עו״ד סיגלית קופלר / מינוי אפוטרופוס

לפני כמה חודשים, פנו אלי שני אחים והציגו בפני תביעה שהגישה אחותם לבית המשפט לענייני משפחה. מדובר היה בבקשה לקבוע כי היא תמונה האפוטרופסית הבלעדית של אביהם שלצערם הפך להיות דימנטי באותה עת. 

"האם היא יכולה להתמנות כאפוטרופסית יחידה"?

"האם בית משפט יכול להתעלם מהעובדה שיש לאבינו עוד שני ילדים?"

"האם ניתן להתעלם מרצוננו להיות אפוטרופסים של אבינו?"

"האם בית משפט יכול לקבוע ששלושתנו נהיה אפוטרופסים של אבינו"?

האחים המטירו עלי שאלות והיו מוטרדים במיוחד לאור העובדה שהם היו סבורים כי אין כל הגיון שאחותם תהיה זו שתמונה כאפוטרופסית יחידה של האב, מכיוון שמאז פטירת האם, לפני כמה שנים, אותה אחות שחזרה בתשובה, החליטה שהאב צריך אף הוא לחזור בתשובה ואט אט החלה להרחיק אותו מילדיו ונכדיו.

אז הגשנו בשם שני האחים בקשה לבית המשפט להתנגד לבקשתה של אחותם להתמנות כאפוטרופסית יחידה, ביקשנו למנות את שלושתם ואם הדבר לא יתאפשר, למנות את שניהם.

התיק עדיין מתנהל בבית המשפט, אבל חשוב לי להבהיר כמה עניינים שהתעוררו בתיק זה שאנו מטפלים בו.

כאשר אדם מגיש בקשה למנותו כאפוטרופוס למישהו, הוא צריך להציג הסכמה של בני משפחה מקרבה ראשונה של אותו אדם אחר לו הוא מבקש להתמנות כאפוטרופוס. באין הסכמה כזו, סביר להניח שתהיה התנגדות למינוי שלו כאפוטרופוס, גם אם הוא חושב שהוא המתאים ביותר.

אין מניעה לקבוע כמה אנשים כאפוטרופסים של אדם אחד והם יכולים לפעול ביחד ולחוד, כפי שיבקשו. רק חשוב לדעת שאם המינוי יהיה ביחד בלבד, כל פעולה שיהיה עליהם לבצע, יהיו חייבים להגיע כל הממונים על מנת לבצעה.

ככל שאין הסכמה על מינוי אדם כלשהו כאפוטרופוס, בית המשפט ידרוש תסקיר עובדת סוציאלית. העובדת הסוציאלית תפגש עם בני המשפחה, תשמע מה יש להם לומר, תפגש עם נציגים של המקום בו שוהה האדם שנזקק לאפוטרופוס, אם זה דיור מוגן, בית אבות סיעודי, מטפלים סיעודיים ועוד. לאחר שתקבל את כל המידע, יהיה עליה ליתן לבית המשפט המלצה, מהו הדבר שרצוי לעשות במקרה שלפניה. בית המשפט כמעט בכל המקרים יסמוך על המלצת העובדת הסוציאלית ויפסוק כהמלצתה.

לאחר קבלת תסקיר של עובדת סוציאלית, יהיו רשאים הצדדים להגיש לה שאלות הבהרה ואף להזמינה להחקר על המלצתה בפני בית המשפט. צריך להבין שבמרבית המקרים, העובדת הסוציאלית שקלה היטב את כל החומר שהובא בפניה ובחלק מהמקרים הבדיקות וההמלצות נעשות על ידי שני עובדים סוציאליים ולכן כל המידע שנאסף נלקח בחשבון.

ישנה אפשרות שהעובדת הסוציאלית תמליץ על מינוי אחד מהמבקשים להתמנות, שניים או יותר וישנה אפשרות שבאין הסכמה ואפשרות לשיתוף פעולה בין המבקשים, המלצתה תהיה למנות חברה חיצונית.

החברה החיצונית היא חברה שעיסוקה בטיפול בענייניהם של אנשים שאינם מסוגלים לקבל החלטה בעצמם. במצב כזה מי שיקבע בכל עניין רכושי, בריאותי ואישי של האדם לו מבקשים למנות אפוטרופוס יהיה זר שאינו מכיר אותו וסביר להניח ששיקוליו יהיו שונים ולא תמיד מקובלים על בני משפחתו של האדם הזקוק למינוי אפוטרופוס.

כדי למנוע את המלחמה הזו של הילדים ושאר קרובי המשפחה, אלה באלה, את מי יש למנות, הועלה לפני כמה שנים נושא יפוי הכח המתמשך. יפוי כח זה מאפשר לאדם שמסוגל לקבל החלטות לקבוע מי יהיה מיופה הכח שלו בעת שלא יוכל לקבל החלטות. בדרך זו, חלק גדול מהמלחמות בין הילדים והקרובים האחרים מי ימונה כאפוטרופוס יפתר, שהרי האדם עצמו קבע מי הוא רוצה שימונה כמנהל ענייניו.

אבל אם חשבתם שנושא יפוי הכח המתמשך יפתור את כל הבעיות, טעיתם.

לאחרונה הגיעה אלינו תביעה של בת שאמה קבעה לפני מספר שנים כי בתה האחרת תנהל את ענייניה על פי יפוי כח מתמשך. עכשיו, כשהאם כבר לא מסוגלת לנהל את ענייניה בעצמה ויפוי הכח המתמשך הופעל, הבת שלא מונתה מבקשת לבטל את יפוי הכח המתמשך מטעמים שונים.

מעבר לאתר של עו"ד סיגלית קופלר