מעבר למלתחה: ד"ר אבי ברכר חושף את הקשר בין קשיי וויסות חושי, מוטוריקה עדינה | ומה הילדים שלנו בוחרים ללבוש

האם ידעת שהטעם האופנתי של ילדך הוא למעשה כלי עוצמתי לפיתוח ביטחון עצמי ותחושת שליטה? ד"ר אבי ברכר, רופא ילדים התפתחותי ומעצב אופנה, מציע זווית ראייה פורצת דרך על המלתחה של ילדינו. בראיון בלעדי, הוא מסביר מדוע אסור להורים להתעקש על הבחירות שלהם, איך כפתורים ורוכסנים מחזקים את המוטוריקה העדינה, ומתי סירוב לגרביים הוא לא עקשנות אלא סימן לוויסות חושי. גלו את הקשרים הנסתרים בין התפתחות, אופנה והורות מודעת – ואת הכלים הפרקטיים שיסייעו לכם לנווט את שנותיו הראשונות של ילדכם בביטחון.

"אופנה לא מסתכמת רק במה שאנחנו, ההורים, או הילדים לובשים. זו דרך לביטוי עצמי שבאמצעותה הילדים מגדירים את ה'אני' שלהם", מסביר ד"ר אבי ברכר.

ד"ר ברכר, 55, הוא רופא ילדים התפתחותי ורופא קשב, בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון ומייסד גישת "הורות התפתחותית". לצד עיסוקו ברפואה, הוא גם בוגר לימודי מסלול עיצוב אופנה במרכז האקדמי ויצ"ו, ולמד גם בימוי תיאטרון, תיאטרון בובות ואיור.

 "אל תבחרו בשבילם":

מומחה להתפתחות הילד ואופנה מסביר איך חולצה עם נצנצים בונה את תחושת השליטה והאחריות של ילדכם.

"כשילד בוחר ללבוש חולצה עם ציור מסוים, או ילדה מעדיפה ללבוש שמלה עם נצנצים, זו הדרך שלהם לבטא את הזהות ואת הטעם שלהם", מדגיש ד"ר ברכר. "זהו שלב משמעותי בהתפתחות האישית, בפיתוח תחושת הביטחון והידיעה שיש לי שליטה על בחירותיי". 

לאורך השנים יהיו קרוב לוודאי תקופות שבהן טעמם של הילדים לא יעלה בקנה אחד עם זה של ההורים. בנקודה הזו, מדגיש ד"ר ברכר, שאסור להורים להתעקש לבחור עבור ילדיהם את בגדיהם, אלא לעשות זאת יחד איתם בהתאם לגיל ולנסיבות.

"חשוב לעודד את יכולת הבחירה של הילד ולהציע לו שתי אפשרויות מתאימות שמהן יבחר אחת", אומר ד"ר ברכר. "כך נחזק את תחושת השליטה והאחריות שלו, ונאפשר לו בהדרגה להבין מהו טעמו האישי".

צילום: שרון צור

יש נקודות נוספות שבהן נושא האופנה פוגש את התקופות השונות של התפתחות הילד?

"יש גם היבט התפתחותי נוסף, שקשור לאופנה וללבוש: המוטוריקה העדינה. בבגדים יש כפתורים, שרוכים ורוכסנים, והשימוש בהם דורש תיאום עין-יד. בגילאי 3-5 אנחנו מצפים שהילד כבר יתלבש בכוחות עצמו. היכולת הזו דורשת תכנון רצף פעולות, ולכן חשוב שההורים יתווכו את זה נכון – לא לעזור יותר מדי ולמנוע ממנו להתנסות, אבל גם לא לתסכל אותו. במקום זאת, להראות לו איך עושים את זה". 

"דבר חשוב נוסף שעל ההורים לשים לב אליו", ממשיך ד"ר ברכר. "הוא אם יש בגדים או בדים מסוימים שהילד מסרב ללבוש. לעיתים לא מדובר בעקשנות, אלא ברגישות תחושתית. ילדים עם קשיים בוויסות חושי עלולים לסבול מגירוד במגע עם גרביים, למשל. לעומת זאת, ילדים עם תת-תחושתיות יחפשו בגדים הדוקים יותר או יקשרו את הנעליים חזק. ההתנהגויות האלה מלמדות על מאפייני הוויסות החושי של הילד".

בעידן הנוכחי ילדים מושפעים גם מהתכנים שהם נחשפים אליהם ברשתות החברתיות, ומהטרנדים העולמיים שמגיעים עד למסך האישי שלהם. "בשלב מסוים הילדים מבינים שלבוש הוא קוד חברתי שמסייע להם להשתייך לקבוצה", אומר ד"ר ברכר, "ומכאן גם מתחיל הלחץ החברתי". 

"בסופו של דבר", מסכם ד"ר ברכר, "העיקר הוא להבין מה עובר על הילד בכל גיל ולהכיר את שלבי ההתפתחות השונים. ככל שההורה יכיר טוב יותר את מפתח ההתפתחות של הילד, כך יוכל להתאים את עצמו ולתווך עבורו תחומים מגוונים – מאכילה ושינה ועד שיח רגשתי וחברתי. בדיוק לשם כך פיתחתי קורסים דיגיטליים להורים, מגיל 0 עד 6, שמעניקים ידע וכלים מותאמים לכל שנת חיים ומסייעים להם לנווט את השנים הראשונות של ילדיהם בביטחון".

לסיכום, ד"ר אבי ברכר מציע להורים גישה מהפכנית הרואה באופנה הרבה יותר מבחירה אסתטית: זוהי זירת התפתחות חיונית המשלבת ביטוי אישי, פיתוח מיומנויות ודיאלוג הורי-ילדי. על ידי עידוד הילד לבחור את לבושו, גם כשזה מנוגד לטעמנו, אנו מחזקים את תחושת השליטה והאחריות שלו ומאפשרים לו לעצב את זהותו בביטחון. הכתבה הדגישה כיצד בגדים מעורבים בשיפור המוטוריקה העדינה (כפתורים ורוכסנים) וכיצד התנגדות לבד מסוים עשויה להעיד על רגישות תחושתית הדורשת התייחסות מודעת. המסר המרכזי של ד"ר ברכר הוא שעל ההורים להכיר לעומק את שלבי ההתפתחות השונים, כדי שיוכלו לתווך בהצלחה מגוון רחב של תחומים, מהחולצה שהוא בוחר ללבוש, ועד הניווט בלחץ החברתי. הבנה זו, המוצעת גם בקורסים הדיגיטליים שפיתח, היא המפתח להורות התפתחותית מיטיבה.