁאִישׁ אֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ אֲלֵיהֶם,
אֵינוֹ מַפְנֶה מַבָּטוֹ אֶל פְּנִים הָאֲדָמָה לָדַעַת
מֵהֵיכָן הַיֹּבֶשׁ, וְעַל שׁוּם מָה
שָׁרָשִׁים מֵתִים רִאשׁוֹנִים

תמי כץ לוריא | את, הארץ שלי

הָאָָרֶץ שֶׁלִּי
הַקָּּשָׁה, הַַמְְּּחוּסְפֶֶּּּּּּּסֶת
עִם קַמְְצוּץ זָהָב בַּקְּצָווֹת
שֶׁגּוֹרֶמֶת לִי לְהַרְגִּישׁ הֲכִי
וגם בְּדִידוּת וְאִי בְּדִידוּת
וְפַּאשְן שֶֺׁמַּשְׁאִיר אוֹתִי דְּרוּּכָה
עֲרוּּכָה
כְּאוּבָה
חַיָּה עַל בְּלִימָה
כָּמוֹךְ

ורדה אליעזר | בבאי אליו

אוֹר הַיָּרֵחַ סִמֵּן לָנוּ דֶּרֶךְ אֶל סִפּוֹ שֶׁל הַיָּם
שֶׁשָּׁקַט עֲבוּרֵנוּ בְּרַחַשׁ גַּלָּיו בִּלְחִישַׁת אַדְווֹתָיו
אָז הֵצִיפָה בִּי לָרִאשׁוֹנָה הַרְגָּשָׁה לֹא מֻכֶּרֶת
וְנָבְטָה בִּי תְּחוּשָׁה שֶׁל שִׁיבָה אֶל בֵּיתִי.
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִם יִזְכְּרוּנִי הַגַּלִּים
וְאֵין דֶּרֶךְ לְהַסְבִּיר אֶת אוֹתָם רְגָעִים
רַק יוֹדַעַת שֶׁמֵּאָז אוֹתָה פַּעַם
גַּם מִמֶּרְחַקִּים אֲנִי חָשָׁה
אִם בְּטוֹב אוֹ בְּרַעַשׁ
שׂוֹחֶה לוֹ יַמִּי.

אריה רגב | בית השדה

בַּיִת קָטָן
נִיצָּב בִּפְאַת הַשָּׂדֶה
צָבוּעַ שָׁחֹר לָבָן
כְּצִילּוּם שֶׁקְּפָאוֹ הַזְּמַן.
בֵּית הַשָּׂדֶה
הוּא מְקוֹם מִפְלָט
מִפְּנֵי קִפְחוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְזָעַף מָטָר
וְהַרְחֵק מִבֵּית הַשָּׂדֶה
קֹמֶץ בָּתֵּי מוֹשָׁבָה
בְּרוֹם גִּבְעָה.
אֶת שָׂדֵּהו חוֹרֵשׁ הָאִיכָּר
מְאוֹר שַׁחַר וְעַד אֲפֵלָה
לְפָנָיו הַסּוּס מְּאַמֵּץ פַּרְסוֹתַּיו
וְסָבִיב נִפְרַשׂ הָאוֹפֶק רָחָב.
דּוֹמֶה הָיָה כִּי אֵין מַפְרִיעַ
אֶת שַׁלְוַות הֶעָמַל,
עַד שֶׁנֵּיעוֹרוּ הַשְּׁכֵנִים
וְלֹא עוֹד שַׁלְוָה
אֶלָּא שְׁנַיִם
לוֹפְתִּים זֶה בְּזֶה
בְּגָרוֹן נִחָר.

שולה ברנע | שורש

נָטַעְתִּי עֵצַי עַל אַדְמָתִי
הֵיטֵב הֶעֱמַקְתִּי שָׁרְשֵׁיהֶם
לְבַל יֵעָקְרוּ חָלִילָה
כְּרוּחַ עַל גִּבְעָה,
וְכִי תִּפְקְדֵם רָעָה אוֹ חֵלִי
הָאוּכַל הָקֵם חוֹמָה בְּצוּרָה,
הֲיֵעָקְרוּ, שֶׁמָּא יִנָּטְעוּ בְּאַדְמַת נֵכָר?
יָמִים יַגִּידוּ הֵיכָן וְהֵיאַךְ יוּטְלוּ
וְאִם חַיֵּיהֶם יִהְיוּ בְּשֹׁפִי,
יֵשׁ שֵׁדִים שֶׁבָּאוּ לַהֲנִיסֵנִי מִכּוּר מַחְצַבְתִּי
להַרְחִיקֵנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי, מִנָּווּי,
לִתְלֹשׁ נִימַי הַדַּקִּים מִמְּקוֹמָם,
כְּתִינוֹק שֶׁנִּלְקַח מֵחֵיק אִמּוֹ
הֲיִתָּכֵן, כִּי בִּידֵי מְכוֹרָתִי נִמְכַּרְתִּי,
כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר?

איריס שפירא ילון | מעגל רחמים בחוף מנדרין

לֵיל לְבָנָה מְלֵאָה, יְחֵפָה עַל חֹל רַךְ,
לֹא רָחוֹק מֵהֵיכָן שֶׁפַּעַם עָמְדוּ
הַזּוֹנוֹת,
אֲנִי חוֹבֶרֶת לְמַעְגַּל נָשִׁים זָרוֹת.

– נָשִׁים נוֹתְנוֹת יָדַיִם –

זוֹ שֶׁלֹּא־קָלַטְתִּי־אֶת־שְׁמָהּ מְדַבֶּרֶת,
בְּרִיזַת יָם מְלַטֶּפֶת עָרְפִּי, אָזְנִי הַכְּרוּיָה.
בְּקוֹל שָׁפוּף דְּמוּת גְּבוֹהָה חוֹלֶמֶת רְגִיעָה,
מוּלָהּ בְּגֻמּוֹת עֲצוּבָה חוֹלֶקֶת פְּגִיעָה.

– נָשִׁים נוֹתְנוֹת יָדַיִם –

אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל זוּגִיּוּת אֲרֻכַּת שָׁנִים,
מִתְאַוָּה לְנַחֵם אֶת כֻּלָּן, שֵׁבֶט־אַחְיוֹתַי,
הַמַּעְגָּל מִתְרַחֵב מִסַּךְ חֲלָקָיו בִּזְרוֹעוֹתַי,
הַכֹּל בָּטוּחַ, לְבָבוֹת רַכִּים פּוֹעֲמִים אֲוִיר פָּתוּחַ.

– נָשִׁים נוֹתְנוֹת יָדַיִם –


הַלְּבָנָה עוֹטֶפֶת תַּלְתַּלַּי הַמִּתְבַּדְּרִים בָּרוּחַ,
סוֹחֶפֶת בְּנֹגַהּ אוֹרָהּ אֶל מָקוֹם קַדְמוֹנִי.
תַּחַת כּוֹכָבִים, דֶּרֶךְ אֲחָיוֹת רְחוֹקוֹת –
כָּאן אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתִי.

– נָשִׁים נוֹתְנוֹת יָדַיִם –

קוֹל גָּבוֹהַּ קוֹרֵא לִי מַעְלָה בִּתְפִלָּה –
בַּקְּשִׁי מֵהַיְּרֵחָה הַשְּׁלֵמָה בִּרְכַּת אִשָּׁה עֲגֻלָּה.
בִּפְלִיאַת גַּבִּי הַזָּקוּף, הֶחָשׂוּף תַּחַת שִׂמְלָה כְּחַלְחַלָּה,
צוֹמְחוֹת בִּי כְּנָפַיִם.

– בִּמְלוֹאִי אֲנִי מְעִירָה שָׁמַיִם –

אלי יונה | בית

אִמָּא שֶׁל צַ'פְּלִין בְּבֵית מְשֻׁגָּעִים!
אִמָּא שֶׁל גִינְזְבֶּרְג בְּבֵית מְשֻׁגָּעִים!
אִמָּא שֶׁל בַּסְקְיָה בְּבֵית מְשֻׁגָּעִים!

רַק אִמָּא שֶׁלִּי בְּבֵית מְשֻׁגָּע אֶחָד;
פַּעַם קָרָאתִי לוֹ: "אַבָּא"

יצחק גוילי | אמא של לוחם

כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ, בִּנְקִיּוּת הַדַּעַת,
עַד כַּמָּה שֶׁהַנֶּפֶשׁ מַגַּעַת,
נֶאֱחֶזֶת בְּמָה שֶׁיֵּשׁ, בְּשִׁיר בָּרַדְיוֹ, בְּצִפּוֹר בִּמְעוֹפָהּ,
עוֹשָׂה אֶת מַעֲשֶׂיהָ בְּסֵדֶר וּשְׁתִיקָה,
מוֹצֵאת מַרְגּוֹעַ בְּנֶחָמַת-שִׁגְרָה,
מְפַיֶּסֶת אֶת בְּנֵי בֵּיתָהּ.

עַל הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר,
נִמְנַעַת מִטֹּרַח-צִבּוּר,
כְּשֶׁהִיא לְבַד, נוֹשֵׂאת אֶל שָׁמַיִם עֵינַיִם
בְּשִׂיחוֹת וּתְפִלּוֹת לְשׁוּבוֹ, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים
וְהֵן חוֹלְפוֹת דַּרְכָּהּ, אֵינְסוֹפִיּוֹת כִּצְלָלִים.

בָּעֵת הַזֹּאת כֻּלָּם יוֹדְעִים, הָאֱלֹהִים הוּא כָּאן בִּפְנִים.

ציפי שחרור | צעיפה . שׂערה

יַלְדָּה
תּוֹהָה עַל הַכִּסּוּי שֶׁלְּרֹאשׁ סָבָתָהּ
לְצֶבַע שְׂעָרָהּ הַמִּסְתַּתֵּר.
וְאִם רַעֲמַת תַּלְתַּלִּים לָהּ אוֹ סָתוּר הוּא.
אִם זָהֹב כְּשֶׁל שְׁכֵנוֹתֶיהָ. אָפֵל כְּשֶׁל אִמָּהּ
אוֹ כְּבָר זָרְקָה בָּהֶם שֵׂיבַת שְׁנוֹתֶיהָ.
כָּל יָמֶיהָ וְלֵילוֹתֶיהָ לֹא מְסִירָה אוֹתוֹ מֵעַל לְרֹאשָׁהּ,
סָפֵק צָעִיף סָפֵק מִטְפַּחַת דְּהוּיָה,
רְקוּמָה פִּרְחֵי גֶּרַנְיוּם וְסָבָתִי כְּלוּאָה בְּתוֹכָהּ
כְּמוֹ נַפְשָׁהּ. אֱמוּנָתָהּ .

בְּצָהֳרֵי יוֹם מִן הַיָּמִים שָׁכְבָה סָבָתִי לָנוּחַ.
קָרַבְתִּי לְמִטָּתָהּ וּכְגַנֶּבֶת לְאוֹר יוֹם
הֵסַטְתִּי בִּמְעַט אֶת הַכִּסּוּי מֵרֹאשָׁהּ הָאָסוּר.
לְתַדְהֵמָתִי הִתְגַּלָּה לְעֵינַי שְׂעָרָהּ...
אָדֹם וּבוֹעֵר. לוֹהֵט. בּוֹהֵק בְּסוּגַר הַמִּטְפַּחַת.
אֲנִי זוֹכֶרֶת מַגַּע שֵׂעָר עָב סָמִיךְ שׁוֹפֵעַ.
וְכָל הַיָּפֶה הַזֶּה כָּלְאָה סָבָתִי בְּתוֹךְ מִטְפַּחַת הַגֶּרַנְיוּם.

