פרופ' אהוד מניפז בראיון מרתק על ההאקתון הלאומי השלישי, על מחקרו האקדמי, על פעילויותיו לקידום היזמות והחדשנות בארץ ובעולם ועל הקשר בין השראה ל"הרס יצירתי".
פרופ' אמריטוס אהוד מניפז, יו"ר מייסד ההאקתון הלאומי השלישי בהנדסת תעשייה וניהול מיסודה של "קרן עירא לעסקים, טכנולוגיה וחברה", כיהן במהלך הקריירה האקדמית שלו כפרופ' מן המניין להנדסה אווירונאוטית, הנדסת מכונות, הנדסת תעשייה וניהול ומנהל עסקים. בנוסף, כיהן כשותף בכיר בחברה לראיית חשבון וייעוץ ניהולי Ernst & Young העולמית.
כיצד תורמים המחקרים שערכת לפיתוח היזמות והחדשנות?
"במהלך עשרות שנים ביצעתי מחקרים התומכים בפיתוח עסקים ותעשייה בארץ ובעולם ומקדמים תחרותיות וחדשנות של חברות ומדינות. בין מחקרים אלה נמצא מחקר בינלאומי בנושא יזמות וחדשנות שנערך עד היום בכמאה מדינות בעולם, כולל בישראל. תוצרי מחקר זה מובאים בפני קובעי מדיניות רלוונטיים, ראשי מדינות, האו"ם, הבנק העולמי, ה-OECD וגורמים נוספים. תוצאותיו של המחקר הינן מובהקות מבחינה סטטיסטית, בהיותו מבוסס על דגימה שנתית ומתמשכת של כ-90% מהתוצר העולמי הגולמי ושל כ-75% מאוכלוסיית העולם. במהלך עשרים ואחת שנים, הנתונים שנאספו מהווים בסיס למאמרים אקדמיים ודו"חות של המדינות השונות, בנושאי יזמות וחדשנות."
האם ניתן להצביע על ממצאים מעניינים במחקר בהקשר של חדשנות ויזמות?
הצורך בהעצמת המגדר הנשי - ממצא חשוב שהעלה המחקר הוא שהמגדר הנשי נדרש להעצמה בשלושת
התחומים הבאים:
- נגישות לקניין רוחני.
- נגישות לרשת חברתית רלוונטית.
- נגישות להון.
ממצא זה תרם, בין השאר, לאיפיון ההאקתון הלאומי, שמתקיים זו השנה השלישית ברציפות באפריל 17-18, 2019 בבית הספר להנדסת תעשיה וניהול בשנקר.
יזמות פנים ארגונית עדיפה על יזמות עצמאית - ממצא מעניין נוסף הוא שליזמות עצמאית במדינות רבות יש השפעה שלילית על הגידול בתוצר הלאומי הגולמי. הסיבה לכך היא שהיזם והממשלה משקיעים כספים רבים, כולל הון עצמי של היזם ושל משפחתו וחבריו לצד הון ציבורי, במיזמים שלא תמיד מצליחים וכך יורדים לטמיון משאבים כלכליים רבים.
לעומת זאת, ליזמות פנים ארגונית יש תרומה חיובית על הגידול בתל"ג. חברות וארגונים גדולים ומבוססים יכולים להשקיע משאבים במיזמים של העובדים ולמנף אותם להצלחה. המסקנה היא כי יש לדאוג לכך שחברות יעודדו חדשנות ויזמות של עובדים בחברות גדולות, ולפתח אקו-סיסטם לקידום יזמות פנים ארגונית, כולל מתן תמריצים ליוזמות בהקשר לפיתוח מוצרים ותהליכים חדשניים.
לישראל חולשה סיסטמית מתמשכת במערכות חינוך ליזמות וחדשנות בכלל, ורמת בתי ספר בפרט. ככלל, גורמי תשתית לקידום חדשנות ויזמות במדינות כוללים מדיניות ממשלתית, נגישות להון, דינמיקה של השוק המקומי, תשתית פיזית ודיגיטלית, תרבות לאומית וחינוך ליזמות וחדשנות. ממצא חשוב ורלוונטי לאקו-סיסטם של חדשנות ויזמות בישראל, מצביע על הצורך לקדם מערכות חינוך והשכלה ליזמות וחדשנות ברמת בתי ספר, חטיבות ביניים ותיכונים.
