פרופ' אהוד מניפז בראיון מרתק על ההאקתון הלאומי הרביעי, על מחקריו האקדמיים, על פעילויותיו לקידום היזמות והחדשנות בארץ ובעולם ועל הקשר בין השראה לחדשנות ויצירתיות.
פרופ' אמריטוס אהוד מניפז מאוניברסיטת בן גוריון, יו"ר מייסד של ההאקתון הלאומי בהנדסת תעשייה וניהול מיסודה של "קרן עירא לעסקים, טכנולוגיה וחברה", דיקאן בית הספר להנדסת תעשייה וניהול בשנקר, יו"ר של לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים, דירקטור מייסד של יזמים צעירים ישראל (חל"צ), דירקטור מייסד של האגודה העולמית לאוריינות מדעית. פרופ' מניפז כיהן במהלך הקריירה האקדמית שלו כפרופ' מן המניין להנדסה אווירונאוטית, הנדסת מכונות, הנדסת תעשייה וניהול ומנהל עסקים. בנוסף, שותף בכיר בדימוס בחברה לראיית חשבון וייעוץ ניהולי Ernst & Young העולמית.
כיצד תורמים המחקרים שערכת לפיתוח יזמות פנים ארגונית וחדשנות?
"במהלך עשרות שנים הובלתי מחקרים התומכים בפיתוח עסקים ותעשייה בארץ ובעולם ומקדמים תחרותיות וחדשנות של חברות ומדינות. בין מחקרים אלה נמצא מחקר בינלאומי בנושא יזמות וחדשנות שנערך עד היום במאה ושמונה עשר מדינות בעולם, כולל בישראל. תוצרי מחקר זה, היחידי בעולם שנסמך על בדיקות ברמת השטח ואינו נסמך על סטטיסטיקות רשמיות של מדינות, מובאים בפני קובעי מדיניות רלוונטיים, ראשי מדינות, האו"ם, הבנק העולמי, ה-OECD וגורמים בינלאומיים נוספים.
תוצאותיו של המחקר הינן מובהקות מבחינה סטטיסטית, בהיותו מבוסס על דגימה שנתית ומתמשכת של כ-90% מהתוצר העולמי הגולמי ושל כ-75% מאוכלוסיית העולם. במהלך עשרים ואחת שנים, הנתונים שנאספו מהווים בסיס למאמרים אקדמיים ודו"חות של המדינות השונות, בנושאי יזמות וחדשנות, כולל ישראל"
האם ניתן להצביע על ממצא מעניין במחקר בהקשר של חדשנות ויזמות?
"יזמות פנים ארגונית עדיפה על יזמות עצמאית - ממצאי המחקר מראים כי במהלך 10 השנים האחרונות, עצמת היזמות העצמאית בישראל הוכפלה מרמה של 5% לרמה של כ-10% ועצמת היזמות הפנים ארגונית עלתה ב-5 השנים האחרונות מ- 3% לכ-7%. זוהי כמובן מגמה חשובה וחיובית.
אולם, בניגוד לעלייה המונוטונית השנתית בעצמת היזמות העצמאית ובעצמת היזמות הפנים ארגונית, עצמת החדשנות משתנה מדי שנה - פעם היא נמוכה ופעם גבוהה. השוני בעצמת החדשנות מצביע על כך שיש צורך למצוא דרך לייצב את הגידול בעוצמת החדשנות. בכדי לעשות זאת, עלינו למצוא דרכים לשיפור התפקוד של המערכת הממוקדת ביצירת קניין רוחני חדש, כך שהיא תוכל לתרגם את החדשנות והיזמות לעסקים ברי קיימא ומכאן לתרום לגידול בתל"ג. ההאקתון הלאומי ה-4 אמור לייצב את עצמת החדשנות וקצב יצירת קניין רוחני ברמה הלאומית.
תובנה נוספת מהמחקר היא כי ליזמות עצמאית השפעה שלילית על הגידול בתל"ג של מדינות, מכיוון שהיזמים מבזבזים את כספם ואת כספי המשקיעים ובסופו של דבר לא מצליחים להפוך את היוזמה לעסק בר קיימא. לעומת זאת, יזמות פנים ארגונית משפיעה באופן חיובי על הגידול בתל"ג של המדינות. לכן, צריך למצוא דרך להגדיל את עצמת היזמות הפנים ארגונית. ההאקתון הלאומי תורם לשיפור בכישורי היזמות והחדשנות בהקשר ליזמות עצמאית וליזמות פנים ארגונית".
