יוסי עמיר בעל משרד האדריכלים “יוסי עמיר – נ.ת.ע אדריכלות”, בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון לתואר שני, התמחה במשרד הראשי של משה ספדיה בבוסטון ועם שובו, הקים את שלוחת הצפון של מחלקת התכנון בקיבוץ הארצי. לצד תכנון פרויקטים מגוונים ונושאי פרסים הוא משמש כמרצה בכיר נלווה בטכניון ופיתח שני פטנטים רשומים בתחום מבנים מרחביים שאחד מהם כבר יושם.
מה הוא ייעודו של האדריכל בעיניך?
“לתפיסתי, האדריכל יוצר “מקום”, מלחין “תחושת מקום” וייעודו – “איכות המקום”.
המושג יצירת “איכות המקום” יובן אם נתייחס למרכיביו העיקריים:
הפן הטכנולוגי: יצירת “מקום” המהווה מחסה ומקנה תחושות נוחות לשוהים בו, בכל הפעילויות המתקיימות בו. כל זאת, תוך עמידה בפגעי מזג האוויר, האקלים והסביבה, הבטחת אריכות חיים ובעלויות הקמה, תפעול ותחזוקה סבירות.
הפן התפקודי: יצירת מרחבים מתאימים, מעודדים ויעילים, לפעילויות צפויות (ובלתי צפויות), פורמאליות ולא פורמאליות. פן זה מתייחס גם לקשרים הרצויים והבלתי רצויים שבין אזורי משנה ב”מקום”, לקשרים ביניהם ובין הסביבה בדרגות פנים/חוץ מגוונות, תוך עידוד אינטראקציות רצויות ודיכויי הבלתי רצויות.
“תחושת המקום” המולחנת על ידי האדריכל היא “המוסיקה שהמקום מנגן בכל כליו” לשוהים בו ולחולפים בשוליו. “מוסיקה” זו היא היצירה המתנגנת על ידי החללים, המסות, המימדים, הפרופורציות, החומרים, הגוונים, הטקסטורות, הצורות, הסימבולים, הפרטים, הפתיחות אל הסובב והנצפות מהסובב, הרוח החולפת, האור והצל, החי והצומח וההרמוניה בין כל אלו.
“תחושות מקום” משתנות עם מזג האוויר והעונות וגם השלכת והירק מככבים בהן. מי שמודע לקיום “תחושות מקום” יכול לפתח רגישויות אליהן ואת העונג מהתחושות שחלק מהמקומות “מנגנים”. תמונות והדמיות הינן רק כלי מייצג ל”תחושת מקום” ולעיתים הן מהוות תחליף מתעתע.
ייעוד האדריכל הוא “איכות המקום”.
“איכות מקום” היא המכלול של כל המרכיבים הללו. האתגר של אדריכל בעיניי הוא לא רק “איכות המקום” אלא בעיקר השבחת “יחס האיכות”, שהוא היחס בין “איכות המקום” לבין “עלות המקום”, לרבות: הקמתו, תפעולו, תחזוקתו ושמירת ערכו לחיים ארוכים.“
עשרת הפרויקטים הנבחרים מציגים את הגיוון שאני גאה בו בעבודותיי:
1 | בית שרי אריסון בבני ציון
הבית נצפה מן הרחוב כחד קומתי, בשל הנחיית אריסון שהבית לא ינקר עיניים. בסקר בתי יוקרה בידיעות אחרונות משנת 2003, דורג הבית כשני בערכו אחרי בית שגריר ארה”ב בישראל. ערכו של בית אריסון נאמד בסקר בשווי פי 2.2 מעלות הקמתו בקירוב.
2 | בית הספר אל-רואה במנשיית זבידה
הוקם בשטח מצומצם ובו עצי אלון וותיקים. האדריכלות הינה רקמה של מרכיבי בית הספר סביב חצרות מגוונות, בכיכוב עצי האלון. בית הספר זכה ב”פרס בית הספר הנאה”, בבתי הספר היסודיים לשנת תשס”ד.
3 | אורחאן דברת
תוכנן כתשלובת שירותי תיירות, מסחר ושירותי דרך ובמרכזו מוקמה “מסעדת מארשה” של מובנפיק. בשנת פתיחתו, אתר זה זכה למספר המבקרים הרב ביותר בישראל.