הצורך בחדשנות להעלאת הפריון בעבודה - אנחנו יודעים שהערך המוסף של שעת עבודה בישראל הוא מהנמוכים מבין כל מדינות ה- OECD. למרות שניתן להסביר רמת פריון נמוכה בתרבות לאומית ועסקית, חדשנות בתהליכי עבודה ובטכנולוגיות דיגיטליות, מראה קשר חיובי להגדלת הפריון או הערך המוסף לשעת עבודה ולעובד.
התמורה של מיזמים לעסקים בוגרים הוא נמוך יחסית בהשוואה עולמית - בניגוד למיזמים במדינות כגון גרמניה או טייוואן, פחות מ-50% מהמיזמים שורד מעבר לתקופה של שלוש וחצי שנים.
הנושאים המצויינים לעיל מסייעים להגדרה מחודשת של תחום הנדסת תעשיה וניהול ותחומים נגזרים שכוללים:
שיפור הערך המוסף והפריון לשעת עבודה בישראל.
קידום עצמת החדשנות והיזמות העצמאית והפנים ארגונית ושיפור באקו-סיסטם הרלוונטי..
יישום והטמעת טכנולוגיות חדשניות בתעשיות המסורתיות וכמובן גם במתקדמות.
העצמת נשים במקצועות הטכנולוגיים בהקשר לנגישות לקניין רוחני, לרשת חברתית רלוונטית והון.
מה הוא הקשר בין השראה ל"הרס יצירתי"?
"המחקרים עליהם אני מתבסס נובעים מההגדרה המדעית של התפתחות כלכלה, המבוססת על "הרס יצירתי"- מונח שהוטבע על ידי הפרופ' האוסטרי גו'זף שומפטר ז"ל.
הרעיון הוא שהכלכלה מתפתחת בעזרת תהליך שתחילתו בהשראה וסופו בהרס של פרדיגמות, פעילויות ומוצרים קיימים, המוחלפים בחדשים. ההשראה היא שמעניקה את הרעיון למוצר, בתהליך של "הרס היצירתי" – כלומר הרס חיובי של הקיים ולאחריו, חשיבה על משהו חדש.
לדעתי זהו גם ערך יהודי חשוב וכפי שנכתב בתורה: "...וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כו' י).
במחקרי היזמות עליהם אני מסתמך, ההתמקדות היא ביזם מהשלב העוברי, הראשוני. כשהיזם יושב עם בת או בן זוגו במרפסת ואומר "יש לי רעיון לאפליקציה חדשה", אני רוצה לדעת מה קרה על המרפסת או במרתף.
שלב זה מתרחש עוד לפני שהיזם העוברי הוציא רישיון עסק, איתר ספקים וגיבש רשימת לקוחות. כלומר, ההתמקדות היא בשלב הרעיון וההשראה, באותו ניצוץ ראשוני, שהוביל בסופו של דבר לפיתוח המוצר או השירות. כל מה שקשור ליזמות וחדשנות מתחיל מניצוץ ההשראה וקשור גם לאנרגיות יצירתיות."
ההאקתון כחלק מפעילויות לקידום תחום הנדסת תעשיה וניהול. ההאקתון הוא חלק מפורטפוליו של פעילויות בתחום של הנדסת תעשיה וניהול, להם אני מחויב כבר עשרות שנים ונועדו לקדם את התחום, מבחינה אקדמית ויישומית.
פעילויות אלה הן:
הכינוס הלאומי הדו שנתי להנדסת תעשיה וניהול - המשלב אקדמיה ותעשיה. השנה הכינוס מתקיים בתאריך ה-1/4/19 במתחם אבניו בקריית שדה התעופה בן גוריון בחסות המוסדות האקדמיים הרלוונטיים, חברות וארגונים שונים.