כאמור, ממצאים אלה תרמו, בין השאר, לאפיון ההאקתון הלאומי המתקיים זו השנה הרביעית ברציפות ב- 24-25 במרץ 2021 ההאקתון יתקיים על פי הנחיות התו הסגול ככל שתהיינה תקפות באותו המועד בחסות בית הספר להנדסת תעשיה וניהול בשנקר.
מה הוא הקשר בין השראה ל"יזם העוברי"?
"סוף מעשה במחשבה תחילה" ומהות המחשבה בהקשר להאקתון מבוססת על יצירתיות, הנובעת מהשראה.
כאמור, המחקר של חדשנות ויזמות אותו אני מוביל לצד קולגות מסביב לעולם, אינו מסתמך על מידע ממשלתי אלא על ממצאים מהשטח. בין השאר, אנחנו דוגמים את היזמים העובריים בשלושת החודשים הראשונים להיווצרות הרעיון במוחם, קרוב ככל האפשר לרגע ההשראה."
ארבע סוגיות מרכזיות הנידונות בהאקתון הלאומי הרביעי
1. עיר חכמה ושירותים קהילתיים
"נושא זה עומד במוקד תשומת לב בשנים האחרונות בישראל ובעולם.
במסגרת המחקר, בחודשים האחרונים נבדקו האקוסיסטם של ערים שונות בארץ ובעולם כולל: תל-אביב, מקסיקו סיטי, ריאד, טורונטו ועוד, במטרה לגלות דרכים לקידום יזמות וחדשנות. המחקרים מראים כי עיריות, רשויות מקומיות, מינהלות איזוריות הן בעלות השפעה רבה יותר על עצמת יזמות וחדשנות באיזורים אלו מאשר ההשפעה של חקיקה ותכניות של ממשלות פדרליות ברמה הלאומית.
לכן, ניתן דגש רב לטיפוח היזמות והחדשנות ברמה העירונית וסוגיות רבות בהאקתון מתייחסות לערים חכמות.
דוגמאות לסוגיות מקצועיות בהאקתון הלאומי:
- עיריית ר"ג
פתרון לניהול מערך מים עירוני במוסדות העיר
הקמת ספרייה וירטואלית לתושבים
- מועצה מקומית קריית טבעון
מערך מידע קהילתי בזמן חירום
- מערכת חניה חברתית קהילתית
טיפול במיגור תופעת חזירי הבר
2. מערכת הבריאות
מערכת הבריאות הינה משמעותית ביותר מבחינת היקף תל"ג של מדינת ישראל ובכלל. תשומת לב רבה ניתנת לפעילות לאומית זו במסגרת כל ההאקתונים האחרונים. בין הארגונים שהציגו סוגיות רלוונטיות ניתן למצוא את קופת חולים כללית ובית החולים "שערי צדק" בירושלים.
דוגמאות לסוגיות מקצועיות בתחום זה, בהאקתון הלאומי הרביעי:
- בית חולים "רעות"
אופטימיזציה של התורים של מערך אשפוז היום
- אגודת ניצן
תכנית לפיתוח כישורים חברתיים רגשיים בקרב ילדים ובני נוער
3. סביבה, מחזור וכלכלה מחזורית
תשומת לב רבה ניתנת ברמה הלאומית והאזורית לנושא של סביבה, מיחזור וכלכלה מחזורית.
דוגמאות לסוגיות מקצועיות בתחום זה, בהאקתון הלאומי הרביעי:
יצירת מעגל כלכלי לפסולת הטקסטיל
4. שיפור תהליכים ושיפור ערך מוסף לשעת עבודה
בעוד שהתל"ג לנפש במדינת ישראל עולה על התל"ג לנפש באנגליה, צרפת ויפן, ישראל ממוקמת במקום אחד לפני הסוף בדרוג מדינות ה-OECD מבחינת הערך המוסף לשעת עבודה. לכן, יש למצוא דרכים לשיפור תהליכים במקום העבודה, במטרה להעלות את הערך המוסף לשעת עבודה. ההאקתון הלאומי הרביעי ממנף את יכולות התחום של הנדסת תעשיה וניהול כדי לשפר וליעל תהליכים ולגרום לגידול בערך המוסף לשעת עבודה.
דוגמאות לסוגיות מקצועיות בתחום זה, בהאקתון הלאומי הרביעי:
- חברת כביש חוצה ישראל
יצירת תהליך ממוחשב לניהול התקשרויות בחברות ממשלתיות
ייעול תהליך מכרזים בתאגידים ממשלתיים
- חיל האוויר
שיפור מודל חיזוי של חיל אוויר לצריכת חלפים.
