שמלת עם ישראל חיה | פמפס מתעורר לחיים על המסלול
- אייל הראל
- לפני 11 דקות
- זמן קריאה 10 דקות
עיצוב הדגם: טלי דביר לבנת ומזל חסון
שבוע האופנה ישראל קנדה ת״א | ערב הגאלה 26.10.25
הכול התחיל בנחל, טלי דביר-לבנת, מייסדת יום ההשראה הבינלאומי, קטפה עשרות צמחי נחל ועיצבה את “הבגד הכבד” יחד עם הסטייליסטית מזל חסון, שהקדישה אותו לזכר אמה שנפטרה לפני כשלוש שנים. בהמשך הבינו טלי ומזל שבכדי ליצור את הדגם הן זקוקות למעל 200 יח׳ פמפס ולכן יצרו קשר עם לינוי ושי מחברת ״פמפס מוד״ שנרתמו לסייע ושלחו למעצבות ארגז עם פמפס איכותי ליצירת הדגם.
לינק לפמפס מוד: : https://pampas-mood.co.il/
השמלה “עַם יִשְׂרָאֵל חַיָּה” מהווה מחקר אקספרסיבי על גבולות הגוף, טראומה והתחדשות באמצעות חומרים אורגניים מקומיים. הדגם, העשוי כולו מפרחי פמפס, צמח בר נחלי המסמל פראות, צמיחה בלתי מרוסנת ופוריות, אינו רק כיסוי, אלא הרחבה פורצת של הגוף הפנימי אל המרחב החיצוני.
הביטוי “עם ישראל חי” (בסיומת זכר) הוא מנטרה לאומית מרכזית המבטאת חוסן והמשכיות. המרת הסיומת לצורה הנקבית “חיה” יוצרת הצהרה רבת עוצמה, הקושרת את המשכיותו של העם היהודי לחיוניות הרוחנית, הרגשית והפיזית של נשותיו. זוהי התזה המרכזית של היצירה, והשמלה משמשת נקודת מוצא ויזואלית לדיון בכך.
העיצוב ממחיש את המטפורה של “הבגד יוצא מתוך הגוף”. במקום שהבגד יחבק את הגוף, הוא מבקיע החוצה כביטוי פיזי ומטאפורי לנשמה ולכוח החיים הפנימי. הפמפס, בנפחו ובמרקמו המחוספס, יוצר תחושת פליטה אנרגטית, אנלוגית ל”רוח היוצאת”. תפיסה זו מתכתבת עם התיאוריה הפנומנולוגית של הגוף החי והגוף האובייקט, כאשר הבגד משמש גשר בין תחושת העצמי הפנימית לביטויה המוחשי בעולם.
הדגם נוגע בשיח העכשווי של אמנות לבישה (Wearable Art) ואופנה בת קיימא, תוך שימוש בחומרים מקומיים ובשפה עיצובית אקספרסיוניסטית. הבגד הופך מפונקציונלי לפסל נייד הנושא מסר של תקווה, פריחה והתחדשות.
תודה לפמפס מוד לינוי ושי על הסיוע. תמונות של מוצרים מבית ״פמפס מוד״
הצגתה של היצירה על מסלול הגאלה של שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2025, בהשראת יצירה ספרותית רוחנית, חורגת מגבולות האסתטיקה. זהו מפגש בין עולמות שבו האמנות הוויזואלית הופכת לנרטיב היסטורי, חברתי ורוחני.
שמלת ה”חיה”, שעוצבה בהשראת קלפי התפילה של ד”ר עליזה לביא, אינה רק גרסה לבישה לספר תפילות היא ארטיפקט תרבותי חי, השואב את עוצמתו מן המפגש בין סמלים קדומים לשאיפה עכשווית להשמעת קול.
על המסלול צעדה הזמרת והיוצרת ליהי טולדנו, בביצוע חי ומרגש של השיר “אם ננעלו”, בליווי מקהלת האופרה.
הקדמה: הבגד כבד קנווס תרבותי
חומרים: פמפס (Cortaderia Selloana) – צמח רב-שנתי טרופי
טכניקה: פיסול בטקסטיל, שזירה ומבנה גוף
תיאור היצירה והקשרה התיאורטי
השמלה "עַם יִשְׂרָאֵל חַיה" מהווה מחקר אקספרסיבי על גבולות הגוף, טראומה והתחדשות דרך חומרים אורגניים מקומיים. דגם, העשוי כולו מפרחי פמפס (צמח בר נחלי המסמל פראות, צמיחה בלתי מרוסנת, ופוריות), אינו רק כיסוי, אלא הרחבה פורצת של הגוף הפנימי אל המרחב החיצוני.
