מלחמת "חרבות ברזל" אשר נחתה עלינו בהפתעה גמורה ביום 07.10.23 הפכה את חיי היום – יום לקשים מנשוא ברבים מהבתים בישראל. מצוקה קיומית פיזית השלובה במצוקה נפשית וכלכלית הינם מכפילי לחץ משמעותיים בתא המשפחתי, אשר יש ונתון גם כך במצוקה עובר לתקופת המלחמה. במילים אחרות ופשוטות, תא משפחתי או בני זוג (נשואים אם לאו) אשר גם כך מצויים במחלוקות ו/או במשבר ו/או שבר ביניהם, הופך מכח רוח התקופה והקשיים האמורים לקרקע "פוריה" למחלוקות המובאות ונדרשות להתערבות ערכאות שיפוטיות.
"יישום חלוקת זמני שהות בזמן מלחמה – כך לדוגמא, הורים גרושים אשר מתקיים ביניהם בימי השגרה הסדר חלוקת זמני שהות ("משמורת"), מוצאים את עצמם מכורח לחצים אישיים ו/או פחדים (מוצדקים או לא מוצדקים) של מי מהצדדים כמעט על בסיס יום יומי במחלוקת עצימה ביניהם כיצד להוציא אל הפועל את ההסדרים הקבועים וחלים בימי שיגרה", מסביר עו"ד ונוטריון בועז לביא, מומחה לדיני משפחה וירושה, ייפוי כוח מתמשך, הסכמי ממון וצוואות.
"כך למשך, האם או האב מתנגד לשהות של הקטין עם הצד שמנגד (בביתו של הצד שמנגד) באשר לזה אין ממ"ד או הבית ממוקם באזור מסוכן יותר או זה מתנגד כי הקטין יתנייד מבית לבית בתחבורה ציבורית. מהניסיון שלי רבות מהמחלוקות (במילים אחרות: 'המריבות') בסיסן ומקורן בסכסוכי הצדדים ובמאבקי כח ושליטה מקדמת דנן, אשר רק קבלו משנה תוקף ועוצמה בימים אלו.
"הסדרי השהות מקומם להתנהל כסדרם בימי שלום ואין הם בבחינת הזמנה לשינויים כפויים ו/או חד – צדדיים גם באם נתמכים בהסברים הגיוניים לכאורה. כל אחד מהצדדים הנו אפוטרופוס טבעי ושווה זכויות על הקטין וכמו שהנו נדרש להבין ולהשכיל (ולהבטיח) מהי טובת הקטין בימי שגרה כך גם בימים אחרים.״
במילים אחרות: צד אחד אינו מוסמך ו/או בעל הרשאה לקבוע מה ראוי נדרש ו/או מותר בימים קשים אלו ו/או בימים אחרים טובים יותר. באם אין לזה ממ"ד בבית אזי קיים מרחב בטוח אחר בבניין או מקלט, באם מי מהצדדים מתגורר בימים כסדרם באזור ספר 'מסוכן' אזי הצדדים היו מודעים לכך עובר להתחייבותם ההדדית וקביעות בית המשפט.
"אולם מומלץ תמיד לגלות גמישות נדרשת ומתחייבת בהתאם לנסיבות הספציפיות תוך התחשבות הדדית ברצון של כ"א מהצדדים להנות מהקטין ולדאוג לו ולצרכיו בביתו שלו. את ההסכמות הנ"ל, הקצובות בזמן, רצוי להעלות על הכתב בצורה תמציתית וברורה.
"קשר טלפוני – כך לדוגמא, מי מההורים דורש לאכוף על הצד שני לקיים (לאפשר לו) קשר טלפוני עם הקטין בזמן שהקטין מצוי בטיפולו של האחר. יתרה מכך, דורש לעשות זאת בצורה אובססיבית (מספר רב של פעמים ביום או בערב) ואילו הצד השני רואה בכך כמטרד ומסרב לאפשר זאת.
"הבהרה – מקום בו אין החלטה מפורשת אחרת של ערכאה שיפוטית מכוחה מתנהלים והתנהלו הצדדים עד היום אין מקום של מי מהצדדים לדרוש מהצד שמנגד להקים קשר טלפוני "כל שעה" בין הקטין להורה האחר.
"פנייה לקבלת סעד בעניין זה הינה מיותרת לחלוטין וטוב באם ישכילו הצדדים לאפשר שיחה משמעותית ונרחבת אחת ליום ולא יכניסו את הקטין לסד לחצים ופחדים הנובעים מהמתח המתקיים בעניין זה בין הצדדים".
ומה בנוגע למקרים של אלימות במשפחה שוודאי עולים ומתרבים?
"בזמני קושי כלכלי קיימת נטייה שלא לפרק את התא המשפחתי אך אין זה מונע ואולי מגביר את ההתנגשויות (לעיתים העצימות ואף אלימות) בין הצדדים. כעובדה (כך לדוגמא: בימי הקורונה) כמות התלונות בגין אלימות במשפחה נפתחים יותר ויותר בימים אלו.״
"הבהרה – כל מקום בו מתקיימת אלימות ומי מהצדדים (גם הגבר) נתון בסכנה או חשש לסכנה יש לפנות לגורם המתאים והוא משטרת ישראל ואף גורמים אחרים (מעון/מקלט לנשים מוכות לדוגמא). כמו כן, יש לעתור ללא כל דיחוי בבקשה מתאימה למתן צו הגנה בפני בית משפט לענייני משפחה לענייני משפחה.
"למען הסר ספק – אין מקום להגשת תלונת שווא ו/או תלונה כוזבת אשר מגיעה כצעד טקטי ו/או בגין המלצות של 'אנשים טובים' ו/או עורכי דין המשתמשים בשיטה זו ככלי שרת להפעלת מנופי לחץ על הצד שמנגד. שיטה זו הינה פסולה מכל וכל ואין לה מקום במחזותינו.
"ובאשר להליכי גירושין/פרידה – בזמנים קשים ומאתגרים קיימת נטייה ללחיצה קלה על ההדק וקבלת החלטות אשר בימים כתיקונם כנראה לא היו מתקבלות באופן כה דרמטי וקיצוני. טוב יעשו הדברים באם יאתרו גורם אובייקטיבי אשר ידע לגשר בין הצדדים ולהנמיך את הלהבות. רצוי גורם מנוסה (עו"ד/מגשר/מטפל זוגי) אשר ידע לבנות 'תוכנית' (והוראות פעולה בצידה) אשר תיתן מענה ודרך להפרדות הצדדים באופן מושכל ומכובד".