פֶּתַע נֵעוֹרָה סָבָתִי, אָחֲזָה בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי,
מַרְחִיקָה אוֹתִי מִמֶּנָּה.
יַלְדָּתִי, כְּשֶׁתִּגְדְּלִי תְּכַסִּי אַף אַתְּ רֹאשֵׁךְ,
אָמְרָה כְּמִתְנַבֵּאת.

לְיָמִים הָעַלְמָה... הָאִשָּׁה תָּנִיחַ לִשְׂעָרָהּ לִצְמֹחַ,
גָּלוּי פָּרוּעַ וּמִתְחַצֵּף כְּמִתְבַּדֵּר בָּרוּחַ.

אורלי אופיר מוסקונה | כאן היה בית ועוד בית ועוד בית

בְּשִׁבְעָה יָמִים נִבְרָא הָעוֹלָם.
בְּשִׁבְעָה יָמִים אֲבֵלִים עַל אָדָם.
בְּשִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר 2023
נִתְלַשׁ דָּרוֹם
אֲנָשִׁים בְּצֶלֶם אֱלֹהִים
עֻנּוּ,נִרְצְחוּ,נִשְׂרְפוּ,נֶחְטְפוּ,נֶאֶנְסוּ.

בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת אֱלֹהִים מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
וְיַעֲצֹם אֶת עֵינָיו
וְלֹא הִבִּיט בְּעֵינֵי הַזְּוָעָה
כִּי נִרְדָּם מָעוּךְ עַל הַסַּפָּה
מִפִּיו נָזַל רִיר.
תַּשּׁוּ כּוֹחוֹתָיו.
רַק הַחֻלְצָה הַלְּבָנָה
חֻלְצַת הַשַּׁבָּת הֻכְתְּמָה
כְּשֶׁהַבּוּעָה הִתְפּוֹצְצָה.

וְהָעוֹלָם ?
עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג.

עופר ירמינובסקי | אחי

אַתָּה תִּלְמַד לֶאֱהֹב אוֹתִי, אָחִי.
אֲנִי כּוֹתֵב לוֹ מִכְתָּב
וּדְמָמָה רוֹבֶצֶת בֵּינֵינוּ.
אָנוּ רוֹצִים לוֹמַר זֶה לְזֶה דִּבְרֵי נֶחָמָה,
וּשְׁתִיקָה רוֹעֶמֶת.
אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לוֹ יְרַפֵּא מִן הַכְּאֵב הַחַד
הֶחָרוּט כְּמוֹ שִׁיר הַמְּיַחֵל לְכַפָּרָה וּמְחִילָה,
אַתָּה כְּבָר בָּשֵׁל. מוּכָן לִכְבֹּשׁ עוֹלָם.
וְזוֹהֵר פָּנֶיךָ, כִּפְנֵי יֶלֶד רַךְ.
עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד,
וְגַע בִּי.

ניר שטראוס | כנגד האמת

מֵאָז
הָעֵצִים הֵחֵלּוּ מְטַיְּלִים
הֶאָפֵס נֶחֱצֶה לְאֵינְסוֹף
יֶשׁ לִי מָוֶת בְּמַחֲשָׁבָה.

מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם
הַהֹוֶה הָפַךְ עָתִיד
הַשְׁקֵט נַעֲשֶׂה רוֹעֵשׁ
יֶשׁ לִי אִישִׁיּוּת אַחֶרֶת.

וּמֵאָז
מִשֶּׁעֲנוֹת נֶהְפְּכוּ הִתְרַפְּקוּת
בְּרִיחָה לִמְקוֹמוֹת זָרִים
אֵין לִי אֱמֶת בַּמְּצִיאוּת.

אלמוג מיכאלוביץ | תיירות פנים

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ דֶּרֶךְ עֵינַיִם אֲחֵרוֹת.

זוֹ שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת וְהֶבֶל הַפֶּה
עֲדַיִן מַדִּיף רֵיחַ שֵׁנָה.
אֲנִי יוֹצֵא,
בִּידֵי כּוֹס קָפֶה,
עוֹמֵד עַל הַר בּוֹ עָמְדוּ כְּבָר לְפָנַי,
מוֹצִיא שְׁאֵרִיּוֹת חוֹל מִדְבָּר
מִכִּיסִי.

אַתְּ בִּפְנִים, יְשֵׁנָה.
לֹא שֵׁנָה עֲמֻקָּה.
יֵשׁ בָּךְ אֵיזֶה שִׁגָּעוֹן וְדָם
רַב שֶׁמַּקְשִׁים עַל הַשֶּׁינָה.
מַשֶּׁהוּ רָעוּעַ. לֹא צָפוּי.
אַתְּ מְהַתֶּלֶת בִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי
עָלֶה נִדָּף.
אַתְּ חוֹתֶכֶת בִּבְשָׂרִי וְלֹא
מַשְׁאִירָה לִי בְּרֵרָה.

טמילה רם | התבוננות

אֵיךְ עֵצִים בַּיַּעַר
מֶכִּים שֹׁרֶשׁ?
בְּלִי גְּבוּלוֹת
בְּלִי טִפַּת דָּם יֶזַע וּדְמָעוֹת,
צֵא אָדָם וְלָמַד
אֶת אֳרָחוֹת הַטֶּבַע
וְתַרְבֶּה נַחַת
תַּחַת גַּפְנְךָ וּתְאֵנָתְךָ.

שלומית אהרוני ליר | פחד האלם

מִפַּחַד הָאֵלֶם,
מִפְּנֵי אוֹתָהּ צְעָקָה
מְהַדְהֶדֶת בְּלִי קוֹל

לְהִשְׁתַּחְרֵר
לְתוֹךְ הַשָּׂפָה,
לְתוֹךְ הַדִּבּוּר
לְתוֹךְ הַמִּלִּים
שֶׁמְּדַבְּרוֹת אֶת סִפּוּרֵךְ
שֶׁלָּךְ.

אֶת כָּל שֶׁהֻדְחַק
בְּאַבְנֵי גּוֹלָל שֶׁנֶּעֶרְמוּ
עַל סַף דְּרָכַיִךְ.

שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר:
זְכוּת הַיֵּאוּשׁ,
לֹא לָךְ, שְׁמוּרָה.

גבריאל אברהם | שיר נובע מאי - שם

נוֹבֵר בְּגִלְדֵי פְּצָעִים עֲמֻקִּים בִּקְצֶה צִפֹּרֶן
מְגָרֵד בֶּעִצְבֵּי מִלִּים, דְּיוֹ נוֹבֵעַ
מְנַעֵר אָבָק מִדְבָּרְ, מִּלִּים פּוֹרְחוֹת מִכִּיסִים
אֶגְלֵי זֵעָה קָרָה נִדְבָּקִים לְחַרוֹזֵי פְּנִינִים

גַּעְגּוּעַ מֵאֵי שָׁם מִתְפָּרֵק וְנִשְׁאַף לִלְחָנִים
זִיכָּרוֹן דַּק – צָף, מִלִּים לְהוּבוֹת נִיתָזוֹת
גִּצִּים, אָבָק, פָּנִים, נוֹפִים, שִׁירִים.

בלפור חקק | עץ המשפחה

מִיַּלְדוּת נֶאֱמַר לִי: לֵךְ לְךָ,
לְמַעַן תִּזְכֹּר יוֹם צֵאתְךָ
לְסַפֵּר עַם
לְהַגִּיד מִשְׁפָּחָה.
עֵץ הַמִּשְׁפָּחָה: פֵּרוֹתָיו
הֵם בְּשִׁירַי, מִידֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתַי
בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ מֵעוֹלָם.
לֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם לְהַגִּיעַ אֵלַי
בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַכְּתוּבִים וְהַגְּוִילִים
וְאָפִיתִי אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ
בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, בַּחֹמֶר
וּבְמִלִּים.
בְּכָל דּוֹר וְדוֹר
וְגַם בְּדוֹרִי
רָאִיתִי עַצְמִי כּוֹתֵב מֵחָדָשׁ
מִדְרַשׁ הַדּוֹרוֹת וִירוּשָׁלַיִם
עַד הַבָּצֵק הָרִאשׁוֹן, הַמְּקוֹרִי
מִן הַמַּכְתֵּשׁ וְהָאָבְנַיִם.

חגית קופפר צ'רקה

אִשָּׁה מְצַיֶּרֶת צִיּוּר
יְלָדִים
עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה
עִם גַּג אָדֹם
מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא
וּמְנוֹרָה
בּוֹנָה מִשְׁכָּן
לֶאֱלֹהִים
לִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ

אִשָּׁה מַזְמִינָה אל
בֵּיתָהּ הַמְּצֻיָּר
שָׁמַיִם שְׁלֵמִים, שֻׁלְחַן אֲדָמָה, כִּסֵּא יְלָדִים
וְשֶׁמֶשׁ צוֹחֶקֶת
וַתֹּאמֶר
שָׁלוֹם

הדסה באו | דמות אבי בשרשיו

אַבָּא'לֶה! לָמָּה לָמָּה לֹא חָשַׁבְתָּ קֹדֶם כֹּל עַל עַצְמְךָ?
לָמָּה רַק עִם אוֹסְקָר שִׁינְדְלֶר
לְהַצִּיל יְהוּדִים זֶה מָה שֶׁעִנְיֵן אוֹתְךָ?
לָמָּה לֹא בָּרַחְתָּ מֵהַגֶּרְמָנִים מִסְּדֹם וַעֲמֹרָה?
נִשְׁאַרְתָּ בַּשּׁוֹאָה בְּלִי שׁוּם פַּחַד וּמוֹרָא

בָּאתִי לַשָּׁרָשִׁים שֶׁלְּךָ לְהִסְתַּכֵּל מֵרָחוֹק,
אֲבָל חָטַפְתִּי טֵרוּף אָמוֹק,
רַצְתִּי בְּכָל הַבִּנְיָן לְשָׁרָשֶׁיךָ עָמֹק עָמֹק.
אֲנִי מַמְשִׁיכָה לְחַפֵּשׂ, אֲנִי בְּבוֹר
אֵין בַּמִּפְעָל בְּצֶ'כְיָה שׁוּם אוֹר
אֵיפֹה אַתָּה, אֵיפֹה אַתָּה אָבִי הַגִּבּוֹר?

.....לְפֶתַע רָאִיתִי אֶת דְּמוּת אָבִי בְּשָׁרָשָׁיו
הוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר אִתִּי עַכְשָׁו
"אֶת מְיַלֶּלֶת מַמָּשׁ כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה,
בָּרוּךְ הַשֵּׁם יֵשׁ לָנוּ מְדִינָה!
תַּמְשִׁיכוּ אַתְּ וּצְלִילָה לְהַצְחִיק אֶת כֻּלָּם
שֶׁדָּבָר כְּזֶה לֹא יִקְרֶה לְעוֹלָם.

אסתי קושמרו - אברהם | שורשיי

תָּרָה אַחַר שָׁרָשַׁי
הַאִם אֶמְצָא אוֹתָם לְיַד הָעֵשֶׂב שֶׁעֲקַרְתִּי מִשָּׁרְשׁוֹ
לְיַד קִבְרוֹ שֶׁל סָבִי בִּנְתַנְיָה?
אוֹ אוּלַי לְיַד קִבְרָם שֶׁל הוֹרַי בִּבְנֵי צִיּוֹן?
וְאוּלַי בְּרוֹמַנְיָה הָרְחוֹקָה שָׁם נוֹלַדְתִּי.
אוֹ רָחוֹק יוֹתֵר בִּטְרַנְסְנִיסְטְרִיָּה
שָׁם קְבוּרִים סַבְתּוֹתַי,
שְׁנֵי דּוֹדַי וְסָבִי?
הֵיכָן הֵם שָׁרָשַׁי
וְעַד לְאָן אַרְחִיק לִנְדֹּד
כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם
כְּדֵי לְאַתְּרָם
וּלְהָבִיא מַרְגּוֹעַ
לְנַפְשִׁי הַסּוֹעֶרֶת וְהַמְּחַפֶּשֶׂת....