מה מייחד את ההאקתון הלאומי?
שלושה נושאים מייחדים את ההאקתון הלאומי
1. ההאקתון מהווה קואליציה של כל המוסדות האקדמיים הרלוונטיים בישראל- 14 מוסדות סה"כ ובהם: הטכניון, אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת אריאל וכלל המכללות הרלוונטיות: אורט בראודה, סמי שמעון, אפקה, שנקר, HIT וכו'. הקואליציה חוברת ללשכת המהנדסים והאדריכלים ואקדמאים במקצועות הטכנולוגיים.
2. לאור ממצאי המחקר, בהאקתון קיימת מוכוונות לסטודנטיות בכלל התחומים הטכנולוגיים (כמובן שגם הגברים משתתפים). יש לציין שמוכוונות למגדר הנשי מתבססת על הממצאים של המחקר בו זוהו שלוש לקונות בהקשר למגדר: חוסר נגישות לקניין רוחני, חוסר נגישות לרשת חברתית רלוונטית וחוסר נגישות להון. כאמור, ההאקתון הלאומי הינו מכשיר חשוב ליצירת קניין רוחני- IP והסוגיות השונות שיעלו במסגרתו השנה, ככל הנראה יתרמו לעיצוב החדשות במדינה.
3. ההאקתון מבוסס על סוגיות מקצועיות המגיעות מהשטח מחברות וארגונים מכל הוורטיקליים במדינת ישראל כמו: אינטל, איביי, מייקרוסופט, קופ"ח כללית, חברת נמלי ישראל, אלקטרה, לשכת המהנדסים, משרד ראש הממשלה, חברת חוצה ישראל, רשויות מקומיות (עירית רמת גן, מועצה מקומית טבעון) ועוד.
ולהסברים מעשיים לגבי תהליך ההאקתון הלאומי מיסודה של "קרן עירא לעסקים,טכנולוגיה וחברה":
למי מיועד ההאקתון?
האירוע מיועד לכל הסטודנטים בשנים א'-ד' ומוסמכים, עם עדיפות לסטודנטיות, מתחומי הנדסה, תכנה ועיצוב. הסטודנטים מגיעים מכל רחבי הארץ כולל הפריפריה, הגליל והנגב וממגזרים שונים, כולל המגזר הערבי, הדתי והחרדי.
בתאריך 5 אפריל, 2020, תוצגנה הסוגיות בפני הסטודנטים - אשר ילוו על ידי מנטורים מטעם החברות המשתתפות, אנשי סגל אקדמי ומומחים מתחום הנדסת תעשיה וניהול, עיצוב ותכנות. לאחר 36 שעות של עשייה רציפה, בתאריך 6 אפריל, 2020, הסטודנטים יציגו את התוצרים שלהם בפני צוותי שיפוט - מומחים מהתעשייה ומקהילת העסקים.
הפרסים – הפרסים יהיו ברמה תעשייתית - עסקית ולא אקדמית, החלטה שהעברתי בוועדת ההיגוי, משום שהסטודנטים טענו כי פרסים משמעותיים כספיים חשובים להם, לצד החוויה האקדמית, המקצועית והחברתית שהם עוברים במסגרת ההאקתון הלאומי. הפרסים המוענקים, בחסות קרן עירא לעסקים, טכנולוגיה וחברה, הינם ברמה עסקית:
- לצוות המנצח במקום הראשון - 15,000 ₪
- לצוות במקום השני - 10,000 ₪
- לצוות במקום השלישי - 5,000 ₪
הקריטריונים לזכייה בהאקתון הם -
- יצירתיות וחדשנות
- התכנות טכנולוגית, כלכלית ועסקית
- רמת הפיתוח של הרעיון הראשוני שהושגה במהלך ההאקתון
- השינוי או ההשפעה שיש לפתרון שהושג על הכלכלה והחברה בישראל
כל אחד מהצוותים שמגיע עובד במשך 36 שעות על סוגיה מקצועית כלשהי בהנחיית מנטור מטעם החברה/ארגון שהגישו את הסוגיה לצד חבר סגל אקדמי בכיר. בסוף האירוע נערך שיפוט על ידי בכירי האקדמיה והתעשייה בישראל.
לינק לאתר האירוע:
https://www.shenkar.ac.il/he/news_items/haakaton-kol-kore-4