• אייל הראל

ציורים מגן עדן | ראיון עם האמנית תמי תמוז

תמי תמוז, האמנית מלאת שמחת החיים וההומור בראיון על ההשראה לציוריה, על חייה המרתקים ועל החוויות מטיוליה ברחבי העולם. תמי מתגוררת במקום מופלא ביישוב עין כרם, בבית האחרון שבעמק התימנים או כמו שתמי קוראת לו "גן-עדן". הדמיון והזיכרון מניעים בה את ההשראה לצייר וליצור מהלב.


תחילת הדרך | השראה

"תחילת הדרך שלי באמנות ויצירה החלה עוד כשהייתי ילדה. תמיד ציירתי אך בתור ילדה ונערה עסקתי גם בכל מיני עיסוקי אמנות שהובילו אותי לבסוף לאן שהגעתי היום, בין היתר הייתי רקדנית ואף קיבלתי מלגה ללימודי ריקוד מקרן ישראל-אמריקה.

הציורים הראשונים שלי היו על בדים ענקיים בשיטה מסורתית ומיוחדת שהגיעה מבאלי ונקראת 'ציורי בטיק', טכניקה זו אינה פשוטה ודורשת המון מיומנות כיוון והאמן משתמש בשעווה על מנת ליצור את הציור. אני לקחתי את הטכניקה לפרופורציות גדולות והתחלתי לצייר על וילונות לבית.



במהלך חיי טיילתי רבות בעולם ואף למדתי בביה''ס בסקוטלנד במשך שנה סך הכל. היה זה בית ספר אליו הגיעו מכל העולם ובו היו חצרות שונות, כמו חצרות רבנים וכל חצר בעלת דיסציפלינה אחרת , כשכולן היו מושתתות על דרך חיים ופתיחת הלב.

לאחר מכן התגלגלתי למקומות שונים של יצירה עד שבשנות ה-70, כשנה לאחר פתיחת הטלוויזיה הגעתי לעבוד כמאפרת בערוץ 1. לפני כ-15 פרשתי פרישה מוקדמת ועשיתי קורס ליצנות רפואית, התחלתי לעבוד בהתנדבות בבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים. באותה תקופה המקצוע הזה לא היה מוכר ולכן קיבלתי ע''י המנהלים יד חופשית לעשות מה שאני חושבת לנכון. החלטתי לקחת את הצחוק וההומור למקום טיפולי של אחד על אחד, ואולי אפילו המצאתי שיטה של טיפול דרך הומור. הכי הרבה השראה קיבלתי מאותם הילדים שפגשתי בפעם הראשונה בחיי.

תוך כדי השנים תמיד ציירתי ולאט לאט התחלתי לצבור אומץ ולהעז, כך החלטתי ללמוד כתלמידת חוץ בבצלאל בהיותי אמא לילדים. מרישומים וציורים על קנבס באקריליק עברתי לציור בשמן ומקורות ההשראה שלי היו הנופים שראיתי מבעד לחלון ביתי וחוויות מטיולים בדרום אמריקה, יפן ויוון. אני מתגוררת בעמק התימנים שבעין כרם, בבית האחרון ביישוב, מקום מדהים ויפייפה".


"התחלתי לעבוד בהתנדבות בבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים. החלטתי לקחת את הצחוק וההומור למקום טיפולי של אחד על אחד, ואולי אפילו המצאתי שיטה של טיפול דרך הומור. הכי הרבה השראה קיבלתי מאותם הילדים שפגשתי בפעם הראשונה בחיי. "


מהו הכוחול של תמי?

"כוחול הוא מחצב שתועד בהיסטוריה של מצרים העתיקה כאיפור שנשים ובניהן קליאופטרה היו משתמשות בו. בתור מאפרת בטלוויזיה גיליתי שהחומרים הסינטטים איתם מייצרים איפור מזיקים לי מאוד וגורמים לפריחה. חיפשתי תחליף בגלל שלרפואת העיניים המודרנית לא היה פתרון לדלקת עיניים כרונית והכוחול, אותם אבנים שהראו לי חבריי בדלית אל כרמל היו הפתרון עבורי. ומאז ועד היום, אני קונה אבנים, טוחנת, מגלפת מכחולים ומאפסנת את הכוחול בבקבוקי זכוכית שמנפחים במיוחד עבורי.

לאור אהבה שלי לכוחול ולאוכל פרסי העברתי סדנאות מיוחדות לקבוצות בביתי בהן בשלנו ולמדנו רבות".



מה מעורר בך השראה?

"הלב, התחלפות עונות, טיולים ברחבי העולם.. לפעמים לוקח זמן עד שמגיעה השראה.

במקום בו אני גרה זה כמו לחיות בתוך הטבע ולכן בתקופות מסוימות בשנה אני מרגישה בגן עדן, אפילו גרם המדרגות המובילות לעמק התימנים נקרא 'מדרגות גן עדן'. אחד מהמחזות היפים בשנה מתרחש לקראת טו בשבט, המון שקדיות פורחות והתחושה בחוץ היא כמו ריחוף על עננה של עצי שקדיות לבנים בשיא תפרחתם.