1. הפריצה וההרחבה: הגוף כגבול דינמי
העיצוב ממחיש את המטפורה של "הבגד יוצא מתוך הגוף, פורץ מגבולותיו". במקום שהבגד יחבק ויכיל את הגוף, הוא מבקיע החוצה, כביטוי פיזי ומטאפורי לנשמה, רוח, או כוח חיים פנימי. הפמפס, בנפחו ומרקמו המחוספס, יוצר אפקט של פליטה אנרגטית' אנלוגי ל"רוח שיוצאת". תפיסה זו מתכתבת עם התיאוריה הפנומנולוגית של הגוף החי (Leib) והגוף האובייקט (Körper), כאשר הבגד הופך לגשר בין תחושת העצמי הפנימית לבין ביטויה המוחשי בעולם. ההרחבה יוצרת מרחב לימינלי שבין אישי לציבורי, בין סגור לפתוח.
2. חומר סימבולי: מריפוי להתחדשות
בחירת הפמפס, צמח הנמצא בשולי הנהר ומתאפיין בעמידותו ובפריחתו המרשימה, נושאת משמעות סימבולית עמוקה בהקשר של זהות לאומית ואישית:
* צמיחה ממשבר: הצמח, כאלגוריה, מייצג את היכולת "לקום ממשבר" וליצור "ריפוי". המבנה האוורירי והמזדקר של הפרחים מסמל את הכוח הבלתי ניתן לדיכוי של החיים (חַי).
* הפריון והבקיעה: המבנה דמוי הזרע המשתחרר או הולדתיות הבלתי נשלטת של הפמפס, מחזק את הרעיון שהאישה, באמצעות הבגד, "יולדת את עצמה מחדש". זהו תהליך של אוטונומיה יצירתית והכרה מחדש בעצמי לאחר תקופה של שבר.
* הסימבול הלאומי: הקישור לביטוי "עַם יִשְׂרָאֵל חַי" משלב את הכוח הפנימי-אישי עם הנרטיב הקולקטיבי של חוסן והישרדות לאורך הדורות. התוספת שטלי דביר לבנת הוסיפה ה' הפן הנקבי והכוח של החוכמה הנשית בריפוי והחלמה.
3. מיקום בשיח האמנותי-אופנתי
היצירה משתלבת בדיון העכשווי באמנות לבישה (Wearable Art) ובאופנה בת קיימא , תוך שימוש בחומרים מקומיים (Locally Sourced).היא מהווה מחווה לזרם העיצוב ה"אקספרסיוניסטי" המשתמש בבגד ככלי לביטוי רגשי, נפשי ופוליטי, ומאתגרת את הפונקציה המסורתית של הבגד כאובייקט פרקטי גרידא, והופכת אותו לפסל ביצוע הנושא מסר של תקווה ופריחה בלתי נשלטת.
מקורות ההשראה לדגם
הצגתו של דגם על מסלול הגאלה בשבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2025, בהשראת יצירה ספרותית-רוחנית, אינה אירוע אסתטי גרידא; היא מהווה מפגש בין עולמות, שבו האמנות הוויזואלית הופכת למצע לנרטיב היסטורי, חברתי ורוחני עמוק. שמלת ה"ח"יה" המדוברת, אשר עוצבה בהשראת קלפי התפילה של ד"ר עליזה לביא, היא הרבה יותר מגרסה לבישה לספר תפילות.
היא ארטיפקט תרבותי חי, ששואב את עוצמתו מהקשר מורכב בין סמלים קדומים לבין שאיפה עכשווית להשמעת קול. על פי הדירקטיבה המפורשת של היוצרת, ניתוח זה יתמקד לא בסמליות השטחית של השמלה, אלא יצלול אל לב ליבו של המקור הרוחני והתרבותי: פרויקט התפילה של ד"ר לביא ומשמעותו הרחבה. מטרתו של מסמך זה היא לפענח את התהליך שבו תפילות נשים, שלפי התיאור "נלחשו" לאורך הדורות, "חזרו להשמיע את קולן בגאון", ולבחון את האמירה הנוקבת הגלומה בשם השמלה שעיצבו דביר לבנת וחסון "עם ישראל חיה".