אביבה גולן | תפארת הארץ

מַהוּ הָאָדָם, אִם לֹא שָׁרָשָׁיו
הַנְּטוּעִים בְּעִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ
הַזְּרוּעִים בְּאַדְמַת חַיָּיו,
וּפֵרוֹתָיו תִּפְאֶרֶת מַעֲשָׂיו.
מַהִי הַשִּׁירָה, אִם לֹא הָאַהֲבָה
הַנְּטוּעָה בְּמַעֲמַקֵּי הַמִּלִּים
הַזְּרוּעוֹת בְּאַדְמַת הַחַיִּים,
וּפֵרוֹתֶיהָ תִּפְאֶרֶת הַיְּצִירָה.
מַהוּ הָעֵץ, אִם לֹא הָאֲדָמָה
הַנְּטוּעָה בְּשָׁרְשֵׁי שְׁנוֹתָיו
הַזְּרוּעוֹת בְּשִׁירַת הַבְּרִיאָה,
וּפֵרוֹתָיו תִּפְאֶרֶת הָאָרֶץ.

אסתר א. קאפח | תקוַת שורש

סְרוּגִים בַּמַּיִם שָׁרָשַי,
מְשָׂרְכִים דַּרְכָּם לִנְבּוֹט
כְּאֹרֶז לְהֵאָחֵז,
לִנְסוֹק וְלִקְשׁוֹט.
שׁוּב מִטַּלְטֶלֶת בֵּין
הַבְטָחוֹת שֶׁהִתְאַדּוּ
לְבֵין עָתִיד חָלוּם.
נֶאֱחֶזֶת בְּתִקְוַת חוּט הַשָּׁנִי
לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַמְּשׂוּכָה
הַנִּצֶּבֶת בְּדַרְכִּי.

דורון דאון | מולדת שסועה

וְהָאָרֶץ נִתְּנָה לָנוּ אַחֲרֵי עַבְדוּת,
וְאַחֲרֵי אַרְבָּעִים שְׁנוֹת מִדְבָּר,
וְהִיא נִלְקְחָה
וְהִמְשַׁכְנוּ לִנְדֹּד
מְפֻזָּרִים כְּמוֹ נוֹצוֹת אֲבוּדוֹת בָּרוּחַ,
אַךְ הִתְעַקַּשְׁנוּ לַחֲזֹר
אָבִי שֶׁנֶּעֱקַר מִשֹּׁרֶשׁ
שָׁב אֵלֶיהָ,
וְגַם אֲנִי שָׁסוּעַ
פּוֹסֵעַ בִּצְעָדִים מְהַסְּסִים,
לִקְרַאת עָתִיד
עִמָּהּ אוֹ בִּלְעָדֶיהָ.

נעמי תדהר | מכתב לאמא

כּוֹאֵב לָךְ אִמָּא?וְאֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה אִמָּא?
צְלָלִית מְרַחֶפֶת בִּדְמוּתְךָ
גַּעְגּוּעַ רוֹדֵף גַּעְגּוּעַ
אוֹמְרִים הַזְּמַן מְרַפֵּא
וְיֵשׁ בִּי קְצִיפָה
חֲרוֹן אַף.

בְּחוֹף מִבְטָחִים נִשְׁעֶנֶת עַל רֵיחוֹת בְּסִיר מְבַעְבֵּעַ
וְאֵיךְ קָמֵל הַמַּגָּע
וְעוֹד פֵּרוּרִים שֶׁל כְּמִיהָה
לְחִבּוּק הַר גּוֹרָל.

וְהַכְּאֵב שֶׁנּוֹתַר מְפָרֵק הַשְׁלָמָה
נֶצַח קָטָן..

חיים ספטי | אני אסף של זהיות

אֲנִי אֹסֵף שֶׁל זֶהֻיּוֹת
בְּיַהֲדוּתִי, בְּיִשְׂרְאֵלִיּוּתִי, בְּעִירַאקִיוּתִי,
אוֹרֵג זוֹ בָּזוֹ וּבָזוֹ, מְבַקֵּשׁ אֶת הַמַּלְבּוּשׁ הַשָּׁלֵם לְרוּחִי, לְנַפְשִׁי,

יִשְׂרְאֵלִיּוּתִי מִתְדַּפֶּקֶת עַל לוּחַ לִבִּי, מְבַקֶּשֶׁת לְְהִִתְְרַַוֵחַ בְּתוֹדַעְתִּי,
אוֹמֶרֶת: אֲנִי הַכָּאן וְהָעַכְשָׁו בָּאֲדָמָה שֶׁעָלֶיהָ בֵּיתְךָ וְהַצָּבָא בּוֹ שֵׁרַתְתָּ
וּבָתֵּי הַסֵּפֶר בָּהֶם לָמַדְתָּ וַחֲבֵרֶיךָ וּמִשְׁפַּחְתְּךָ שֶׁלְּךָ
וְשִׁירֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיָּפָה שֶׁבְּפִיךָ מִיַּלְדוּתְךָ עַד הֵנָּה
וְהַטִּיּוּלִים שֶׁנִּלְקַחְתָּ אֲלֵיהֶם בְּיַלְדוּתְךָ וּבִנְעוּרֶיךָ וְהָלַכְתָּ אֲלֵיהֶם בְּבַגְרוּתְךָ
בַּגָּלִיל, בְּמִדְבַּר יְהוּדָה, בְּזִכְרוֹן-יַעֲקֹב, בְּחֵיפָה, בִּירוּשָׁלַיִם, בָּאָרֶץ כֻּלָּהּ,
וְהַלָּשׁוֹן הַזּוֹ הָעַכְשָׁוִית הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת עַל לְשׁוֹנְךָ בְּמַגָּעֶיךָ עִם הַבְּרִיּוֹת
וְהַַסִּפֹּרֶת וְהַשִּׁירָה וְהָאָמָּנוֹת וְהֶהָגוּת הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת הַנּוֹצָרוֹת כָּאן
וְהַנֶּאֱצָרוֹת בְּרוּחֲךָ זֶה שְׁנֵי דּוֹרוֹת שֶׁל חַיֶּיךָ הַמּוּדָעִים לְעַצְמָם,

וְעִמָּהּ יַהֲדוּתִי דּוֹבֶרֶת: אֲנִי תַּשְׁתִּית רוּחֲךָ, תַּשְׁתִּית עַמְּךָ,
אֲנִי יְסוֹד הַיְּסוֹדוֹת, כְּאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, הַמּוֹצָא הַמְּשֻׁתָּף, תַּרְבּוּת הַדּוֹרוֹת מִנִּי קֶדֶם,
סֵפֶר הַסְּפָרִים וְהַתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים וּפִרְקֵי אָבוֹת וְהַפִּיּוּטִים
וְשִׁירֵי אִבְּן גְּבִירוֹל וְהַלֵּוִי וְאִבְּן עֶזְרָא וְהַנָּגִיד
וּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְכָל הַמְּקוֹרוֹת מִנִּי קֶדֶם עַד "הַהַשְׂכָּלָה" וְ"הַתְּחִיָּה"
שֶׁנַּפְשְׁךָ טוֹבֶלֶת בָּהֶם וְשִׁירָתְךָ מְעֻגֶּנֶת בָּהֶם, יוֹנֶקֶת מֵהֶם,
וְחֶלְקַת הָאָרֶץ הַזּוֹ שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה עַתִּיקַת יוֹמִין.

יפה וגנר | חפש

אוֹסֶפֶת אֶת נִצָּנֵי הַשֶּׁקֶט
וּמְצִיצָה אֶל שָׁרָשִׁים נָמִים
מְאָרַחַת אֶת קוֹלוֹת הַדֶּשֶׁא
וּבוֹדֶקֶת בֵּין קִפְלֵי הָרַגְלַיִם
שֶׁל בַּיִת רֵיק.

טוֹב הָיָה לוּ הָיִית
חוֹפֶפֶת אוֹר וְלֹא שָׁרָשִׁים
טוֹב הָיָה לוּ הָיִית
מְדִיחָה אֶת הַבְּדִידוּת
אֶל הַכִּיּוֹר
וְזוֹרֶמֶת אִתָּהּ הַחוּצָה
אַל הַיָּם,
אֶל הַחֹפֶשׁ.

איריס בשירי | זכרון לעת ערבים

בַּגַּן הַזֶּה, טוֹבֵל יָרֹק,
רָדַפְתִּי אַחֲרֵיכֶם
מְטַפְּסִים עַל מַגְלֵשָׁה,
קוֹלוֹת צְחוֹקְכֶם
נִשְׁאִים בְּרוּחַ עֲנָנִית.

בְּאַרְגַּז הַחוֹל בְּמִשְׂחָקִים מִפְּלַסְטִיק,
עֲרַמְתֶּם חוֹל לְתוֹךְ דְּלִי,
בְּנִיתֶם אַרְמוֹנוֹת,
בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְנָה בֵּית חֲלוֹמוֹתֵינוּ
אֵי שָׁם בִּרְחוֹב הַיּוּבַלִּים.

בַּגַּן הַזֶּה עַל סַפְסָל
חִכִּיתִי שָׁעוֹת,
הַשֶּׁמֶשׁ מַטָּה לִשְׁקֹעַ
הָעֲנָנִים הֶחֱלִיפוּ צִבְעָם,
וַעֲדַיִן יָשַׁבְתִּי עַל הַסַּפְסָל
מַמְתִּינָה.

וְאָז הִגִּיעוּ הַמִּקְלָחוֹת,
הָאֲרוּחוֹת
לְעֵת שְׁקִיעָה,
קוֹלוֹתֵינוּ הַמִּתְעַיְּפִים
מִשְּׁאֵרִית הַיּוֹם.

וּמֵאֲחוֹרֵי בֵּיתֵנוּ
הַפָּרוֹת פּוֹעוֹת,
רֵיחַ הָאֲדָמָה הַבֻּצִּית
נִשָּׂא לְמֶרְחַקִּים
וַחֲבֵרָה אוֹתִי שׁוֹאֶלֶת:
אַתְּ מְרִיחָה אֶת הָרֵיחַ?

וּבְאוֹתוֹ רְחוֹב הַיּוּבַלִּים
נִסְדַּק כְּבִישׁ הָאַסְפַלְט,
שֶׁלַּהַט מִן הַשֶּׁמֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִית
נִתְרוֹמְמוּ לָהֶם פַּסֵּי הֶאָטָה
וְהַחַיִּים לֹא הֵאֵטּוּ מִמֵּרוֹץ מַסְלוּלָם.

גילי דנון | הארץ המובטחת

מָה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם?
הוא צוֹעֵד בַּיָּם הַקָּרוּעַ,
מַמְתִּין לְקול אֲדוֹנָיו,
תּוֹהֶה מָה בֵּין הַמִּלָּה
לעוֹלָם,
מָה בֵּין דָּם לְדָם,
מה בֵּין הָרָעֵב לָאוֹר
הַנֶּעֱלָם.

אֶל אֶדֹּם
הוּא נִמְלַט, אֶל עַצְמוֹ.
מְיַחֵל לְפִתְחָהּ
שֶׁל אֶרֶץ אֲבוֹתָיו.

