מישל מורג- מצפן של ערכים, מנהיגות ונתינה

סיפור על שליחות, סבלנות ואחריות אנושית- יש אנשים שהעשייה שלהם ניכרת בכותרות, ויש כאלה שפועלים בשקט, בעקביות ומתוך תחושת שליחות עמוקה, מבלי להזדקק להכרה או למחיאות כפיים. עו"ד מישל מורג הוא אדם שהעשייה שלו נפרשת על פני תחומים רבים: שירות ביטחוני ולאומי, פעילות ציבורית וקהילתית, התנדבות, סיוע לאנשים ברגעי משבר ועשייה משפטית המבקשת לראות קודם כול את האדם שמאחורי הסיפור.

לאורך השנים ליוותה אותו תפיסת עולם ברורה, המבוססת על אמונה בצדקת הדרך, יושרה, אחריות, נתינה וכבוד האדם. אך לצד העשייה רחבת ההיקף, ישנה תכונה נוספת שמי שמכיר אותו מקרוב חוזר ומדגיש: סבלנות. היכולת לעצור, להקשיב, להכיל מורכבות, לראות את האחר ולאפשר לו למצוא בעצמו את הדרך הנכונה עבורו.

גם לאחר מאות רבות של ימי מילואים בשנים האחרונות, הוא ממשיך להתייצב ולתרום, בלי להפוך את העשייה האישית לסיפור על עצמו. ביקשנו להכיר מקרוב את האדם שמאחורי העשייה, את המצפן שמנחה אותו ואת הערכים שהוא מבקש להעביר הלאה.

לאורך השנים מילאת תפקידים רבים, בשירות הביטחוני, בעשייה הציבורית, בקהילה ובעולם המשפט. מהו המצפן שמכוון אותך בכל התחומים האלה?

אני פועל מתוך אמונה בצדקת הדרך. בעיניי, חשוב לדעת מה נכון, לפעול ביושרה ולזכור שגם כאשר הדרך מורכבת, יש משמעות לאופן שבו אנחנו בוחרים לצעוד בה. התפקידים משתנים, הנסיבות משתנות, אבל הערכים צריכים להישאר יציבים.

אנשים שעובדים איתך, לקוחות וחברים מתארים אותך כאדם סבלני וסובלני, שמצליח לראות את האחר ולהכיל גם מצבים מורכבים. עד כמה התכונות האלה משמעותיות בדרך שבה אתה פועל?

סבלנות וסובלנות הן בעיניי חלק בלתי נפרד מכל מפגש אנושי. צריך לתת לאדם את הזמן שלו, להקשיב באמת ולא למהר לשפוט או להסיק מסקנות.

אני משתדל לראות את האדם שמולי, להבין את המקום שממנו הוא מגיע ולהציג בפניו את האפשרויות השונות העומדות לרשותו, על היתרונות והמחירים שלהן. ההחלטה כיצד להמשיך היא שלו. התפקיד שלי הוא לסייע לו לראות את התמונה הרחבה ולקבל החלטה מתוך הבנה.

במהלך חייך בוודאי ניצבת לא פעם בפני צמתים שבהם היה צריך לבחור בין הדרך הנוחה לדרך הנכונה. האם היו רגעים כאלה שעיצבו אותך?

כן, רגעים רבים כאלה במעלה הדרך. לא תמיד הבחירה פשוטה, ולעיתים הדרך הנכונה דורשת יותר מאמץ, סבלנות ונחישות. אבל בסופו של דבר, אדם צריך להיות שלם עם עצמו ועם הדרך שבה בחר לפעול.

אתה עוסק בנתינה ובסיוע לאחרים כבר שנים רבות, בתחומים ובמעגלים שונים. מהו התגמול האמיתי עבורך?

השמחה בעיניי מקבל הסיוע, לראות את ההצלחה שלו. אין סיפוק גדול יותר מלראות אדם שמצליח להתקדם, להתגבר על קושי או למצוא את הדרך שלו בזכות העזרה שקיבל. הנתינה אינה נמדדת במה שאני מקבל בחזרה, אלא במה שהאדם שמולי מצליח להשיג.

גם בעולם המשפט וגם בחיים הציבוריים אתה פוגש מחלוקות, אינטרסים ואנשים שנמצאים לעיתים בעמדות מנוגדות. כיצד אתה ניגש למצבים כאלה?

אין דבר כזה רווח והפסד במובן הפשוט. צריך להגיע להבנה ולהסכמות הדדיות, תוך הכרה במחיר ובמשמעות של ההחלטה עבור כל אחד מהצדדים. אני מאמין שלא כל מחלוקת חייבת להסתיים בכך שמישהו מנצח ומישהו מפסיד. לפעמים ההצלחה האמיתית היא היכולת להקשיב, להבין את האחר ולמצוא פתרון שאפשר לחיות איתו.

לאורך השנים פגשת אנשים רבים ברגעים של קושי, חולשה וחוסר ודאות. מה למדת מהמפגשים האלה על האדם ועל הצורך שלו בעזרה?