הבחירה להציג תפיסה רוחנית-חברתית על מסלול האופנה מעידה על מגמה תרבותית רחבה יותר: יישור ההדורים בין עולמות הזהות היהודית, שבעבר נתפסו כמקוטעים. הסמלים הרוחניים, שנשמרו במשך דורות במרחבים פרטיים וריטואליים מוגדרים, חוזרים אל המרחב הציבורי והחברתי, לא רק כקישוט אלא כהצהרה אידאולוגית. זוהי התפתחות שמעידה על תהליך של אינטגרציה תרבותית, שבו הביטוי הרוחני הופך לחלק גלוי וגאה מהזהות הציבורית, תוך דחיית ההפרדה שבין דתי לחילוני.
השינוי הגרמטי־רעיוני שביקשה היוצרת להנכיח בסיסמה "עם ישראל חיה" (עם סיומת נקבית) אינו שינוי אקראי, אלא הצהרה אידיאולוגית עמוקה. הביטוי "עם ישראל חי" (עם סיומת זכר) הוא מנטרה לאומית מרכזית, המבטאת חוסן לאומי והמשכיות.4 על ידי המרת הסיומת לצורה הנקבית "חיה", נוצרת הכרזה מובהקת ורבת עוצמה. היא טוענת כי החיים וההמשכיות של העם היהודי קשורים באופן מהותי, יסודי ובלתי ניתן להפרדה לחיוּת הרוחנית, הרגשית והפיזית של נשותיו. זוהי למעשה התזה המרכזית של יצירה זו, והשמלה משמשת כנקודת מוצא ויזואלית לדיון בה.
היסטוריה של לחשים: מסע בעקבות תפילת נשים ביהדות
כדי להבין את משמעות "תפילת נשים", יש למקם אותו בתוך הקשר היסטורי רחב יותר של תפילת נשים ביהדות. מניתוח המקורות עולה כי תפילות נשים לא היו רק חלק מההיסטוריה היהודית, אלא שהן עברו תהליך ארוך של שקיעה ועלייה.
התפילה במקרא: קול עצמאי וספונטני
בתקופה שלפני חורבן בית שני, טרם התגבשות סידור תפילה רשמי, התפלל כל אדם על פי צרכיו ורחשי ליבו.2 בתקופה זו, תפילות נשים היו עצמאיות וספונטניות, והן שיקפו את ההוויה המיידית של המתפללת ואת נסיבות חייה.2 דוגמה מובהקת לכך היא תפילת חנה, שנחשבה על ידי חז"ל למודל של תפילה אידיאלית.2 דמויות מקראיות נוספות כמו רבקה, לאה, מרים ודבורה מציעות מבט אל המרחב הרוחני המיידי והבלתי אמצעי שבו נשים תקשרו עם הבורא באופן אישי.2
המיסוד ודחיקת הקול הנשי
עם היווצרות והמיסוד של סידור התפילה הכתוב בימי הביניים, החלה תקופה של צמצום השפעתן של נשים על נוסח התפילה הממוסד. תפילותיהן הפרטיות והאישיות לא זכו לתיעוד ולשימור רשמי, ולרוב נשכחו עם הזמן.2 תהליך זה של סטנדרטיזציה, על אף מרכזיותו לשימור התפילה, יצר באופן לא מודע פער רוחני עבור נשים. תפילת הציבור הפכה למרחב גברי ברובו, וקולות נשיים הוצנעו.
התחינות: קול חלופי שהתעקש להישמע
למרות זאת, התפילה הנשית לא נעלמה כליל. היא מצאה את ביטויה במסגרת מקבילה ולא ממוסדת: התחינות. אלו היו קובצי תפילות אישיות, שנכתבו לרוב בשפת הדיבור, כמו יידיש, והוקדשו לנושאים מחיי היום-יום של נשים - הריון, לידה, גידול ילדים ועוד.2 תפילות אלו, שמצאו את דרכן לסידורים ייעודיים לנשים, מעידות על התעקשותן של נשים לקיים שיח רוחני אישי, שהיה מנותק מהפורמליזם של בית הכנסת ומההלכה ששלטה במרחב זה.2
ההיסטוריה הזו מראה שהלחש הנשי לא נעלם מעולם; הוא פשוט נדחק למרחב הפרטי והלא רשמי. לכן, פרויקט התיעוד של לביא הוא לא רק גילוי היסטורי, אלא גם מעשה שמעניק לגיטימציה מחודשת למסורת בת אלפי שנים. פרסום התפילות בנות זמננו לצד אלו העתיקות, כפי שמופיע בספרה, מראה כי התפילה הנשית היא תופעה חיה ונושמת, המתקיימת ברצף היסטורי ומתפתחת בהווה.9
הדיאלוג המודרני: בין בית הכנסת ללב. שנת השראהבה
יום ההשראה הבינלאומי הקדיש את התמה השנתית השנה לאהבה או בשם הייחודי שבחרו ביום ההשראה הלחם של המילים השראה ואהבה, השראהבה. השיבה של תפילת הנשים אל המרחב הציבורי כרוכה בהבנה מעמיקה של הדיאלוג המודרני המתרחש ביהדות, המקיף הן את הפמיניזם הדתי והן את השיח על מקומה של האישה בדת.