מיכל דורון | בבושקה

כְּמוֹ בֻּבַּת בַּבֻּשְׁקָה מְסוֹרָתִית
עֲגֻלָּה, צִבְעוֹנִית,
כָּל כָמָה שָׁנִים מְעַצְמִי
מַשִּׁילָה אֶת הַכְּבָלִים והַקְּלִיפּוֹת
שֶׁל הַבֻּבּוֹת הָעֲתִיקֹות,
שֶׁהַסֵּבֶל קוֹשֵׁר אוֹתָן בַּעֲבוֹתוֹת,
וְיוֹצֵאת בִּקְלִילוּת אֶל הָעוֹלָם.
מְשֻׁחְרֶרֶת מִדְּאָגוֹת.
רוֹצָה לִשְׁכֹּחַ, לִמְחֹק וְלִקְבֹּר אֶת הזכרונות
בַּגּוּף הַכָּבֵד וְהַכּוֹבֵל שֶׁל הַבֻּבּוֹת הָעֲיֵיפֹות.
בְּחִיּוּכַן הַסַּלְחָנִי, נָתְנוּ לִי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי
כּאוֹמְרוֹת: אֵין לָך מְעִיל וְלֹא צֵידָה לַדֶּרֶך
גַּל הַשֶּׁבֶר הָרִאשׁוֹן יַפִּיל אוֹתָךְ לְלֹא רָחֵם
וְאָז תַּחְזְרִי וְלֹא מִתוֹך בְּחִירָה,
כִּי רַק אוֹתָנוּ, בְּעֶצֶם אַת מַכִּירָה.

רוני סומק | שופרות

קוֹל הַשּׁוֹפָר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הָאַשְׁכְּנַזִּי
מִתְעַרְבֵּב בְּאָחִיו מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הַתֵּימָנִי
שֶׁכְּבָר סָפַג לְתוֹכוֹ אֶת הַתְּקִיעָה
מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הָעִירָאקִי
שֶׁנִּבְנָה מֵעָלָיו.

תַּרְאוּ לִי עוֹד מִסְעָדָה בָּעוֹלָם שֶׁבְּתַפְרִיטָהּ
נֶאֱכָלִים בְּפֶה מָלֵא
סְחוּג,
עַמְבָּה
וְרֶגֶל קְרוּשָׁה.

יהורם גלילי | עלים מצהיבים

עָלִים מַצְהִיבִים נוֹשְׁרִים לְאִטָּם
כְּמוֹ דַּפִּים, הַנִּתְלָשִׁים מִסֵּפֶר הַחַיִּים.

עֲנָפִים שׁוֹלְחִים אֶת זְרוֹעוֹתֵיהֶם הַקָּרוֹת
לְהַסְתִּיר אֶת עֶרְוַת הָעֵץ הָעֵירֹם,
צְמֵאִים לְמַגָּע חַם וּקְטִיפָתִי
וּלְצִיּוּצֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל בְּנֵי הַכָּנָף.

קְלִפָּה נִסְדֶּקֶת מֵרוּחוֹת הַסְּתָו,
הַחוֹרְצוֹת בָּהּ אֶת סִימָנֵי הַזְּמַן.
שָׁרָשִׁים מַעֲמִיקִים בָּאֲדָמָה הַקָּשָׁה,
מְחַפְּשִׂים מַיִם לְהַשְׁקִיט אֶת צִמְאוֹנָם.

אָדָם בָּא בַּיָּמִים שׁוֹתֵק עַל סַפְסָל,
מְבַכֶּה אֶת זִיו עֲלוּמָיו וְאֶת זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתוֹ.

נורית יעקבס צדרבוים | אני תבנית נוף

אֲנִי – תַּבְנִית – נוֹף מְאֻפֵרֶת מִמְצוּקָה,
יְצוּקָה כְּעוֹפֶרֶת עַל מַצָּע רַךְ, בְּטֶבַע צֶּבַע נִמְשַׁח.
רְגָבָי אַדְמַת בּוּר וְעָם כְּאָרֶץ בְּמִרְקָם חוֹל יָּם.
שָׁם גֻּמָּה אַחַר גֻּמָּה נֶחְפֵּרֶת עוֹלָה מִשְּׁאוֹל בְּדָם יוֹרְדֵי דּוּמָה
נִתְפֵּרֶת פְּרוּמָה נִשְׁמֵרֶת פְּרוּעָה, ובִּכְרִיעַת בֶּרֶךְ וּקְרִיעַת דַּשׁ
מְחַלֶּלֶת דַּקָּת דּוּמִיָּה בִּמְעַט מִקְדָּשׁ.
צוֹעֶדֶת תָּמַהּ בְּמִשְׁעוֹל צר דֶּרֶךְ סִימָנֵי הַשְּׁאֵלָה
דְמוּמָה בַּחֲשֵׁיכָה, חֲשׁוּבָה כִּבְעֲלַת תְּשׁוּבָה מַבָּט נְכוֹחָה
מַחֲרִישָׁה בֵּין תַּלְמֵי זִכָּרוֹן, חֲבוּלָה בְּחוּט שָׁנִי מַוְרִיד כַּדָם וְעוֹרֵק
עוֹזֵב מוֹדֶה ושוֹאֵל, אָנָּא אֲנֻחַם מִי יְרוּחָם?
מוֹרִיקָה אֵם אֲדָמָה אֲזוֹבֵיהָ עַל קִיר בּוֹ דָּם אָדָם בְּאֶבֶן חוֹתָם.
גוף אִשָּׁה שֶׁקִּדְּשָׁה חוֹלָהּ, חִלְלָה בְּקוֹלָהּ לְלֹא הַדָּרָה
אֵין בָּהּ עֶרְוָה הַכֹּל עוֹד עֵר בָּהּ.
תּוֹפֶרֶת סוֹד בְּעֶרְגָּה, חֲבָלֵיהָ לֵדָה וּמָשִׁיחַ
אוֹרֶגֶת כְּסוּתָהּ בְּסְיָג הַשִּׂיחַ בְּאֵין עָלֶיהָּ תְּאֵנָה
מַלְבּוּשִׁים עוֹשֶׂה לִכְרֹך כִּשְׂרוֹךְ סָבִיב עֶרְוָתָה בְּתֹם,
שַׁדַּיִים נָכוֹנוּ שַׂעֲרָה צִמֵּחַ מֻתֶּרֶת חֲשׂוּפָת עֵירֹם
קַו יָרֹק וְקַו אָדֹם בְּלֹא גְּבוּל, הָיְתָה לִיְבוּל הָיְתָה זְבוּל.

יפעל ביסטרי | מי

מִי בַּחֲלוֹם
זוֹרֵחַ מֵקִיץ
לִפְנֵי כָּל שֵׁנָה
לִטְרֹף

הֵיכָן הַסְּפִינוֹת הָהֵן
בָּאנוּ בְּקִרְבָּן יַחַד
חָתַרְנוּ

מִי אַתְּ לוֹבֶשֶׁת עֵינַיִם
אִישׁוֹנַיִךְ קְרִינָה בְּהִירָה
דְּמוּת יֶלֶד בָּהֶם נִרְעֶדֶת
טְהוֹרָה

לֹא לָנוּ הַסְּנֶה הַזֶּה
וְהַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים מִפִּיו
(אָהַבְנוּ בָּעַרְנוּ אֻכַּלְנוּ)

וְהַכֹּל בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה
לְקַיֵּם אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ
אֶת מְלוֹא הַיֵּשׁ לְהַעֲנִיק

נעמי קשת לבנון

... וזהו סוף הזיכרון
נִעְנוּעֵי זְנַב נַחֲלִיאֵלִי
בֵּין מֶרְחֲבֵי חֲצָבִים סַבֵּי-רֹאשׁ,
וְרֵיחַ פִּטְרִיּוֹת
מְעֻרְסָלוֹת בְּמַצָּע מַחֲטֵי אֳרָנִים
מְמַלְּאִים דֶּרֶךְ קֶבַע
אֶת צִנְצֶנֶת קוֹנְפִיטוּרַת הַגַּעְגּוּעִים
הַבַּיְתָה
שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂאת אִתִּי כָּל הַחַיִּים
בְּכִיסֵי הַזִּכְרוֹן

צביה ויצמן | נעה

לְצִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ יֵשׁ מָקוֹר אַרְגְּמָנִי
לְנֹעָה צְלָלִית אֲרֻכָּה עֲנֻגָּה
זְקוּפָה הִיא וּשְׁבוּרַת כָּנָף
מְסִיטָה מַבָּטָהּ מִן הָאֹפֶל
מוֹרֶדֶת בְּלוֹט וְהִיא נְצִיב מֶלַח
רוֹמֶזֶת לֹא שׁוֹתֶקֶת לֹא כְּנוּעָה
אִמָּא מְמִסָּה דִּמְעוֹתֶיהָ
אָבִיהָ מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת עָקוּד בִּמְקוֹמָהּ
הִיא דּוֹאָה מֵחָרְבוֹת 'פְּאַת הַשָּׂדֶה'
טוֹבֶלֶת רַגְלֶיהָ בְּמִקְוֵה טַהֲרָה בְּ'שִׁירַת הַיָּם'
וּמִתְרוֹמֶמֶת וְעָפָה וּבָאָה וְנָחָה
עַל עֵץ הַמִּשְׁאָלוֹת הָעַתִּיק בְּ'זַמֶּרֶת

רבקה תפארת חקק | השדות של ילדותי

הַשָּׂדוֹת שֶׁל יַלְדוּתִי הוֹלִיכוּ אוֹתִי
דֶּרֶךְ הַיָּרֹק שֶׁל הָעֵמֶק
אֶל הָהָר הַגָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ
וְתָמִיד הָהָר נִשָּׂא וָרָם
הַר הַגִּלְבּוֹעַ.

תְּמוּנַת יַלְדוּתִי בָּעֵמֶק
תְּמוּנָה שֶׁל שַׁלְוָה
יְרֻקָּה
הַצּוֹנַחַת תָּמִיד אֶל תְּמוּנָה
מְתוּקָה
וְאֹבֶךְ תָּמִיד בִּשְׁעַת הָעֶרֶב הַנּוֹפֵל
אֹבֶךְ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.

אֲנִי מַשְׁקִיפָה עַל הַנַּחַל
בְּמוֹרָד הַגִּבְעָה הַטְּהוֹרָה
וְיוֹדַעַת כִּי מִתַּחַת לַמַּיִם
הַזּוֹרְמִים בַּוָּאדִי
קְבוּרָה הַרְחֵק הַרְחֵק
יַלְדוּתִי הָאַחֶרֶת
בָּאָרֶץ
הַזָּרָה.

הרצל חקק | צפת - ארץ של גאולה

הַקּוֹלוֹת בָּאוּ עַד בֵּיתָם.
אֲבוֹתַי שָׁבוּ לַחֲלוֹם הַמְּיֻתָּם.

רְעִידַת אֲדָמָה גְּדוֹלָה הָיְתָה
בִּצְפָת. 1759. זְמָן בְּתוֹךְ זְמָן
לוֹהֵט. תקיַ"ט.
גַּם אוֹר יִפֹּל. רוּחַ הָאָדָם
קָמָה מִן הָרַעַש הַגָּדוֹל.
כְּשֶׁחָלַם סַבָּא צְפָת, הִדְהֵד לֵילוֹ:
"רוּחַ כַּבִּירָה טִלְטְלָה הֵיכָלוֹת.
הָאֲדָמָה לֹא עָמַד לָה לִבָּהּ".
בָּאָה בִּכְנָפֶיהָ עוֹד רְעִידַת אֲדָמָה.
שְׁנַת 1823. תקצַ"ג. נָפַל הַגַּג.

לֹא אָבְדָה תִּקְוָתוֹ, קוֹל לֹא
נִרְאֶה שָׁמַע. וְהָיָה אוֹמֵר:
"עִיר קְסוּמָה. דָּמָהּ זָב.
יָשׁוּב נִכְאָב הָעָם לְחַיָּיו,
לִפְרִיחָה תַּמָּה, לַחֲלוֹם
שֶׁל תְּקוּמַת הָאֻמָּה".