כשילדיי גדלו הרשיתי לעצמי לנסוע לטייל בעולם. טיילתי מספר פעמים בדרום אמריקה, יבשת בה ההשראה נמצאת בכל פסיעה ופינה, הצבעים, העצים והפירות הצבעוניים מרתקים. שם זכיתי לראות נפלאות שאינם קיימים בישראל כמו יער קקטוסים נדיר שפורח פעם בשנה".


מה מוציא אותך מהמיטה בבוקר? תשוקה ומוטיבציה

"אהבת חינם ויצירה. בימים אלו אני עובדת על סדרת ציורים שאני קוראת לה - פתיחת הלב.

כשלמדתי בסקוטלנד למדנו לאהוב אנשים ואת העולם ללא הגדרות פרסונליות. בדרך כלל אני מציירת תוך כדי מדיטציה שנותנת לי את האפשרות לפתוח את הלב וליצור מתוך הרגשות, אך כשהגיעה הקורונה, משהו קרה לי, כמו דעיכת להבת התשוקה, משהו עמוק בי נשבר והייתי צריכה לעורר מחדש את פתיחת הלב. כך ע''י המדיטציה וע''י שמיעת מוזיקה אותנטית שאספתי מרחבי העולם הצלחתי להשיב את הלהבה לליבי ולהצית אותה מחדש".


"בדרך כלל אני מציירת תוך כדי מדיטציה שנותנת לי את האפשרות לפתוח את הלב וליצור מתוך הרגשות, אך כשהגיעה הקורונה, משהו קרה לי, כמו דעיכת להבת התשוקה, משהו עמוק בי נשבר והייתי צריכה לעורר מחדש את פתיחת הלב."


שינוי | רגע משמעותי שבו הבנת מה חשוב והצבת מטרות

"השינוי המשמעותי בחיי היה בבית הספר בסקוטלנד, לא שצמחו לי כנפיים על אף שהייתי רוצה, אלא עברתי שינוי פנימי וכיום הכנפיים שלי הם הדמיון שמחובר ללב.

לפעמים הלב נסגר נוכח שינויים חיצוניים או פנימיים שלי עם עצמי ואז ישנה תקופה מלאה בהרהורים על הציור הבא שאצייר. מהר מאוד הבנתי שאני לא מציירת טכנית לשם הציור אלא מציירת את שיושב לי על הלב וזורם ממני החוצה".



על פחד ואי עשייה - או איך מתמודדים כשמלאים חששות?

"לכולן.ם יש חששות ופחד וגם לי, אבל אם יש משהו שלימד אותי להיות אמיצה הוא לגור בבית האחרון ביישוב. כאן אני יוצאת לחצר ופוגשת בחזיר בר או בשועל. בלילות חמים חיות המחפשות מים מגיעות ממש עד לפתח ביתי ואני יכולה לשמוע אותם מבעד לדלת..


אני לא יודעת להניח את האצבע על הדרך בה אני מתמודדת עם פחד מחוסר השראה ועשייה אבל אני לבטח נושמת לרווחה ומחזירה את עצמי לחוויה כזו או אחרת שחוויתי במהלך חיי. כשיש תקופה הנקראת חוסר עשייה אני מוצאת משהו שיש לטפל בו, לגזום עצים, לשתול פרחים ועציצי תבלין, רואה מה חדש סביבי, יוצאת לקטיף. אני משתדלת למצוא את האיזון בין הטיפול בטבע ליצירה".





צידה לדרך | איזה עצה היית נותנת לאלו שבתחילת דרכם?

"לא להתייאש בייחוד כשיש דברים שנראים לא מצליחים. המוח האנושי בעל כל כך הרבה ביקורת עצמית שלפעמים זה נראה לנו לא מספיק, אך זהו מספיק. לכל אדם שני צדדים - הביקורת העצמית והאגו, צד אחד מזלזל בנו והצד השני מטפח אותנו, ועלינו למצוא את קו האיזון באמצע כשבדרך כלל רובינו זזים כל הזמן בין הצדדים".


מה המוטו שלך?

"צניעות. בשבילי צניעות היא כמו הר האוורסט בעיני מטפסי ההרים, מאמץ אדיר להבין מה זה ולהגיע אליו. לפתח את המילה הזו היא עבודת חיים שלמה, תמיד יהיו עוד דרגות, צניעות שלא תהיה העמדת פנים או מלאכותית וכן תהיה אמיתית וכנה. אני לא אוהבת העמדת פנים, לא של אחרים ובמיוחד לא של עצמי".



תמי תמוז | אמנית

052-4541175

tamuzt@gmail.com

tamitamozbiz.wixsite.com/tamitamoz

65 צפיות0 תגובות
אנחנו מחפשים חדי קרן, פיונירים שיודעים לזהות תשוקה נדירה שזורה ברעיון חדשני ולפעול.  
אם מעניין אתכם לשמוע פרטים, להצטרף לקהילת ההשראה, לסייע או לקחת חלק ביוזמה מרתקת זו תגידו: אני, מלאו פרטים ונחזור אליכם 

© 2018 by one adv.    tel: 03-5613336  

  • Facebook - יום ההשראה הבינלאומי
  • Instagram -יום ההשראה הבינלאומי 7.5