top of page
  • תמונת הסופר/תאבי יופה

צריך להתפיל

עודכן: 12 בספט׳ 2023


אי אפשר שלא לשים לב לעובדה אחת ברורה וחד משמעית: מזג האוויר בעולם משתגע, שטחים רבים עולים באש ומדינות סובלות ממחסור במים ועקב כך מקושי בייצור מזון מחקלאות. כל אלה ועוד מעמידים בסימן שאלה את עתיד הכדור שעליו אנחנו חיים.


צילום לילך תוינה
ברק הורביץ

וכשאנחנו עוסקים בחקלאות ובמים אנחנו עוסקים בחיים, וחיים לא יכולים להתקיים בלי מי שתייה והשקיה. "מצב כדור הארץ היום פוגש אותנו בנקודה שבה אין מים ראויים לשתייה או לחקלאות, וצריך להתפיל", מסביר ברק הורביץ, מנכ"ל מעגן התפלה בבעלות קיבוץ מעגן מיכאל, "רק שני אחוזים מהמים על כדור הארץ ראויים לשתייה, בין השאר בגלל זיהום של נהרות או חוסר טיפול בשפכים".


אבל התפלה, כידוע, הוא עסק עתיר אנרגיה בגלל הצורך הרב בה בתהליך אוסמוזה הפוכה שבה רוב העולם משתמש להתפלת מי שתייה. "במעגן התפלה מתפילים מים מליחים מהאקוויפר (מים תת קרקעיים) כשהשוני הוא בריכוז המלחים", מפרט הורביץ, "ככל שעולים בריכוז המלחים במים יש צורך בהשקעה רבה יותר של אנרגיה. צריך משאבה שתפעל בלחץ גבוהה על מנת לבצע את תהליך האוסמוזה ההפוכה ויש גם אחוז של מים שחוזר לים שלא נעשה בהם שימוש. וזו הסיבה למה אנחנו חותרים אצלנו בחברה לפעול לפי המושג של 'כלכלה מעגלית'".




מה זה אומר בפועל?

"הכלכלה המעגלית אומרת בואו נראה איך אפשר למקסם את התוצר של שאריות מי ההתפלה ולייצר ממנו עוד דברים לתועלת הציבור. אנחנו רוצים לקחת את התמלחת (שאריות המים הלא מנוצלים לתהליך) ולעשות בהם שימושים נוספים על ידי פיתוח טכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו בעתיד למקסם את רוב המים המנוצלים לתהליך. העולם מבין שצריך לעשות ניצול מקסימלי של משאב המים בכל קשת הספקטרום. לדוגמה: ניצול המתכות הקיימות במי הים, מיצוי המים בתהליך עד רמת ניצול המשאב כדי להפוך אותו בתהליכים כימיים לחומרים נוספים שהם לא מים, קיבוע פחמן וכך להקטין את פלטות החמצן הדו פחמני הגורמות לזיהום האטמוספרה. ניצול תהליך ההתפלה לייצור לוואי של מימן ירוק ועוד טכנולוגיות עתידיות שהעולם הולך לקראתם. וכך להגיע לניצול מקסימלי כדי לשמר את כדור הארץ לדורות הבאים".




ואיך אתם עושים את זה?

היום מתפתחת כלכלה חדשה בשל העובדה שהעולם ממשיך לזהם את כדור הארץ דרך פלטות של חמצן דו פחמני. נכנסו חוקים ותקנות חדשים המאלצים את התעשיות המזהמות להקטין את הפלטות שלהם ובכך לנסות להגיע לאפס פלטת עד שנת 2050. זהו אתגר ענק ולכן צמחה כלכלה חדשה המנסה להתמודד עם הבעיה שנוצרה במשך השנים ויחד עם זאת לייצר רצון כלכלי לבעיית זיהום פלטות. הכלכלה החדשה מדברת על טכנולוגיות לקיבוע פחמן וכך למנוע ממנו להגיע לאטמוספרה ולפגוע באוזון. בצד אחד של המשוואה יהיה את הטכנולוגיות לקיבוע פחמן ובצד השני החברות המזהמות יחויבו לקנות קרדיט של פחמן בגובה הזיהום שהן מייצרות וייווצר שוק של מסחר בקיבוע פחמן. אנחנו בעולם ההתפלה נצטרך לפתח טכנולוגיות בר קיימא לקיבוע הפחמן ולתרום להקטנת הפליטות ושימור כדור הארץ לדורות הבאים.





״ניצול מקסימלי כדי לשמר את כדור הארץ לדורות הבאים"

"במקום להזרים את התמלחת שלנו חזרה לים אנחנו לוקחים אותה, מטפלים בה ומקבעים את הפחמן שבה. את אותו פחמן אנחנו מוכרים אחר כך בשוק החופשי לחברות נפט לדוגמה, או לחברות כמו מייקרוסופט שמייצרות חומרה רבה בתעשייה שפולטות פחמן. הן יבואו אחרי שיעשו חישוב ויבינו שהפחמן המקובע שלנו יעיל עבורם הרבה יותר מבחינה כלכלית".


בדרך הזו יוכל הורביץ להוזיל את מחיר המים המותפלים, שהם יקרים יותר באופן טבעי, בזכות הרווח ממכירת הפחמן. "זה קורה עכשיו בעוד חברות", מודה הורביץ, "גופים רבים בעולם מתעסקים בזה, בכלכלה החדשה, ברעיון להשתמש בכלכלה מעגלית להקטין את כמות הפליטות ולשפר את העולם"







וחיים לא יכולים להתקיים בלי מי שתייה והשקיה

"בסופו של דבר אנחנו תעשייה שתתקיים לכל החיים", מסכם הורביץ, "כי אין פתרון אחר כרגע להתפלה ואין טכנולוגיות מתקדמות שלא צורכות אנרגיה רבה. בינתיים אני רוצה לפתוח צוהר למחשבה אחרת, של מיקסום הרווחים ממשאב המים. וזה בדמות קיבוע הפחמן ומכירתו בשוק החופשי שמתפתח סביבו. מדובר בשוק ובכלכלה שיהיו שווים מאות מיליארדים של דולרים בעתיד. כמו גם ייצור מימן למשל. המים מכילים מימן, שתהליך ייצור האנרגיה ממנו עדיין יקר. אנחנו מנסים דרך תהליך האוסמוזה ההפוכה לייצר מימן בצד אחד ובצד השני מים מותפלים, וכך להביא לייצור אנרגיה זולה שתוכל להחליף בעתיד את האנרגיה המזהמת. יש עוד דרך ארוכה למיקסום פוטנציאל משאבי המים, אבל אם לא נתקדם בראייה העתידית של התקדמות מחשבתית וטכנולוגית והממשלות לא ירתמו לנושא בתמיכה כלכלית, יהיה מאד קשה להגיע ליעדים אופציונליים המאתגרים את העולם כולו. ויפה שעה אחת קודם".




bottom of page