רבקה איילון

מִתַּחַת לַשֶּׁמֶשׁ אַתְּ מֵבִינָה
שֶׁהַמְּעַט הוּא...
גַּם אִם הָרַגְלַיִם לוֹהֲטוֹת
אָרוּץ בָּהֶן עַד שֶׁלּא תִּכְוֶינָה עוֹד...
מִתַּחַת לַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁנָה הַזֹּאת
הַשֶּׁמֶשׁ חַם עָלַי
אֲבָל אֲנִי מְסַנֶּנֶת אוֹתוֹ
בַּמַּיִם הַכְּחוּשִׁים בַּבְּרֵיכָה הָעִירוֹנִית.
כְּבָר הָרְגָשׁוֹת מְהוּהִים,
אֲבָל עֲדַיִן אֶעֱרוֹג אֶל...
מִתַּחַת לְפֶצַע שֶׁמֶשׁ
אֲנִי שָׂמָה יָדַיִם עַל יָדַיִם
נֶגֶד בֶּהֲרוֹת חֹם.
יַנְקוּתִי, יַלְדּוּתִי, נָשְׁיוּתִי –
הַשְֶּׁמֶש הִפְצִיעָה.
עֲדַיִן הִיא מִתְעַגֶּלֶת
בְּקֶשֶׁת יָקַרַנְדָּה צְהוּבָּה
שֶׁמְסָרֶבֶת לִקְטֹם זְהָבָהּ.

שושנה ויג | אימא של נווד דיגיטלי

בְּגִיל שְׁבַע עֶשְׂרֵה
בְּעִקְבוֹת מַסָּע לְפוֹלִין
נִשְׁבַּע שֶׁלְּעוֹלָם
לֹא יִדְרֹךְ שׁוּב בְּאֶרֶץ הַמֵּתִים

חָלְפוּ שָׁנִים
וְהוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת
מְשַׂחֵק בְּמִשְׂחֲקֵי הֶעָתִיד
אֶת הֶעָבָר הוּא מַשְׁאִיר לַהִיסְטוֹרְיָה

בְּזָוִית הָעַיִן רוֹאֶה
פָּנֶיהָ שֶׁל אַנְטִישֵׁמִיּוּת
שֵׂעָר בָּהִיר וְעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת
וּפְנֵי בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה צוֹמְחוֹת
עֵינַיִם שְׁחֹרוֹת חֲכָמוֹת
תַּלְתַּלֵּי בְּרוֹנְזָה
הִיא מַבְרִיגָה אֶת עַצְמָהּ לְתוֹךְ הַשָּׂפָה
אֵינָהּ שׁוֹכַחַת אֶת רַעֲנָנָה
כְּשֶׁהִיא מַבִּיטָה בִּתְמוּנָה שֶׁל אֲוִירוֹן
הִיא רוֹצָה שׁוּב אֶל עָל
אֶל דֶּשֶׁא יִשְׂרְאֵלִי
אֶל הַחֹם
אֶל שִׁירֵי גַּן

כְּשֶׁהָיְתָה בְּסַךְ הַכֹּל בַּת שְׁנָתַיִם
נֶכְדָּתִי עָזְבָה אֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ
וְהָפְכָה תִּינֹקֶת שְׁבוּיָה

אביבית חזק | מולדות

הוֹי אַרְצִי
וְאֵי מוֹלַדְתִּי

כָּל חַיַּי

נָעָה וְנָדָה בְּאַרְצִי
עִם הַמּוֹלֶדֶת שֶׁבִּי

שְׁסוּעָה

רוּחַ הַגֵּרוּשׁ מִן הַגַּן
מְרַחֵף עָלַי

וַאֲנִי

עֲקוּדַת שָׁרָשִׁים
פְּלִיטָה לַשְּׁאֵרִית

אביביה רז | אי שם שט

אֵי שָׁם
שָׁט
גַּג רְעָפִים כְּתַמְתַּם
עָנָן לָבָן

מִשָּׁם
רוּחַ יָם
דּוֹחֶפֶת אוֹתִי מְגַלְגֶּלֶת
גִּבְעַת חוֹל רַכָּה

וְהִנֵּה
אֲנִי דּוֹרֶכֶת כְּבִישׁ אַסְפַלְט שָׁחֹר

לְכָאן
רֵיחַ גּוּיָאבָה

נלי אביטבול פישר | ארץ חמדה

אֶרֶץ חֶמְדָּה זְכוּת אָבוֹת
נוֹפָהּ הַמְּגֻוָּן כְּתַצְרֵף מְרַתֵּק
יָרֹק רַחוּם חוֹמֵל עַל
נְפָשׁוֹת חֲפֵצוֹת מַרְגּוֹעַ
וּלְצִדּוֹ צִיָּה עוֹטָה כְּסוּת
חוּמָה וְלִפְרָקִים עֵירֻמָּה.
הָרִים כְּסוּלוֹת מָתְנַיִם נוֹשְׁקוֹת אֹפֶק.
מֶרְחָבִים מְעוֹרְרִי נְשִׁימָה
צוֹבְעִים אֶת תּוֹכִי
מַזְכִּירִים חַיּוֹת
מְאַשְּׁרִים הֱיוֹת


אַחֲרֵי הַ7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר
שָׁרָשַׁי הִכּוּ
בִּקְפִיצוֹת קְוַנְטִיּוֹת פְּנִימָה
דֶּבֶק נִשְׁמָתִי
נְשִׁימָתִי
וְהַחוֹצֶה אֶל אֲמִירֵי עֵץ-גּוּפִי
שׁוֹלְחוֹת זְרוֹעוֹת אֵיתָנוֹת
הִנְנִי הִנֵּנוּ
כְּעֵצִים חֲבוּקִים
שֶׁהֵם אֶחָד.

בתיה פלומבו | עצם היותי

כְּמוֹ עֵץ הַזַּיִת
הָעוֹמֵד בְּסַחְנִין כְּבָר אַלְפַּיִם שָׁנָה
לֹא שׁוֹאֵל עַל עֲבָרוֹ
לֹא שׁוֹאֵל עַל עֲתִידוֹ
הַזֵּיתִים הַשָּׁרָשִׁים הַגֶּזַע הָעֲנָפִים הֶעָלִים
הָאֲנָשִׁים הַקַּרְקַע הַשָּׁמָיִם
הֶהָרִים הַמַּיִם
לֹא מִי הָיִיתִי
לֹא מִי אֶהֱיֶה
עֶצֶם הֱיוֹתִי
כָּל תָּא וְתָא
יוֹדֵעַ
כְּמוֹ עֵץ הַזַּיִת

גלית עינב | סבתא שלי

וּבִימֵי שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם
הָיִיתִי מַגִּיעָה לְבֵיתָהּ שֶׁל סָבָתִי הַצַּדִּיקָה
פִּצּוּחִים קָפֶה עוּגִיּוֹת וּבֵינְתַיִם
מַמְתִּינוֹת לַסֶּרֶט הָעַרְבִי בְּצִפִּיָּה לִדְרָמָה חֲדָשָׁה,
אוֹר נֵרוֹת כְּבָר בּוֹקֵעַ בָּרֶקַע, עַל הַקִּיר גּוֹבְּלֵן שֶׁל מדאם רְקוּמָה,
וְסָבִי זַ"ל שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי צוֹפֶה בָּנוּ מִתּוֹךְ תְּמוּנָה דְּהוּיָה,
הִנֵּה סַמיה גָּמָאל הַיָּפֶה נִכְנֶסֶת וּפָרִיד מְשׁוֹרֵר לָהּ מִלּוֹת אַהֲבָה
וְסַמיה אוֹתוֹ מְבַלְבֶּלֶת, כָּךְ הִסְבִּירָה לִי סָבָתִי עָלֶיהָ שְׁלוֹמָה,ּ
כָּל תְּנוּעָה מְפַתָּה שֶׁל סַמיה, זוֹכָה לְחִיּוּךְ שֶׁל חִבָּה
וְסַבְתָּא שֶׁלִּי בִּטְנָהּ מְסוֹבֶבֶת וְכָל כֻּלָּהּ עָמֹק בְּתוֹךְ הַהֲפָקָה,
נוּ, תִּרְקְדִי, הִיא קוֹרֵאת לִי, תַּתְחִילִי, וַאֲנִי צוֹחֶקֶת וּמְנַסֶּה
הִנֵּה כָּךְ, מַדְגִּימָה לִי, עֲשִׂי כָּמוֹנִי זֶה בָּרִיא וְטוֹב לַגִּזְרָה.
עַל פוֹטֶל רַךְ בְּצֶבַע בּוֹרְדּוֹ עִם רִפּוּד בְּדֻגְמַת שׁוֹשַׁנָּה,
מִתְיַשֶּׁבֶת סָבָתִי בְּנַחַת, מִתְנַשֶּׁפֶת עֲיֵפָה,
וּפָרִיד מַמְשִׁיךְ וּמִתְגַּעְגֵּעַ בְּקוֹלוֹ קוֹרֵא לָהּ אֲהוּבָה,
וְסַמיה שׁוּב נֶעֱלֶמֶת וְהִנֵּה הִיא צוֹחֶקֶת אֵלָיו וּמִתְגַּלָּה,
וּבַסָּלוֹן הַקָּטָן שְׁלוּבִים בְּיַחַד
סָבִי זַ"ל, המדאם, סַמיה, פָרִיד, אוֹר נֵרוֹת, פִּצּוּחִים, קָפֶה, עוּגִיּוֹת
וְטֵלֵוִיזְיָה שֶׁדּוֹלֶקֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֵצֶל סָבְתָא שֶׁלִּי
כַּפָּרָה עָלֶיהָ, הַצַּדִּיקָה,
זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה.

שירה בן ארצי - פלום | ובלילות

וּבַלֵּילוֹת אֲנִי,
נִלְחֶמֶת, בּוֹרַחַת
נִמְלֶטֶת, צוֹרַחַת
צוֹבַעַת חֲלוֹמוֹת בְּמִלְחָמָה

וּבַלֵּילוֹת אֲנִי,
יוֹצֶרֶת שַׁעַר לְמֵמַד אַחֵר,
אֶל תֹּם יַלְדוּת, אֶל הַמַּהוּת,
חִזְרִי לִישֹׁן, אַבָּא אוֹמֵר, אֲנִי שׁוֹמֵר,

אֲנִי שׁוֹמֵר

וּבַלֵּילוֹת אֲנִי,
נִגֶּשֶׁת אֶל יְלָדַי הַיְשֵׁנִים,
כֻּלָּם נוֹשְׁמִים? כֻּלָּם נוֹשְׁמִים
וְשׁוּב פּוֹצַעַת בִּי דְּמָמָה,
צוֹבַעַת חֲלוֹמוֹת בַּמִּלְחָמָה.

משה חמו | המעברה הפרטית שלי

לַמְרוֹת שֶׁלֹּא נוֹלַדְתִּי בְּמַעְבָּרָה
מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי אֵלֶיהָ, בְּאַהֲבָה, וּבְעֶרְגָּה.

רוֹצֶה לַחֲזֹר לָגוּר בְּאֹהֶל,
לְהִתְיַחֵס אֵלָיו כְּמוֹ לַכוֹתֵל.

מַיִם אַרְתִּיחַ בֵּפָיְילָה עַל גַּבֵּי פרימוּס,
אֶתְקַלֵּחַ, וְאַשְׁאִיר גַּם לַבָּא בַּתּוֹר, מִתּוֹךְ נִימוּס.

בְּפִינְגָ'אן אָכִין קָפֶה לָאוֹרְחִים,
עַל גַּבֵּי פְּתִילִיָּה, אֲבַשֵּׁל תַּבְשִׁילִים.

לְעֵת עֶרֶב, אַדְלִיק אוֹר בִּמְנוֹרַת עֲשָׁשִׁית
אֲחַמֵּם אֶת הָאֹהֶל, בְּעֶזְרַת עֵצִים, שֶׁאַבְעִיר עִם קַשִית.

