כל פרויקט הוא יצירה חדשה, מעגל חיים שלם

נולדתי לתוך הארכיטקטורה: היא היתה חלק בלתי נפרד מהאוויר שנשמתי למן הולדתי לאבי, דן איתן - שהיה אז סטודנט בטכניון, והפך להיות אחד מהבולטים והחשובים מאדריכלי ישראל - ועד היום.

גדלתי, כמו אחיותי הצעירות ממני, בין בניינים בבנייה, שרטוטים, מודלים, נחשפתי לשפה, למושגים, לחשיבה על חלל ומרחב, לקולגות...

גיליתי עניין לא מעט, אולם היה ברור לי שכשאגדל, לא זו תהיה בחירתי. כיוונתי למדעים: פיסיקה ואסטרונומיה העסיקו אותי, וכשבגרתי, כיוונתי מחשבותי לחקר המוח (בסוגריים, אציין שאחי הצעיר, יונתן, הוא חוקר מוח, בתי הבכורה ליאור היא פסיכולוגית ומטפלת באמנות, ובני הצעיר, אורי, הוא סטודנט לתואר שני במדעי המוח...). 

אבל, בהבזק אחד מפתיע, שיניתי כיוון... 

יצאתי ללימודי ארכיטקטורה בארה"ב, Rhode Island School of Design. לאחר שנה אחת, עברתי ל-Architectural Association School of Architecture  (AA) בלונדון שהיה, ועודנו, אחד מבתי הספר הבולטים בעולם, שם למדתי תחת מורים שחלקם החלו לבלוט יותר ויותר בזירה העולמית. אחד מהם היה רם קולהאס, אשר עם סיום לימודי עבדתי עמו ועם איליה זנגליס במשרדם, OMA, שהיה אז בראשית דרכו. 

עם שובי לישראל, בחרתי שלא לעבוד עם אבי, על אף הדיאלוג המתמשך והפורה בינינו בנושאי ארכיטקטורה והחיים בכלל – שהמשיך עד מותו ב-2023.  במשך שלוש שנים עבדתי, בהנאה רבה, במשרדו של יעקב רכטר. עסקתי בתכנון עירוני ובבנייני ציבור ומשרדים. 

לאחר מכן הפכתי לאדריכל עצמאי, תוך שיתופי פעולה עם אדריכלים אחרים, כולל שותפות של מספר שנים עם אדריכלית אורנה שתיל.

במקביל, וממש מראשית דרכי בישראל, נכנסתי לעולם האקדמיה: לימדתי במשך שנים מספר  - כמנחה וכמרצה - ב"סדנא לעיצוב ואדריכלות" שהקים אדר' אליעזר פרנקל, ובהמשך, לאורך שנים ארוכות – בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ב"בצלאל" ובביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב.

לצד זאת, פרסמתי, במהלך השנים,  מאמרים רבים בנושאי תכנון ואדריכלות, בעיתונות ובכתבי עת לאמנות.  

עבודתי המקצועית כאדריכל עצמאי התפרשה על מגוון תחומים: תכנון עירוני, תכנון מבני ציבור, תכנון בתים פרטיים ותכנון למגורים – למיניהם.

עיסוקי המקצועי המרכזי בשנים האחרונות הוא תכנון בנייני מגורים במרכז הארץ, בעיקר בתל-אביב: בניינים לשימור, בניינים מורחבים ("תמ"א 38"), ובניינים חדשים, במסגרת התחדשות עירונית.

הפרויקטים העכשוויים ממוקמים במספר אזורים : בפלורנטין, ב"צפון הישן", בלב העיר ובמזרח העיר.

כמה מלים על ארכיטקטורה:

ארכיטקטורה היא מתן מחסה לבני אדם, ארכיטקטורה היא יצירת מבנים התוחמים חללים – בתוכם ומחוצה להם. מארג תלת-ממדי של ריק ובנוי, פתוח וסגור, פרטי וציבורי. 

לאדריכל יש תמיד שלושה קליינטים, לפחות: המזמין, המשתמשים, והציבור הרחב. 

על האדריכל להעניק ללקוחותיו לא רק את העיצוב עצמו אלא את מגוון הפתרונות התכנוניים האפשריים תוך הבנת צרכיהם ורצונותיהם. אני אוהב את החיבור האנושי והחשיבה המשותפת איתם. 

ולצד זאת, לאדריכל, המקבל את שכרו מהמזמין, אחריות רבה גם כלפי המשתמשים העתידיים – חלקם ידועים מראש, כשמדובר בבתים פרטיים או בבנייני מגורים המחליפים קיימים קיימים -  וחלקם יופיעו רק לאחר מכן – בבנייני ציבור, מגורים, מסחר, משרדים, בתי מלון...

חשוב להזכיר שחלק ניכר מעבודתו של האדריכל מוקדש להליכים הטכניים-ביורוקרטיים: תכנון לקראת קבלת היתר, בהתאם לדרישות, לתקנים ולחוקים, בשיתוף מתמיד עם היועצים בתחומיהם השונים – קונסטרוקציה, סניטציה, אקלים, חשמל, מעליות, נוף, וכו'...

לאדריכל אין סדר יום קבוע, ויש צורך לבנות, מדי שבוע או חודש, מערך פעילות מסודר, המבוסס על כל נושאי התכנון הרלוונטיים– בפרויקטים שונים המצויים בהליכי תכנון במקביל, כל אחד מצוי בשלב אחר ממשנהו.

חיוני לו, לאדריכל, להקדיש זמן לשוטט ולהתבונן, ולהרהר בנחת: הארכיטקטורה  היא תחום הוליסטי, חסר כללים או נוסחאות מדוייקות, הכולל בתוכו דמיון ומעוף המצריך ראש פתוח, יצירתיות וחויות ש"מתבשלות" במוחנו בהדרגה.  

על האדריכל "ללכת" עם הכישרון ולהאמין בו. לדבוק במטרות ולדעת כי כל הצלחה הינה תולדה של זמן, השקעה, למידה מתמדת, עבודה ללא קיצורי דרך וסקרנות.          

חשוב להבין את גודל האחריות המוטלת עליך כמתכנן מבנים שישמשו אנשים לאורך זמן לכן תעוזה, דמיון, ומענה על צרכים ורצונות הלקוחות הכוללים התחשבות בתקציב הם הנושאים שרצוי שילוו אותך בתחילת כל פרוייקט ולאורך כל התהליך.

מה המוטו או המנטרה האישית שלך?

כל פרוייקט חדש הוא יצירה חדשה היוצאת לאויר העולם, הדורשת טיפוח ופיתוח ממושך והדרגתי - מעגל-חיים מלא וגדוש.

אצטט את רנצו פיאנו, אחד מהארכיטקטים האהובים עלי:

"אחד מהדברים היפים בארכיטקטורה הוא שבכל פעם נראה כאילו החיים מתחילים מחדש".