"יש לתת לדמיון להתעורר למחול של חירות ולרקום את העיצוב בעיני הרוח..", כך מתארת האדריכלית איריס אבנרי דביר, כיצד פועמת בליבה ההשראה.
את השכלתה רכשה באקדמיה לעיצוב, אמנות וארכיטקטורה 'בצלאל' הפועלת בירושלים ובשני העשורים האחרונים
תחום התמקצעותה הינו אדריכלות ועיצוב פנים של בתי מגורים פרטיים, מגורי יוקרה ובנייני בוטיק במגזר הפרטי, ובתכנון משרדים וחנויות במגזר העסקי.
תהליך יצירתה נרקם משלב הבסיס, בתכנון סקיצות ותוכניות עבודה, ממשיך לבחירת החומרים האיכותיים, הפיקוח על הבנייה ומסתיים בבחירת הריהוט . איריס מביאה לידי ביטוי את תפישת עולמה ושמה דגש על הפרטים הגדולים כקטנים. "על העיצוב להיות כיצירת אומנות הן בהיבט האדריכלי והן בהיבט עיצוב הפנים. בכדי לממש חזון זה, אני מקפידה להעמיק לרזולוציות הקטנות ביותר וללוות את לקוחותי ביחס אישי וחם עד לגמר הפרויקט".
תחילת הדרך | ניצוצות של השראה
ניצוץ ההשראה הראשוני החל לבעור בי עוד בהיותי ילדה. מאז ומתמיד התחברתי לאסתטיקה ולאדריכלות. אני נוצרת בזכרוני טיולים עם אבי בין אתרי בנייה. ידעתי שאני רוצה ליצור חיים יפים ומסודרים, לסייע לאנשים לשפר את איכות חייהם בעזרת תכנון נכון ועיצוב מתאים.
יש שיאמרו שעל מנת ליצור יש לחזור לשורשינו, לבית הורינו או ליישוב בו גדלנו. אני אומרת - אנחנו לעולם לא עוזבים את בית ילדותינו, לעד הוא חי בתוכנו ומעצב את ימי חיינו בכל עת.
מהי השראה עבורך?
זיהוי ודיוק. היכולת שלי להבין מיהו האדם העומד מולי ולעצב בעבורו בית שתואם את צורת החיים שלו, האופי והזיכרונות שלו. למעשה, להבין את הנרטיב של הלקוח, הרי מאחורי כל משפחה עומד סיפור ייחודי, והכשרון הוא לדעת לספר ולבטא אותו החוצה בדמות תכנון נכון.
לדייק ולזקק את הסיפור המשפחתי וממנו ליצור את הבית המתאים כמו כפפה ליד. טביעת האצבע הייחודית שלי היא סגנון נקי וחם, בשילוב היכולת לשמוע את המסתתר בין השורות ולתרגם את ההקשבה לתכנון נכון. בסופו של יום, הבית אמור לשקף את מי שאנחנו ואת אורח חיינו.
מה מוציא אותך מהמיטה בבוקר? על תשוקה ומוטיבציה?
תחושת השליחות, המקצוע שלי מהווה עבורי דרך חיים עבורי ומסמל את האני מאמין שלי. אני משכימה בכל בוקר בשמחה, בידיעה שאני עוסקת בתחום זה מתוך אש העשייה הפנימית הבוערת בי. הרצון והאהבה ליצירה מעניקים לי אנרגיה ותשוקה בכל יום מחדש.
שינוי | הרגע הזה בו יש פוקוס, חידדת מטרות והבנת מה חשוב.
כבר בילדותי ידעתי שאהיה אדריכלית, אך לא היה לי הידע לתרגם את הרצון העז למילים 'אדריכלית ומעצבת פנים'. עם השנים החלתי להתבונן בחוברות עיצוב ולהתעניין ולבקר באתרי בנייה, וכשבגרתי הבנתי - אדריכלות היא מה שבוער בי, היא בשבילי. משם הדרך לבצלאל הייתה ישירה/
צילום | אלעד גונן צילום | עודד סמדר
על פחד ואי עשייה - או איך מתמודדים כשמלאים חששות?
מבחינתי אי עשייה היא אינה אופציה ולכן לא חוויתי רגעי חששות או חוסר ביטחון בדרך שלי. במשך כל חיי היצירה והעשייה הניעו אותי קדימה ותפסו את המקום למחשבות כמו 'מה יהיה'. בעיני, קושי הוא הדרך להגיע לעבודות יצירתיות ומעניינות אף יותר.
מה מעורר בך השראה?
השראה נמצאת בכל מקום, לכן צריך רק להטות אוזן ולהקשיב לה או לפקוח עיניים ולהתבונן מקרוב. כדי להיות מלאים בהשראה, יש לתת לדמיון להתעורר למחול של חירות ולרקום את העיצוב בעיני הרוח. אני סופגת השראה מכל דבר - מוסיקה, ים, הריח של ניחוחות נעימים באוויר, צפייה בסרט מרתק, חוויה קולינרית מיוחדת ובכלל כל מה שמצית בי רגש מעלה בי את המחשבה.
מה טמון בו שהופך אותו לקסום ומהפנט ?
השראה מהווה פיסת הדרך הראשונה ליצירה והחכמה הגדולה הינה לדעת לתרגם ולבטא אותה לעיצוב וכך לתכנן לאנשים בהתאם לחוויות האישיות שלהם. אם הייתי מקבילה זאת למקצוע אחר, אז אני תסריטאית ובמאית המנגישה את סרט החיים לבית. אדם קם בבוקר, מניח רגליים על הרצפה או מביט בחלל החדר, מתיישב על כיסא לשתות קפה או אוכל ארוחת ערב עם המשפחה, כל צורת החיים הכי קרובה אלינו היא הבית, ואני מאמינה שתכנון מוצלח לבית הוא כזה המתאים לאנשים ולצורת החיים שלהם במדויק.
צידה לדרך | איזה עצה היית נותנת לאלו שבתחילת דרכם?
המלצתי היא לא לקפוץ ישירות לתוך המים העמוקים ולפתוח בדרך עצמאית, אלא לעבוד תחילה כשכירים, להשתפשף, להקשיב וללמוד לאורך כל הדרך. הקשבה מביאה תוצאות.
מה המוטו האישי שלך?
עיצוב נקי וחם. - לפני הכל, על העיצוב להיות על זמני, מחומרים טבעיים 'שמזדקנים' יפה עם השנים. לא להתפתות לטרנדים אופנתיים ולהיות קורבן לעיצוב העידן המודרני, המשנה את פניו כל כך הרבה פעמים.