אֵשָן עַל גַּבֵּי מִטַּת סוֹכְנוּת עֲשׂוּיָה בַּרְזֶל,
אַנִּיחַ עָלֶיהָ מִזְרָן כָּבֵד, וְשֶׁהַכֹּל יֵלֶךְ לַעֲזָאזֵל.

בַּחֹרֶף אֶחְפֹּר תְּעָלָה מִסָּבִיב לָאֹהֶל,
בָּהּ יִזְרֹם הַגֶּשֶׁם, כְּמוֹ בְּדֶרֶךְ הַעוֹפֶל.

בַּבֹּקֶר אֶשְׁתֶּה תֶּה כֵּהֶה מָתוֹק,
מַרְגָּרִינָה, אֶמְרַח עַל פְּרוּסַת לֶחֶם שָׁחֹר, וְאֵשְתוֹק.

אֵצֵא לַעֲבֹד בַּחַקְלָאוּת,
אֶחְזֹר לְחַיֵּי פַּשְׁטוּת.

כַּאֲשֶׁר יִמָּאֵס לִי מִּן הַמְּגוּרִים בְּאֹהֶל
אֶקַּח מַשְׁכַּנְתָּא, אֶעֱבֹר לִצְרִיף גּוֹאֵל.

פִּתְאוֹם קִבַּלְתִּי הֵאַרָה,
רוֹצֶה לַחֲזֹר לְמַעְבָּרָה.

מרדכי גלזר | אדמת סלעים נרגנת

פִּתְאֹם, כָּל-כָּךְ פִּתְאֹם,
בְּאֹפֶן פִּתְאֹמִי
אַתָּה מַבִּיט בַּנּוֹף שֶׁכֹּה
אָהַבְתָּ וְאֵֵין הוּא מְדַבֵּר
אֵלֶיךָ יוֹתֵר.
הַדְּבוֹרִים רוֹחֲשׁוֹת סְבִיב
אָזְנֶיךָ הַגְּדוֹלוֹת וְהֵן כְּבָר
לֹא הֶמְיָה שֶׁל דְּבַשׁ אֶלָּא
סְתָם זִמְזוּם טוֹרְדָנִי.
פְּרָחִים כִּמְעַט וְלֹא רוֹאִים
אוּלַי כִּי הַקַּיִץ בְּעִצּוּמוֹ,
בִּזְקִיפוּתוֹ, בְּשִׂיא אוֹנוֹ
וְהַיַּבְשׁוּשִׁים מְמַלְּאִים אֶת עֵין הָאָרֶץ.
רֶגֶשׁ שֶׁל כְּלוּמִיּוּת בָּרְוָחִים
שֶׁבֵּין הַעֲצָמוֹת שֶׁאוֹמְרוֹת
הָיוּ שִׁירָה, פַּעַם, לְאַדְמַת
סְלָעִים נִרְגֶּנֶת.
פִּתְאֹם, כָּל-כָּךְ פִּתְאֹם
בְּאֹפֶן פִּתְאֹמִי
אַתָּה מַבִּיט בַּנּוֹף שֶׁכֹּה
אָהַבְתָּ וְאֵין הוּא מְדַבֵּר
אֵלֶיךָ יוֹתֵר.

חני ברקת גלנצר

לִבִּי הוא מְדִינָתִי וְדָמִי עַמִּי.
וּשְׁסָ"ה שָׁרְשֵׁי נְעוּצִים.
בַּיָּם וּבָעֲרָבָה, בָּעֵמֶק וּבַשְּׁפֵלָה וּבִרְגָבִים.
וְעַמִּי זָב אֶל לִבִּי וּמִמֶּנּוּ בַּחֲזָרָה וְשׁוּב
וּפַלְמָ"ח וַהֲגָנָה וְיִשּׁוּב.
וְהַצַּו.
הֲכִי חָשׁוּב הַצַּו.
וְשׁוּם אֶבֶן בַּתַּרְמִיל שֶׁעַל הַגַּב
לֹא תַּעֲמֹד בַּדֶּרֶךְ לְהַגְשָׁמַת הַצַּו !

גליה שכטר | מראות ילדות

כַּמָּה צִפֳּרִים עוֹגְנוֹת בִּשְׁעָרַיִךְ?
רְאִי בָּא בֹּקֶר—
מֵקִיץ הַיּוֹם מִסְּבַךְ כַּנְפֵי הַלַּיְלָה
עוֹרוֹ שֶׁל הַר קָרֵב וּבָא
מוּלוֹ רְאִי הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה
בַּשְּׁבִיל שֶׁמּוֹלִיד אֶת הַמַּרְאוֹת
מוֹרִיק שָׂדֶה וּמַיִם
נֵלֵךְ יְחֵפוֹת
תּוּתֵי בָּר
יַעֲרָה וְחֹרֶשׁ
עִנְבֵי יַיִן
דְּבַשׁ לַיְלָה
מְצַיֵּר
צִפּוֹר בְּשָׁמַיִךְ

שוקי גוטמן | נעלי סבא רבא

נַעֲלֵי סַבָּא רַבָּא
בְּאַרְגַּז אִחְסוּן מוּזָר,
תָּוֵי נֶקֶב צְרוּבִים
וְסִימָנֵי עוֹר מְחֹרָר.

כַּפּוֹת מְצֻמָּקוֹת
וּבַצְּקוֹת עוֹר אֲפַרְפָּרוֹת,
פִּצְעוֹנִי נוֹזֵל
עַד קְצֵה צִפֹּרֶן קְשִׁיחָה.

נַעֲלֵי סַבָּא רַבָּא,
מְרוּטוֹת שְׂרוֹכֵי בֹּץ,
לֹא תּוֹאֲמוֹת צוּרָה
וְהַצֶּבַע חֲסַר חֲשִׁיבוּת.

הַיּוֹם הָלַכְתִּי יָחֵף
בְּצַעֲדַת הַקִּילוֹמֶטְרִים שֶׁל הַסּוֹף,
מִדָּה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע
לֹא מִתְכַּוֶּצֶת בַּחֹשֶׁךְ.

תמי דינטי | אבא

לוּ נִשְׁאֶרֶת בַּסְּתָו
הָיִיתָ כּוֹתֵב לִי מִדְבָּר
הָיִיתָ נוֹשֵׁם אֵשׁ
וּמְעוֹרֵר בִּי שְׁאֵלוֹת.
אֵבֶל אַתָּה לֹא אָדְמָה
וְאַתָּה לֹא שָׁמַיִם
אַתָּה קַו אָפְקִי
שֶׁמְּסַמֵּן לִי לָבוֹא
וְעָף.

דוד ברבי | לא התירו

וְאוֹתִי לֹא הִתִּירוּ לְנַתֵּחַ
לֹא לַעֲלוֹת עַל מִזְבֵּחַ
וְלֹא לַהֲפֹךְ אוֹתִי לְקָרְבַּן
הָעֲקֵדָה.
וְכָךְ נַעְתִּי בֵּין צִבְעוֹנִיּוּת
הַמִּטְבָּח לִשְׂמָלוֹת שְׁזוּרוֹת
דַּנְטֵל וְרִקְמָה.
רִקּוּד מִתְנַפְנֵף בְּקֶצֶב
פְּעִימוֹת לֵב.
תְּנוּעוֹת יָדָיִם
בְּקֶצֶב שְׂפָתַיִם
וְסִפּוּרִים שֶׁל סַבְתָּא,
"כָּאן יָא מָא כָּאן חִכָּאיַת אַ-שֻּׂלְּטָן"
"אִמָּא תַּסְבִּירִי", אֲנִי מְבַקֵּשׁ,
וּבֵין בִּשּׁוּל לַאֲפִיָּה עָנְתָה:
''הָיֹה הָיָה סִפּוּר עַל מֶלֶךְ''.
כָּךְ, בְּחִלּוּפֵי מִלִּים פְּשׁוּטוֹת,
יָרַדְתִּי לְעֹמֶק שָׁרָשַׁי
מְטַיֵּל בַּמָּבוֹךְ הַמְפֻתָּל
אוֹסֵף בְּתוֹכִי כָּל בָּדָל
שֶׁל שָׂפָה

נעם שליט | דברים של בית

רֵיחַ שֶׁל בָּטָטוֹת בַּתַּנּוּר. שִׂיחוֹת עַל חֲתוּלִים. פַּעַם פָּחַדְתִּי לִטְבֹּעַ בְּכָל פַּעַם שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַפֶּה. צָפוֹן. רוּחַ. קוֹר. נַדְנֵדוֹת עֵץ יְשָׁנוֹת בַּגִּנָּה. נְשׁוֹת הַמִּשְׁפָּחָה נִשְׁלָחוֹת לִשְׁאֹל מָתַי כְּבָר יִהְיֶה לִי יֶלֶד. הַגּוּף הוּא סִימַן שְׁאֵלָה. מַדְּפֵי סְפָרִים שֶׁסַּבָּא בָּנָה. הַמַּדְרֵגוֹת לַסִּפְרִיָּה הַיְּשָׁנָה בַּמּוֹשָׁב. רֵיחַ שֶׁל דַּפִּים יְשָׁנִים. אִם תְּחַבֵּק אוֹתִי אֵדַע אֵיפֹה הַבַּיִת. מַגָּע שֶׁל אֲדָמָה בַּיָּדַיִם עוֹשֶׂה לִי לִפְעָמִים צְמַרְמֹרֶת. חִבַּקְתָּ אוֹתִי. טַעַם שֶׁל בָּצֵק שְׁמָרִים עִם חֶמְאָה וְקָקָאוֹ. מִי אֲנִי בְּלִי הַסָּפֵק. וּמִי אֲנִי כְּשֶׁיֵּשׁ לִי בַּיִת.

מולי פלג | אבותיי הקדמונים

אֲבוֺתַי הַקַּדְמוֹנִים מְהַדְהְדִים בִּי
בְּכָל פְּסִיעָה שֶׁאֲנִי עוֹשֵׂה.
אֲנִי הַסִּימָנִיָּה בַּסֵּפֶר
שֶׁהֵם כָּתְבוּ.

אֵין הוֹד קְדוּמִים בְּאֲבוֺתַי הַקַּדְמוֹנִים:
בֶּרְל הַחַלְבָּן, מְנַחֵם מֶנְדֵּל הׇרַצְעׇן,
חַיִּים שְׁמוּאֵל הָעֶגְלוֹן
אֵינָם מְטִילֵי מוֹרָא
כְּמֺונְטֶזוּמׇה אוֺ גִ'ינְגִּיס-חַאן.

אֲבָל הׇאַפְרוּרִיוּת שֶׁלָּהֶם
צוֹבַעַת אוֹתִי בְּצִבְעֵי מִלְחָמָה.
אוֺבְדׇּנַם מְחַשֵּׁל אֶת עֶמְדּוֺתַיי
וּמֵזִין אֶת שְֺרִידוּתִי.

אֲבוֺתַי הַקַּדְמוֹנִים הוֹרִישׁוּ לִי חַיִּים.
מָה הָיָה יוֹצֵא לִי מִגִ'ינְגִּיס חַאן?

יערה בן־דוד

הַבַּיִת הַיָּשָׁן צוֹעֵק מִתּוֹךְ שֵׁנָה
מִרְדָּפוֹ אַחֲרַי נֶחְלָשׁ מִיּוֹם לְיוֹם.
אֲבָל יֵשׁ וּבַחֹשֶךְ הָרַךְ הוּא נִבְנֶה מֵחָדָשׁ, רְחוּץ אוֹר
עִם הַתְּכוּלָה, הַקּוֹלוֹת, הַקִּירוֹת, הַדְּלָתוֹת הַנִּפְתָּחוֹת,
הַסִּילוּאֶטוֹת, פִּתְחֵי הָאִוְרוּר וְהֶחָלָל הַלָּבָן הַיָּצוּק מִמֶּנִּי.