למדתי שאנשים שנמצאים במצוקה זקוקים ליד מושטת, גם אם לא תמיד הם יודעים לבקש אותה או להגדיר בדיוק מה הם צריכים. הם מוכנים לקבל כל הושטת יד. לפעמים עצם הנכונות להיות שם, להקשיב ולתת תחושה שמישהו רואה אותם, משמעותית לא פחות מהפתרון המעשי.

חלק משמעותי מהעשייה שלך מתרחש הרחק מאור הזרקורים. בשנים האחרונות, לצד כל יתר עיסוקיך, צברת כ-700 ימי מילואים בשלוש שנים, ואתה ממשיך להתייצב ולשרת. גם קצינים ששירתו לצידך מאות רבות של ימים בתקופת המלחמה מתארים אותך כמצפן. מה מניע אותך להמשיך לתת כך, בלי לבקש הכרה?

אני מאמין שיש דברים שעושים מתוך תחושת אחריות ומחויבות, ולא כדי שיראו או יכירו בהם. כשיש צורך להתייצב ולתרום, אני עושה זאת מתוך אמונה בצדקת הדרך ומתוך רצון להמשיך ולהעניק. זה לא רק אני, אלא גם היכולות שניחנתי בהן והרצון להשתמש בהן לטובת האחר והחברה.

מי ששירתו לצדו לאורך תקופות ממושכות מכירים מקרוב את המחויבות הזאת. עבורם, דמותו היא מצפן - אדם שאפשר לסמוך עליו, שממשיך להוביל ולפעול גם כשהדרך ארוכה ותובענית. אולי דווקא העובדה שאינו מרבה לדבר על העשייה הזאת היא שמספרת עליה יותר מכול.

אתה מדבר על מנהיגות לא כעל תואר או דרגה, אלא כעל דרך התנהלות. כיצד אתה מגדיר מנהיגות אמיתית, ומהו תפקידו של אדם מנוסה כלפי הדור הצעיר?

מנהיגות אמיתית היא היכולת לגרום לאנשים לפעול מתוך רצון עצמי, הערכה והזדהות. לא מכוח סמכות בלבד, אלא באמצעות דוגמה אישית. אני מאמין שתפקידנו הוא לשמש עמוד מוביל לפני המחנה, להראות דרך ולתת לאחרים את האפשרות ללמוד ממנה ולבחור בה בעצמם.

אתה חבר בארגון הבונים החופשיים, שחרט על דגלו ערכים של אמת, שוויון, אחווה ותרומה לחברה. כיצד ערכים אלה משתלבים בתפיסת עולמך ובעשייה שלך?

הערכים האלה קרובים מאוד לתפיסת עולמי. האמונה באמת, בכבוד האדם, בשוויון ובאחווה היא בסיס חשוב לחברה מתוקנת. בעיניי, אין די לדבר על ערכים - צריך להביא אותם לידי ביטוי במעשים, ביחס שלנו לאנשים ובנכונות לתרום לסביבה שבה אנחנו חיים.

אם היית יכול להעביר מסר אחד לדור הצעיר, לאנשים בתחילת דרכם או לכל מי שמחפש את דרכו, מה היית מבקש לומר?

פעלו על פי מיטב אמונתכם וצדקת הדרך. זכרו שיש אנשים סביבכם ושמרו על כבודם. אל תוותרו על הערכים שלכם, היו מוכנים ללמוד, להקשיב ולבחון מחדש את הדרך. ובעיקר, אל תשכחו את האדם שמולכם.

סיכום – הדרך נמדדת גם במה שלא רואים

סיפורו של מישל מורג אינו מתמצה בתפקידים שמילא, בתארים שנשא או במספר ימי השירות שצבר. הוא מתגלה דווקא בפרטים הקטנים והגדולים שביניהם: בסבלנות להקשיב, ביכולת להכיל דעה אחרת, בנכונות להציג לאדם את האפשרויות ולאפשר לו לבחור, ובהתייצבות פעם אחר פעם למען הפרט, החברה והמדינה.

העשייה שלו נמשכת במעגלים רבים - מהאדם היחיד הזקוק לעזרה, דרך הקהילה והחברה ועד לשירות הלאומי. היא מתאפיינת בתחושת שליחות שאינה זקוקה לקדמת הבמה כדי להמשיך ולהתקיים. גם מי שמכירים אותו מקרוב אינם תמיד יודעים את מלוא היקף התרומה שלו.

החיבור לערכי הבונים החופשיים - אמת, שוויון, אחווה ותרומה לחברה - משלים תפיסת עולם שבה ערכים אינם סיסמאות, אלא מצפן שמכוון את ההתנהלות היומיומית.

אולי זו גם משמעותה של מנהיגות אמיתית: לא רק להוביל אנשים, אלא להיות אדם שאחרים יכולים להישען עליו, ללמוד ממנו ולמצוא בו כיוון. אדם שמבין שנתינה אינה מחייבת במה, שמנהיגות אינה מחייבת רעש, ושבסופו של דבר, לצד כל העשייה וההישגים, הדבר החשוב ביותר הוא להישאר בן אדם.

בואו לבקר באתר שלי-