4 | תשלובת תיירות צוק מנרה
זכתה בתחרות בהשתתפות שישה אדריכלים מוזמנים וכיכבה בחוברת השיווק. הצוק המקורי נותר פתוח ועוצב כאמפיתיאטרון טבעי הפתוח לנוף עמק החולה, הגולן והחרמון. דפנותיו מוגדרות ע”י אולמות מרכז קונגרסים ובעורפו מגדלון תחנת הרכבל העליונה. בראש המגדלון מסעדת נוף. ממרכיבים אלו נפרשים לאחור ולצדדים, חמישה מפלסי חדרי מלון בקווי הגובה של השלוחה, הכולאים חצרות טבעיות. מפלס החדרים העליון מהווה גם גשר הנושא פרגולת טיילת אל מרכז הספורט של מנרה (התחממות הגזרה לא אפשרה הקמת התשלובת).
5 | המרכז המסחרי בעין המפרץ
רצף בנוי בחזית של כ-400 מטר מול עכו עם זכויות לבניית 18,000 מ”ר (השטח הגדול ביותר ללא “שימושים חורגים” ו/או משפטים, שאושר לקיבוץ). המוטיב המיצג, האקוודוקט, חוצה את האגף המרכזי ו”הקשת הגדולה” במפתח 24 מטר, תומכת בחלל דו-קומתי של 1200 מ”ר. סקיילייט משופע המגדיר גם את הכניסה, מטפס אל כיפת החלל כמשפך אור.
6 | שכונות, מבני ציבור, תב”ע ושיוך דירות בקיבוץ עין דור
קיבוץ אותו ליוויתי כ-25 שנים. הליווי כלל: “שכונות גן” סביב כיכרות ירק המגדירות ציבוריות ופרטיות (הרבה לפני ההפרטה), תכנון תב”ע, בינוי ומבני ציבור למרכז הציבורי שהתפתח בהדרגה וכן “תכנית שיוך דירות” שאושרה (בתום הפקדתה), בזמן שיא – 15 חודשים לאחר יום הזמנתה.
7 | סוכנות טויוטה בחדרה
היחידה שנבחרה לארח את נשיא טויוטה העולמית, בביקור בן 24 שעות שערך בישראל.
8 | קירוי מגרש משחקים בפארק הלאומי ברמת גן
מבנה ממבראנות בשטח 2,600 מ”ר הנסמך בעיקר ע”י 6 נקודות תמך (הגדול בישראל מסוגו ובו שטח לנקודת תמך הגדול מסוגו). המבנה עפ”י שיטת ACMS, המוגנת ע”י הפטנט הראשון שפיתחתי. בשיטה זו ניתן להקים גם אולם אירועים בשטח דומה, ללא עמודים בחללו. בנוסף, קירוי מגרש ספורט משולב, קירוי סדרת מגרשי טניס וריאציות רבות נוספות וכן פיסול סביבתי.
9 | בית פרטי בקיסריה
אחד משלושת הבתים הפרטיים שם. הבית מייצג גישה לגיוון חללים רבי “דרגות פנים/חוץ” – נושא האהוב עלי. בתחילת הליך תכנונו (ובכל פרויקט אחר), מוקדש תחקור בהליך ייחודי – לניתוח והגדרת צרכי המזמין, אורח החיים שהוא שואף להגשים וטעמיו. מסיבה זו הפרויקטים כאן אינם בסגנון אחיד ואני מאמין ש”תחושת מקום” עריבה ניתן להלחין הן בסגנון כפרי, הן בסגנון מודרני או סגנון אחר.
10 | ריחוף מואר באגם
זוהי הצעתי בתחרות פומבית לבית באגם בפארק הלאומי ברמת גן, הכוללת מבנה ה”שולח” את הגשר אל החוף. הבאים אליו מן החוף מתפצלים למסלולי “ריחוף עליון” ו”ריחוף תחתון” אשר מתמזגים בחללה הדו-מפלסי והמדורג של מסעדת אירועים, החווה את האגם בשקיפותה.
בנוסף לגאוותי בגיוון הפרויקטים (אשר ב-7 מהם זכיתי ב”הישגים ארציים”), גאוותי בעובדה שבכל הפרויקטים הרבים שבאחריותי לא הייתה “תביעה ביטוחית”, “תביעת מזמין”, או “תביעה תכנונית” אחת, למרות שבמרביתם מיצינו “מן הגורן ומן היקב”, הזדמנויות ל”זכויות בנייה” כחוק.
בנוסף, גאוותי בפעילויות מגוונות בעברי:
4 שנות הדרכת נוער בעפולה עילית
שירות כלוחם ומפקד בסיירת שקד במלחמת ההתשה
מזכיר קיבוץ עין דור
ניהול תכנון ב”רשת אורחאני דרך”
4 פרסים בתחומים שונים והשנה, פרס מנחה מצטיין בטכניון
למידע ופרטים נוספים:
טלפון: 054-8028424