ורדה שפין גרוס

וַאֲנִי כְּדֵי לְהַשְׁקִיט יִסּוּרִים שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ אַחַר צָהֳרַיִם אֶחָד
"אִמָּא אֵיפֹה אַתְּ גָּרָה?"
חִיַּכְתְּ אֵלַי, הִתְאַמַּצְתְּ וְלֹא זָכַרְתְּ , גַּם לֹא הִבְהֵב בְּעֵינַיִךְ –
רָוַח לִי. מֶה הָיִיתִי עוֹשָׂה לוּ זָכַרְתְּ
דַע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְאַתְּ לֹא יָדַעְתְּ
נֻתְּקָה לָךְ הַשַּׁלְשֶׁלֶת, הִתְפּוֹרְרָה, אֵין עוֹלָם
אֵין בַּיִת לְהִתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו
אֵין עָבָר, אֵין מָחָר, אֵין עַכְשָׁו וְאַתְּ לֹא בּוֹכָה.
רָוַח לִי. מַה יָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת לוּ רָצִית לַחְזֹר הַבַּיְתָה
לוּ יָדַעְתְּ שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לָךְ לָצֵאת מִכָּאן לְעוֹלָם
שֶׁזֶּה מְקוֹמֵךְ כָּעֵת –
תַּחֲנָה סוֹפִית בָּעוֹלָם שֶׁבָּרָא כִּרְצוֹנוֹ.

רן שייט | מולדת

כְּשֶׁעָיְפוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל סָבָתִי
מִלָּלוּשׁ בְּצֶקִים
וּפִיהָ הֵחֵל מְגַמְגֵּם מַתְכּוֹנִים בְּשָׂפָה זָרָה,
הִצַּלְתִּי מַתְכּוֹן נִחוּמִים ,
טַעְמוֹ מְעַלֵּף לְשׁוֹנוֹת
וְרֵיחוֹ מְסַחְרֵר עַרְבֵי שַׁבָּת.

לְהַלָּן מַתְכּוֹן לִקְצִיצוֹת הֲגִירָה :
לְתַבֵּל בֶּגֶד זָר , חֲלִיפָה מְחֻיֶּטֶת, בְּפִלְפֵּל חָרִיף,
לִטְחֹן שָׂפָה אַחֶרֶת לְשִׁבְרֵי אוֹתִיּוֹת,
לַחְתֹּךְ בּוּשָׁה וְגַם עָרְלָה וּלְאַדּוֹת,
לִקְצֹץ אֶת הַמִּבְטָא לְקוֹנְפֵטִי צִבְעוֹנִי,
לִצְלוֹת רֵיחַ זָר גֶּרְמָנֵיאוֹנָאצִי
אֲנִי דּוֹר אֶחָד וָחֵצִי.

שושנה קרבסי | כאב השרשים

אָדָם נוֹשֵׂא עִמּוֹ לָעַד אֶת כְּאֵב שָׁרָשָׁיו.
זִכְרוֹנוֹת הַיַּלְדוּת הַיָּפִים בֶּאֱמֶת
הֵם הֶבְזֵקֵי חֶסֶד קְטַנִּים אוֹ שֶׁמָּא הֶבְזֵקֵי כָּזָב,
בַּנִּסָּיוֹן הַמַּכְמִיר לְהַחֲלִיק תַּחְתֵּינוּ
אֶת הַכְּאֵב הַהוּא שֶׁל הַשָּׁרָשִׁים.

יְבֹרַךְ חֶסֶד דְּהִיַּת הַזִּכָּרוֹן
וְנֵס הָאֶפְשָׁרוּת לְסַדֵּר מִקְטָעָיו מֵחָדָשׁ
אִלּוּלֵא כֵן לֹא נוּכַל לְהַנִּיחַ
וּלְבַקֵּעַ מֵחֶשְׁכַת הַשָּׁרָשִׁים גֶּזַע אֵיתָן וַעֲנָפִים.

הַבִּיטוּ עָלַי, אֲנִי עֵץ נוֹשֵׂא פְּרִי,
וְשָׁרָשַׁי שֶׁהָיוּ מְהֻדָּקִים תַּחַת עָפָר וּרְגָבִים
צוֹמְחִים בִּמְהֻפָּךְ, מַעְלָה, לַגְּבָהִים.

שריד יעל-שחר | תקוה

כִּשָּׁרוֹן הַצִּיּוּר
עָבָר בְּתוֹרָשָׁה
הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב שֶׁקִּבַּלְתִּי
שֶׁמְּאַפְשֵׁר לִי תָּמִיד לְצַיֵּר
לְעַצְמִי
שֹׁרֶשׁ חָדָשׁ
וְנִצָּנִים.
לְהַנְבִּיט תִּקְוָה
גַּם בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הַלֵּב
צָחִיחַ וְחָסַר מְנֻחָה.

יסמין אבן | הרחוב בו הזמן אינו קים

בָּרְחוֹב בּוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחַ שׁוֹתֶקֶת
וְהָאֲוִיר רֵיק מֵרוֹקְנְרוֹל
שְׁנֵינוּ יָשַׁבְנוּ, אֲנִי וְהַשֶּׁקֶט
לֹא רוֹצִים לִצְעֹק, לֹא רוֹצִים לִגְדֹּל
בָּרְחוֹב בּוֹ נִרְדָּם גַּם הַכְּבִישׁ עִם בּוֹא לַיְלָה
וְשֶׁמֶשׁ נִשְׁבֶּרֶת בַּחַלּוֹן הָאֲחוֹרִי
וְאֵין כְּבָר שְׁכֵנִים , הֵם קָפְצוּ מִלְּמַעְלָה
בְּשֶׁקֶט, שֶׁלֹּא תִּתְעוֹרְרִי
בָּרְחוֹב שֶׁאֵינוֹ בַּמַּפָּה וְעַל שְׁלָטִים אֵינוֹ נִרְשַׁם
וּמִי שֶׁגָּר בּוֹ אוֹמֵר שֶׁכְּלָל אֵינֶנּוּ גַּם
הָרְחוֹב בּוֹ הַזְּמַן לֹא בּוֹרֵחַ לְעוֹלָם
הָרְחוֹב בּוֹ הַזְּמַן אֵינוֹ קַיָּם
כְּמוֹ שְׁבִיל אַלְמוֹנִי קָפוּא וְעוֹדֶנּוּ
צַמּוֹת מַכְסִיפוֹת, עֳרָפִים מִתְקַפְּלִים
כְּמוֹ שְׁבִיל אַלְמוֹנִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ וְאֵינֶנּוּ
אֲנַחְנוּ בָּרַחְנוּ, אֲנַחְנוּ גְּדֵלִים
וְכָעֵת יֵשׁ לִשְׁאוֹל: אַבָּא זְמַן, מָה הֵבֵאתָ?
וְהוּא יְחַיֵּךְ: שְׂעָרָהּ לְבָנָה
הִנֵּה, עוֹנַת הַקַּיִץ כְּבָר מֵתָה
עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

משה ויג | וורשה

וַרְשָׁה הֶחֱלִיפָה אֶת שִׂמְלָתָהּ
הַקּוֹדֶרֶת הָאֲפֹרָה
בְּשִׂמְלָה יְרוֹקָה
מְקֻשֶּׁטֶת
בַּנַּרְקִיסִים לְבָנִים
וְצִבְעוֹנִים אֲדֻמִּים
כְּדַם הַיְּהוּדִים הַסָּפוּג בְּאַדְמָתָהּ.

נֶכְדָּתִי יָצְאָה אֶל הַפַּארְק בְּוַרְשָׁה
לְשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָקִים
שֶׁשִּׂחֲקָה בְּפַארְק בְּרַעֲנָנָה.

מרים נייגר-פליישמן | מחוז הולדתי

בַּמְּחוֹזוֹת הָאֵלֶּה אָדָם נוֹלָד הַיְשֵׁר לְתוֹךְ הַכְּאֵב שֶׁל הוֹרָיו.
יְרִיעוֹת הַשָּׁמַיִם מִתְכַּדְּרוֹת, מִתְגַּלְגְּלוֹת סְבִיב עַצְמָן
לְכַדּוּר אָפֵל הוֹלֵךְ וְנֶאֱטָם, מְקַלְּפוֹת אֶת עוֹר הָאַטְמוֹסְפֵירָה
שֶׁלָּהֶן, חוֹשְׂפוֹת בְּשָׂרָן הַכָּחֹל, הַפָּצוּעַ,
מִתְפַּלְּשׁוֹת עַל פְּנֵי שָׂדוֹת שֶׁזֶּה אַךְ הֵנֵצּוּ,
וְנִדְקָרוֹת מִזִּיפֵי הַצְּמִיחָה.
אָז נִפְרָשׂוֹת מֵעֲלֵיהֶן יְרִיעוֹת חֲמָמָה אֵינְסוֹפִית
וְאָז הַחֶנֶק

אודליה יהודיין | ארץ אבותי

זִכְרוֹנוֹתַי מִמָּחָר
הֵם מֵאִירָאן הָעַתִּיקָה.
שָׁם הִשְׁתַּבְּשָׁה לָהֶם
אֶרֶץ אֲבוֹת הוֹרַי
וְרַק הַלְּבֵנִים וְהָאֲבָנִים
הַסִּמְטָאוֹת
בְּמָהָלֵה
יוֹכִיחוּ אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה
בְּמִבְחַן הַמְּצִיאוּת.
בְּמִשְׁקָפֶיהָ שֶׁל אִמִּי
רוֹאָה אֲנִי
אֶת הַפְּסָגוֹת הַמֻּשְׁלָגִים
שֶׁל הָרֵי דָּמָוַנְד*
כְּשֶׁטֶּהֶרָן
בּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ יוֹקֶדֶת.

כְּשֶׁאוֹמְרִים אִירָאן
אֲנִי נִפְעֶמֶת מִתְרַגֶּשֶׁת
מִתְגַּעְגַּעַת וְנִכְסֶפֶת
בִּתְנוּעָתִיּוּת
הֲפוּכָה לְהוֹרַי
בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ
אֶל שָׁרְשָׁם
וּמַתְחִילָה לְקַנֵּא.

* מָהָלֵה - שם רובע יהודי * דָּמָוַנְד - הר געש מושלג באיראן

חגית בת-אליעזר | דור שני לעליה

אֲחוּזָה בָּאָרֶץ
אֵלֶיהָ הֶעְפַּלְתִּי

יְלָדַי – יְלִידֶיהָ.
מִתְרוֹפֶפֶת אֲחִיזָתָם
בְּמַשַּׁב נְדוּדִים.

כְּמַחְזוֹר הַמַּיִם בַּטֶּבַע –
יְהוּדִים חוֹזְרִים לְאַרְצָם
וּמִתְנַדְפִים אֶל הַפְּזוּרָה.