מגבלות מסורתיות וקריאת תיגר
הגישה המסורתית הדגישה במשך דורות את הצניעות והפרדה בין המינים.14 ביטויים הלכתיים כגון "קול באשה ערוה" 15, והמנהג של ישיבת נשים ב"עזרת נשים" המופרדת, הגבילו את השתתפותן המלאה של נשים במרחב התפילה הציבורי. כך, תפקידן התמקד לרוב בבית, והן נפטרו מרוב חלקי התפילה בציבור, כולל אמירת קדיש.2
הפמיניזם הדתי וחיפוש התיקון
בניגוד לגישה זו, צמח בסוף המאה ה-19 וביתר שאת במאה ה-20 תהליך של שוויון מגדרי ביהדות.2 תהליך זה הוביל לשינויים מרחיקי לכת בקהילות רבות, בעיקר בזרמים הלא אורתודוקסיים, וכן בקרב האורתודוקסיה המודרנית. בבתי מדרש כמו מדרשיית הרטמן, נשים נטלו על עצמן תפקידי הנהגה ציבורית, כגון שליחות ציבור וקוראות בתורה, באופן שלא היה מקובל בעבר.3 מהלך זה נועד לתת ביטוי לגישה לפיה הדרה של נשים ממרחב התפילה הציבורי היא "תוצר של תפיסות תרבותיות" שראוי לתקן אותן.3
התחברות למסורת עתיקה שמעולם לא נזקקה להכרה ציבורית. היא מצביעה על כך שהתפילה המקורית הייתה "עבודה שבלב", וכי העיסוק בה לא תלוי בנוסח קבוע או במיסוד חיצוני.9 בכך, עבודתה מייצגת פן של פמיניזם דתי המתרכז בעוצמה של המרחב הפנימי, תוך שימור וחידוש של פרקטיקות שאינן מוכרות לציבור הרחב.
הסימבוליות המאחדת: מ"ח"י" ל"חיה"
הנקודה הגבוהה ביותר של הניתוח היא הסינתזה בין הסמלים והמושגים השונים, כפי שהם באים לידי ביטוי בשמלה ובמסר שהיא נושאת. זהו החלק שבו כל חוטי הנרטיב נארגים יחד ליצירת משמעות עמוקה.
משמעות המילה "חי"
המילה "חי", בעלת הערך הגימטרי 18, היא אחת המילים המרכזיות והעוצמתיות ביותר ביהדות.17 היא מסמלת "חיים, חיוניות, המשכיות ומעשיות".17 מעבר לכך, היא מייצגת את נצחיותו של האל.17 המושג "חיים" בתפיסה היהודית הוא עקרון יסוד, ומבטא ברכה, בריאות והתחדשות.18
המנטרה הלאומית: "עם ישראל חי"
הביטוי "עם ישראל חי" הוא ביטוי מודרני, שזכה למשמעות סמלית עצומה בעיקר החל ממחצית המאה ה-20, ושימש כמנטרה של חוסן לאומי והישרדות.4 הוא היה נפוץ בתנועה למען יהדות ברית המועצות, והפך להמנון הלא רשמי של העם היהודי, המבטא את הישרדותו הניצחונית למרות רדיפות ופרעות.4 הביטוי "עוד אבינו חי" 4 שמתלווה אליו, מבהיר כי המקור לחיים ולחיוּת הוא האל, המכונה "חי וקיים", וכי ההמשכיות היהודית נצחית.
האריגה הסמלית: "עם ישראל חיה"
בשלב זה, בגאלה של "שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב" חוזרת למרכז הבמה. על ידי הוספת הסיומת הנקבית, הבגד אינו רק חוגג את החיים, אלא מצהיר מהו מקורם של אותם חיים. השמלה שיצרו טלי ומזל, הופכת לשגרירה של מסר: חיי האומה אינם קונספט מופשט או היסטורי, אלא הם מתגשמים ומוזנים באופן מהותי על ידי החיים, הקולות והתפילות של נשות העם. על ידי הפיכת הלאומי למגדרי, והפוליטי לאישי, הביטוי "עם ישראל חיה" מגלם את הרעיון שחוסנו של העם היהודי בעת החדשה תלוי באופן בלתי נפרד ממתן המקום הראוי למרחב הנשי, האינטימי והציבורי כאחד.
