צו 8 לנפש: "המערכת מותשת, אבל הכוח הקהילתי הוא התרופה"

על הרצף שבין עזה לאיראן, ד"ר תלמה כהן מתריעה מפני "דור אבוד" של בני נוער ומחסור קריטי במטפלים בפריפריה. בראיון נוקב היא מסמנת את הכשלים במערכת בריאות הנפש, אך מציעה אלטרנטיבה מעוררת השראה: ויתור על האגו המקצועי, איחוד כוחות בין ארגונים וחזרה לערכי הקהילה כבסיס לאושר ולחוסן לאומי.

​"גדל פה דור צעיר שמרגיש שהופקר. דור שסבל מארבע שנים של התפרקות מסגרות – שנתיים של קורונה ושנתיים של לחימה. המערכת הציבורית 'רעבה' ומותשת, אבל יש לנו ידע עצום ויכולת הסתגלות. המפתח לשיקום ב-15 השנים הקרובות הוא היכולת שלנו לוותר על האגו, ולעבוד בשיתופי פעולה הדוקים בין כל גופי הטיפול והקהילה".

*אינפוגרפיקה

כעת, עם סיום המלחמה בעזה והתחדשותה של מערכה כוללת מול איראן, מתגברות גם הפניות לקבלת סיוע נפשי, ובעיקר לטיפול בטראומה. לדברי ד"ר תלמה כהן, סביר להניח שחלק ממגמה זאת קשורה במצבי סטרס מתמשך אשר חווים האזרחים במדינה, כמו גם העלאת המודעות בציבור לתסמיני הטראומה, לטיפול הקיים, והפחתת הבושה בפניה לטיפול. יחד עם זאת, דר' כהן מצביעה על המחסור החמור במטפלים, במיוחד בתחומי בריאות הנפש, ובטיפולים מוכחים מחקרית בטראומה.

"מדינת ישראל לא ערוכה לטפל בטראומות. במיוחד לא בטראומות מתמשכות ומורכבות, הכוללות שכול, בהיקפים הנדרשים לנו כעת", מציינת ד"ר כהן. "שנים על גבי שנים תחום בריאות הנפש הוזנח, אפילו יותר מתחום הבריאות הפיזית. כמדינה, ידוע שתוחלת החיים במרכז הארץ עולה ב-6 שנים על הפריפריה. בתחום בריאות הנפש, לדוגמא, קיימים בישראל נכון להיום, רק 300 פסיכיאטרים של הילד. כמה מהם נותנים שירות לאזרחים בעפולה? בצפת? בבית שאן? קריית שמונה או בבאר שבע? מה זמן ההמתנה לקבלת טיפול בילד בשירות הציבורי? בנוסף, בגלל מדיניות לא מספיק מתגמלת, אנחנו סובלים מ'בריחת מוחות'. 

"נכון שלא כל מי שמתקשה זקוק לטיפול אינטנסיבי. אבל המערכת העמוסה, הרעבה, והמותשת הזאת, חייבת ללמוד לעבוד בשיתופי פעולה הדוקים ולבנות מענה טרי סטנדרטי לאורך כל המערכות המטפלות (לדוגמא, מענה חירום טלפוני או צ'אט עבור משרד הבריאות קופות החולים, משרד החינוך, מרכזי החוסן, ועמותות כגון אנוש, נט"ל, סה"ר וכו'). כדי לזהות מקרי קצה שחייבים מענה מידי חירום, דחוף, יחד עם פיתוח שירותים קהילתיים, קבוצתיים, מענים בזום, מענים דרך 'נאמני טיפול' ועוד כדי להגיע לאוכלוסיות מתקשות, אשר יש בהן חוסן. יש הרבה אנשים טובים בכל המסגרות האלה, אנשים מחויבים, בעלי ניסיון רב. יש לנו כמדינה המון ידע ויכולת הסתגלות גבוהה, ויכולת פיתוח, אבל חייבים ללמוד לוותר על האגו ולעבוד ביחד".

כבר למעלה מ-35 שנה עוסקת ד"ר תלמה כהן בטיפול בנפגעי טראומה ובטיפול זוגי ומשפחתי. דר' תלמה כהן צברה ניסיון והכשרה ארוכת שנים, עם דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית, מCSPP, בטיפול בילדים ובמשפחותיהם, ניסיון קליני בבי"ח לילדים כמו בי"ח לילדים בבוסטון, בסטנפורד, ובשניידר, היא מדריכה בפסיכותרפיה ממוקדת טראומה, בעבודה סוציאלית קלינית, ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי. בשנת 2000 יזמה והקימה עמותה בשם "אחת ואחד מאיתנו", לטיפול בנפגעי אלימות מינית, ילדים ומבוגרים. עם צוות שגדל ל-12 מטפלות, ובהמשך התפתח לשני סניפים ברעננה ובפרדס חנה, שם טופלו מאות מקרים.

