איך הצליחה אישה אחת לא רק להשתלב, אלא להוביל בתחום הבטחת איכות בהנדסת הבניין וניהול איכות במגה פרויקט -הקמת מטרו בישראל

ראיון מרתק עם אחת הנשים הבודדות שהעזו- והצליחו- לשבור מוסכמות בענף הגברי ביותר במשק המציגה הנדסה בגרסה נשית: אורית קיימן מוכיחה שדיוק, עוצמה ותכנון הם לא עניין מגדרי.

אם מישהו היה מבקש מאורית קליימן להגדיר את עצמה מבחינה מקצועית, כנראה שלראשונה בקריירה שלה הייתם מבחינים בקושי על פניה של אשת המקצוע פורצת הדרך הזו. קליימן, כלשונה, היא אישה "בלתי ניתנת להגדרה" וכשבוחנים את קורות החיים שלה בהחלט אפשר להבין למה: דירקטורית בתחום האיכות בחברת MLEAD שאחראית על הקמת קו המטרו 3M, מנטורית לסטרטאפים, יועצת אסטרטגית ומי שעומדת בראש לשכת המסחר ישראל-מולדובה.

"אני לוקחת חלק בישיבות של תכנון וקביעת אסטרטגיה של הבטחת איכות להמשך ביצוע פרויקט קו המטרו"

מפרטת קליימן על סדר יומה המשתנה. "במקביל אני פועלת להסמיך את החברה לעמוד בשלושת תקני האיכות של ISO בניהול, בטיחות ואיכות הסביבה. הבטחת האיכות נותנת את האחידות ואת התהליכיות של פרויקט, מה שעוזר בסופו של דבר לייצר שיטת עבודה יעילה יותר".

את אישה שהצליחה לפרוץ תקרת זכוכית בעולם הנדסה שהוא רובו ככולו גברי. איך העולם הזה ממשיך להיתפס היום דרך העיניים שלך?

"עולם ההנדסה מורכב ברובו מגברים, בדגש על תחום הבנייה. לא ראיתי לדוגמה מהנדסת ביצוע אלא הרבה יותר מהנדסי ביצוע. דווקא בתחום האיכות כן יש כמות מכובדת של נשים, אבל לא בבנייה. אני הצלחתי לשלב את הידע שלי בהבטחת איכות כמהנדסת איכות עם ניסיון וידע בבנייה והגעתי לאן שהגעתי. נשים עדיין חוששות להגיע למקצוע הזה שנתפס כקשה ותובעני, אבל בכל זאת המסר שהייתי רוצה להעביר להן הוא שייקחו את הזמן ושלא ייתנו לסטראוטיפים שקיימים בשוק לעצור אותן".

קליימן התגייסה כעתודאית לצה"ל ואת שירותה הצבאי החלה במעבדת חומרים בחיל החימוש. שם גילתה "עולם שונה" כלשונה, ואחרי כשלוש שנים היא הועברה ליחידת בחינה. מדובר ביחידה בחיל החימוש שבודקת את הייצור עבור צה"ל של  החלקים והמוצרים שמגיעים לבדיקה ואישור, לאחר זכיה במכרז של משרד הביטחון. המטרה היא לבדוק אם הפריטים מתאימים לשרטוטים המקוריים ועונים על דרישות הכמות והביצוע.

"ושם התחיל הרומן שלי עם ההנדסה", מגלה קליימן. "אחרי שהשתחררתי מהצבא בגיל 30 נכנסתי לתפקיד מנהלת אבטחת איכות בתחום עיבוד שבבי הידראוליקה – ענף שהוגדר גם הוא כגברי. לאחר תקופה פתחתי חברה שהמהות שלה עסקה בשיפור תהליכים בכל הקשור ל-ISO וההסמכות השונות. במקביל סיפקתי שירותי אבטחת איכות לתחום הבנייה. וכך, עם התפתחות החברה שלי, הגעתי לתפקיד שאני ממלאת היום".

תמיד הרגשת את הקושי להתקדם כאישה בעולם גברי?

"בחלק מהמקרים הרגשתי את זה, ובחלק לא".

עד כמה השתנה עולם ההנדסה מהתקופה שבה את התחלת להיות חלק ממנו ועד איך שהוא היום?

"עולם ההנדסה השתנה מאוד. יש הרבה יותר פתיחות והכלה לצד הבנה שהמגדר לא קובע. הידע הוא שחשוב. לדעתי מה שחסר כרגע זו יוזמה מצד האישה בגלל התפיסה הרווחת שמדובר עוד בעולם גברי".

פרט לכך שקליימן היא מנטורית באקסילירטור מומנטום באוניברסיטת רייכמן, היא מלווה יזמים צעירים ומסייעת להם להטמיע תהליכי איכות במיזם שלהם. היא משמשת גם כמנטורית ויועצת אסטרטגית לחברות הזנק ישראליות ומסייעת להן להטמיע תהליכים כמו במקרה של הארבעה: עידן דוינו, שקד מור יוסף, יובל זיידמן ומרקו אפרתי – הבעלים של חברת Eagle Defenders.

"מדובר בחבר'ה צעירים שלמדו באוניברסיטת רייכמן עם חזון ורעב להאמין במה שהם עושים", מתארת קליימן. "והם השיגו את זה, כולל מציאת משקיעים. זה מדהים לראות את ההתפתחות שלהם. הם רצו לטפל בכמות הרציחות הגבוהה בבתי ספר והבינו שהרוצח לא מגיע סתם כך למקום, אלא בוחן את השטח לפני כן. המסקנה שלהם הייתה שאפשר למנוע את הרצח באמצעות מצלמות חכמות והתראה בזמן אמת. והיום יש להם לקוחות פוטנציאליים".

בנוסף קליימן משמשת כיועצת ומנטורית לעמותה שהיא דבר חדש בעולם ההובלות בישראל - עמותת ישראמוב.

ויש גם את מולדובה, המדינה שבה נולדת, שגם אותה את מנסה לקדם בתפקידך כיו"ר לשכת המסחר עם ישראל?

"תמיד חשבתי שמולדובה לא קיבלה מספיק את הזרקור בישראל ולא העריכו או הכירו את הפוטנציאל הגלום בה. נפלה בחלקי ההזדמנות להציג את היין המשובח המולדובני בפסטיבל היין הלבן שם הכרתי את שגרירת מולדובה בישראל, והיה לנו חיבור מהרגע הראשון. באחד המפגשים היא סיפרה לי על הרצון שלה להקים לשכה כזו ותמכה ברעיון להקמה של לשכת המסחר ישראל מולדובה. פניתי למספר אנשי עסקים שהביעו עניין והקמנו את הלשכה במהלך הקורונה ואחר כך הגיעה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ואוקראינים רבים הגיעו למולדובה. שרדנו את התקופה ואנחנו עדיין פועלים. הבאנו אנשי עסקים ישראלים לשם, הוצאנו לפועל שיתופי פעולה, ארגנו כנסים. מולדובה היא מדינה יפה וקטנה אוהבת ישראל עם קסם שהולך ונעלם, ועם הזדמנויות עסקיות שאפשר לממש".

מה התוכניות המקצועיות שלך להמשך הדרך?

"להמשיך ב-MLEAD ולראות את התפתחות קו המטרו. היעד השני הוא לתת למולדובה יותר מקום והכרה כאן בישראל".