השימוש בביטוי חדש, מגדרי, לציון מושג מסורתי הוא דוגמה יפה לתהליך של יצירה רוחנית המתקיים כל העת ביהדות. במקום לדחות את המסורת, היא מורחבת ומועשרת על ידי נקודת מבט חדשה. כך, השמלה אינה רק מוטיב אופנתי, אלא עדות חיה לתהליך מתמשך של התפתחות תרבותית, שבו העבר וההווה, המסורתי והחדשני, נאגדים יחד.
סיכום: מנשר תרבותי על בד
השמלה שמציגות דביר לבנת וחסון בשבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב, היא לא רק הצהרה אופנתית על מסלול. היא מהווה מנשר תרבותי מורכב, שמסנתז כמה מהנושאים המרכזיים בשיח התרבותי-דתי העכשווי. היא מסמלת את ההתכנסות מחדש של עולמות שבעבר נתפסו כהפוכים: האופנה המודרנית והרוחניות המסורתית; המרחב הציבורי הגלוי והפרטי המוצנע; והקול הלאומי הגברי והקול הנשי ההיסטורי.
לב ליבה של השמלה, והמסר החזק ביותר שהופק ממנה הוא השינוי הסמלי מהביטוי "עם ישראל חי" ל"עם ישראל חיה". שינוי זה אינו קוסמטי, אלא אידאולוגי: הוא מכריז כי חיי האומה אינם תלויים רק בעוצמה הפיזית וההישרדותית, אלא גם בחיוּת הרוחנית, היצירתית והחברתית של נשותיה. השמלה, שהיא עצמה סמל של חיים ושל התחדשות, משמשת כהצהרה פומבית ומחזקת את העמדה שנשות ישראל לא רק נשארות בחיים, אלא הן אלו שמעניקות את החיים לדורות הבאים ומוודאות את נצחיות העם.
עבודות שצוטטו
תפילת נשים ביהדות – ויקיפדיה, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA
תפילת נשים - מכון שלום הרטמן, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://heb.hartman.org.il/womens-prayer/
Am Yisrael Chai - Wikipedia, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://en.wikipedia.org/wiki/Am_Yisrael_Chai
ד"ר עליזה לביא - eBookPro הוצאה לאור באמזון, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://ebook-pro.com/writer/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90/
עליזה לביא - המכלול, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://www.hamichlol.org.il/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90
עליזה לביא - אתר הכנסת, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://main.knesset.gov.il/mk/pages/mkpersonaldetails.aspx?mkid=875
חכ"ל ד"ר עליזה לביא - האתר הרשמי, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://alizalavie.com/
תפילת נשים – פסיפס נשי של תפילות וסיפורים - חכ"ל ד"ר עליזה לביא, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://alizalavie.com/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/
זול ספר ספרי קודש - תפילת נשים עליזה לביא, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://www.zolsefer.co.il/171616/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90
קלפי חכמת נשים - קלפי מסר והעצמה בהשראת נשות התנ"ך, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://www.hochmat-nashim.co.il/
ספרים - חכ"ל ד"ר עליזה לביא, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://alizalavie.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/
חכמת נשים - למנחות מעגלי נשים, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://www.hochmat-nashim.co.il/product/%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA/
פמיניסטיות יהודיות (1) - הצצה מרתקת לתוך עולמה של אישה, תביא אתכם למחוזות שלא הכרתם - BeitChabad.com - בית חב"ד, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/480836
קול באישה ערווה - ויקיפדיה, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94
נשים בתפילה | תפילה בציבור - תורת הר עציון, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://etzion.org.il/he/halakha/studies-halakha/women-and-mitzvot/women-prayer-15-tefilla-be-tzibbur
שרשרת חי - מה היא מסמלת, ומה הייחודיות שלה? - HoneyBird תכשיטים, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://honeybird.jewelry/%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%99-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C/
חיה - Itim - עתים, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://www.itim.org.il/name-archive/%D7%97%D7%99%D7%94/
עם ישראל חי | עם הספר - WordPress.com, נרשמה גישה בתאריך ספטמבר 2, 2025, https://amhasefer.wordpress.com/2023/10/20/%D7%A2%D7%9D-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%99/
תגובות