ב-2016 יזמה והיתה שותפה להקמת "המרכז לטיפול בנזקי טראומה נפשית" בבית החולים רמב"ם בחיפה שהחל לפעול ב-2018, שם היא ניהלה צוות של עד 12 אנשי טיפול, אשר טיפל במעל 120 פניות בשבוע. המקום נתן מענה לילדים, למתבגרים ולמבוגרים אשר חוו אירועי טראומה תחומים בזמן, כגון פציעות, תאונות דרכים, תאונות עבודה, אשפוזים טראומתיים, תקיפות, כולל פגיעות מיניות, אסונות טבע וכוויות.

היום, מעבר לעבודתה הקלינית בת"א ובזיכרון יעקב, היא חברת דירקטוריון בעמותת "עיקר" המנסה לתכלל את תחום הטראומה בישראל ולרתום את גופי הטיפול השונים לעבודה בצוותא, וב"רוח הישראלית" שהינה הזרוע הטיפולית-חינוכית של הסוכנות. כל אלה, במטרה לקדם מתן מענה בתחום הטראומה עבור ילדים ומשפחות, ועבור חיילים בודדים. 

מה מניע אותך כל השנים האלה לתרום בתחום הזה ולהשקיע כל כך בפיתוחו?

"יש לי רווחה כלכלית, ואני נלהבת להשקיע את מרצי בתחום. מאמינה בחוסן הנפשי של האדם ובנו, כציבור חפץ חיים".

יש דברים שצפים אצלך יותר בקליניקה בתקופה האחרונה מצד המטופלים?

"בקליניקה אני מטפלת בעיקר בנפגעי אלימות מינית כרונית ובזוגות. נפגעות ונפגעי אלימות מינית סובלים הם רגישים יותר לסביבה ומטורגרים בנקל כמו לדוגמא, מהמראות הקשים שצילמו מחבלי הנוחבא, במטרה לעורר תסמיני PTSD, באירועי הטבח במסיבת הנובה. באופן כללי, זיכרונות עבר לא מעובדים ותסמיני תדחק צפים כעת ביתר שאת. הורים לילדים צעירים, מדווחים על עלייה בחרדות של ילדים. אלה כוללים, צפייה אובססיבית במסכים, עצבנות ואי שקט, הפרעות אכילה, קשיי ריכוז, ועוד. צריך לזכור שהדור הזה של ילדים ובני נוער סבל מארבע שנים של התפרקות מסגרות מערכות החינוך. משנתיים של קורונה ולימודים מרחוק בזום, בנוסף לשנתיים של לחימה. אלה לא כוללים ציבורים שלמים של מפונים שנעקרו מיישוביהם, או שהיו באזורי הלחימה. גדל פה דור צעיר שמרגיש שהופקר, ויש תחושה שאין במי לבטוח. כמובן שחייבים לציין לטובה את החייליים הגיבורים שלנו ואת כל משרתי המילואים וכוחות הבטחון. אבל אלינו בתחום בריאות הנפש, מגיעים כאשר חוזרת השגרה. לנו יש המון עבודה לעשות לפחות ל10-15 שנים הקרובות".

איפה את מוצאת את רגעי השקט וההשראה שלך?

"אני חובבת טבע, ונעה בין זיכרון יעקב לתל אביב. אני מאוד אוהבת גינון, רצה כתחביב, ושרה להנאתי בחבורת זמר. אני בת קיבוץ במקור, ולכן משפחה וקהילה הם נכס עבורי. אחד ממחקרי האורך המשמעותיים והמוכרים שנעשו לפני שנים ארוכות, בהרווארד (ע"י פרופ' רוברט וולדינגר) מצא שמדדי האושר של אדם לא תלויים בסופו של דבר בגובה ההכנסה, פרסום, או סטטוס כי אם באיכות הקשרים החברתיים החמים ואיכות הקהילה שסביבו".

ליצירת קשר: נייד: 052-3496955 | מייל: talmacohen@yahoo.com | אתר: https://www.dr-talmacohen.info כתובת: קליניקה בזיכרון יעקב, תאשור 28 | קליניקה בתל אביב, שדרות בן ציון 24