אלימות כלכלית פנינו לאן?

מאמר מרתק על תופעת האלימות הכלכלית ומסביר על ההתייחסות הכרונולוגית שלה בבתי המשפט בארץ.

התופעה מתרחשת כאשר אדם מונע מבן-משפחתו שליטה ו/או שימוש במשאבים כלכליים ופיננסיים אשר להם הוא (לרב היא) זכאי להם באופן חוקי ולגיטימי או כאשר הוא מגביל שליטה זו ואף מונע אותה באופן מוחלט. סוגיית “האלימות הכלכלית” הינה תופעה מוכרת וטענה מוכרת ושכיחה בעולם דיני המשפחה והגירושין- יש לה “נטייה מוזרה” לחיות ו/או לדור שכם אל שכם עם אלימות מילולית ו/או אלימות פיזית (לעיתים) אם כי לא מתחייב לשלב את כל “הטעמים” הללו.

את המתעניינים בסוגיה אפנה למאמרן של שתי החוקרות המעולות אריאן רנן־ברזילי ושירלי יוסרי – “אלימות כלכלית במשפחה — בין דומיננטיות גברית לגבריות נכפית?” המאמר הרציני הנ”ל סוקר באופן כרונולוגי את התפתחות ההתייחסות לאלימות כלכלית בפסיקת בתי המשפט בארץ, אך החוקרות מדגישות כי מדובר בביטויים של התופעה, וכי בתי המשפט לא “המשיגו” את ההתנהגות ככזו ולעתים לא ידעו כיצד לנהוג ביחס אליה. לדברי החוקרות, מתברר כי המקרים המתוארים אינם תופעה שולית. הן מזכירות סקר שנערך על-ידי ארגון נעמ”ת ב-2010 ומצא כי 5% מהנשים שחיות עם בני-זוג ומנהלות משק-בית משותף מעידות כי הן אינן חופשיות לפעול באופן עצמאי בחשבון הבנק שלהן או בחשבון המשותף, אף לא למטרות של הוצאות שוטפות, כגון רכישת מזון ותרופות; 21% מהנשאלות דיווחו כי בני-זוגן בוחנים את הוצאותיהן הכלכליות; ו-9% מהנשאלות ציינו כי הן זקוקות לאישור של בני-זוגן כדי לבצע רכישה ולקנות דבר-מה; ו-14% ציינו כי אין להן מידע על ההכנסות והרכוש של בן הזוג של בני-הזוג. ובכן, לעניות דעתנו, דברים עומדים להשתנות – מה הקצב השינוי ו/או מהלכו עוד רב הנסתר על הגלוי אם כי המגמה ו/או הכיוון מתחיל לרקום עור וגידים בחודש 07/2020 ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה פה אחד לאשר עקרונית הצעת חוק ממשלתית לתיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה שבא לתת מענה לנושא אלימות כלכלית. במסגרת דברי ההסבר נכתב כי האלימות או ההתעללות המתרחשת במסגרת יחסים בין בני זוג אינה מתמצה אך בביטויים התנהגותיים אלימים ברמה הפיזית. אלימות והתעללות יכולות לבוא לביטוי בהתנהגויות נוספות פוגעניות לא פחות שאופיין מילולי, נפשי, רגשי וחברתי, ביטוי התנהגותי נוסף בעל היבטים פוגעניים ואלימים הוא בפן הכלכלי. דוגמאות לאלימות כלכלית: גבר המסרב לכך שאשתו תחזיק פנקס שיקים או כרטיס אשראי אלא רק כסף מזומן שהוא מקצה לה להוצאות שהוא מגדיר, גבר השולל מאשתו כל אפשרות לקבלת החלטה בנוגע לכספים שהאישה עצמה השתכרה ונדרשת להעבירם לחשבון שלגבר יש שליטה בלעדית עליו.

בהצעת החוק הנ”ל מוגדרת לראשונה אלימות כלכלית כהתנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן זוגו, שמתרחשת תוך הטלת אימה או הפעלת כפיה או הפעלת שליטה עליו ואשר באה לביטוי באחת משלוש אלה:

התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות על יציאה לעבודה, פתיחת חשבון בנק. כך למשל נשללת לעיתים מבן הזוג כל אפשרות לקבל החלטה בכספים שהוא עצמו השתכר;

התנהגות המונעת או מקשה על שימוש בנכסים בהם יש זכות לבן הזוג או גישה אליהם לרבות בדרך של מניעת כרטיס אשראי, הסתרת קיומם של נכסים כאמור, של פעולות ביחס אליהם ושל התחייבויות לגביהם וכן מניעת גישה למידע על נכסים, פעולות והתחייבויות כאמור;

התנהלות כלכלית המונעת ניהול סביר ותקין של חייו של בן הזוג, לרבות בדרך של שליטה על התנהלותו הכלכלית של בן הזוג בחיי היומיום.

בנוסף, נקבע בהצעת החוק כי הגדרת אלימות כלכלית תכלול גם התנהגות כאמור לעיל של אדם כלפי בן משפחה אחר בשינויים המחויבים.

הצעת החוק קובעת כי בגינה של התנהגות המהווה אלימות כלכלית בית המשפט יהיה מוסמך לתת צו למניעת אלימות כלכלית בו יהא רשאי להורות לאדם להימנע מעשות מעשה הנכלל בגדר ההתנהגויות העונות להגדרה של “אלימות כלכלית” כאמור או לעשות מעשה להפסקת אותה התנהגות. כן יוסמך בית המשפט לתת צווים למסירת מידע לרבות לבנקים או לחברות כרטיסי אשראי. עוד נקבע בהצעת החוק כי נקיטת אלימות כלכלית תהווה עוולה אזרחית שניתן לתבוע בגינה. [מתוך מאמרו של חברי המלומד עו”ד אסף ורשה] – “בשונה מחוקים אחרים בהם קבע המחוקק חובת פיצוי ללא הוכחת נזק, במקרה של אלימות כלכלית, סביר להניח שתידרש התובעת) כנראה שזו תהיה תובעת אם כי לא מתחייב( להניח בפני בית המשפט ראיות שמוכיחות את אופי הפגיעה ומידת הפגיעה שנגרמה לה בעקבותיו.

עו”ד בועז לביא: צילום פרטי

לצד זאת, לרשות התובעת תעמוד האפשרות לדרוש פיצוי בגין סבלה הנפשי ופגיעה בכבודה. גובה הפיצוי נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר יתרשם ממצבו של הנפגע בכל מקרה ומקרה ומחליט על גובהו של רכיב זה על פי נסיבות העניין.

אחת מהטענות העיקריות כנגד החוק היא כי נשים יוכלו לעשות בו שימוש פסול לצורך הפעלת לחץ על בן הזוג במסגרת הליכי גירושים, כדוגמת תלונות שווא בגין אלימות כלכלית. אולם הבסיס להשוואה רעוע. במקרה הזה, הגבר לא ייעצר ובשביל לנקוט בסנקציה, על הצד המתלונן להגיש תביעה ולהרים את נטל ההוכחה כי בן הזוג נוקט באלימות כלכלית מתמשכת.”

על מנת ליתן מענה משפטי הולם יש להתכונן ליום פקודה וכמו שאומר המשפט העתיק- victory loves preparation” – יש להתכונן לפעולות ולמהלכים אותן אתה מתכוון לבצע ע’ד הכנה מוקדמת ומושכלת– יותר מכך לא נוסיף כאן…

התקשרו ובואו לפגישת יעוץ לפני ולא אחרי...

עו"ד בועז לביא

03-3733314 | 050-8814070 | boaz@blavi-law.co.il