הכינוס הלאומי המחקרי הדו-שנתי בהנדסת תעשיה וניהול - המוכוון רק לסגל אקדמי בכיר וזוטר בתחום ברחבי הארץ. כינוס זה נערך במרכז הארץ ובפריפריה, כולל מעלות-תרשיחא, ים המלח, מעלה החמישה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון.
ההאקתון הלאומי להנדסת תעשיה וניהול, תכנה ועיצוב הנערך השנה ב 17-18 אפריל, 2019 ויתארח בבית הספר להנדסת תעשיה וניהול בשנקר הנדסה.עיצוב.אמנות.
מה מייחד את ההאקתון הלאומי?
ההאקתון הוא תוצר של שיתוף פעולה של המוסדות האקדמיים הרלוונטיים, כולל המכללות ולשכת המהנדסים – כל אחד מהארגונים הללו מקיים באופן מסורתי האקתונים משלו וההתארגנות המשותפת לצורך ההאקתון הלאומי היא יוצאת דופן. להאקתון מועצה לאומית מייעצת, המורכבת מבכירים באקדמיה ובתעשייה.
פרופ' כרמל דומשלק, דיקן הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון- מכון טכנולוגי לישראל, מכהן כנשיא ההאקתון ה-3 להנדסת תעשיה וניהול.
לאור ממצאי המחקר, בהאקתון קיימת מוכוונות לסטודנטיות בכלל התחומים הטכנולוגיים (כמובן שגם הגברים משתתפים).
עד כה רוב הסוגיות בהאקתון הלאומי, המובאות בפני הסטודנטיות והסטודנטים המשתתפים, מבוססות על חדשנות דיגיטלית, כולל: אוטומציה דיגיטלית, Machine Learning, בינה מלאכותית, Big Data ומגיעות מהשטח על ידי חברות וארגונים מובילים כמו: אינטל, איביי, מייקרוסופט, קופ"ח כללית, חברת נמלי ישראל, אלקטרה, לשכת המהנדסים ועוד.
דוגמאות לסוגיות מקצועיות בהאקתון הלאומי:
- פלטפורמת בינה מלאכותית המאפשרת הזמנת תור רפואי על ידי שימוש בשפה חופשית.
- פתרון לשליטה על תנועת רחפנים לא מאוישים.
- הנגשת מידע לאוכלוסייה מבוגרת עם בעיית נגישות דיגיטלית לשירותי בנקאות, רפואה וכו'.
- מערכות לחניכים של תנועת הצופים עם לקויות שמיעה.
ולהסברים מעשיים לגבי תהליך ההאקתון הלאומי מיסודה של "קרן עירא לעסקים,
טכנולוגיה וחברה":
ב-17 לאפריל, 2019, תוצגנה הסוגיות בפני הסטודנטים - אשר ילוו על ידי מנטורים מטעם החברות המשתתפות, אנשי סגל אקדמי ומומחים מתחום הנדסת תעשיה וניהול, עיצוב ותכנות. לאחר 36 שעות של עשייה רציפה, ב-18 לאפריל, 2019, הסטודנטים יציגו את התוצרים שלהם בפני צוותי שיפוט - מומחים מהתעשייה ומקהילת העסקים.
הפרסים – הפרסים יהיו ברמה תעשייתית - עסקית ולא אקדמית, החלטה שהעברתי בוועדת ההיגוי, משום שהסטודנטים טענו כי פרסים משמעותיים כספיים חשובים להם, לצד החוויה האקדמית, המקצועית והחברתית שהם עוברים במסגרת ההאקתון הלאומי.
הקריטריונים לזכייה בהאקתון הם:
- יצירתיות וחדשנות
- התכנות טכנולוגית, כלכלית ועסקית
- רמת הפיתוח של הרעיון הראשוני שהושגה במהלך ההאקתון השינוי או ההשפעה שיש לפתרון שהושג על הכלכלה והחברה בישראל.
לינק לאתר האירוע:
https://www.shenkar.ac.il/he/news_items/national-hackathon2019-sponsors