זיוה נעים פורצת דרך בתחום גברי מעל שני עשורים, ראיון מרתק עם מנכ״לית החברה, "תחום הגנת אש פסיבית והכשרה והכנת ממ"דים למלחמה נחשב מאוד גברי", אומרת זיוה ״אתרי הבנייה הם זירה גברית במהות, גם ב-7.10 ראינו כעם, כמדינה את הכוח הנשי במלוא תפארתו נלחמות ומגינות, בטנקים, בשטח. נשים טובות ויכולות לחולל שינוי גם בענף הבנייה, זה המוטו שלי ואכן לאורך השנים אני מנסה לפתוח את השורות לעוד ועוד נשים״.
הקושי של נשים להשתלב בענף הבנייה נובע בין השאר מהאתגרים בתחום בו את פוגשת בבוקר אתר בנייה מלוכלך ולא משרד נקי אך לצד האתגרים יש יתרונות רבים בהם: שעות עבודה גמישות, אנושיות ויחסי עבודה טובים עם הצוותים בשטח. לכן זיוה נעים ממליצה לזוז מאזור הנוחות ולהשתלב בענף.
זיוה נעים היא יועצת בטיחות וממונה בטיחות אש עם למעלה מ-20 שנות ניסיון בענף. אחרי שהתייתמה בגיל צעיר מהוריה ונאלצה להילחם בחוסר ודאות באשר לחייה שהחלו בדירה קטנה בנתניה, היא בחרה ברצון להצליח בחיים והלכה לעולם של בטיחות וביטחון היום היא עובדת עם חברות הבנייה מהטובות בשוק ולה מוניטין מוערך.
מסביב לשעון | יום בחייך
זיוה איך נראה יום שלך בדר״כ?
״לרוב אני פותחת את הבוקר באימון: ריצה או פילאטיס. ב-6 בבוקר אני מתחילה שיחות עם הצוותים לבדוק שכולם יצאו, הגיעו לאתרים והתחילו לעבוד.
לקראת 9 בבוקר אני מתחילה סבב פרויקטים בשטח ופגישות יזומות להביא עבודה. הזירה השיווקית היא מלחמה, לגייס פרוייקט למשרד.
לקראת הצהרים חוזרת למשרד, עבודת ניירת, חשבונאות, הגשת מסמכי תקנים. בערב מתפנה לחברות ומשפחה. אני סבתא והיום לדוגמא אני מוציאה את הנכדה שלי מהגן.״
את זיוה נעים תמיד תמצאו בעשייה ויוזמה. בין אם מדובר בנסיעה בין אתרי בנייה שבהם היא מובילה פרויקטים שנמצאים תחת אחריותה, במעבר מפגישה לפגישה או בטלפון כדי לוודא שצוות העובדים המסור שלה מטפל בדיוק כמו שהוא צריך לטפל בפרוייקט נדל״ני ששכר את שירותיה.
החברה שבבעלותה מתמחה במיגון אש פאסיבי, איטום מעברי אש ועשן, איטום מחסומי אש בפיר חשמל ותקשורת, מעל דלתות אש ובמסדרונות מילוט. "פרויקטים שביצענו הם מהגדולים במדינה", מתארת זיוה, "אני נמצאת כל יום באתרי בנייה ולא משאירה את העובדים שלי בלי לדעת מה המשימה ובדיוק מה עליהם לעשות. גם כשאני לא נמצאת אני מפקחת כל הזמן ומביאה את הידע שלי לעבודה".
"בחודש הראשון ללחימה כל אתרי הבנייה נסגרו בבת אחת", ממשיכה זיוה לתאר את המורכבות של ימי מלחמת חרבות ברזל, "בעוד שהיום יש ימים של 10 אתרי בנייה פעילים ביום עם פרויקטים שלי, ימים של 15 ויש ימים של ארבעה פרויקטים. הכל תלוי בקצב ההתקדמות של הקבלן, שכן ברגע שהחשמלאי ונושא האינסטלציה הסתיימו אני יכולה להיכנס פנימה לבניין ולבצע את העבודה שלי".
אם היית פוגשת לקפה את זיוה בתחילת הדרך, בגיל 25 מה היית אומרת לה?
הייתי מייעצת לה לא לפחד מכלום. אומרת לה לסמוך על האינטואיציה שלך. את מסוגלת להגיע ולהצליח.
בתחילת הדרך, כל פרויקט חדש מלא באתגרים ומורכבויות אך עם השנים את רוכשת ניסיון ובונה מערכת אמון עם הרבה מנהלי פרויקטים, הם יודעים שאני שם עבורם.
איכות ומצויינות |
״התקנים בארץ בתחום מיגון האש מאוד מחמירים ואני רואה בזה יתרון. הפיקוח להגנות אש, בדיקות המעבדה והכפיפות לתקנים בינלאומים יצרו תחום מקצועי. אנחנו כמדינה מושפעים מאוד מהעולם בייחוד מארה״ב ואירופה על כן אני מקפידה לנסוע לכנסים, תערוכות ולמפעלים של טובי היצרנים לביקורי עבודה, לאחרונה הייתי בספרד. החיבור לעולם שומר על החברה שלי מעודכנת ועם יד על הדופק לחידושים בתחום.
מה בפועל העבודה שהחברה שלך מבצעת?
"אנחנו מבצעים את כל הגנות אש לפרויקט ומוודאים שהוא יהיה סטרילי, ושלא תצא האש מאזור מסוים ותתפשט למשך שעתיים. בפרויקט בבנייה, למשל, בכל קומה טיפוסית קיים אזור שמעבר אליו האש לא אמורה להתפשט במשך 120 דקות כדי שהאנשים יוכלו לעבור מקומה לקומה. אנחנו נעזרים בחומרים מיוחדים שעומדים בכל התקנים המחמירים, ונחשבים לטובים ביותר היום בישראל".
מה מייחד אותך מחברות נוספות בתחום?
"האמינות, היושר, המקצועיות, האחריות ומעל הכל היחס האישי. כולם יודעים מה הם מקבלים על העבודה איתי, ושאני אעשה הכל כדי לעזור לקבלן שלי בכל מחיר. אני פותרת לו בעיות מורכבות ורציניות שעולות מהשטח, עם עובדים ישרים ויעילים ועם כל הנשמה שלי. היום כל אחד שעובד איתי יודע שהוא מקבל מוצר מקצועי בניהול רציני, ולראייה כל הקבלנים הגדולים שנמצאים היום בשוק שאיתם אני עובדת".
הצצה לרשימת המשאלות | מה המשאלה שלך לחמש שנים הקרובות?
אחרי ה-7.10, אני חייה את היום. אין לי משאלות. לקום כל בוקר לחדשות ולשמוע בוקר אחרי בוקר רשימה של חללים, זה עצוב וקשה כ״כ. כל יום לראות את העם שלנו מסוכסך, את השיסוי והקרע בעם. בעבר לפני המלחמה, הייתי עונה לשאלה כזו שאני רוצה בית חדש יותר, פרויקטים גדולים יותר והיום החיים הפכו אותנו לצנועים, רק בקשה שלא יהיה גרוע יותר. שהנשים שנאנסו ישתקמו, שכל הפצועים שלנו יחלימו. הציפיות שלי ושל רבים מאזרחים המדינה היא שימים טובים יותר יבואו.