טלי דביר לבנת | קול הדרכים

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי
פִּתְאוֹם הוּא נֶאֱלַם
יוֹתֵר מִדַּי זְמַן
דָּאַגְתִּי בִּשְׁבִילָם

הַקּוֹל שֶׁלִּי עָזַב קְצָת
אוּלַי הוּא עוֹד יַחֲזֹר
שׁוֹמַעַת צִיּוּצִים פֹּה
זֶה לֹא הַמָּקוֹר

בּוֹדֶקֶת מֵאָחוֹר
נִזְכֶּרֶת שֶׁמָּחָר
מְנַסֶּה לִשְׁמֹעַ
מִי אֲנִי עַכְשָׁו

יוֹתֵר מִדַּי שָׁנִים
הִקְשַׁבְתִּי לַצְּדָדִים
הִסְתַּכַּלְתִּי בַּמַּרְאָה
וְרָאִיתִי אֲחֵרִים

מִתְפַּשֶּׁטֶת לִי בְּשֶׁקֶט
כָּאן אֲנִי וְרַק אִיתִּי
לְאַט לְאַט בּוֹדֶקֶת
מִי זוֹ עַצְמִי

לֹא הֲכִי שׁוֹמַעַת
שָׁכַחְתִּי לְהַקְשִׁיב
הַקּוֹל שֶׁלִּי מַבִּיט בִּי
נָעִים לִי לְהַכִּיר

כַּמָּה שֶׁחַסְרַת לִי
נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר
כָּתַבְתִּי לְךָ שִׁירִים
שֶׁנִּשְׁמְעוּ אַחֶרֶת
יָדַעְתִּי אֶת עַצְמִי
אֲנִי וַדַּאי זוֹכֶרֶת

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי
הַוַּיָּז פֹּה לֹא עָזַר
הַקּוֹל שֶׁלִּי עָזַב קְצָת
חוֹשֶׁבֶת שֶׁחָזַר
צָלוּל יוֹתֵר מִפַּעַם
מֻרְכָּב מִפְּעִימוֹת

הַקּוֹל שֶׁלִּי הִגִּיעָה
וְהִיא כָּאן לְהִשָּׁאֵר
בְּרוּכָה הַבַּיְתָה מֹתֶק
חָזַרְתָּ מֵהַמַּסָּע
לָמַדְתָּ מֵהָאוֹר
פָּגַשְׁתָּ סִמְטָה בַּחֹשֶׁךְ
לָצֵאת זוֹ הַתְחָלָה
בְּדֶרֶךְ חֲזָרָה

שחף ארז | אדם חוזר לאם

בִּנְשִׁימוֹת חַיָּיו הָרִאשׁוֹנוֹת
פֶּה יוֹנֵק נִצְמָד לְשַׁד,
צֶמֶד מִתְמַמֵּשׁ
לְאֶחָד,
מַעֲנִיק חַיִּים,
מְגוֹנֵן עַל אֵיבָר מִבְּשָׂרוֹ
בְּעִתּוֹת סוּפָה.
כָּךְ יְפֵהפֶה, כָּךְ מְצַעֵר
שֶׁבִּלְבַד חוֹרֵךְ אוֹ בְּשַׁלֶּכֶת אַחֲרוֹנָה,
אֵין צָמוּד לָאָדָם
שַׁד חַם, מְגוֹנֵן וּמְנַחֵם
שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר לְהִתְעַטֵּף וּלְהִטָּמַע,
לִהְיוֹת שׁוּב אֶחָד
עִם אִמָּאֲדָמָה.

דבי סער | אל המקור

כְּסַלְמוֹן הַמְּחָרֵף נַפְשׁוֹ
לִבְרֹא עָתִיד בַּמָּקוֹם בּוֹ נוֹצַר, וְלָמוּת
אֲנִי מְנַוֶּטֶת נֶגֶד הַזֶּרֶם
בְּמַעֲלֵה מַפָּל שׁוֹצֵף קוֹצֵף
מִתְחַקָּה אַחַר עִקְבוֹת שָׁרְשֵׁי קֶדֶם מְחוּקִים

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת מוֹשֶׁכֶת אוֹתִי לְמוֹלֶדֶת חֲדָשָׁה יְשָׁנָה
בָּהּ עֵץ עַתִּיק יוֹמִין נוֹעֵץ שָׁרְשֵׁי אֲוִיר בָּאֲדָמָה
וְנִיחוֹחוֹ חוֹצֶה מַיִם וְשָׁמַיִם
קוֹרֵא לִי

אֲנִי מַשִּׁילָה שְׂרִידִים עֲתִידִיִּים לְמַרְגְּלוֹתָיו
מִתְמַזֶּגֶת – – –
אָנוּ אֶחָד

יחי לוי | טנאדם

וַאֲנִי בַּחֲלוֹמִי
טֶנֶא שָׁבוּעוֹת מֵבִיא
מִפְּרִי קְלָדַי וְהֶגְיוֹנַי,
בִּכּוּרֵי סֵפֶר
עָשׂוּי עֵץ,
שָׁרָשַׁי שֶׁנִּבְתְּרוּ.

מֵאָז נִגְדַּע בְּכוֹרִי
בְּאוֹתוֹ סִיוָן
אֲנִי נְיָר מֵעֵץ,
שָׁרָשָׁיו בַּשָּׁמַיִם.

יִכָּתֵב בּוֹ אֲשֶׁר אַגִּיד
בְּהֵיכְלֵי רוֹם,
תְּהוֹם נַפְשִׁי:

"לֹא הֵבֵאתִי מִפְּרִי
בִּטְנֵנוּ...

נֶ עֱ קַ דְ נוּ

הַבֵּן-הַבֵּן נִלְקַח מֵעִמָּנוּ.

עַתָּה אָבִיא
מִפְּרִי בִּטְנִי
בַּשִּׁירִים".

וְזֶה לִי שִׁירִאשׁוֹן
לָגַעַת
בְּאוּדֵי חַיַּי.

סיליה קסטין | ארץ האנדרטאות

לְאַחַר הַקְּרָב
הַדָּם נִתַּךְ בְּבַרְזֶל
וְהַמַּבָּט הַקָּפוּא שֶׁל לוֹחֲמִים
יַדְלִיק שׁוּב וָשׁוּב מִיתוֹסֵי גְּבוּרָה
וְהַאִם תְּהַרְהֵר שׁוּב וָשׁוּב
אִלּוּ....

דליס | סבתא חוזרת לביתה

סָבְתָא הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָנוּ, הַיְּלָדִים,
מִשְׁפָּט שֶׁהָיָה בּוֹ גַּם נִגּוּן שֶׁל אַהֲבָה וְגַם נִגּוּן שֶׁל פְּרֵדָה
מִשְׁפָּט מְשֻׁבָּשׁ, שֶׁנָּע בֵּין צָרְפָתִית לְאִיטַלְקִית
LA NONA VAS A LA MAISON
[סָבְתָא הוֹלֶכֶת הַבַּיְתָה]
וְדַי בַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה לְהָבִיא אוֹתָנוּ לְבֶכִי
בֶּכִי מַפְצִיר שֶׁל יְלָדִים
"לֹא, לֹא, נוֹנָה NO"
כִּי לֹא רָצִינוּ שֶׁתַּעֲזֹב לְבֵיתָהּ,
כִּי כְּשֶׁסָּבְתָא הָיְתָה בְּבֵיתֵנוּ, הָיְתָה הַרְבֵּה שִׂמְחָה
וְהָיְתָה תְּחוּשָׁה כְּמוֹ שֶׁל מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה
וְגַם אַבָּא שָׂמַח, כִּי גַּם בִּשְׁבִילוֹ הָיְתָה אִמָּא,
בִּמְקוֹם זוֹ שֶׁהֻשְׁמְדָה בְּאוֹשְׁוִיץ,
וְהוּא דִּבֵּר עִם סָבְתָא יְוָנִית
הִמְתִּיק אִתָּהּ דְּבָרִים בִּשְׂפַת אַרְצָם הַמְּשֻׁתֶּפֶת.
לִפְעָמִים כְּשֶׁאֲנִי נוֹסַעַת וּבְטֶרֶם אֲנִי חוֹזֶרֶת
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי אֶת הַמִּשְׁפָּט הַמְּשֻׁבָּשׁ
LA DELICE VA A LA MAISON
[דֵּלִיס חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה]
וַאֲנִי חוֹזֶרֶת לַבַּיִת שֶׁסָּבְתָא זָרְעָה בּוֹ חֶמְלָה.

מיכל פרי | נופי תודעה

שׁוֹשַׁנִּים שׁוֹתְתוֹת דָּם.
טִפּוֹת כְּרִימְזוֹן נוֹזְלוֹת לְתוֹךְ שְׂדוֹת שֶׁלֶג.

עֵצִים צוֹמְחִים מְטַפְּסִים אֶל
תְּהוֹמוֹת מֵימֵי אוֹר.

שָׁרָשִׁים מְרַחֲפִים
יוֹנְקִים אֵשׁ בְּרִיאָה.

שְׁקִיעוֹת הֲפוּכוֹת
נוֹפֵי תּוֹדָעָה

הָאֵשׁ אוֹחֶזֶת וְאֵינָהּ מַרְפָּה,
שׂוֹרֶפֶת וּמְכַלָּה.

הַזְּמַן מִתְפּוֹגֵג לַאֲוִיר.
הַזִּכָּרוֹן מִתְפּוֹרֵר לְאֵפֶר לָבָן.

פֹּה הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלִּי הִיא אָמְרָה
נְטוּלַת שֹׁרֶשׁ.

אֲחִיזָתִי בָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת
בֶּעָלִים הַנָּעִים לְאָן.

קורנל לוסטיג | זכרון עמום במפתח הלב

מִתַּחַת לְרוּחוֹת בְּתוֹךְ הַשְּׁלָגִים
נָפַל הַחֹרֶף

בְּנֵי אָדָם מָצְאוּ עַצְמָם מַתַּכְתִּיִּים
עִם רֶגֶשׁ מְתֻכְנָת וְלוּחוֹת בַּקָּרָה
בְּתוֹךְ מוֹחָם

רַבִּים מֵהֶם שָׁכְחוּ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם עֵץ הַדֻּבְדְּבָן

גילי חיימוביץ' | מצמרת לחיק

עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְיַתַּמְתִּי מֵהוֹרַי
הִתְיַתַּמְתִּי מִשְּׂפָתִי.
עַל עָנָף גָּבוֹהַּ אֲנִי יוֹשֶׁבֶת,
אוֹ נִתְלֵית,
וְהַשָּׂפָה
הַתַּחְתּוֹנָה
נוֹפֶלֶת לִי,
פְּרִי בָּשֵׁל טֶרֶם זְמַנּוֹ
בְּחֹם מִדִּבְרֵי מַצְמִית שֶׁדָּבַק בּוֹ,
בַּשָּׂפָה
לְחִכָּהּ.

ראובן שבת | חלב נחשים

בַּחֲצִי גּוּף עֵירֹם
שִׁמְשׁוֹן דַעְבּוּל הָיָה חוֹפֵר מְאוּרוֹת בִּשְׂדֵה הַקּוֹצִים הָרָחָב
לְיַד בֵּית הַסֵּפֶר.
הָיְתָה מִלְחָמָה גְּדוֹלָה.
קָבְרוּ אֲנָשִׁים בֶּעָפָר
מִתּוֹךְ הַמְּאוּרוֹת הָיָה דַעְבּוּל מוֹצִיא נַחֲשֵׁי צֶפַע
מְזָרֵי אֵימָה, רָעֵי מַבָּט.
יוֹם אֶחָד הוּא הֶרְאָה לָנוּ
כֵּיצַד חוֹלְבִים אֶרֶס לְתוֹךְ שַׂקִּית.
בְּאֶצְבְּעוֹת רוֹעֲדוֹת שֶׁל יֶלֶד מְפֻחַד בֵּן 12
בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת
בְּמַבָּט חַד,
חָלַב אֶת הָאֶרֶס לְתוֹךְ שַׂקִּית.
אַחַר כָּךְ שִׂחַקְנוּ כַּדּוּרֶגֶל בְּמִגְרַשׁ הֶעָפָר הַגָּדוֹל
"אַשְׁכְּנַזִּים נֶגֶד סְפָרַדִּים" הוּא פָּסַק.
הָאַשְׁכְּנַזִּים בָּכוּ. הַסְּפָרַדִּים צָחֲקוּ.
נְחַשׁ הַצֶּפַע הַקָּטָן, הַיָּפֶה, הִתְקַפֵּל לְאִטּוֹ חֲלֹב אֶרֶס,
אֶל בֵּין סִבְכֵי הַקּוֹצִים.

bottom of page